ב"ה, אדר"ח אדר, תשט"ו
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על שני מכתביו מכ"ה שבט, וכן הקודם להם.
לאחרי כל מה שכותב ע"ד... שי' הנה הוא בדוגמת דבר שקשה לבוא בטענות לחולה מפני מה מדת החום שלו אינו בסדר כי הרי בזה הוא ענין המחלה שלו, והעצה היא למצוא תרופה ולהביאו אליו כיון שמפני החום אינו יכול לצאת מד' אמות שלו, ואח"כ לחפש עצות ודרכים המתאימים למצב החולה שתבוא התרופה בפנימיות ותפעול פעולתה.
ומובן שכן הוא גם כשאחד מבנ"י החום של נפש האלקית שלו נחלף בחמימות דלעומת זה, ובשעת מעשה אי אפשר לטעון עמו, וכמרז"ל אין אדם חוטא אא"כ נכנס בו רוח שטות, ובמילא אינו כלי לקבלת הוכחה שכלית, אלא שבכגון דא העצה היא למצוא תרופה המתאמת לפניו (וכבר אמורה היא בספרי מוסר ובפרטיות בספרי החסידות).
ובהתחשב שאחת מתוצאות מחלתו שאיננו יוצא מד' אמות של המלך זקן וכסיל, הרי אין ברירה אחרת מפני אהבת ישראל, אלא, להכניס התרופה לרשות הנ"ל, ולחפש עצה שתכנס בפנימיות החולה, ואז בודאי תפעול פעולתה, כי אם מעט אור דוחה הרבה חשך עאכו"כ הרבה אור, ואם אי אפשר אחרת הרי אין מגלים להחולה שהכוונה לתת לו ענין שיתרפא מהמחלה שלו, ואפשר שידמה שרוצים לתת לו מיני ממתקים לפי חושיו בהווה, והנמשל מובן ולדכוותי' בודאי אין צריך ביאור.
מובן שאחרי כל הנ"ל הנה המקבלים של החולה הרחמנות עליהם גדולה עד למאד, אבל לא יוושעו ע"י שיניחו את המשפיע שלהם במצבו ההווה... והשי"ת יזכהו ויצליחו להיות שליח לבשר טוב בכל הנ"ל ות"ח מראש.
בברכה.
B"H, Eve of Rosh Chodesh Adar, 5715. Brooklyn.
Shalom u'Vrachah!
In response to your two letters from the 25th of Shevat, as well as the previous ones.
After all that you write about... shiy', it is similar to the case where it is difficult to complain to a sick person about why their temperature is not normal, because this is the very nature of their illness. The solution is to find a remedy and bring it to them since due to the fever they cannot leave their four cubits, and then to seek advice and methods appropriate for the patient's condition so that the remedy will be internalized and effective.
It is understood that this also applies when one of Bnei Yisrael's Divine soul's warmth has been replaced by warmth for the opposite side. At such a time, it is impossible to argue with them—as our Sages say: "A person does not sin unless a spirit of folly enters him"—and therefore he is not receptive to rational proof. In such cases, the solution is to find a remedy suitable for him (which has already been discussed in books of Mussar and especially in Chassidus).
Considering that one result of his illness is that he does not leave the four cubits of the "old and foolish king," there is no other choice—because of Ahavas Yisrael—but to bring the remedy into his domain and seek advice so it will penetrate internally. Then it will certainly be effective, for if a little light dispels much darkness, how much more so does much light! And if there is no other way, then one does not reveal to the patient that the intention is to cure his illness; he may think he is being given treats according to his current senses—and the analogy is clear. For your level, surely no explanation is needed.
It follows from all the above that those who receive from this patient deserve great compassion indeed; but they will not be saved by leaving their mashpia in his current state...
May Hashem grant you merit and success to be a messenger of good news in all the above. Thanks in advance.
Blessings.
Summary
The Rebbe teaches that when someone struggles spiritually, we must respond with compassion and tailored guidance rather than criticism—just as we would care for someone physically ill—so that healing can reach them from within.