Enjoying this page?

2 - Sheini - Breishis/Genesis - Parshas Chayei Sara 23:17-24:9

ספר בראשית - פרשת חיי שרה - שני - כג:יז-כד:ט

יז וַיָּ֣קָם ׀ שְׂדֵ֣ה עֶפְר֗וֹן אֲשֶׁר֙ בַּמַּכְפֵּלָ֔ה אֲשֶׁ֖ר לִפְנֵ֣י מַמְרֵ֑א הַשָּׂדֶה֙ וְהַמְּעָרָ֣ה אֲשֶׁר־בּ֔וֹ וְכָל־הָעֵץ֙ אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר בְּכָל־גְּבֻל֖וֹ סָבִֽיב׃

(יז) ויקם שדה עפרון - תקומה הייתה לה. שיצאה מיד הדיוט ליד מלך. ופשוטו של מקרא: "ויקם .. השדה והמערה אשר בו וכל העץ . . לאברהם למקנה וגו'":

יח לְאַבְרָהָ֥ם לְמִקְנָ֖ה לְעֵינֵ֣י בְנֵי־חֵ֑ת בְּכֹ֖ל בָּאֵ֥י שַֽׁעַר־עִירֽוֹ׃

(יח) בכל באי שער עירו - בקרב כולם, ובמעמד כולם, הקנהו לו.

יט וְאַֽחֲרֵי־כֵן֩ קָבַ֨ר אַבְרָהָ֜ם אֶת־שָׂרָ֣ה אִשְׁתּ֗וֹ אֶל־מְעָרַ֞ת שְׂדֵ֧ה הַמַּכְפֵּלָ֛ה עַל־פְּנֵ֥י מַמְרֵ֖א הִ֣וא חֶבְר֑וֹן בְּאֶ֖רֶץ כְּנָֽעַן׃

כ וַיָּ֨קָם הַשָּׂדֶ֜ה וְהַמְּעָרָ֧ה אֲשֶׁר־בּ֛וֹ לְאַבְרָהָ֖ם לַֽאֲחֻזַּת־קָ֑בֶר מֵאֵ֖ת בְּנֵי־חֵֽת׃ {ס}

בראשית פרק כד

א וְאַבְרָהָ֣ם זָקֵ֔ן בָּ֖א בַּיָּמִ֑ים וַֽיהוָ֛ה בֵּרַ֥ךְ אֶת־אַבְרָהָ֖ם בַּכֹּֽל[1]׃

(א) ברך את אברהם בכל - "בכל" עולה בגימטריא בן. ומאחר שהיה לו בן, היה צריך להשיאו אשה:

ב וַיֹּ֣אמֶר אַבְרָהָ֗ם אֶל־עַבְדּוֹ֙[2] זְקַ֣ן בֵּית֔וֹ הַמֹּשֵׁ֖ל בְּכָל־אֲשֶׁר־ל֑וֹ שִֽׂים־נָ֥א יָֽדְךָ֖ תַּ֥חַת יְרֵכִֽי׃

(ב) זקן ביתו - לפי שהוא דבוק, נקוד זְקַן:

תחת ירכי - לפי שהנשבע צריך שייטול בידו חפץ של מצווה, כגון ספר תורה או תפילין. והמילה הייתה מצווה ראשונה לו. ובאה לו על ידי צער, והייתה חביבה עליו, ונטלה:

ג וְאַשְׁבִּ֣יעֲךָ֔ בַּֽיהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י הַשָּׁמַ֔יִם וֵֽאלֹהֵ֖י הָאָ֑רֶץ[3] אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־תִקַּ֤ח אִשָּׁה֙ לִבְנִ֔י מִבְּנוֹת֙ הַֽכְּנַעֲנִ֔י אֲשֶׁ֥ר אָֽנֹכִ֖י יוֹשֵׁ֥ב בְּקִרְבּֽוֹ׃

ד כִּ֧י אֶל־אַרְצִ֛י וְאֶל־מֽוֹלַדְתִּ֖י תֵּלֵ֑ךְ וְלָֽקַחְתָּ֥ אִשָּׁ֖ה לִבְנִ֥י לְיִצְחָֽק׃ [4]

ה וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ הָעֶ֔בֶד אוּלַי֙ לֹֽא־תֹאבֶ֣ה הָֽאִשָּׁ֔ה לָלֶ֥כֶת אַֽחֲרַ֖י אֶל־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את הֶֽהָשֵׁ֤ב אָשִׁיב֙ אֶת־בִּנְךָ֔ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־יָצָ֥אתָ מִשָּֽׁם׃

