5839 —הבהרות על פקוח נפש, נוסח הרמב"ם, ותיקונים הלכתיים

Clarifications on Pikuach Nefesh, Rambam’s Wording, and Halachic Corrections

אלתר הילביץ — Alter Hilvitz   ב"ה, י"ב מ"ח תשי"ח ברוקלין.
The Rebbe addresses questions about the definition of pikuach nefesh in Tanya and clarifies Rambam’s intent regarding health and Divine service. He also notes a halachic correction in Shulchan Aruch HaRav, emphasizing precise understanding in Torah study.

ב"ה, י"ב מ"ח תשי"ח

ברוקלין.

הרה"ג אי"א נו"נ וכו' מו"ה אלתר שי'[1]

שלום וברכה!

במענה למכתבו מב' מ"ח בהערותיו על הנדפס בקובץ ליובאוויטש שנה ה' חוברת א מחלקת תשובות וביאורים[2], במ"ש בתניא פרק כ"ד מענין פקוח נפש[2].

ואינו מבואר כל הצורך במכתבו - במה שרוצה לפרש פקוח נפש דהיינו ענין יסורים[3], באם כוונתו ליסורים שסופם מיתה או לאו דוקא. ובכל אופן, הנה נוסף על שעצם הביטוי פקוח נפש במשמעותו רק ענין קיום נפש והעדרה, הנה מוכח זה בפירוש בכמה סוגיות בש"ס, ובנין אב לכולם (יומא פ"ה ע"א) ובשני הקצוות, דבספק מיתה דוחה את השבת, אף אם אין שם יסורים. ובמקום יסורים בלא מיתה, אין נדון כלל באותה הסוגיא, וכדמסיים - חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה. ועד"ז בשאר מקומות בש"ס.

ב) באותו הקובץ במדור מהני מילי מעלייתא, במה שציינתי ברמב"ם הלכות דיעות ריש פ"ד[4], דלכאורה צ"ל דרכי עבודת השם ולא דרכי השם. וכנראה רוצה לפרש כוונתי, דמפרש אני ברמב"ם, שזהו הציווי דו[נ]שמרתם מאד לנפשותיכם[5].

אבל פשוט שלא לזה נתכוונתי, כי אם לומר, שדברי הרמב"ם אלו באו בהמשך לסיום פרק ג', וכדמשמע ג"כ מהתחלתו של הפרק, הואיל וכו' - כי מדבר ע"ד המבואר בסיום פרק ג': ולא יוכל לעבוד את ה' והוא חולה, נמצאת שינה שלו עבודה למקום ב"ה וכו',[6] ז.א. שהיפך החולי, היינו בריות הגוף, הוא הדרך שיוכל לעבוד ה', אין לשון הרמב"ם דומה למרז"ל הדבק בדרכיו מה הוא רחום וכו'[7] כי זהו שייך לומר בהנוגע לחנון ורחום, אבל אין שייך לומר בענין בריאות גוף כמובן.

בברכה,

מ. שניאורסאהן

בתמיהתו בשו"ע אדה"ז סרע"א סכ"ג[8] בתיבת "הראשונה" - כבר ציין בקונטרס השלחן להרב נאה - לתקן "האחרונה". וכן מוכח גם מזה שלשון אדה"ז בזה הוא לשון הרמ"א על אתר. 

  1. 1 הילביץ, יוהניסבורג
  2. 2 אבל באמת לאמיתו, אפילו עבירה קלה, הרי העוברה עובר על רצון העליון ברוך הוא, והוא בתכלית הפירוד מיחודו ואחדותו יתברך יותר מסטרא אחרא וקליפה הנקראת, "אלהים אחרים", ו"עבודה זרה" ממש. ואם כן, החוטא ועובר רצונו יתברך, אפי' בעבירה קלה, בשעת מעשה הוא בתכלית הריחוק מקדושה העליונה שהיא יחודו ואחדותו יתברך, יותר מכל בעלי חיים הטמאים, ושקצים ורמשים המושפעים מסטרא אחרא וקליפת עבודה זרה. ומה שפיקוח נפש דוחה שאר עבירות, וגם "יעבור ואל יהרגַ"? היינו כפי' חז"ל: "אמרה תורה חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה". ולא משום קלות העבירות וחומרן.
  3. 3 דהיינו שהוא רצה לפרש שמ"ש אדה"ז שפיקוח נפש דוחה שאר עבירות היינו אבל אינו דוח ע"ז וכיו"ב, ואח"כ מוסיף אדה"ז וגם יעבור ואל יהרג, היינו שאפילו למות אינו חייב בשאר עבירות משא"כ ע"ז וכו', וע"ז אומר לו אדמו"ר שפיקוח נפש אינו סובל הפירוש יסורים
  4. 4 א הוֹאִיל וַהֲוִיַּת הַגּוּף בָּרִיא וְשָׁלֵם, מִדַּרְכֵי ה' הוּא, שֶׁהֲרֵי אֵי אִפְשָׁר שֶׁיָּבִין אוֹ יֵדַע, וְהוּא חוֹלֶה--צָרִיךְ אָדָם לְהַרְחִיק עַצְמוֹ מִדְּבָרִים הַמְּאַבְּדִין אֶת הַגּוּף, וּלְהַנְהִיג עַצְמוֹ בִּדְבָרִים הַמַּבְרִים הַמַּחֲלִימִים; וְאֵלּוּ הֶן: לְעוֹלָם לֹא יֹאכַל אָדָם, אֵלָא כִּשְׁהוּא רָעֵב; וְלֹא יִשְׁתֶּה, אֵלָא כִּשְׁהוּא צָמֵא. וְאַל יַשְׁהֶה נְקָבָיו, וְאַפִלּוּ רֶגַע אֶחָד, אֵלָא כָּל זְמָן שֶׁצָּרִיךְ לְהַשְׁתִּין אוֹ לְהָסֵךְ אֶת רַגְלָיו, יַעֲמֹד מִיָּד.
  5. 5 וכיון שזהו ציווי מתאים הלשון עבודת השם כך עלה בדעתו כוונת אדמו"ר
  6. 6 וְאַפִלּוּ בְּשָׁעָה שְׁהוּא יָשֵׁן, אִם יָשֵׁן לַדַּעַת כְּדֵי שֶׁתָּנוּחַ דַּעְתּוֹ עָלָיו, וְיָנוּחַ גּוּפוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יֶחֱלֶה, וְלֹא יוּכַל לַעֲבֹד אֶת ה' וְהוּא חוֹלֶה--נִמְצֵאת שִׁינָה שֶׁלּוֹ, עֲבוֹדָה לַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא.
  7. 7 כנראה שהוא הקשה הרי גם שם כתוב הדבק בדרכיו ולא בעבודת דרכיו א"כ למה כאן אינו מתאים הלשון דרבי השם וע"ז מסביר לו אדמו"ר
  8. 8 כג אחר שקידש על הכוס יטול ידיו לסעודה, ויברך על נטילת ידים. ואם שכח ונטל ידיו קודם קידוש - לא יקדש על היין אלא על הפת לפי שבנטילה זו גילה דעתו שהפת חביבה לו מיין, וצריך לקדש על החביב. ויש חולקין על זה ואומרים שאפילו לכתחלה יכול ליטול ידיו קודם הקידוש ואין הקידוש מפסיק בין נטילת ידים לסעודה כיון שהוא לצורך הסעודה. והעיקר כסברא (הראשונה) [האחרונה] וכן המנהג פשוט במדינות אלו, לבד מליל פסח כמו שיתבאר בסי' תע"ג.

B"H, 12 Menachem Av 5718.

Brooklyn.

Haraha"g iy"a nu"n etc. Alter Hilvitz

Shalom u'Vrachah!

In response to your letter from the 2nd of Menachem Av with your comments on what was printed in Kovetz Lubavitch, year five, issue one, in the section of Teshuvos U'Biurim, regarding what is written in Tanya chapter 24 about pikuach nefesh. Your letter is not entirely clear—specifically regarding your desire to interpret pikuach nefesh as referring to suffering: whether you mean suffering that ends in death or not necessarily so.

In any case, aside from the fact that the expression pikuach nefesh itself means only the preservation or loss of life, this is explicitly proven in several Talmudic discussions. The foundational source for all (Yoma 85a) shows at both extremes that even a doubt of death overrides Shabbos—even if there is no suffering present. In cases of suffering without death, this is not discussed at all in that sugya, as it concludes: "Desecrate one Shabbos so that he may keep many Shabbosos." Similarly in other places in the Talmud.

b) In that same journal, in the section Mahani Milei Ma'alyasa regarding my citation of Rambam Hilchos Deos at the beginning of chapter four, where it would seem it should say "ways of serving Hashem" and not "ways of Hashem." Apparently you wish to interpret my intent as explaining Rambam as referring to the commandment "u'shmartem me'od l'nafshoseichem" (and you shall greatly guard your souls). But it is clear that this was not my intention; rather, I meant that these words of Rambam come as a continuation to the end of chapter three—as is also implied by the beginning of chapter four: "Since...," for he speaks about what was explained at the end of chapter three: "And he cannot serve Hashem while ill; thus his sleep becomes service to Hashem," etc.—meaning that being healthy is the way one can serve Hashem. The wording of Rambam does not resemble our Sages' phrase "cling to His ways—just as He is merciful...," for such language applies to being gracious and merciful but does not apply regarding bodily health.

With blessing,
M. Schneersohn

Regarding your question on Shulchan Aruch HaRav Orach Chaim 271:23 concerning the word "harishonah" (the first)—it has already been noted in Kuntres HaShulchan by Rabbi Naeh to correct it to "ha'acharonah" (the last). This is also evident from the fact that Admur's wording here follows that of the Rama on site.


Summary

The Rebbe clarifies that pikuach nefesh refers strictly to matters of life and death—not mere suffering—and explains how Rambam’s discussion on health relates directly to serving Hashem. He also stresses careful attention to textual accuracy in halachic rulings.

Leave Feedback