explenation 

תרכו העושה סוכה תחת האילן או תחת הגג ובו כ"א סעיפים:

א אין אדם יוצא ידי חובתו, אלא בסוכה, שאינה עשויה אלא לצל בלבד.

דוגמת ענני כבוד.

אבל אם היא עשויה גם לדירה.

דהיינו לדור בה בקביעות, ולא להסתופף בצלה בלבד.

או שעשויה גם להשתמש בה תשמיש של צניעות.

כגון לאוצר, או שאר תשמיש שצריך לעשותו במקום צנוע.

או שהיא עשויה גם למחסה ולמסתור, מזרם וממטר.

כל שאינה עשויה לצל בלבד, אין זו סוכה, אלא ביתו.

שהרי הבית הוא מיוחד לכל דברים אלו. והתורה אמרה, סוכה ולא בית:

 

 

ב וצריכהשתהא הסוכה תחת אויר השמים.

דוגמת ענני הכבוד.

אבל אם עשאה בתוך הבית פסולה.

לפי שאין צל הסוכה משמש כלום.

שאף בלעדי הסכך יש כאן צל, מחמת תקרת הבית.

וכן הדין, בעושה סוכה תחת האילן. או תחת שאר דברים הפסולים לסכך,שיתבאר בסי' תרל"א.

בין שקדמה הסוכה לדבר הפסול המאהיל עליה, בין שקדם הדבר הפסוללהסוכה.

שמכל מקום, עכשיו, אין צל הסוכה משמש כלום.

כיון שהצל העליון עליו:

 

 

ג לפיכך,אפילו אם צל הסוכה מרובה מחמתה בלא צירוף צל העליון כלל.

דהיינו, שאפילו אם ינטל צל העליון מכאן, יהיה צלתה מרובה מחמתה. [ונמצא, שאין אנו צריכין לצל הפסול, לעשות סוכה זו צלתה מרובה מחמתה. (בכללות דיני צלתה מרובה מחמתה עיין לקמן סי' תרל"א)]

אעפ"כ פסולה.

 

ואפילו אם צל העליון בלבד הוא מעט מזער, בענין, שאם ינטל צל התחתון,דהיינו צל הסכך שעל גבי הסוכה, תהיה חמתו של העליון מרובה מצלתו, [ונמצא שאנו צריכים לסכך הכשר לעשות סוכה זו צלתה מרובה מחמתה] אעפ"כפסולה.

דכיון שצל העליון, שהוא פסול, עומד למעלה, הרי הוא מבטל צל הסכךשתחתיו, כנגדו ממש. שהרי אינו משמש כלום. כיון שהעליון מיצל על מקום שהוא מיצל.

ולפיכך אנו רואים, כאילו ניטל ונחסר מן צל הסכך הכשר, כשיעור צלהעליון שמיצל על הסוכה. וכאלו היה המקום הזה שהעליון מיצל עליו מקום חמה.

[ונראה מלשון "מקום חמה" ולא "מקום סכך פסול", שיפסול הסוכה בג' טפחים אפי' מן הצד, (שו"ע סי' תרל"ב, ובשו"ע אדה"ז לקמן סי' תרכ"ט סעיף יט, משא"כ סכך פסול, מבואר שם, ובשו"ע תרל"ב, ובשו"ע אדה"ז לקמן סי' תרל"א, סעיף י', שסכך פסול, פוסל כשיש "ארבעה טפחים במקום אחד בסוכה גדולה. או שלשה טפחים בסוכה קטנה, שאין בה כי אם שבעה טפחים על שבעה טפחים". וצריך לעיין למה נחשב למקום חמה, ולא כסכך פסול?]

ותהיה הסוכה חמתה מרובה מצלתה:

[דהיינו לדוגמא, בסוכה שהיא 10X10טפחים, ובסכך כשר יש 6 פסים של 1X10 טפחים, וביניהם 4 טפחים אויר, וצל העליוןהפסול הוא 2X 10 טפחים, מעל סכך כשר של 2X10,סוכה זו פסולה, אף שבסכך הכשר יש צלתה מרובה מחמתה, ואף שבצל הפסול שבסוכה זו חמתהמרובה מצלתה – כי כיון שאנו מוצאים מסכך הכשר 2X10,נמצא שבסוכה זו יש רק סכך כשר של 4X10, נמצא שסוכה זו חמתה מרובה מצלתה.]

 

ד אבל אם צלהסוכה הוא מרובה מאד, בענין, שאפילו אם ינטל ממנה כשיעור צל העליון. ויהיה המקוםשהעליון מיצל עליו מקום חמה. ואעפ"כ, תהיה הסוכה צלתה מרובה מחמתה, כשרה:

[דהיינו לדוגמא, בסוכה שהיא 10X10 טפחים, ובסכך כשר יש 8פסים של 1X10 טפחים, וביניהם 2 טפחים אויר, וצל העליון הפסול הוא 2X10 טפחים, מעל סכך כשר של 2X10, סוכה זו כשרה, כי אף כשנוציא מסכך הכשר 2X10,ישאר סכך כשר של 6X10, ונמצא שסוכה זו צלתה מרובה מחמתה אף לאחרי שנוציא מהסכך הכשרכשיעור צל העליון הפסול.]

 

ה וכל זהכשהיה הסכך פסול למעלה על הסכך כשר.

אבל אם היו מעורבים זה בזה.

כגון, אילן שהיה מיצל על הסוכה שלמטה ממנו. והשפיל ענפיו למטה,ועירבן.

[עם הסכך הכשר, וסכך הפסול והכשר מעורבים יחד, ועיין לקמן סעיף ח'"אבל אם היו מונחין על הסוכה, כל אחד ואחד בפני עצמו. זה בצד זה, ואינןמעורבין כלל, אין צריך שיהיה בכשר רוב כנגד הפסול. אלא אפילו אם הם מחצה על מחצה,ג"כ הסוכה היא כשרה".]

אם הסכך הכשר הוא מרובה [היינו שהוא צלתה מרובה מחמתה, לאפוקי מסעי' ו' "אבלאם צל הכשר הוא מעט"] הרבה [שסכך הכשר הוא הרוב, לשון זה "הרבה"הוא ממשנה סוכה יא, א. אבל לכאורה אין כוונתו שצריך להיות, "מרובה הרבה"היינו לא סתם רוב אלא יותר מזה. כי אינו מבאר השיעור, ובמקור הדברים נזכר רק שיהי'רוב] מן הסכך הפסול המעורב בו, הרי הפסול נתבטל ברוב.

אף אם הניח סכך הכשר על סכך הפסול, [ואינו מעורב באמת, אלא רק מונחמתחת סכך הכשר] נקרא ערבוב, ובטל ברוב.

ואע"פ שסכך הפסול הוא ניכר בין הכשר, ואינו מעורב יפה,והוא יכול להסירו משם. [היינו בהניח סכך הכשר על סכך הפסול] -אעפ"כ הואבטל.

[כי אין אנו משתמשים בסכך הפסול לעשות לסוכה צלתה מרובה מחמתה, ולכן גםבאופן זה בטל, כבההמשך]

ואע"פ שבכל איסורין שבתורה, אם הוא מכיר את האיסור, ויכוללהסירו מן התערובות, אינו בטל אפילו באלף?

היינו, שאסור לאכול את התערובות. שלא יפגע בגוף האיסור עצמו, שלאנתבטל. כיון שיכול להסירו משם.

אבל כאן, אינו נהנה כלל מן האיסור.

שהרי אף אם ינטל סכך הפסול מן הסוכה, יהיה צלתה מרובה מחמתה מחמת סכךהכשר.

ואין אנו צריכים לבטל את הפסול ברוב, אלא כדי שלא יהיה לו כח לפסולאת הסכך הכשר המעורב עמו:

 

ו אבל אם צלהכשר הוא מעט.

[היינו שהצל של הכשר, אין בו צלתה מרובה מחמתה, בלי צירוף צל הפסול, אףשצל הכשר הוא מרובה מן הפסול]

בענין שאם ינטל צל הפסול מן הסוכה, לא יהא צלתה מרובה מחמתה, הרי היאפסולה.

לפי שאין צל הפסול מצטרף להשלים השיעור לצל הכשר.

כיון שלא נתבטל עדיין ביטול גמור.

שהרי יכול להסירו משם [ע"י שיגביה את הענפים מן הסוכה]:

 

 

ז וכל זה, [שמועילביטול לסכך הפסול, שלא יפסול את הכשר, הוא] כשהסכך הפסול, המעורב בכשר, הואבעצמו קל וקלוש. בענין, ש[סכך הפסול בעצמו על סוכה זו הוא] חמתומרובה מצלתו.

אבל אם [סכך הפסול בעצמו] צלתו מרובה מחמתו [בסוכה זו], איןביטול ברוב [סכך כשר] מועיל לו [לסכך הפסול], שלא יפסול אתהסוכה בצלו.

כיון שצל הכשר אינו משמש כלום, במקוםשהפסול היה יכול להיות מיצל שם [לבדו, אילו לא היה מוריד אתהענפים, והיו הענפים מציל מעל גבי סוכה]. אם לא נתערב שם [צל הכשר]. כיון שצלתו [של הפסול] מרובהמחמתו.

[מה שאין כן כשצל הפסול הוא חמתו מרובה מצלתו, הרי צל הכשר משמש כאן,כי בלעדיו אין צלתה מרובה מחמתה בסוכה זו, ובכדי שלא יפסלנו הסכך הפסול מועיל,ביטול ברוב.]

[וכשאין צריכים לצל הכשר כלל, ואינו משמש כלום, אין לומר קולי דיניביטול אלו. ולבטל סכך הפסול בכשר, אפשר רק כשיש לנו תועלת של צל מן הסכך הכשר, כשהסכךהפוסל הוא קל וקלוש, שחמתה מרובה מצלתה, שאז צריכים להסכך הכשר לעזור לעשות המקוםהזה מקום צל. ואם צריכים אנו לבטל הסכך הפסול במקום זה בכדי שלא יגרע מהסכךהכשר אז אנו משתמשים בביטול זה (שאפשר להסיר). כיון שרק מבטלים הסכך הפסול שלאיפסיל להסכך הכשר].

ולכן אין הסוכה כשרה, אלא אם כן יש בה סכך כשר הרבה כלכך, עד שאם ינטל מהסכך הכשר כשיעור הסכך הפסול המעורב בו היתה הסוכה צלתה מרובהמחמתה:

[כיון שהסכך הפסול פוסל את הכשר בזה שהפסול מציל במקום הכשר ואין צלהכשר משמש כלום, ולכן צריך לחשוב שמקום שהפסול מציל, אין הכשר משמש כלום וצריךלחשוב כאילו אין שם סכך כלל, אבל כיון שלאחרי שנוציא סכך כשר כשיעור סכך הספול ועדייןישאר צלתה מרובה מחמתה, כשרה.]

 

 

ח במה דבריםאמורים כשהכשר והפסול הן מעורבין, או שהפסול הוא מונח למטה מן הכשר.

שאז צריך שיהא בכשר רוב כנגד הפסול כדי לבטלו, שלא יפסול את הסוכהבצלו.

אבל אם היו מונחין על הסוכה, כל אחד ואחד בפני עצמו, זה בצד זה,ואינן מעורבין כלל.

אין צריך שיהיה בכשר רוב כנגד הפסול.

אלא אפילו אם הם מחצה על מחצה ג"כ הסוכה היא כשרה.

שכך היא הלכה למשה מסיני. כמו שיתבאר בסימןתרל"א. ע"ש:

 

ט (וישחולקין על כל זה, ואומרים.

שאם הפסול מעורב בכשר ושניהן הן מין אחד.

שאין הפסול ניכר כלל.

[היינו שדעה זו סוברת, שכשאין בסכך הפסול צלתה מרובה מחמתה, אפשר לצרףג"כ סכך הפסול, ע"י ביטול, לסכך כשר שיש בו חמתה מרובה מצלתה, (ולדיעהזו אם יש בסכך הכשר לבדו צלתה מרובה מחמתה, לעולם אינו נפסל משום סכך הפסול,כדלקמן) ומבין שניהם יהי' בסוכה זו צלתה מרובה מחמתה, אבל בכדי לבטל צריך שיהיושניהם מין אחד, שלא יהיה ניכר, משא"כ לדיעה הראשונה, כיון שאין ביטול מועילרק לזה שלא יפסל סכך הכשר את הפסול, מועיל אף אם ניכר כדלעיל בסעיף ה']

כגון, העושה סוכתו תחת האילן, והשפיל ענפי האילן, והורידן למטה,וערבן עם הסכך התלוש שעל גבי הסוכה.

[דבאופן זה הוי מין במינו, ששניהם ענפי האילן אלא שאלו מחוברים ואלותלושים]

אע"פ שהוא יכול להסיר את האיסור. דהיינו שיגביה את הענפים לעיקרהאילן.

מכל מקום, כל זמן שהן מעורבין יחד, ואין ניכרין, הן בטלים ברוב הכשר.

ומצטרפין עמו להשלים לשיעור צלתה מרובה מחמתה.

(דלא כמ"ש בדיעה הראשונה) *.

[היינו דלדיעה זו נוכל להשתמש, ע"י דין ביטול, בסכך הפסוללעשות את השיעור של צלתה מרובה מחמתה, בכדי להכשיר הסוכה. אבל בכדי לבטלו, ולהשתמשבסכך הפסול, לדיעה זו, צריך עכ"פ שלא יהיו ניכרים, בכדי שנאמר שסכךהפסול בטול הוא.

אבל לדיעה הראשונה, אף כשאין ניכרים, אם יכול להסירם, אין אנו אומריםדין ביטול, בכדי להשתמש בסכך הפסול לעשות למקום זה צלתה מרובה מחמתה, כיון שיכוללהסירה, אינו מתבטל כלל לדיעה הראשונה.

ולדיעה הראשונה, רק כשאין אנו צריכים לסכך הפסל, לעשות סוכה זו צלתהמרובה מחמתה, ורק שאנו צריכים לבטל סכך הפסול, (שחמתה מרובה מצלה) כדי שלא יוכלהסכך הפסול לבטל את סכך הכשר, במקום שהסכך הפסול מציל, בזה אנו מקילים לבטלו, לארק כשיכול להסירו, אלא אפילו כשניכרים, או שמונחים למטה מן סכך הכשר כנ"ל]

[* הג"ה: ואע"פ שבכל איסורים שבתורה אם יכול להסיר אתהאיסור אינו מתבטל ברוב?

אבל כאן הלכה למשה מסיני הוא שאין צריך להיות כל הסכך הצריך לסוכהשיהא סכך כשר. אלא שיהיה הרוב כשר. והשאר, אע"פ שהוא פסול, אעפ"כ, הסוכהמתכשרת בו.

וא"כ, אין על המיעוט שם סכך פסול. אלא גם הוא חוזר להיות סכךכשר, ע"י רוב הכשר שעמו.

ולפיכך מותר לערב ולבטל סכך פסול בכשר לכתחילה.

משא"כ בשאר איסורין שאין מבטלין איסור לכתחילה.

לפי שאין שם איסור כלל על המיעוט הפסול המעורב בכשר]: [וצריךלעיין למה בכדי ליבטל צריך שיהי' מין במינו דוקא, וכשהמיעוט אינו מין במינו,פסול? וצ"ל שכן הי' הההלכה למשהמסיני]

והוא שיהא סכך פסול המעורב דק וקלוש בענין שיהא חמתו מרובה מצלתו.

אבל אם צלתו מרובה מחמתו אינו מצטרף להשלים לשיעור צלתה מרובה מחמתה.

[כל הנ"ל מדובר באופן שסכך הכשר חמתה מרובה מצלתה, ואנו צריכיםלסכך הפסול להכשיר סוכה זו, וכשסכך הפסול חמתה מרובה מצלתה אפשר לבטלה ברוב כשר,וכשצלתה מרובה מחמתה אי אפשר לבטלה ברוב כשר]

אבל אם הסוכה היא צלתה מרובה מחמתה בלא צירוף צל סכך הפסול, אינהנפסלת לעולם מחמת צל סכך הפסול. אע"פ שצלתו מרובה מחמתו:

[אבל לדיעה הראשונה, אף אם סכך הכשר הוא צלתה מרובה מחמתה סכך הפסולהמעורב בו, (ובסעיף הבא ידבר מסכך העומד על גביו) פוסל את סכך הכשר כשיעור הסכךהפסול, ואם לאחר שמוציאים מסכך הכשר, כשיעור סכך הפסול לא נשאר בסוכה זו צלתהמרובה מחמתה, פסולה. ובכדי להשתמש בסוכה זו, צריך לבטל את סכך הפסול, אם אפשר,דהיינו כשהסכך הפסול הוא חמתה מרובה מצלתה, וסכך הכשר הוא צלתה מרובה מחמתה וסכך הכשרהוא רוב כנגד סכך הפסול - כשר ]

 

י ואם סכךהפסול אינו מעורב עם סכך הכשר, אלא הוא עומד למעלה ומיצל על הכשר.

[עכשיו ממשיך לבאר, שלדיעה השני', שאף שמשתמשים בסכך הפסול להשליםהשיעור של צלתה מרובה מחמתה, אם סכך הכשר הוא הרוב, זהו דוקא כשמעורבים יחד, אבלסכך פסול שעומד מלמעלה ומיצל, אפי' הוא המיעוט וסכך הכשר שעל גבי הסוכה הוא הרוב,אבל אין בסכך הכשר שיעור של צלתה מרובה מחמתה, ורוצה לצרף הסכך המיעוט שאינו כשר,בכדי שיהיה ביניהם צלתה מרובה מחמתה, (וזה מעויל כשהם על גג הסוכה מעורביםכנ"ל בסעיף ט') , מ"מ הסוכה פסולה, כי הללמ"מ לא נאמרה כשסכך הפסולשהיא מלמעלה ולא ביחד עם הכשר על הסוכה]

אם אין צל הסוכה מרובה מחמתה בלא צירוף צל הפסול.

אע"פ שהפסול חמתו מרובה מצלתו, אעפ"כ הרי זו פסולה.

שהרי סכך פסול משלימה לשיעורה.

אבל אם צלתה מרובה מחמתה בלא צירוף צל הפסול, אע"פ שהפסול צלתומרובה מחמתו, הרי זו כשרה.

[היינו שלדיעה זו צל עליון פסול לא יפסול אתצל הכשר שמתחתיו, וסוכה זו כשריה]

ונמצא שמ"ש בסעי ב' "וכן הדיןבעושה סוכה תחת האילן וכו'", הוא רק לדעה הראשונה, אבל לדעה השני' כאן מבוארשאם הסוכה צלתה מרובה מחמתה בלא צירוף צל הפסול, אע"פ שהפסול צלתו מרובהמחמתו, הרי זו כשירה" וצריך לברר אם הדין הוא ג"כ כשבונה סוכה בתוך בית,אם הסוכה בעצמה יש לה סכך כשר כשיעור צלתה מרובה מחמתה, לדיעה זו לכאורה כשירה,כמו תחת האילן ]

והעיקר כסברא הראשונה בכל זה.

ומכל מקום בשעת הדחק, שאין לו סוכה אחרת. וגם, אי אפשר לו לתקן סוכהזו ולהכשירה.

יש לסמוך על סברא האחרונה שלא להתבטל ממצות סוכה:

[לכאורה נראה, שלא יברך, כיון שספק ברכות להקל.

לסיכום נראה שכשנמצא במצב של אין ברירה יש לסמוך על דעה השניה ולכן

א, לא יבטל מצות סוכה כשיש בסכך כשר בעצמו צלתה מרובה מחמתו, אז בין שמצילסכך פסול על גביו, ובין שמעורב עם כשר על הסוכה, כיון שיש בסכך כשר צלתה מרובהמחמתה, כשר.

אמנם כשאין בסכך הכשר בעצמו צלתה מרובה מחמתו, אין לצרף צל הפסולשמעליו לעשות לסוכה זו צלתה מרובה מחמתה, אבל על גג הסוכה, אם הרוב הוא כשר, ישלצרף סכך הפסול המיעוט להכשרו ולעשותו צלתה מרובה מחמתה, אבל בתנאי שהוא מעורב מין במינו, ואינו ניכר, וגם שאיןבסכך הפסול בעצמו צלתה מרובה מחמתה, ואז אפשר לצרפה כמיעוט להכשר הסוכה.

