Enjoying this page?

2 - Sheini - Bereishis/Genesis - Parshas Breishis 2:4-19

ספר בראשית - פרשת בראשית - ב:ד-יט - שני

ד אֵ֣לֶּה תֽוֹלְד֧וֹת הַשָּׁמַ֛יִם וְהָאָ֖רֶץ בְּהִבָּֽרְאָ֑ם[1] בְּי֗וֹם עֲשׂ֛וֹת יְהוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶ֥רֶץ וְשָׁמָֽיִם[2]׃

(ד) אֵלֶּה – הָאֲמוּרִים לְמַעְלָה.
תּוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' – לִמֶּדְךָ שֶׁכֻּלָּם נִבְרְאוּ בְּיוֹם רִאשׁוֹן. דָּבָר אַחֵר: "בְּהִבָּרְאָם" – בְּהֵ"א בְּרָאָם, שֶׁנֶּאֱמַר  (ישעיה כו, ד): "בְּיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים", בִּשְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ שֶׁל הַשֵּׁם יָצַר שְׁנֵי עוֹלָמִים. וְלִמֶּדְךָ כַאן שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה נִבְרָא בְּהֵ"א, רָמַז שֶׁיֵּרְדוּ הָרְשָׁעִים לְמַטָּה לִרְאוֹת שַׁחַת, כְּהֵ"א זֹאת שֶׁסְּתוּמָה מִכָּל צְדָדִים וּפְתוּחָה לְמַטָּה לָרֶדֶת דֶּרֶךְ שָׁם.

ה וְכֹ֣ל ׀ שִׂ֣יחַ הַשָּׂדֶ֗ה טֶ֚רֶם יִֽהְיֶ֣ה בָאָ֔רֶץ וְכָל־עֵ֥שֶׂב הַשָּׂדֶ֖ה טֶ֣רֶם יִצְמָ֑ח[3] כִּי֩ לֹ֨א הִמְטִ֜יר יְהוָ֤ה אֱלֹהִים֙ עַל־הָאָ֔רֶץ וְאָדָ֣ם אַ֔יִן לַֽעֲבֹ֖ד אֶת־הָֽאֲדָמָֽה׃

(ה) טֶרֶם יִהְיֶה בָּאָרֶץ – כָּל "טֶרֶם" שֶׁבַּמִּקְרָא לְשׁוֹן "עַד לֹא" הוּא. וְאֵינוֹ לָשׁוֹן "קוֹדֶם", וְאֵינוֹ נִפְעָל לוֹמַר "הִטְרִים" כַּאֲשֶׁר יֵאָמֵר "הִקְדִּים". וְזֶה מוֹכִיחַ, וְעוֹד אַחֵר  (שמות ט, ל): "כִּי טֶרֶם תִּירְאוּן" – עֲדַיִין לֹא תִירְאוּן. וְאַף זֶה תְּפָרֵשׁ: עֲדַיִין לֹא הָיָה בָאָרֶץ כְּשֶׁנִּגְמְרָה בְּרִיאַת הָעוֹלָם בַּשִּׁשִּׁי קוֹדֶם שֶׁנִּבְרָא אָדָם. "וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח" – עֲדַיִן לֹא צָמַח. וּבַשְּׁלִישִׁי שֶׁכָּתוּב (לעיל א, יב) "וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ"? – לֹא יָצְאוּ, אֶלָּא עַל פֶּתַח הַקַּרְקַע עָמְדוּ עַד יוֹם שִׁשִּׁי.
כִּי לֹא הִמְטִיר – וּמַאי טַעֲמָא "לֹא הִמְטִיר"? לְפִי שֶׁ"אָדָם אַיִן לַעֲבוֹד אֶת הָאֲדָמָה", וְאֵין מַכִּיר בְּטוֹבָתָם שֶׁל גְּשָׁמִים. וּכְשֶׁבָּא אָדָם וְיָדַע שֶׁהֵם צוֹרֶךְ לָעוֹלָם, הִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶן וְיָרְדוּ, וְצָמְחוּ הָאִילָנוֹת וְהַדְּשָׁאִים.
ה' אֱלֹהִים – ה' הוּא שְׁמוֹ, אֱלֹהִים שֶׁהוּא שַׁלִּיט וְשׁוֹפֵט עַל כָּל. וְכֵן פֵּרוּש זֶה בְּכָל מָקוֹם לְפִי פְשׁוּטוֹ: ה' שֶׁהוּא אֱלֹהִים.

