י וַיִּקַּ֣ח הָ֠עֶבֶד עֲשָׂרָ֨ה גְמַלִּ֜ים מִגְּמַלֵּ֤י אֲדֹנָיו֙ וַיֵּ֔לֶךְ וְכָל־ט֥וּב אֲדֹנָ֖יו בְּיָד֑וֹ וַיָּ֗קָם וַיֵּ֛לֶךְ אֶל־אֲרַ֥ם נַֽהֲרַ֖יִם אֶל־עִ֥יר נָחֽוֹר[1]׃
(י) מִגְּמַלֵּי אֲדוֹנָיו – נִכָּרִין הָיוּ מִשְּׁאָר גְּמַלִּים, שֶׁהָיוּ יוֹצְאִין זְמוּמִין מִפְּנֵי הַגֶּזֶל, שֶׁלֹּא יִרְעוּ בִּשְֹדוֹת אֲחֵרִים.
וְכָל טוּב אֲדוֹנָיו בְּיָדוֹ – שְׁטַר מַתָּנָה כָּתַב לְיִצְחָק עַל כָּל אֲשֶׁר לוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּקְפְּצוּ לִשְׁלוֹחַ לוֹ בִּתָּם (בראשית רבה נט,יא).
אֲרַם נַהֲרַיִם – בֵּין שְׁתֵּי נְהָרוֹת יוֹשֶׁבֶת.[2]
יא וַיַּבְרֵ֧ךְ הַגְּמַלִּ֛ים מִח֥וּץ לָעִ֖יר אֶל־בְּאֵ֣ר הַמָּ֑יִם לְעֵ֣ת עֶ֔רֶב לְעֵ֖ת צֵ֥את הַשֹּֽׁאֲבֹֽת׃
(יא) וַיַּבְרֵךְ הַגְּמַלִּים – הִרְבִּיצָם (בראשית רבה נט,יא).
יב וַיֹּאמַ֓ר ׀ יְהוָ֗ה אֱלֹהֵי֙ אֲדֹנִ֣י אַבְרָהָ֔ם הַקְרֵה־נָ֥א לְפָנַ֖י הַיּ֑וֹם וַֽעֲשֵׂה־חֶ֕סֶד עִ֖ם אֲדֹנִ֥י אַבְרָהָֽם׃
יג הִנֵּ֛ה אָֽנֹכִ֥י נִצָּ֖ב עַל־עֵ֣ין הַמָּ֑יִם וּבְנוֹת֙ אַנְשֵׁ֣י הָעִ֔יר יֹֽצְאֹ֖ת לִשְׁאֹ֥ב מָֽיִם׃
יד וְהָיָ֣ה הַֽנַּעֲרָ֗ אֲשֶׁ֨ר אֹמַ֤ר אֵלֶ֨יהָ֙ הַטִּי־נָ֤א כַדֵּךְ֙[3] וְאֶשְׁתֶּ֔ה וְאָֽמְרָ֣ה שְׁתֵ֔ה וְגַם־גְּמַלֶּ֖יךָ אַשְׁקֶ֑ה אֹתָ֤הּ הֹכַ֨חְתָּ֙ לְעַבְדְּךָ֣ לְיִצְחָ֔ק וּבָ֣הּ אֵדַ֔ע כִּֽי־עָשִׂ֥יתָ חֶ֖סֶד עִם־אֲדֹנִֽי[4]׃
(יד) אוֹתָהּ הוֹכַחְתָּ – רְאוּיָה הִיא לוֹ, שֶׁתְּהֵא גּוֹמֶלֶת חֲסָדִים, וּכְדַאי לִכָּנֵס בְּבֵיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם. וּלְשׁוֹן "הוֹכַחְתָּ" – בֵּרַרְתָּ, אפרובי"ר[5] בְּלַעַ"ז.
וּבָהּ אֵדַע – לְשׁוֹן תְּחִנָּה: הוֹדַע לִי בָּהּ.
כִּי עָשִׂיתָ חֶסֶד – אִם תִּהְיֶה מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ וְהוֹגֶנֶת לוֹ, אֵדַע כִּי עָשִׂיתָ חֶסֶד.
טו וַֽיְהִי־ה֗וּא טֶרֶם֮ כִּלָּ֣ה לְדַבֵּר֒ וְהִנֵּ֧ה רִבְקָ֣ה יֹצֵ֗את אֲשֶׁ֤ר יֻלְּדָה֙ לִבְתוּאֵ֣ל בֶּן־מִלְכָּ֔ה אֵ֥שֶׁת נָח֖וֹר אֲחִ֣י אַבְרָהָ֑ם וְכַדָּ֖הּ עַל־שִׁכְמָֽהּ׃
טז וְהַֽנַּעֲרָ֗ טֹבַ֤ת מַרְאֶה֙ מְאֹ֔ד בְּתוּלָ֕ה וְאִ֖ישׁ לֹ֣א יְדָעָ֑הּ וַתֵּ֣רֶד הָעַ֔יְנָה וַתְּמַלֵּ֥א כַדָּ֖הּ וַתָּֽעַל׃
(טז) בְּתוּלָה – מִמְּקוֹם בְּתוּלִים.
וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ – שֶׁלֹּא כְדַרְכָּהּ, לְפִי שֶׁבְּנוֹת הַגּוֹיִם הָיוּ מְשַׁמְּרוֹת מְקוֹם בְּתוּלֵיהֶן וּמַפְקִירוֹת עַצְמָן מִמָּקוֹם אַחֵר, הֵעִיד עַל זוֹ שֶׁנְּקִיָּה מִכֹּל (בראשית רבה ס,ה).
יז וַיָּ֥רָץ הָעֶ֖בֶד לִקְרָאתָ֑הּ וַיֹּ֕אמֶר הַגְמִיאִ֥ינִי נָ֛א מְעַט־מַ֖יִם מִכַּדֵּֽךְ׃
(יז) וַיָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ – לְפִי שֶׁרָאָה שֶׁעָלוּ הַמַּיִם לִקְרָאתָהּ (שם).
הַגְמִיאִינִי נָא – לְשׁוֹן גְּמִיעָה (שבת ע"ז, ע"א), הומי"ר[6] בְּלַעַ"ז.
יח וַתֹּ֖אמֶר שְׁתֵ֣ה אֲדֹנִ֑י וַתְּמַהֵ֗ר וַתֹּ֧רֶד כַּדָּ֛הּ עַל־יָדָ֖הּ וַתַּשְׁקֵֽהוּ׃
(יח) וַתֹּרֶד כַּדָּהּ – מֵעַל שִׁכְמָהּ.
יט וַתְּכַ֖ל לְהַשְׁקֹת֑וֹ וַתֹּ֗אמֶר גַּ֤ם לִגְמַלֶּ֨יךָ֙ אֶשְׁאָ֔ב עַ֥ד אִם־כִּלּ֖וּ לִשְׁתֹּֽת׃
(יט) עַד אִם כִּלּוּ – הֲרֵי "אִם" מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן "אֲשֶׁר". "אִם כִּלּוּ" תִּרְגֵּם אוּנְקְלוּס "דִּיסַפְּקוּן", שֶׁזּוֹ הִיא גְּמַר שְׁתִיָּתָן כְּשֶׁשָּׁתוּ דֵּי סִפּוּקָן.
כ וַתְּמַהֵ֗ר וַתְּעַ֤ר כַּדָּהּ֙ אֶל־הַשֹּׁ֔קֶת וַתָּ֥רָץ ע֛וֹד אֶֽל־הַבְּאֵ֖ר לִשְׁאֹ֑ב וַתִּשְׁאַ֖ב לְכָל־גְּמַלָּֽיו׃
(כ) וַתְּעַר – לְשׁוֹן נְפִיצָה (לפי התרגום "וּנְפַצַת"). וְהַרְבֵּה יֵשׁ בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה: "הַמְעָרֶה מִכְּלִי אֶל כְּלִי" (עבודה זרה ע"ב ע"א). וּבַמִּקְרָא יֵשׁ לוֹ דּוֹמֶה: "אַל תְּעַר נַפְשִׁי" (תהלים קמא, ח), "אֲשֶׁר הֶעֱרָה לַמָּוֶת נַפְשׁוֹ" (ישעיהו נג, יב).
הַשֹּׁקֶת – אֶבֶן חֲלוּלָה שֶׁשּׁוֹתִים בָּהּ הַגְּמַלִּים.
כא וְהָאִ֥ישׁ מִשְׁתָּאֵ֖ה לָ֑הּ מַֽחֲרִ֕ישׁ לָדַ֗עַת הַֽהִצְלִ֧יחַ יְהוָ֛ה דַּרְכּ֖וֹ אִם־לֹֽא׃
(כא) מִשְׁתָּאֵה – לְשׁוֹן שְׁאִיָּה, כְּמוֹ "שָׁאוּ עָרִים, תִּשָּׁאֶה שְׁמָמָה" (ישעיהו ו, יא).
