ב"ה, יו"ד אייר, ה'תיש"א ברוקלין, נ. י.
ברכה ושלום!
בטח תסלח לי על שכותב אני אלי' בענין פרטי שלה.
כמה פעמים שמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע שענין אהבת ישראל הוא גם לאיש הישראלי הנמצא במקום רחוק ואפילו זה שאף פעם לא ראה אותו, אשר גם בזה ציותה תורתנו הקדושה ואהבת לרעך כמוך. ואם יש תקוה שיכולים לעזור למי שהוא הנמצא בריחוק מקום ובלתי מכירו, חוב קדוש הוא על כל אחד ואחת להשתדל בטובת חברו, אשר כל ישראל חברים.
נודעתי אשר כמה פעמים הציעו נכבדות בשבילה, ומפני כמה סיבות סרבה מלהסכים עליהם.
כמובן אי אפשר להגיד בריחוק מקום חוות דעת בנוגע להצעה פרטית, אבל ארשה לעצמי לבוא בהערה כללית בזה.
נשואין בחיי האיש או האשה הוא מאורע העקרי ביותר, הטובע חותמו על כל החיים כולם. ובמילא צריכים על זה התיישבות וא"א לעשות זה בחפזון.
אבל עם זה, כמו בכל מאורעות חיי האדם, הקטנים והגדולים, א"א לאדם להביא בחשבון את כל הפרטים עד תכליתם, כי סוף כל סוף מוגבל ביותר הוא ואין שכלו ומחשבתו יכולים להקיף את כל הסיבות והמסובבים של כל דבר ודבר. במדה ידועה הרי בכל דבר וענין צריך להשתמש במדת הבטחון בהשי"ת אשר הוא כיון את הדבר לטוב בכל הפרטים.
וכן הוא גם בנוגע לשידוך, אשר אי אפשר למצוא דבר שלם בתכלית עם כל המעלות, וא"א להביא בחשבון את כל התוצאות עד תכליתן. ואם הדברים העקרים הם בסדר, הנה לפעמים תכופות מהנכון לוותר על ענינים טפלים שנראים או נדמים שאינם כדבעי, ובפרט שאפשר שאין זה אלא דמיון בלבד, ובאמת גם הם מתאימים.
יש אומרים שאין זה אלא ענין פרטי של המדובר והמדוברת, אבל האמת אינה כן, כי כל ישראל ערבים זה בזה וטובתו של כל אחד ואחת או להיפך ח"ו משפיעה על משפחתו ועל ידידיו ואפילו אלו הרחוקים במקום. ואם בעתים כתיקונם הי' כן, על אכו"כ בזמננו אלה, אחרי השמדות הנוראות שלקחו מאתנו רבבות מאחב"י הי"ד, אשר ממילא גדול ביותר ערך כל בית הנבנה בישראל - כהנה וכהנה, ובפרט כשיש לקוות שהבית הזה ייבנה על יסודי התורה והמצוה.
אקוה שתוכל לבשרני בשורות טובות בהנ"ל, ואחתום בברכה להסתדרות טובה בקרוב, טובה בגו"ר גם יחד.
אתענין לדעת אם משתתפת היא בחיים הציבוריים בסביבתה, ובאיזה אופן.