ו וְאֵ֖ד יַֽעֲלֶ֣ה מִן־הָאָ֑רֶץ וְהִשְׁקָ֖ה אֶֽת־כָּל־פְּנֵ֥י הָֽאֲדָמָֽה׃

(ו) וְאֵד יַעֲלֶה – לְעִנְיַין בְּרִיָּתוֹ שֶׁל אָדָם הֶעֱלָה הַתְּהוֹם וְהִשְׁקָה העֲנָנִים לִשְׁרוֹת הֶעָפָר וְנִבְרָא אָדָם. כְּגַבָּל זֶה שֶׁנּוֹתֵן מַיִם וְאַחַר כָּךְ לָשׁ אֶת הָעִסָּה, אַף כַּאן "וְהִשְׁקָה" וְאַחַר כָּךְ "וַיִּיצֶר".

ז וַיִּיצֶר֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֜ים[4] אֶת־הָֽאָדָ֗ם עָפָר֙ מִן־הָ֣אֲדָמָ֔ה וַיִּפַּ֥ח בְּאַפָּ֖יו נִשְׁמַ֣ת חַיִּ֑ים וַיְהִ֥י הָֽאָדָ֖ם לְנֶ֥פֶשׁ חַיָּֽה[5]׃

(ז) וַיִּיצֶר – שְׁתֵּי יְצִירוֹת, יְצִירָה לָעוֹלָם הַזֶּה וִיצִירָה לִתְחִיַּית הַמֵּתִים. אֲבָל בַּבְהֵמָה [להלן פסוק יט] שֶׁאֵינָהּ עוֹמֶדֶת לַדִּין לֹא נִכְתַּב בִּיצִירָתָהּ שְׁנֵי יוּדִי"ן.

עָפָר מִן הָאֲדָמָה – צָבַר עֲפָרוֹ מִכָּל הָאֲדָמָה מֵאַרְבַּע רוּחוֹת, שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁיָּמוּת – שָׁם תְּהֵא קוֹלַטְתּוֹ לִקְבוּרָה. דָּבָר אַחֵר: נָטַל עֲפָרוֹ מִמָּקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (שמות כ, כא): "מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִי" – הַלְוַאי תִּהְיֶה לוֹ כַפָּרָה וְיוּכַל לַעֲמוֹד.
וַיִּפַּח בְּאַפָּיו – עֲשָׂאוֹ מִן הַתַּחְתּוֹנִים וּמִן הָעֶלְיוֹנִים: גּוף מִן הַתַּחְתּוֹנִים וּנְשָׁמָה מִן הָעֶלְיוֹנִים. לְפִי שֶׁבְּיוֹם רִאשׁוֹן נִבְרְאוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ, בַּשֵּׁנִי בָּרָא רָקִיעַ לָעֶלְיוֹנִים, בַּשְּׁלִישִׁי "תֵּרָאֶה הַיַּבָּשָׁה" לַתַּחְתּוֹנִים, בָּרְבִיעִי בָּרָא מְאוֹרוֹת לָעֶלְיוֹנִים, בַּחֲמִישִׁי "יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם" לַתַּחְתּוֹנִים – הֻזְקַק בַּשִּׁשִּׁי לִבְראוֹת בּוֹ בָעֶלְיוֹנִים וּבַתַּחְתּוֹנִים, וְאִם לַאו יֵשׁ קִנְאָה בְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית שֶׁיִּהְיוּ אֵלּוּ רַבִּים עַל אֵלּוּ בִּבְרִיאַת יוֹם אֶחָד.
לְנֶפֶשׁ חַיָּה – אַף בְּהֵמָה וְחַיָּה נִקְרְאוּ "נֶפֶשׁ חַיָּה", אַךְ זוֹ שֶׁל אָדָם חַיָּה שֶׁבְּכוּלָּן, שֶׁנִּתּוֹסַף בּוֹ דֵּעָה וְדִבּוּר.[6]