מִשְׁתָּאֵה – מִשְׁתּוֹמֵם וּמִתְבַּהֵל עַל שֶׁרָאָה דְּבָרוֹ קָרוֹב לְהַצְלִיחַ, אֲבָל אֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם מִמִּשְׁפַּחַת אַבְרָהָם הִיא אִם לָאו. וְאַל תִּתְמַהּ בַּתָּי"ו שֶׁל "מִשְׁתָּאֵה", שֶׁאֵין לְךָ תֵּיבָה שֶׁתְּחִלַּת יְסוֹדָהּ שִׁי"ן וּמְדַבֶּרֶת בִּלְשׁוֹן מִתְפָּעֵל, שֶׁאֵין תָּי"ו מַפְרִידָה בֵּין שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת שֶׁל עִקַּר הַיְסוֹד, כְּגוֹן: "מִשְׁתָּאֵה", "מִשְׁתּוֹלֵל" (ישעיהו נט, טו) מִגִּזְרַת "שׁוֹלֵל", "וַיִּשְׁתּוֹמֵם" (ישעיהו נט, טז) מִגִּזְרַת "שְׁמָמָה", "וְיִשְׁתַּמֵּר חֻקּוֹת עָמְרִי" (מיכה ו, טז) מִגִּזְרַת "שַׁמֵּר". אַף כַּאן "מִשְׁתָּאֵה" מִגִּזְרַת "תִּשָּׁאֶה". וּכְשֵׁם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא לְשׁוֹן "מְשׁוֹמֵם" בְּאָדָם נִבְהָל וְנֶאֱלָם וּבַעַל מַחֲשָׁבוֹת, כְּמוֹ "עַל יוֹמוֹ נָשַׁמּוּ אַחֲרוֹנִים" (איוב יח, כ), "שֹׁמּוּ שָׁמַיִם" (ירמיהו ב, יב), "אֶשְׁתּוֹמַם כְּשָׁעָה חֲדָא" (דניאל ד, טז) – כָּךְ תְּפָרֵשׁ לְשׁוֹן "שְׁאִיָּה" בְּאָדָם בָּהוּל וּבַעַל מַחֲשָׁבוֹת. [וְאוּנְקְלוּס תִּרְגֵּם לְשׁוֹן "שְׁהִיָּה": "וְגוּבְרָא שָׁהֵי" – שׁוֹהֵא וְעוֹמֵד בְּמָקוֹם אֶחָד לִרְאוֹת "הַהִצְלִיחַ ה' דַּרְכּוֹ". וְאֵין לְתַרְגֵּם "שָׁתֵי", שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ לְשׁוֹן שְׁתִיָּה, שֶׁאֵין אָלֶ"ף נוֹפֶלֶת בִּלְשׁוֹן שְׁתִיָּה.]
מִשְׁתָּאֵה לָהּ – מִשְׁתּוֹמֵם עָלֶיהָ, כְּמוֹ: "אִמְרִי לִי אָחִי הוּא" (לעיל כ, יג), וּכְמוֹ "וַיִּשְׁאֲלוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם לְאִשְׁתּוֹ" (להלן כו, ז).
כב וַיְהִ֗י כַּֽאֲשֶׁ֨ר כִּלּ֤וּ הַגְּמַלִּים֙ לִשְׁתּ֔וֹת[7] וַיִּקַּ֤ח הָאִישׁ֙ נֶ֣זֶם זָהָ֔ב בֶּ֖קַע מִשְׁקָל֑וֹ וּשְׁנֵ֤י צְמִידִים֙ עַל־יָדֶ֔יהָ עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מִשְׁקָלָֽם׃
(כב) בֶּקַע – רֶמֶז לְשִׁקְלֵי יִשְׂרָאֵל "בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת" (שמות לח, כו).
וּשְׁנֵי צְמִידִים – רֶמֶז לִשְׁנֵי לֻחוֹת מְצֻמָּדוֹת.
עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם – רֶמֶז לַעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שֶׁבָּהֶן (בראשית רבה ס,ו).
כג וַיֹּ֨אמֶר֙ בַּת־מִ֣י אַ֔תְּ הַגִּ֥ידִי נָ֖א לִ֑י הֲיֵ֧שׁ בֵּית־אָבִ֛יךְ מָק֥וֹם לָ֖נוּ לָלִֽין׃
(כג) וַיֹּאמֶר בַּת מִי אַתְּ – לְאַחַר שֶׁנָּתַן לָהּ שְׁאָלָהּ, לְפִי שֶׁהָיָה בָטוּחַ בִּזְכוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם שֶׁהִצְלִיחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דַּרְכּוֹ.
לָלִין – לִינָה אַחַת. "לִין" שֵׁם דָּבָר, וְהִיא אָמְרָה "לָלוּן" (להלן פסוק כה) – כַּמָּה לִינוֹת (בראשית רבה ס,ו).
כד וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו בַּת־בְּתוּאֵ֖ל אָנֹ֑כִי בֶּן־מִלְכָּ֕ה אֲשֶׁ֥ר יָֽלְדָ֖ה לְנָחֽוֹר׃
(כד) בַּת בְּתוּאֵל – הֱשִׁיבַתּוּ עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, וְעַל אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן.
כה וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו גַּם־תֶּ֥בֶן גַּם־מִסְפּ֖וֹא רַ֣ב עִמָּ֑נוּ גַּם־מָק֖וֹם לָלֽוּן[8]׃
(כה) מִסְפּוֹא – כָּל מַאֲכַל הַגְּמַלִּים קָרוּי "מִסְפּוֹא", כְּגוֹן תֶּבֶן וּשְׂעוֹרִים.
כו וַיִּקֹּ֣ד הָאִ֔ישׁ וַיִּשְׁתַּ֖חוּ לַֽיהוָֽה׃