ב"ה, פסח שני, ה'תיש"א ברוקלין, נ. י.
הרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ וכו' מהור"י שי'[1]
שלום וברכה!
מוסג"פ החוברת לל"ג בעומר הבע"ל, ובל"ס יזכה בה את הרבים באופן המתאים.
כמה טעמים נאמרו בשמחת ל"ג בעומר וחגיגתו. ואנו אין לנו אלא האמור בכתהאריז"ל ומובא בדא"ח, אשר יום זה הוא יום הסתלקותו של רבי שמעון בן יוחאי - הילולא דרבי שמעון - אשר "הגיע בשעה ההיא לתחלת וראש כל המדריגות שלו.. וזה הי' ענין לימודו עם החברים בשעה ההיא.. והי' מאיר בו מבחי'.. הארת אורו של משיח".
ומדי שנה בשנה ביום זה מתעורר עוד הפעם מצב זה, כידוע.
ויתרון בדורותינו אלו, אשר, אף כי אכשיר דרא (בתמי'), בכל זה - בדורות הראשונים לא ניתן רשות לגלות רק לרשב"י וחבריו לבדם, אבל בדורות אלו האחרונים מותר ומצוה לגלות פנימיות התורה. ובלימוד זה דוקא יפקון מן גלותא ברחמים.
ואשרי האיש, אשר ביום סגולה זה, יום גילוי פנימיות התורה, יתחזק ויוסיף אומץ לקבוע שיעורים בפנימיות התורה
לעצמו, וגם בדיבוק חברים, וגם להשפיע, ככל יכלתו, על זולתו לעשות את זה.
ובאור לימוד זה דוקא נחי' גם בעסק חצוניות התורה ובכל דרכנו נדעהו, שנדע את ה' ומה ה' דורש מאתנו, הן בתפלה והן בעסק התורה ובקיום המצות והנהגת כל היום בכל פרטי מעשינו.
בברכה ופ"ש כל החבורה יחיו
מ. שניאורסאהן
בכתהאריז"ל ומובא בדא"ח: פע"ח שער ספה"ע פ"ז, דרוש מכ"ק רבנו הזקן (הוזכר בשו"ת דברי נחמי' חאו"ח סל"ד ס"ז). סידור שער הל"ג בעומר. ובלשון מהר"נ מדובראוונא (שם): כבר נתפרסם בכל העולם מכמה דורות ענין הילולא דרשב"י בל"ג בעומר.
הילולא דרבי שמעון: זח"ג רצו, ב. ועייג"כ זח"א ריח, א. - ומה שהקשו דהא אדרבה בהסתלקותן של צדיקים מתענין, י"ל דשאני ל"ג בעומר דרשב"י ציוה לשמוח בו (עיין בפע"ח שם) ועפמש"כ במהרי"ו 0הובא בש"ך יו"ד סשמ"ד סק"ט) הדין דשומעין לו. ואכמ"ל.
הגיע בשעה: סידור שער הל"ג בעומר סד"ה אתה הצבת. ובסופו.
בדורות הראשונים.. האחרונים: ראה אגה"ק סכ"ו. הקדמת הרח"ו לשער ההקדמות. שומר אמונים ויכוח א, כ"ט. קונטרס עץ החיים. קונטרס תורת החסידות פ"י. ועוד.
ובאור לימוד: מכתב כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע (נדפס בהוספה לקונטרס עץ החיים עפ"ד).
כמה טעמים: משנת חסידים מסכת אייר וסיון. פר"ח לאו"ח סתצ"ג. מראות עין להחיד"א שם בלקוטים. שו"ת שם ארי' חאו"ח סי"ד. שדי חמס אס"ד מע' א"י ס"ו. פאת השדה שם.