ח וַיִּטַּ֞ע יְהוָ֧ה אֱלֹהִ֛ים גַּן־בְּעֵ֖דֶן מִקֶּ֑דֶם וַיָּ֣שֶׂם שָׁ֔ם אֶת־הָֽאָדָ֖ם אֲשֶׁ֥ר יָצָֽר׃

(ח) מִקֶּדֶם – בְּמִזְרָחוֹ שֶׁל עֵדֶן נָטַע אֶת הַגַּן. וְאִם תֹּאמַר: הֲרֵי כְּבָר כָּתַב (לעיל א, כז) "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם..."? רָאִיתִי בַּבָּרַיְיתָא שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי מִשְּׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת, וְזוֹ אַחַת מֵהֶן: כְּלָל שֶׁלְּאַחֲרָיו מַעֲשֶׂה – הוּא פְּרָטוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן. "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם" זֶהוּ כְּלָל: סָתַם בְּרִיאָתוֹ מֵהֵיכָן וְסָתַם מַעֲשָׂיו. חָזַר וּפֵירַשׁ "וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים...",(פסוק ז) וַיַּצְמַח לוֹ גַּן עֵדֶן (פסוק ט), וַיַּנִּיחֵהוּ בְּגַן עֵדֶן (פסוק טו), וַיַּפֵּל עָלָיו תַּרְדֵמָה (פסוק כא). – הַשּׁוֹמֵעַ סָבוּר שֶׁהוּא מַעֲשֶׂה אַחֵר, וְאֵינוֹ אֶלָּא פְרָטוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן. וְכֵן אֵצֶל הַבְּהֵמָה חָזַר וְכָתַב  (פסוק יט): "וַיִּצֶר ה' אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה", כְּדֵי לְפָרֵשׁ "וַיָּבֵא אֶל הָאָדָם" לִקְרוֹת שֵׁם (פסוק יט), וּלְלַמֵּד עַל הָעוֹפוֹת שֶׁנִּבְרְאוּ מִן הָרְקָק  (רש"י פסוק יט 

ט וַיַּצְמַ֞ח יְהוָ֤ה אֱלֹהִים֙ מִן־הָ֣אֲדָמָ֔ה כָּל־עֵ֛ץ נֶחְמָ֥ד לְמַרְאֶ֖ה[7] וְט֣וֹב לְמַֽאֲכָ֑ל וְעֵ֤ץ הַֽחַיִּים֙ בְּת֣וֹךְ הַגָּ֔ן וְעֵ֕ץ הַדַּ֖עַת ט֥וֹב וָרָֽע׃[8]

(ט) וַיַּצְמַח – לְעִנְיַן הַגָּן הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
בְּתוֹךְ הַגָּן – בְּאֶמְצַע הַגָּן.

י וְנָהָר֙ יֹצֵ֣א מֵעֵ֔דֶן לְהַשְׁק֖וֹת אֶת־הַגָּ֑ן וּמִשָּׁם֙ יִפָּרֵ֔ד וְהָיָ֖ה לְאַרְבָּעָ֥ה רָאשִֽׁים׃

יא שֵׁ֥ם הָֽאֶחָ֖ד פִּישׁ֑וֹן ה֣וּא הַסֹּבֵ֗ב אֵ֚ת כָּל־אֶ֣רֶץ הַֽחֲוִילָ֔ה אֲשֶׁר־שָׁ֖ם הַזָּהָֽב׃

(יא) פִּישׁוֹן – הוּא נִילוּס נְהַר מִצְרַיִם, וְעַל שֵׁם שֶׁמֵּימָיו מִתְבָּרְכִין וְעוֹלִין וּמַשְׁקִין אֶת הָאָרֶץ נִקְרָא "פִּישׁוֹן", כְּמוֹ (חבקוק פרק א פסוק ח)"וּפָשׁוּ פָּרָשָׁיו". דָּבָר אַחֵר: "פִּישׁוֹן" – שֶׁהוּא מְגַדֵּל פִּשְׁתָּן, שֶׁנֶּאֱמַר אֵצֶל מִצְרַיִם (ישעיה יט, ט): "וּבֹשׁוּ עֹבְדֵי פִשְׁתִּים".

