Enjoying this page?

010 - הִלְכוֹת נְזִירוּת פֵּרֶק י

הִלְכוֹת נְזִירוּת פֵּרֶק י

א אֵין אָדָם מְגַלֵּחַ תַּגְלָחַת אַחַת, וְעוֹלָה לוֹ לְנִזְרוֹ וּלְצָרַעְתּוֹ[1]; וְתַגְלָחַת הַצָּרַעַת בִּזְמָן שְׁהוּא סְפֵק מְצֹרָע, אֵינָהּ דּוֹחָה אֶת הַנְּזִירוּת[2]. לְפִיכָּךְ מִי שֶׁנָּזַר שָׁנָה אַחַת[3], וְהָיָה בְּכָל הַשָּׁנָה הַזֹּאת סְפֵק מְצֹרָע[4] וּסְפֵק טְמֵא מֵת, אוֹ שֶׁהָיָה בָּהּ סְפֵק מְצֹרָע וּבְסוֹף הַשָּׁנָה נִטַּמֵּא בְּסָפֵק--הֲרֵי זֶה מוֹנֶה שִׁבְעַת יָמִים, וּמַזֶּה בִּשְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי, וְאֵינוּ מְגַלֵּחַ בַּשְּׁבִיעִי; וְאֵינוּ יָכוֹל לִשְׁתּוֹת בְּיַיִן וּלְהִטַּמֵּא לַמֵּת, אֵלָא לְאַחַר אַרְבַּע שָׁנִים, וְאוֹכֵל בַּקֳּדָשִׁים, לְאַחַר שְׁתֵּי שָׁנִים: מִפְּנֵי שְׁהוּא צָרִיךְ לְגַלַּח אַרְבַּע תַּגְלָחוֹת--תַּגְלָחַת טַהְרָה, וְתַגְלָחַת טֻמְאָה מִסָּפֵק; וּשְׁתֵּי תַּגְלָחוֹת שֶׁמְּגַלֵּחַ הַמְּצֹרָע, שֶׁהֲרֵי הוּא סְפֵק מְצֹרָע.

