ב"ה, י"ג ניסן, ה'תיש"א ברוקלין, נ. י.
שלום וברכה![1]
לקראת חג הפסח הממשמש ובא, הנני בזה לאחל לכת"ר שי' שיחוג את החג בכשרות ובשמחה עם כל ב"ב שי'. ויזכו להשפיע על כל סביבתם להיות מעלין בקדש במסילה העולה בית א-ל.
ובפרט בימי חג הפסח שאז היתה התחלת הגירות של עמנו, ובכל שנה ושנה במועדי השנה מתעוררים הענינים השייכים לזה, הנה בחג הפסח שהוא זמן חירותנו, חירות לא רק משעבוד גופני כ"א חירות מן היצה"ר וכו', הנה המוסר השכל של היום הוא להוסיף אומץ והשתדלות בענינים אלה. אשר לכן מצה נקראת מיכלא דאסוותא (זח"ב קפג, ב) והיא מחזקת את האמונה כ[מש]"כ שם דף מא, א.
מוסג"פ הקונטרס שהו"ל לחג הפסח, אשר בטח יענין את כת"ר שי'.
ויש להעיר במה שהעתקתי בהקדמתי בענין אכילת מצה שבימי חג הפסח הגוף ניזון ממאכל המחזק את האמונה באלקות, ולהעיר לזה אשר גם קרבן פסח מחולק משאר הקרבנות דמעקרי לאכילה קאתי - לאכילת בעלים דוקא ולא אכילת מזבח וכהנים.
בברכת חג כשר ושמח,
מ. שניאורסאהן