יב וּֽזְהַ֛ב הָאָ֥רֶץ הַהִ֖וא ט֑וֹב שָׁ֥ם הַבְּדֹ֖לַח וְאֶ֥בֶן הַשֹּֽׁהַם׃

יג וְשֵֽׁם־הַנָּהָ֥ר הַשֵּׁנִ֖י גִּיח֑וֹן[9] ה֣וּא הַסּוֹבֵ֔ב אֵ֖ת כָּל־אֶ֥רֶץ כּֽוּשׁ׃

(יג) גִּיחוֹן – שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ וְהוֹמֶה. וְהֶמְיָיתוֹ גְּדוֹלָה מְאֹד, כְּמוֹ (שמות כא, כח): "וְכִי יִגַּח" – שֶׁמְּנַגֵּחַ וְהוֹלֵךְ וְהוֹמֶה.

יד וְשֵׁ֨ם הַנָּהָ֤ר הַשְּׁלִישִׁי֙ חִדֶּ֔קֶל ה֥וּא הַֽהֹלֵ֖ךְ קִדְמַ֣ת אַשּׁ֑וּר וְהַנָּהָ֥ר הָֽרְבִיעִ֖י ה֥וּא פְרָֽת׃

(יד) חִדֶּקֶל – שֶׁמֵּימָיו חַדִּין וְקַלִּין.
פְּרָת – שֶׁמֵּימָיו פָּרִין וְרָבִין וּמַבְרִין אֶת הָאָדָם.
כּוּשׁ וְאַשּׁוּר – עֲדַיִין לֹא הָיוּ, וְכָתַב הַמִּקְרָא עַל שֵׁם הֶעָתִיד.
קִדְמַת אַשּׁוּר – לְמִזְרָחָהּ שֶׁל אַשּׁוּר.
הוּא פְרָת – הֶחָשׁוּב עַל כֻּלָּם, הַנִּזְכָּר עַל שֵׁם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. [(בראשית טו, יח. דברים א, ז. יא, כד. יהושע א, ד)]

טו וַיִּקַּ֛ח יְהוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶת־הָֽאָדָ֑ם וַיַּנִּחֵ֣הוּ בְגַן־עֵ֔דֶן[10] לְעָבְדָ֖הּ וּלְשָׁמְרָֽהּ׃[11]

(טו) וַיִּקַּח – לְקָחוֹ בִּדְבָרִים נָאִים וּפִתָּהוּ לִיכָּנֵס

טז וַיְצַו֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֔ים עַל־הָֽאָדָ֖ם לֵאמֹ֑ר מִכֹּ֥ל עֵֽץ־הַגָּ֖ן אָכֹ֥ל תֹּאכֵֽל׃

[12]יז וּמֵעֵ֗ץ הַדַּ֨עַת֙ ט֣וֹב וָרָ֔ע לֹ֥א תֹאכַ֖ל מִמֶּ֑נּוּ כִּ֗י בְּי֛וֹם אֲכָלְךָ֥ מִמֶּ֖נּוּ מ֥וֹת תָּמֽוּת׃

יח וַיֹּ֨אמֶר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֔ים לֹא־ט֛וֹב הֱי֥וֹת הָֽאָדָ֖ם לְבַדּ֑וֹ אֶֽעֱשֶׂה־לּ֥וֹ עֵ֖זֶר כְּנֶגְדּֽוֹ[13]׃

(יח) לֹא טוֹב הֱיוֹת... – שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ שְׁתֵּי רְשׁוּיוֹת הֵן: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעֶלְיוֹנִים יָחִיד וְאֵין לוֹ זוּג, וְזֶה בַּתַּחְתּוֹנִים יָחִיד וְאֵין לוֹ זוּג.
עֵזֶר כְּנֶגְדוֹ – זָכָה "עֵזֶר", לֹא זָכָה "כְּנֶגְדּוֹ" לְהִלָּחֵם.

