ב"ה, כ"ג שבט, תשט"ו
ברוקלין.
שלום וברכה!
נתקבל מכתבו בו כותב - אף בקיצור נמרץ ע"ד ביאתו שלום ואשר הסדר והשלום בביתו ומשפחתו, ולפלא שאינו מזכיר אם נסתדר בהעבודה בהישיבה ע"פ דבורו עמי קודם נסעו, ובטח ימלא בהזדמנות הבאה.
ומ"ש שמאז עלה במחשבתו שיסתדר בירושת"ו ויוכל להקדיש יותר מזמנו לעבודת השם, אבל מדי פעם ישנם טרדות ומניעות. - הנה בודאי לדכוותי' ידוע שמאז ומתמיד הי' באופן כזה כיון שדברי תורה נקנים דוקא ע"י יגיעה וכמרז"ל לא יגעת ומצאת אל תאמין, ויגיעה פירושו לא רק בהבנת והשגת הדבר אלא גם יגיעה להסיר הבלבולים מבחוץ, שעפי"ז מובן הדיוק במשנה שמזכיר אופן הלימוד וקיום התורה מתוך עוני וביטול התורה מתוך עושר, אבל אינו מזכיר האופן דקיום מתוך עושר (דמה שאינו מזכיר דביטול התורה מעוני לא קשיא כי על זה לא תמיד מענישים וכמרז"ל שדוקא הלל מחייב את העניים), ולכן דרכה של תורה פת במלח וכו' והזהרו בבני עניים דוקא ונקנית במיעוט תענוג וכו', וכשזוכים מצליח השי"ת אשר לאחר שעומדים בנסיון במשך תקופה הראשונה דהעלמות ומניעות שלא לשים לב להן, הנה הולכות ופוחתות המניעות כו' עד שבטלים לגמרי, ובפרט ע"י לימוד התורה נשמתא דאורייתא הנקראת בזהר הק' עץ החיים ומבלי כל תערובות (עיי"ש ח"ג קכד, ב).
תקותי שנזכר מזמן לזמן על מה שנדברנו אודות נחיצות לימוד זה של נשמתא דאורייתא פנימיות התורה ומקיים ג"כ בפועל ועקימת שפתיו הוא מעשה (זוטא עכ"פ*) - מביאה אח"כ ג"כ לתוספת במעשה ממש.
בברכה המחכה לבשו"ט.
B"H, 23rd of Shevat, 5715. Brooklyn.
Shalom u'Vrachah!
Your letter was received, in which you write—albeit very briefly—about your safe arrival and that there is order and peace in your home and family. It is surprising that you do not mention whether you have settled into your work at the yeshivah as we discussed before your trip; surely you will address this in your next opportunity.
You wrote that since then it has occurred to you to settle in Jerusalem so you could dedicate more time to serving Hashem, but from time to time there are disturbances and obstacles. Surely you know that it has always been this way, since words of Torah are acquired specifically through effort—as our Sages say: "If you did not toil and found [success], do not believe it." Effort means not only in understanding and grasping the subject but also in removing external distractions. This explains why the Mishnah specifies learning and keeping Torah amid poverty and neglecting Torah amid wealth, but does not mention keeping Torah amid wealth (and the fact that it does not mention neglecting Torah due to poverty is not difficult, for one is not always punished for this—as our Sages say, only Hillel obligates the poor). Therefore, the way of Torah is bread with salt, etc., and be careful with the children of the poor specifically; it is acquired with little pleasure, etc. When one merits it, Hashem grants success: after standing firm during the initial period of concealment and obstacles—by ignoring them—the obstacles diminish until they disappear completely. Especially through studying Torah—the soul of Torah—which is called in Zohar HaKadosh "the Tree of Life," without any admixture (see there III:124b).
I hope you will recall from time to time what we discussed about the necessity of studying this soul of Torah—the inner dimension—and that you will actually fulfill it; even just moving your lips (at least a little) is considered action (Zuta at least), which later brings an increase in actual deeds.
With blessing, awaiting good news.
Summary
The Rebbe teaches that true progress in Torah study requires both intellectual effort and actively removing distractions. Perseverance leads to fewer obstacles over time, especially when focusing on learning the inner dimension of Torah.