יהושע פרק א
א וַֽיְהִ֗י אַֽחֲרֵ֛י מ֥וֹת מֹשֶׁ֖ה עֶ֣בֶד יְהוָ֑ה וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־יְהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֔וּן מְשָׁרֵ֥ת מֹשֶׁ֖ה לֵאמֹֽר׃
(א) ויהי אחרי מות משה - מחובר על סדר התורה, המסיימת בפטירת משה, וזה מחובר לה:
ב מֹשֶׁ֥ה עַבְדִּ֖י מֵ֑ת וְעַתָּה֩ ק֨וּם עֲבֹ֜ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֣ן הַזֶּ֗ה אַתָּה֙ וְכָל־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֧ר אָֽנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לָהֶ֖ם לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
(ב) משה עבדי מת - ואילו היה קיים, בו הייתי חפץ.
ורבותינו דרשוהו (תמורה טז א) על שלשת אלפים הלכות שנשתכחו בימי אבלו של משה.
בא יהושע ושאל.
אמר לו הקב"ה, "משה עבדי מת, והתורה על שמו נקראת, לומר לך אי אפשר.
צא וטורדן במלחמה":
ג כָּל־מָק֗וֹם אֲשֶׁ֨ר תִּדְרֹ֧ךְ כַּֽף־רַגְלְכֶ֛ם בּ֖וֹ לָכֶ֣ם נְתַתִּ֑יו כַּֽאֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתִּי אֶל־מֹשֶֽׁה׃
(ג) כל מקום אשר תדרך כף רגלכם - כיוצא בו נאמר למשה.
ושנינו בספרי, (פ' עקב): "אם ללמד על תחומי ארץ ישראל, הרי הוא אומר "מהמדבר והלבנון הזה"?
אם כן למה נאמר, "אשר תדרך כף"?
אף חוצה לארץ.
משתכבשו את הארץ, כל מה שתכבשו מחוצה לארץ, יהיה קדוש, ויהיה שלכם:
ד מֵֽהַמִּדְבָּר֩ וְהַלְּבָנ֨וֹן הַזֶּ֜ה וְֽעַד־הַנָּהָ֧ר הַגָּד֣וֹל נְהַר־פְּרָ֗ת כֹּ֚ל אֶ֣רֶץ הַֽחִתִּ֔ים וְעַד־הַיָּ֥ם הַגָּד֖וֹל מְב֣וֹא הַשָּׁ֑מֶשׁ יִֽהְיֶ֖ה גְּבֽוּלְכֶֽם[1]׃
(ד) מהמדבר והלבנון הזה - הוא מדבר קדש, מדבר צין, שעל ידי אדום.
שהיה במקצוע דרומית מזרחית.
ודרך שם נכנסו לארץ.
שנאמר (במדבר כ טז): "והנה אנחנו בקדש" וגו'.
ומנין שהיא בדרומית מזרחית?
שנאמר, (שם לד ג) "והיה לכם פאת נגב ממדבר צין על ידי אדום".
ועד הנהר הגדול נהר פרת - זה רחבה, מדרום לצפון.
כל ארץ החתים - בכלל הזה.
ועד הים הגדול מבא השמש - לארכה, מן המזרח למערב:
ה לֹֽא־יִתְיַצֵּ֥ב אִישׁ֙ לְפָנֶ֔יךָ כֹּ֖ל יְמֵ֣י חַיֶּ֑יךָ כַּֽאֲשֶׁ֨ר הָיִ֤יתִי עִם־מֹשֶׁה֙ אֶֽהְיֶ֣ה עִמָּ֔ךְ לֹ֥א אַרְפְּךָ֖ וְלֹ֥א אֶֽעֶזְבֶֽךָּ׃
ו חֲזַ֖ק וֶֽאֱמָ֑ץ כִּ֣י אַתָּ֗ה תַּנְחִיל֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶת־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥עְתִּי לַֽאֲבוֹתָ֖ם לָתֵ֥ת לָהֶֽם׃
(ו) חזק ואמץ - בדרך ארץ, כמה שהוא אומר, "כי אתה תנחיל":
ז רַק֩ חֲזַ֨ק וֶֽאֱמַ֜ץ מְאֹ֗ד לִשְׁמֹ֤ר לַֽעֲשׂוֹת֙ כְּכָל־הַתּוֹרָ֔ה אֲשֶׁ֤ר צִוְּךָ֙ מֹשֶׁ֣ה עַבְדִּ֔י אַל־תָּס֥וּר מִמֶּ֖נּוּ יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול לְמַ֣עַן תַּשְׂכִּ֔יל בְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר תֵּלֵֽךְ׃
(ו) חזק ואמץ - בדרך ארץ.
כמה שהוא אומר, "כי אתה תנחיל":
ח לֹֽא־יָמ֡וּשׁ[2] סֵפֶר֩ הַתּוֹרָ֨ה הַזֶּ֜ה מִפִּ֗יךָ וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה לְמַ֨עַן֙ תִּשְׁמֹ֣ר לַֽעֲשׂ֔וֹת כְּכָל־הַכָּת֖וּב בּ֑וֹ כִּי־אָ֛ז תַּצְלִ֥יחַ אֶת־דְּרָכֶ֖ךָ וְאָ֥ז תַּשְׂכִּֽיל׃
(ח) ספר התורה הזה - ספר משנה תורה היה לפניו.
והגית בו - והתבוננת בו.
כל הגיון שבתורה, בלב.
כמה דאת אמר (תהלים יט טו), "והגיון לבי לפניך".
(ישעיהו לג יח), "לבך יהגה אימה":
ט הֲל֤וֹא צִוִּיתִ֨יךָ֙ חֲזַ֣ק וֶֽאֱמָ֔ץ אַֽל־תַּעֲרֹ֖ץ וְאַל־תֵּחָ֑ת כִּ֤י עִמְּךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר תֵּלֵֽךְ׃ {פ}
(ט) הלוא צויתיך חזק ואמץ - במלחמה.
כמו שנאמר, "אל תערוץ ואל תחת".
והיכן צוהו?
בימי משה.
שנאמר, (דברים לא כג), "ויצו את יהושע בן נון" וגו':
י וַיְצַ֣ו יְהוֹשֻׁ֔עַ אֶת־שֹֽׁטְרֵ֥י הָעָ֖ם לֵאמֹֽר׃
(י) ויצו יהושע - ביום שתמו ימי בכי אבל משה:
יא עִבְר֣וּ ׀ בְּקֶ֣רֶב הַֽמַּחֲנֶ֗ה וְצַוּ֤וּ אֶת־הָעָם֙ לֵאמֹ֔ר הָכִ֥ינוּ לָכֶ֖ם צֵידָ֑ה כִּ֞י בְּע֣וֹד ׀ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֗ים אַתֶּם֙ עֹֽבְרִים֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֣ן הַזֶּ֔ה לָבוֹא֙ לָרֶ֣שֶׁת אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם נֹתֵ֥ן לָכֶ֖ם לְרִשְׁתָּֽהּ׃ {פ}
(יא) הכינו לכם צדה - כל דבר הצריך לדרך, וכלי זיינם למלחמה, אמר להם לתקן.
שאם אתה אומר במאכל ובמשתה, הרי היו מסתפקים במן שבכליהם עד ט"ז בניסן.
וכן הוא אומר (לקמן ה יב), "וישבות המן ממחרת" (מפי רבי).
בעוד שלשת ימים - בסוף שלשת ימים.
בעוד שתהיו כאן שלשת ימים ואחר תעברו:
יב וְלָרֽאוּבֵנִי֙ וְלַגָּדִ֔י וְלַֽחֲצִ֖י שֵׁ֣בֶט הַֽמְנַשֶּׁ֑ה אָמַ֥ר יְהוֹשֻׁ֖עַ לֵאמֹֽר׃
יג זָכוֹר֙ אֶת־הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֥ה אֶתְכֶ֛ם מֹשֶׁ֥ה עֶֽבֶד־יְהוָ֖ה לֵאמֹ֑ר יְהוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ מֵנִ֣יחַ לָכֶ֔ם וְנָתַ֥ן לָכֶ֖ם אֶת־הָאָ֥רֶץ הַזֹּֽאת׃
יד נְשֵׁיכֶ֣ם טַפְּכֶם֮ וּמִקְנֵיכֶם֒ יֵֽשְׁב֕וּ בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֨ר נָתַ֥ן לָכֶ֛ם מֹשֶׁ֖ה בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן וְאַתֶּם֩ תַּֽעַבְר֨וּ חֲמֻשִׁ֜ים[3] לִפְנֵ֣י אֲחֵיכֶ֗ם כֹּ֚ל גִּבּוֹרֵ֣י הַחַ֔יִל וַֽעֲזַרְתֶּ֖ם אוֹתָֽם׃
(יד) כל גבורי החיל - שבכם יעברו חלוצים:
טו עַ֠ד אֲשֶׁר־יָנִ֨יחַ יְהוָ֥ה ׀ לַֽאֲחֵיכֶם֮ כָּכֶם֒ וְיָֽרְשׁ֣וּ גַם־הֵ֔מָּה אֶת־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹֽהֵיכֶ֖ם נֹתֵ֣ן לָהֶ֑ם וְשַׁבְתֶּ֞ם לְאֶ֤רֶץ יְרֻשַּׁתְכֶם֙ וִֽירִשְׁתֶּ֣ם אוֹתָ֔הּ אֲשֶׁ֣ר ׀ נָתַ֣ן לָכֶ֗ם מֹשֶׁה֙ עֶ֣בֶד יְהוָ֔ה בְּעֵ֥בֶר הַיַּרְדֵּ֖ן מִזְרַ֥ח הַשָּֽׁמֶשׁ׃
(טו) מזרח השמש - עבר מזרחי של ירדן:
טז וַֽיַּעֲנ֔וּ אֶת־יְהוֹשֻׁ֖עַ לֵאמֹ֑ר כֹּ֤ל אֲשֶׁר־צִוִּיתָ֨נוּ֙ נַֽעֲשֶׂ֔ה וְאֶֽל־כָּל־אֲשֶׁ֥ר תִּשְׁלָחֵ֖נוּ נֵלֵֽךְ׃
יז כְּכֹ֤ל אֲשֶׁר־שָׁמַ֨עְנוּ֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה כֵּ֖ן נִשְׁמַ֣ע אֵלֶ֑יךָ רַ֠ק יִֽהְיֶ֞ה יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ עִמָּ֔ךְ כַּֽאֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה עִם־מֹשֶֽׁה׃
יח כָּל־אִ֞ישׁ אֲשֶׁר־יַמְרֶ֣ה אֶת־פִּ֗יךָ וְלֹֽא־יִשְׁמַ֧ע אֶת־דְּבָרֶ֛יךָ לְכֹ֥ל אֲשֶׁר־תְּצַוֶּ֖נּוּ יוּמָ֑ת רַ֖ק חֲזַ֥ק וֶֽאֱמָֽץ׃ {פ}
(יח) ימרה - יקניט את דבריך: