ב"ה, ט"ו אלול, תשי"ז
ברוקלין.
הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מו"ה יצחק שי'[1]
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מיו"ד אלול עם הפ"נ המוסגר בו, שיקרא בעת רצון על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.
במ"ש בענין דשערות דנוקבא שמבואר בדא"ח ששער באשה ערוה מפני שיש מקום ליניקת החיצונים וכו' (מלבד בדמ"צ שמציין במכתבו, מדובר בזה גם בלקו"ת דברים לו, ג ועוד). ושואל שע"פ הסבר זה, כמו שהנזיר מוזהר שלא לגלחן מפני התוספת בקדושה עי"ז, הרי האשה הי' צ"ל בקצה השני - לגלחן דוקא ולא להסתפק בכיסוי הראש.
וההסבר בזה יובן, ע"פ הנגלה ששער באשה ערוה אינו בהנוגע לפנויות, וכן אפילו בנשואות זהו רק בהנוגע לזרים ושרגילות לכסותו, משא"כ בהנוגע לבעל, אדרבא הרי יכול לאמר אי אפשי באשה מגולחת (נזיר כח, א). שמהנגלה מובן גם הענין בפנימיות - שיניקה לחיצונים אפשר שתהי' כשבא הדבר לכלל יניקה, משא"כ כשאינה אלא מקבל. ואפשר רק באם אין דבר המגין על זה ואסורה ביותר מהרגיל, והנמשל מובן. וראה לקו"ת ויקרא כד, א. לב, א. ועוד...
בברכה לבשו"ט ולכוח"ט,
מ. שניאורסאהן