ב תַּגְלָחַת רִאשׁוֹנָה--מְגַלֵּחַ אוֹתָהּ אַחַר שָׁנָה רִאשׁוֹנָה, וּמְגַלֵּחַ בָּהּ רֹאשׁוֹ וּזְקָנוֹ וְגַבּוֹת עֵינָיו, וּמִטַּהֵר בְּעֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וְצִפֳּרִים כִּשְׁאָר מְצֹרָעִין: אִם אֵינוּ טְמֵא מֵת וְלֹא מְצֹרָע, הֲרֵי הִיא תַּגְלָחַת טַהְרָה שֶׁלִּנְזִירוּתוֹ; וְאִם הוּא מְצֹרָע וַדַּאי בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה, הֲרֵי הִיא תַּגְלָחַת רִאשׁוֹנָה שֶׁלַּמְּצֹרָע. וְשׁוֹהֶה שָׁנָה אַחֶרֶת כְּמִנְיַן יְמֵי הַנְּזִירוּת, וְאַחַר כָּךְ מְגַלֵּחַ תַּגְלָחַת שְׁנִיָּה שֶׁלַּמְּצֹרָע--שְׁאֵינוּ יָכוֹל לְגַלַּח אַחַר שִׁבְעָה כִּשְׁאָר מְצֹרָעִין, שֶׁמֶּא אֵינוּ מְצֹרָע אֵלָא טְמֵא מֵת וַדַּאי הָיָה; וְשָׁנָה שְׁנִיָּה זוֹ, הֲרֵי הוּא בָּהּ נָזִיר שֶׁאָסוּר לְגַלַּח. וּמֵאַחַר שֶׁגִּלַּח שְׁתֵּי תַּגְלָחוֹת אֵלּוּ, שָׁלְמָה טַהְרַת הַצָּרַעַת וּמֻתָּר לֶאֱכֹל בַּקֳּדָשִׁים. וְשׁוֹהֶה שָׁנָה שְׁלִישִׁית, וְאַחַר כָּךְ מְגַלֵּחַ תַּגְלָחַת שְׁלִישִׁית--שֶׁמֶּא מְצֹרָע וַדַּאי הָיָה בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה וְלֹא הָיָה טְמֵא מֵת, וְשָׁנָה רִאשׁוֹנָה לֹא עָלְתָה לוֹ מִפְּנֵי שְׁהִיא יְמֵי חָלְטוֹ, וְשָׁנָה שְׁנִיָּה לֹא עָלְתָה לוֹ, מִפְּנֵי שְׁהִיא יְמֵי סָפְרוֹ שֶׁלַּמְּצֹרָע שֶׁבֵּין תַּגְלָחַת רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה; לְפִיכָּךְ צָרִיךְ לִשְׁהוֹת שָׁנָה שְׁלִישִׁית בִּנְזִירוּתוֹ, וּמְגַלֵּחַ תַּגְלָחַת שְׁלִישִׁית לִנְזִירוּתוֹ--וְהִיא תַּגְלָחַת טַהְרָה. אוֹ שֶׁמֶּא טְמֵא מֵת וַדַּאי הָיָה וּמְצֹרָע וַדַּאי, וְאֵין תַּגְלָחַת אַחַת עוֹלָה לִנְזִירוּתוֹ וּלְצָרַעְתּוֹ; וְנִמְצֵאת תַּגְלָחַת רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה תַּגְלָחַת צָרַעַת, וְתַגְלָחַת שְׁלִישִׁית תַּגְלָחַת טֻמְאָה, וְאֵין אַחַת מִשָּׁלוֹשׁ הַשָּׁנִים עוֹלָה לוֹ, שֶׁהֲרֵי הַשְּׁלִישִׁית תַּגְלָחַת טֻמְאָה.ז לְפִיכָּךְ צָרִיךְ לִשְׁהוֹת שָׁנָה רְבִיעִית בִּנְזִירוּת, וּמְגַלֵּחַ תַּגְלָחַת רְבִיעִית. וּשְׂעָרוֹ בְּכָל תַּגְלָחַת סָפֵק, אָסוּר בַּהֲנָיָה מִסָּפֵק--שֶׁשְּׂעַר נָזִיר שֶׁנִּצְטָרַע, מֻתָּר בַּהֲנָיָה.

ג וְכֵן אִם נָדַר עֶשֶׂר שָׁנִים נְזִירוּת, וְהָיָה בָּהֶן סְפֵק מְצֹרָע וְנֻלַּד לוֹ סְפֵק טֻמְאָה בְּסוֹפָן--הֲרֵי זֶה אֵינוּ שׁוֹתֶה בַּיַּיִן עַד אַרְבָּעִים שָׁנָה; וּמְגַלֵּחַ אַרְבַּע תַּגְלָחוֹת, אַחַת בְּסוֹף כָּל עֶשֶׂר שָׁנִים--תַּגְלָחַת רִאשׁוֹנָה לִסְפֵק יְמֵי צָרַעְתּוֹ, וּשְׁנִיָּה לִסְפֵק יְמֵי סָפְרוֹ שֶׁלַּמְּצֹרָע, וּשְׁלִישִׁית לִסְפֵק טֻמְאָתוֹ, וּרְבִיעִית תַּגְלָחַת טַהְרָה.

ד וְכֵיצַד מֵבִיא זֶה קָרְבְּנוֹתָיו--אִם הָיָה עָשִׁיר, כּוֹתֵב נְכָסָיו לַאֲחֵרִים: שֶׁמְּצֹרָע עָשִׁיר שֶׁהֵבִיא קָרְבַּן עָנִי, לֹא יָצָא. וְאַחַר כָּךְ מֵבִיא חַטַּאת הָעוֹף וְעוֹלַת בְּהֵמָה בְּתַגְלָחַת רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית--וְכָל חַטַּאת עוֹף מֵהֶן, לֹא תֵאָכֵל מִפְּנֵי שְׁהִיא סָפֵק; וּמֵבִיא בְּתַגְלָחַת רְבִיעִית, קָרְבַּן נָזִיר טָהוֹר, שְׁהוּא שָׁלוֹשׁ בְּהֵמוֹת כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