(ולדיעה הראשונה, אם אין בכשר צלתה מרובה מחמתה לעולם אין סוכה זוכשירה, כי לעולם אין לצרף סכך הפסול לעשות השיעור של צלתה מרובה מחמתה, ולא זו בלבד אלא אפילו כשיש בסכך הכשר צלתהמרובה מחמתה, צריך להוריד כשיעור הפסול מהכשר ולראות, אם נשאר צלתה מרובה מחמתה,כשר, ואם לא, פסול, וכשמעורב על הסוכה, אם יש בפסול חמתה מרובה מצלתה, ומעורב ברובכשר, אף שניכר, ואפשר להסירו, כשר, ואם יש בפסול צלתה מרובה מחמתה, פסול אם לאשאפילו נוריד כשיעור הפסול מהכשר ישאר צלתה מרובה מחמתה - כשר )

 

יא אם רוצה לקצוץ את האילן להכשירו לסיכוך, יתבאר בסי' תרכ"ט, שצריך לנענע את כל האילן. עיין שם הטעם:

יב מותר לעשות סוכה למטה בבית, תחת הגג, שהסירו הרעפים ממנו, כדי לעשות סוכה.

אע"פ שנשארו עדיין העצים, או הקורות, שהרעפים מונחים עליהם.

ומותר לישב תחת העצים או הקורות עצמן.

אע"פ שהם סכך פסול. שהרי לא נקבעו בגג לשם צל בלבד, אלא כדי לתת עליהם את הרעפים?

מכל מקום, כיון שעשה מעשה, והסיר את הרעפים לשם עשיית סוכה לצל, הרי זה כאלו עשה מעשה בגוף העצים או הקורות, והתקינם לשם סוכה.

שהרי הם כשרים לסיכוך. שהן גדילים מן הארץ, ואין מקבלין טומאה.

ואע"פ שהן מחוברים?

אין בכך כלום.

דתלוש, ולבסוף חברו, כשר לסוכה. כמו שיתבאר בסימן תרכ"ט.

וכיון שהן עצמן כשרים לסכך ע"י מעשה זו. ויכול להניח עליהם עוד סכך כשר. והן מצטרפין עם סכך זה להשלים לשיעור צלתה מרובה מחמתה.

ולכן גם עכשיו שלא הניח הסכך עליהם, אלא תחתיהן למטה בבית, מותר לישב תחתיהן ממש. כיון שהם סכך כשר:

יג אבל אם לא הסיר את הרעפים כדי לעשות שם סוכה. אלא כך היתה מקודם, בנויה בלא גג.

כיון שלא עשה שום מעשה בגג לשם עשיית סוכה לצל, א"כ העצים או הקורות, הן סכך פסול.

ודינו כדין סכך פסול המאהיל על גבי הסכך כשר.

ועל דרך שנתבאר.

(פירוש, שכל שאין סכך הכשר הרבה כל כך עד שאם ינטל ממנו כשיעור סכך הפסול המיצל עליו יהיה עדיין צל הסוכה מרובה מחמתה, פסול.

[היינו כדעה הראשונה שפוסק כוותי' בסעי י"וד.]):

יד במה דברים אמורים כשמסכך תחת הגג. אבל אם מסכך על גבי העצים או הקורות. אף על פי שהן סמוכין זה לזה בפחות משלשה טפחים, הרי זו כשרה.

ואין אומרים כאן לבוד. שיצטרפו כל העצים, ויהיו נחשבין כעץ אחד רחב, מסכך הפסול, יותר מארבעה טפחים, שהוא פוסל את הסוכה. כמו שיתבאר בסימן תרל"ב.

שכיון שסכך כשר מונח בין עץ לחבירו, הוא מפסיק ביניהם שלא יצטרפו.

ואין אומרים לבוד, אלא אם כן אין שום דבר מפסיק בינתיים:

טו ואם מותר לישב תחת העצים יתבאר בסי' תרל"א:

טז אם הניח סכך פסול על גבי הסוכה שלא היה עליה שום סכך. ואח"כ הניח עליה סכך כשר על גבי סכך הפסול. ואח"כ הסיר סכך הפסול מעל גבי הסוכה, ונשאר סכך העליון הכשר בלבדו מיצל על גבי הסוכה.

וכן העושה דפנות הסוכה תחת גג הבית. והניח סכך כשר על גבי הגג. ואח"כ הסיר את הגג מתחת הסכך המונח עליה, הרי זו פסולה.

לפי שבשעה שעשה את הסוכה. דהיינו בשעה שהניח סכך הכשר, שהוא עיקר הסוכה, היתה הסוכה פסולה מחמת סכך הפסול שעליה.

ואח"כ כשהסיר את הפסול, לא עשה מעשה בגוף הסוכה להכשירה, אלא מאליה נתכשרה, ע"י הסרת הפסול.

והתורה אמרה "חג הסכות תעשה לך" וגו' ולא מן העשוי מאליו.

שהעשייה הראשונה שהיתה בפסול אינה נחשבת עשייה כלל:

יז במה דברים אמורים שפסול הסוכה היה מחמת עצמה.

כגון בנדון שאמרנו, שהניח סכך הכשר על גבי הפסול. שגוף הסוכה, דהיינו סכך הכשר נעשה בפסול מחמת עצמו, שאינו נקרא סכך כלל. כיון שיש דבר מפסיק בינו להדפנות. שהרי אין צלו מועיל כלום.

אבל אם פסול הסוכה הוא מחמת דבר אחר הפוסל אותה.

כגון העושה סוכתו תחת גג הבית. ואחר שסככה כהלכתה, הסיר את הגג מעל גבי הסוכה, הרי זו כשרה.

אע"פ שלא עשה מעשה בגופה להכשירה.

כיון שאין פסולה אלא מחמת דבר אחר דהיינו גג הבית שמיצל עליו ולא מחמת עצמה.

שהרי היא מסוככת כהלכתה בסכך כשר המונח על גבי דפנותיה.

לכך, כיון שעשה מעשה הכשר, בדבר הפוסלה, דהיינו שהסיר את עצי הגג, שהיו קבועין שם לשם דירה, ולא לשם צל, ולפיכך היה עליה שם סכך פסול.

ועכשיו שהסירן משם לגמרי, נקרא עליהם שם סכך כשר.

ואפילו על העצים הנשארים נקרא עליהם שם סכך כשר כמו שבארנו למעלה.

לפיכך מועיל מעשה הכשר זה להכשיר את הסוכה. כיון שלא היתה פסולה אלא מחמת הגג. וכבר עשה בו מעשה הכשר:

יח אבל אם לא עשה מעשה הכשר בדבר הפוסלה. כגון שלא הסיר את הגג לגמרי ממקום קביעותו. אלא עשה אותו כעין דלת. לפתוח ולסגור בעת הגשם.

כיון שלא הסירו משם לגמרי, אין זה מעשה גמור.

ולפיכך אינו מועיל להכשיר את העצים הנשארים. ולא את הסוכה שנפסלה מחמתה.

(כשעדיין לא נפתחה הדלת והיתה מאהלת על הסוכה):

יט במה דברים אמורים, כשסיכך את הסוכה קודם שפתח את הדלת בגג.

או אפילו לאחר שפתח, אלא שבשעת הסיכוך היתה הדלת סגורה, והיתה מאהלת על הסוכה.

דכיון שעשיית הסוכה היתה בפסול, שוב אין מועיל לה מה שאח"כ פתח את הדלת. כיון שלא עשה מעשה בגוף הסוכה.

אבל אם בשעה שסיככה היתה הדלת פתוחה כהלכתה, ולא היתה מאהלת על הסוכה, אע"פ שאח"כ סגרה ונפסלה הסוכה בשעה שהדלת סגורה, מכל מקום כשהוא פותח את הדלת הסוכה חוזרת להכשירה.

כיון שתחלת עשייתה היתה בכשרות בשעה שהדלת היתה פתוחה:

כ ואם יש לדלת זו צירים, שסוגר ופותח בהם, הרי היא כפתח גמור, ומותר לסגרה ולפתחה בשבת ויו"ט. ואין בזה משום איסור סתירה ובנין:

כא וצריך שיזהר שלא ישב תחתיה לשם מצות סוכה כשהיא סגורה. שאז היא פסולה, ואינו יוצא ידי חובתו בישיבה זו: