ב"ה, י"ג ניסן תשי"ז
ברוקלין.
שלום וברכה!
לאחרי הפסק נתקבל מכתבו בו כותב אשר מדברים אותו אודות שידוך אבל נפשו חשקה בתורה ורוצה לנסוע לישיבה במקום אחר ללמוד שם כמה זמן ולא להשתדך עד אז, ושואל דעתי בזה.
והנה ע"פ המבואר בהלכות ת"ת לרבנו הזקן ובפרט לפי מנהג ירושלים עיה"ק שבטח גם משפחתו נוהגת בזה, אין נראה שידחה התענינות בעניני שידוכין, ובכגון דא המנהג תורה היא, אלא שמובן שצ"ל הצעה כזו שיסכימו בלב שלום שגם לאחרי החתונה ילמוד במנוחה, והרי כו"כ משתדכים באופן כזה וגם מצליחים לאחר זה.
ומ"ש אינו דומה לימוד של בלתי נשוי ללימוד של נשוי, יעוין שם בהלכות ת"ת, והעיקר ע"פ הידוע מהחוש, צריך עיון אם החילוק הוא למעליותא או לגריעותא, אלא שבכ"מ משנים מפני שנשתרש המנהג הגרוע שתיכף לאחרי החתונה מושקעים ראשם ורובם בעניני העולם מסחר וכיו"ב, וכיון שבארץ בירושת"ו נשתמר המנהג הישר מקדם ללמוד אחרי החתונה עד שכפשוטו מתקבל הדבר גם בעזרת נשים, מובן שאין כדאי שהוא יפרוץ הגדר ח"ו ובפרט שבטוחני בהנוגע אליו שטוב לפניו שישתדך בהקדם והשי"ת יצליחו מתאים למ"ש ומה' אשה משכלת ויוכל ללמוד בטהרה תורת הנגלה והחסידות גם יחד ובירושלים עיה"ק ת"ו.
בודאי משתתף בהפצת המעינות ומוסיף בזה מזמן לזמן שנוסף על עיקר חשיבות הדבר ה"ז גם סגולה להוספה בברכות השי"ת בכל המצטרך לאדם בעניניו.
בברכת חג הפסח כשר ושמח.