ו וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו אַבְרָהָ֑ם הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֔ פֶּן־תָּשִׁ֥יב אֶת־בְּנִ֖י שָֽׁמָּה׃

ז יְהוָ֣ה ׀ אֱלֹהֵ֣י הַשָּׁמַ֗יִם אֲשֶׁ֨ר לְקָחַ֜נִי מִבֵּ֣ית אָבִי֮ וּמֵאֶ֣רֶץ מֽוֹלַדְתִּי֒ וַֽאֲשֶׁ֨ר דִּבֶּר־לִ֜י[5] וַֽאֲשֶׁ֤ר נִֽשְׁבַּֽע־לִי֙ לֵאמֹ֔ר לְזַ֨רְעֲךָ֔ אֶתֵּ֖ן אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את ה֗וּא יִשְׁלַ֤ח מַלְאָכוֹ֙ לְפָנֶ֔יךָ וְלָֽקַחְתָּ֥ אִשָּׁ֛ה לִבְנִ֖י מִשָּֽׁם׃

(ז) ה' אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי - ולא אמר: "ואלהי הארץ". ולמעלה אמר: (פסוק ג) ואשביעך בה' אלהי השמים ואלהי הארץ"? אמר לו, "עכשיו הוא אלהי השמים ואלהי הארץ, שהרגלתיו בפי הבריות, אבל כשלקחני מבית אבי, היה אלהי השמים ולא אלהי הארץ. שלא היו באי עולם מכירים בו, ושמו לא היה רגיל בארץ":

מבית אבי - מחרן:

ומארץ מולדתי - מאור כשדים[6]:

ואשר דבר לי - לצרכי. כמו, (מלכים א' ב, ד) "אשר דבר עלי". וכן כל, "לי" ו"לו", ו"להם", הסמוכים אצל דבור, מפורשים בלשון על. ותרגום שלהם, "עלי", "עלוהי", "עליהון". שאין נופל אצל דבור, לשון, "לי", ו"לו", ו"להם". אלא, "אלי", "אליו", "אליהם". ותרגום שלהם, "עמי", "עמיה", "עמהון". אבל אצל אמירה נופל לשון לי ולו ולהם[7]:

ואשר נשבע לי - בין הבתרים:

ח וְאִם־לֹ֨א תֹאבֶ֤ה הָֽאִשָּׁה֙ לָלֶ֣כֶת אַֽחֲרֶ֔יךָ וְנִקִּ֕יתָ מִשְּׁבֻֽעָתִ֖י זֹ֑את רַ֣ק אֶת־בְּנִ֔י לֹ֥א תָשֵׁ֖ב שָֽׁמָּה׃

(ח) ונקית משבועתי וגו' - וקח לו אשה, מבנות ענר אשכול וממרא:

רק את בני וגו' - רק מיעוט הוא. בני אינו חוזר. אבל יעקב בן בני, סופו לחזור:

ט וַיָּ֤שֶׂם הָעֶ֨בֶד֙ אֶת־יָד֔וֹ תַּ֛חַת יֶ֥רֶךְ אַבְרָהָ֖ם אֲדֹנָ֑יו וַיִּשָּׁ֣בַֽע ל֔וֹ עַל־הַדָּבָ֖ר הַזֶּֽה׃

Questions and Answers on Parshas Chayei Sara - Sheini

  1. 1 [תלמוד סוטה ה, א]
  2. 2 הנה בכל הפרשה אינו מזכיר שם העבד ורק מסופר על עבד אברהם. וברש"י על פסוק לט ופסוק מב מפרש שהעבד הוא אליעזר
  3. 3 [רש"י בראשית כד, ז]
  4. 4 [עיונים בפרשת חיי שרה]
  5. 5 [רש"י שמות יד, יד]
  6. 6 ומארץ מולדתי - מאור כשדים: וזה מתאים עם פירש"י לעיל על הפסוק בפרשת לך לך פסוק ב בפרשת לך לך ויֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־אַבְרָ֔ם לֶךְ־לְךָ֛ מֵֽאַרְצְךָ֥ וּמִמּֽוֹלַדְתְּךָ֖ וּמִבֵּ֣ית אָבִ֑יךָ " מארצך - והלא כבר יצא משם עם אביו, ובא עד לחרן? אלא כך אמר לו, התרחק עוד משם, וצא "מבית אביך"": היינו שבית אביך הוא חרן". ו"ארצך" הוא אור כשדים. ומ"ש "ממולדתך" היינו גם אור כשדים, איפה שנולד אברהם, כמו שפירש"י כאן, והפירוש בהפסוק שם שיתרחק יותר מהארץ שגדל שם, "מארצך", וגם שם הי' המקום שנולד "וממולדתך", ואח"כ מוסיף הפסוק עוד שיתרחק גם מחרן, "וצא מבית אביך" היינו מחרן.. ורש"י שם אין צריך לפרש הפירוש של "מולדתך", כי זה דבר פשוט שנולד באור כשדים. כפי שמבואר שם בהפסוקים שלפני"ז. אלא שא"כ לכאורה למה כאן צריך לפרש "מארץ מולדתי, אור כשדים"? ולעיל בפסוק ד כששלוח את אליעזר כתוב" אֶל־אַרְצִ֛י וְאֶל־מֽוֹלַדְתִּ֖י וְלָֽקַחְתָּ֥ אִשָּׁ֖ה לִבְנִ֥י לְיִצְחָֽק"׃ ושם לא פירש רש"י כלום? ואם הפירוש הוא כמו כאן "אל ארצי" ומולדתי, הוא כנ"ל הארץ שבו גדל ובו נולד היינו אור כשדים, אבל הלא לא שלחו לאור כשדים אלא לחרן? עיין מ"ש במקום אחר להוכיח שארם נהרים עיר נחור הוא חרן. ולכאורה גם אינו מובן שבדברי העבד בראשית כד, לח לח אִם־לֹ֧א אֶל־בֵּית־אָבִ֛י תֵּלֵ֖ךְ וְאֶל־מִשְׁפַּחְתִּ֑י וְלָֽקַחְתָּ֥ אִשָּׁ֖ה לִבְנִֽי׃ היינו שהעבד אומר שאברהם צוה לו שילך אל בית אביו ולמשפחתו, אבל כפי שכתוב לעיל בפסוק ד כששלוח את אליעזר כתוב" אֶל־אַרְצִ֛י וְאֶל־מֽוֹלַדְתִּ֖י וְלָֽקַחְתָּ֥ אִשָּׁ֖ה לִבְנִ֥י לְיִצְחָֽק"׃ ולא נזכר כלל שילך אל בית אביו ולמשפחתו? ופשטות הכתובים לנכאורה נראה שהוא סתם שלח לו למצוא אשה, ואמר לו שלֹֽא־תִקַּ֤ח אִשָּׁה֙ לִבְנִ֔י מִבְּנוֹת֙ הַֽכְּנַעֲנִ֔י אֲשֶׁ֥ר אָֽנֹכִ֖י יוֹשֵׁ֥ב בְּקִרְבּֽוֹ׃ כי אל ארצי. ורש"י "בה אדע", ועוד כבר מפרש שחפש ממשפחתו, (אבל מזה שאמר "בדרך נחני אל בית אחי אדוני" מזה אין הוכחה שהוא חפש את זה רק שהמציאו לו.) אבל בדברי אברהם לכאורה לא נמצא זה, ולמה אמר כן העבד? לכן נראה שבאמת שלחו לחרן, ולא לאור כשדים, כפשטות הסיפור, וכאן הפירוש של "אל ארצי ומולדתי" הוא לא כבלך לך ובפסוק ז, שארצי ומולדתי הוא אור כשדים, אלא אל ארצי, היינו הארץ שהיה גר בה, והוא חרן, והיינו בדברי העבד "אל בית אבי תלך", והכוונה שילך להעיר שבו נמצא בית אביו, היינו נחור וכו', ולאחרי זה מוסיף לומר ומולדתי, שכנ"ל א"א לפרש אור כשדים, לכן הפירוש הוא מולדתי, המשפחה שבו נולדתי, והיינו "משפחתי" שבדברי העבד. ורש"י אי"צ לפרשו כאן, כיון ששלחו לארם נהרים לחרן, א"כ לא שייך לומר "מולדתי" שנולד שם, וצריך לומר שהכוונה הוא להמפשחה שבו נולד, ולכן בפסוק ז', שבא לאחרי פסוק ד שכתוב שם "מבית אבי, ומארץ מולדתי" והי' אפשר לומר שהכוונה "לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי" הוא כבדברי העבד שארצי הוא חרן שגדל בה, ומולדתי כבדברי אברהם להעבד שהכוונה הוא למפשחתי, לכן מפרש רש"י ואומר לא אלא שכאן הפירוש הוא כבלך לך, שארצי הוא חרן, ומולדתי הוא אור כשדים. ועיין בלקו"ש ח"א לך לך הביאור בכל הלשונות בלך לך ע"פ מדרש וחסידות]
  7. 7 [[ביאור] [רש"י שמות יד, יד]