ה שָׁלוֹשׁ חַטַּאת הָעוֹף שֶׁמֵּבִיא בִּשְׁלוֹשׁ הַתַּגְלָחוֹת--חַטָּאת רִאשׁוֹנָה, לִסְפֵק טֻמְאָתוֹ; שְׁנִיָּה לִסְפֵק צָרַעְתּוֹ, שְׁאֵין הַמְּצֹרָע מֵבִיא קָרְבָּנוֹ אֵלָא לְאַחַר תַּגְלָחַת שְׁנִיָּה. וְכֵן חַטָּאת שְׁלִישִׁית לִסְפֵק טֻמְאָתוֹ, שְׁאֵין תַּגְלָחַת אַחַת עוֹלָה לְנִזְרוֹ וּלְצָרַעְתּוֹ; וְשֶׁמֶּא מְצֹרָע וַדַּאי וְטָמֵא וַדַּאי הָיָה, שֶׁהַתַּגְלָחַת הָרִאשׁוֹנָה וְהַשְּׁנִיָּה לְצָרַעְתּוֹ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וְתַגְלָחַת שְׁלִישִׁית תַּגְלָחַת טֻמְאָה, וּלְפִיכָּךְ צָרִיךְ לְהָבִיא קָרְבַּן טֻמְאָה בַּשְּׁלִישִׁית.

ו שָׁלוֹשׁ עוֹלוֹת בְּהֵמָה שֶׁמֵּבִיא עִמָּהֶן--עַל הָרִאשׁוֹנָה הוּא מַתְנֶה וְאוֹמֵר אִם טָהוֹר אֲנִי, זוֹ מֵחוֹבָתִי, וְאִם טָמֵא אֲנִי, הֲרֵי הִיא נְדָבָה; וְכֵן הוּא אוֹמֵר בַּשְּׁנִיָּה, וּבַשְּׁלִישִׁית.

ז וּמֵבִיא קָרְבַּן טַהְרָה בְּתַגְלָחַת רְבִיעִית, וּמַתְנֶה וְאוֹמֵר: אִם טָמֵא הָיִיתִי--עוֹלָה רִאשׁוֹנָה נְדָבָה, וְזוֹ חוֹבָה; וְאִם מֻחְלָט הָיִיתִי--עוֹלָה רִאשׁוֹנָה חוֹבַת מְצֹרָע, וְזוֹ חוֹבַת נְזִירוּת, וּשְׁתַּיִם הָאֶמְצָעִיּוֹת נְדָבָה. וְאִם טָהוֹר מִטֻּמְאַת מֵת הָיִיתִי, וּמְצֹרָע--עוֹלָה הָרִאשׁוֹנָה חוֹבָה וְכֵן הַשְּׁנִיָּה, אַחַת לְחוֹבַת מְצֹרָע וְאַחַת לְחוֹבַת נְזִירוּת, וּשְׁלִישִׁית וּרְבִיעִית נְדָבָה, וְהַשְּׁאָר קָרְבַּן טַהְרָתִי. וְאִם טְמֵא מֵת הָיִיתִי, וּמְצֹרָע--עוֹלָה רִאשׁוֹנָה חוֹבַת צָרַעַת, וּשְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית נְדָבָה, וְזֶה קָרְבַּן תַּגְלָחַת טַהְרָה.

ח אֲבָל הָאָשָׁם וְהָעוֹלָה--אֵינָן מְעַכְּבִין לֹא בְּתַגְלָחַת טֻמְאָה, וְלֹא בְּצָרַעַת. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר: אִם הוּא מְצֹרָע וַדַּאי, וְלֹא נִטַּמֵּא בְּמֵת--הֲרֵי טָהַר בַּצִּפֳּרִין, וְחַטַּאת הָעוֹף הִיא חַטָּאתוֹ, וְלֹא תֵאָכֵל מִפְּנֵי שְׁהִיא סָפֵק; וְעוֹלַת בְּהֵמָה שֶׁעִמָּהּ, מִקָּרְבַּן תַּגְלָחַת טַהְרָה, כְּדֵי שֶׁיְּגַלַּח עַל בְּהֵמָה. וְאִם טְמֵא מֵת הוּא, הֲרֵי עוֹלַת בְּהֵמָה נְדָבָה.טז וְאִם אֵינוּ מְצֹרָע, וּטְמֵא מֵת הוּא--חַטַּאת הָעוֹף קָרְבַּן נָזִיר שֶׁנִּטַּמֵּא, וְעוֹלַת בְּהֵמָה נְדָבָה, וַהֲרֵי הֵבִיא קָרְבַּן טַהְרָה בָּאַחֲרוֹנָה. וְאִם אֵינוּ טְמֵא מֵת, וְלֹא מְצֹרָע--עוֹלַת בְּהֵמָה שֶׁהֵבִיא בְּתַגְלָחַת רִאשׁוֹנָה הִיא מֵחוֹבַת תַּגְלָחַת טַהְרָה; וְחַטַּאת הָעוֹף בָּאָה עַל סָפֵק, וַהֲרֵי לֹא נֶאֱכֶלֶת.

ט בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שְׁהוּא מְגַלֵּחַ אַרְבַּע תַּגְלָחוֹת, בְּשֶׁהָיָה קָטָן אוֹ אִשָּׁה. אֲבָל הָאִישׁ אֵינוּ מְגַלֵּחַ מִסָּפֵק, לֹא תַּגְלָחַת טֻמְאָה וְלֹא תַּגְלָחַת צָרַעַת--שֶׁמֶּא טָהוֹר הוּא, וְנִמְצָא מַקִּיף פְּאַת רֹאשׁוֹ שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם מִצְוָה; לְפִיכָּךְ אֵינוּ מְגַלֵּחַ אֵלָא תַּגְלָחַת טַהְרָה בִּלְבָד--שְׁאֵין אַרְבַּע תַּגְלָחוֹת אֵלּוּ לְעַכַּב, אֵלָא לְמִצְוָה.

י נָזִיר שֶׁנִּצְטָרַע וַדַּאי וְנִטַּמֵּא בְּסָפֵק, כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה: אַחַר שֶׁיִּטְהַר מִצָּרַעְתּוֹ, מַזֶּה בִּשְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי, וּמְגַלֵּחַ תַּגְלָחַת טֻמְאָה; וּמַתְחִיל לִמְנוֹת נְזִירוּתוֹ כֻּלָּהּ, שֶׁהֲרֵי נָפְלוּ הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים בִּסְפֵק טֻמְאָה שֶׁנִּטַּמֵּא; וּמֵבִיא קָרְבְּנוֹת טַהְרָה, וְשׁוֹתֶה בְּיַיִן. וּמֵאַחַר שֶׁיָּבִיא קָרְבַּן צָרַעַת, אוֹכֵל בַּקֳּדָשִׁים.

יא נִטַּמֵּא וַדַּאי וְהָיָה מְצֹרָע בְּסָפֵק, וְטָהַר מִסְּפֵק צָרַעְתּוֹ--מוֹנֶה יְמֵי נְזִירוּת שְׁלֵמָה, וְאַחַר כָּךְ מְגַלֵּחַ תַּגְלָחַת הַנֶּגַע: שְׁאֵין תַּגְלָחַת סְפֵק נִגְעוֹ דּוֹחָה נְזִירוּת. וְאַחַר כָּךְ מוֹנֶה שִׁבְעַת יָמִים שֶׁבֵּין תַּגְלָחַת מְצֹרָע הָרִאשׁוֹנָה לְתַגְלָחַת שְׁנִיָּה, וּמְגַלֵּחַ וּמֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו; וְאוֹכֵל בַּקֳּדָשִׁים, אִם הִזָּה בִּשְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי. וְאַחַר כָּךְ מוֹנֶה שִׁבְעָה אֲחֵרוֹת לְטֻמְאַת מֵת, וּמְגַלֵּחַ תַּגְלָחַת טֻמְאָה; וְאַחַר כָּךְ מוֹנֶה נְזִירוּתוֹ, כֻּלָּהּ.

יב וְכֵן אִם הָיָה טָמֵא וּמְצֹרָע בַּוַּדַּאי--לְאַחַר שֶׁיִּטְהַר מִצָּרַעְתּוֹ, מְגַלֵּחַ תַּגְלָחַת צָרַעַת הָרִאשׁוֹנָה, וּמַזֶּה בִּשְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי, וּמְגַלֵּחַ רֹאשׁוֹ וּזְקָנוֹ בַּשְּׁבִיעִי, וְהִיא תַּגְלָחַת שְׁנִיָּה שֶׁלַּצָּרַעַת; וּמֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו בַּשְּׁמִינִי, וְאוֹכֵל בַּקֳּדָשִׁים. וְסוֹפֵר שִׁבְעָה, וּמְגַלֵּחַ תַּגְלָחַת טֻמְאָה; וְאַחַר כָּךְ סוֹפֵר יְמֵי נְזִירוּת שְׁלֵמָה, וּמֵבִיא קָרְבַּן טַהְרָה וְשׁוֹתֶה בַּיַּיִן.

יג וְלָמָּה סוֹפֵר שִׁבְעָה, שְׁאֵין שִׁבְעַת יְמֵי הַטֻּמְאָה עוֹלִין בְּשִׁבְעַת יְמֵי הַסְּפִירָה שֶׁבֵּין תַּגְלָחַת וְתַגְלָחַת שֶׁלַּמְּצֹרָע.

יד הָאוֹמֵר הֲרֵינִי נָזִיר אִם אֶעֱשֶׂה כָּךְ וְכָּךְ, אוֹ אִם לֹא אֶעֱשֶׂה, וְכַיּוֹצֶא בְּזֶה--הֲרֵי זֶה רָשָׁע, וּנְזִירוּת כְּזוֹ מִנִּדְרֵי רְשָׁעִים הִיא; אֲבָל הַנּוֹדֵר לַה' דֶּרֶךְ קְדֻשָּׁה--הֲרֵי זֶה נָאֶה וּמְשֻׁבָּח, וַהֲרֵי נֶאֱמָר בּוֹ "נֵזֶר אֱלֹהָיו, עַל-רֹאשׁוֹ . . . קָדֹשׁ הוּא, לַה'" (במדבר ו,ז-ח); וּשְׁקָלוֹ הַכָּתוּב בַּנָּבִיא, שֶׁנֶּאֱמָר "וָאָקִים מִבְּנֵיכֶם לִנְבִיאִים, וּמִבַּחוּרֵיכֶם לִנְזִרִים" (עמוס ב,יא).

  1. 1 היינו שחל תגלחת סוף נזירותו בזמן שחחיב תגלחת ראשונה או שניה משום צרעתו אינו יוצא בתגלחת אחת לתגלחת נזירות ותחגלחת מצורע. כמבואר הטעם במפרשים
  2. 2 הרמב"ם אומר כאן דין חדש שאף שתגלחת מצורע ודאי דוחה את הלאו של הנזיר לא להתגלח בתוך ימי נזירותו ומתגלח, אבל אם הוא רק ספק מצורע וצריך להתגלח מספק אינו דוחה את נזירותו ואינו מתגלח על ספק בימי נזירותו. ומזה יוצא א"כ כמה הלכות כפי שמתבאר בהמשך
  3. 3 היינו שיהי' נזיר למשך שנה
  4. 4 וכיון שהוא רק ספק מצורע א"כ אינו יכול להתגלח ונשאר מצורע במשך כל השנה, וכן אם הוא ספק טמא מת, ואם הי' ודאי טמא מת אז הוא סותר את ימי הנזירות ומתחיל מחדש, אבל כיון שהוא רק ספק טמא מת א"כ אינו יכול לסתור את נזירותו וחייב לגמור את הנזירות ולהתחילו אחר כך מחדש שמא נטמא וכבהמשך