יט וַיִּצֶר֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֜ים מִן־הָֽאֲדָמָ֗ה כָּל־חַיַּ֤ת הַשָּׂדֶה֙[14] וְאֵת֙ כָּל־ע֣וֹף[15] הַשָּׁמַ֔יִם וַיָּבֵא֙ אֶל־הָ֣אָדָ֔ם[16] לִרְא֖וֹת מַה־יִּקְרָא־ל֑וֹ וְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר יִקְרָא־ל֧וֹ הָֽאָדָ֛ם נֶ֥פֶשׁ חַיָּ֖ה ה֥וּא שְׁמֽוֹ[17]׃

(יט) ויצר וגו' מן האדמה – הִיא יְצִירָה הִיא עֲשִׂיָּיה הָאֲמוּרָה לְמַעְלָה (לעיל א, כה) "וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת חַיַּת הָאָרֶץ..." וגו'. אֶלָּא בָּא וּפֵרַשׁ שֶׁהָעוֹפוֹת נִבְרְאוּ מִן הָרְקָק[18]: לְפִי שֶׁאָמַר לְמַעְלָה (לעיל א, כא) מִן הַמַּיִם נִבְרְאוּ, וְכַאן אָמַר מִן הָאֲדָמָה נִבְרְאוּ (חולין כז, ב). וְעוֹד לִמֶּדְךָ כַּאן שֶׁבִּשְׁעַת יְצִירָתוֹ מִיָּד בּוֹ בַיּוֹם הֱבִיאָם אֶל הָאָדָם לִקְרוֹת לָהֶם שֵׁם. וּבְדִבְרֵי אַגָּדָה (בראשית רבה יז, ד): יְצִירָה זוֹ לְשׁוֹן רִדּוּי וְכִבּוּשׁ, כְּמוֹ (דברים כ, יט) "כִּי תָצוּר אֶל עִיר" – שֶׁכְּבָשָׁן תַּחַת יָדוֹ שֶׁל אָדָם.
וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה... – סָרְסֵהוּ וּפָרְשֵׁהוּ: "כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ הָאָדָם שֵׁם, הוּא שְׁמוֹ" לְעוֹלָם.
  1. 1 [רש"י בראשית יז, כד]
  2. 2 [רש"י בראשית א, א[
  3. 3 [רש"י שמות ט, ל]
  4. 4 [רש"י בראשית ב, ח]
  5. 5 [רש"י שמות טו, כג]
  6. 6 [לכאורה לפי ב' הפירושים ברש"י שם המדובר בהמזבח שבמדבר. עי' לקו"ש חי"א ע' 106, או שצריך לבנונות ע"ג האדמה או שממלאים אותו באדמה. אבל מדברי רש"י כאן לכאורה משמע שהמדובר הוא ממקום המזבח בבית המקדש, כפי המבואר ברמב"ם הל' ביהב"ח תחלת פרק שני, וכן מבואר שם ברמב"ם פ"א שהפירוש מזבח אדמה תעשה לי המדובר הוא בביהמ"ק]
  7. 7 [רש"י דברים ה, יח]
  8. 8 מזכיר במיוחד שני העצים כי ידובר מהם בהמשך. נ"ל] [רש"י בראשית ב, ח]
  9. 9 [רש"י ברכות י, ב]
  10. 10 [רש"י בראשית ב, ח]
  11. 11 .עבדה זו רמ"ח מ"ע ולשמרה זו שס"ה מל"ת ראה זהר ח"א כז, א. ח"ב קסה, ב. תקו"ז תכ"א (סב, א). תנ"ה (פח, ב). י
  12. 12 ה' פקדו רק שלא לאכול מן עץ הדעת טוב ורע, ורק לאחרי שאכל אמר פן יאכל מעץ החיים. וגם רק הזהיר אותו שמות תמות, ולא כמ"ש לו הנחש אח"כ ונפקחו עיניכם, וכן הי', כמפורש לקמן. ועיין בתורה אור מאמר ויאמר ה' אלוקים ביאור כל הענין
  13. 13 [רש"י דברים טו, ח]
  14. 14 [רש"י בראשית ב, ח]
  15. 15 [חולין כז, ב]
  16. 16 [רש"י בראשית ב, ח]
  17. 17 [רש"י בראשית ב, ז]
  18. 18 [רש"י בראשית ב, ח]