001 - הִלְכוֹת עֲרָכִים וַחֲרָמִים פֵּרֶק א

'

הלכות ערכים וחרמין יש בכללן שבע מצוות: חמש מצוות עשה, ושתיים מצוות לא תעשה. וזה הוא פרטן: (א) לדון בערכי אדם כאשר מפורש בתורה, וזה הוא דין ערכי אדם. (ב) דין ערכי בהמה. (ג) דין ערכי בתים. (ד) דין ערכי שדות. (ה) דין מחרים נכסיו. (ו) שלא ימכר חרם. (ז) שלא יגאל חרם. 


הִלְכוֹת עֲרָכִים וַחֲרָמִים פֵּרֶק א

א הָעֲרָכִים--הֶם נֶדֶר מִכְּלַל נִדְרֵי הֶקְדֵּשׁ, שֶׁנֶּאֱמָר "אִישׁ, כִּי יַפְלִא נֶדֶר--בְּעֶרְכְּךָ נְפָשֹׁת, לַה'" (ויקרא כז,ב); לְפִיכָּךְ חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוֹם "לֹא יַחֵל, דְּבָרוֹ" (במדבר ל,ג), וְ"לֹא תְאַחֵר" (דברים כג,כב), וּמִשּׁוֹם "כְּכָל-הַיֹּצֵא מִפִּיו, יַעֲשֶׂה" (במדבר ל,ג).

ב וּמִצְוַת עֲשֵׂה לָדוּן בְּדִינֵי עֲרָכִים, כַּאֲשֶׁר מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה; וְאֶחָד הָאוֹמֵר עֶרְכִּי עָלַי, אוֹ הָאוֹמֵר עֵרֶךְ זֶה עָלַי, אוֹ עֵרֶךְ פְּלוֹנִי עָלַי--נוֹתֵן הָעֵרֶךְ, לְפִי שְׁנֵי הַנֶּעְרָךְ, וְהוּא הַדָּבָר הַקָּצוּב שֶׁבַּתּוֹרָה, לֹא פָּחוּת וְלֹא יָתֵר.

ג וְכַמָּה הוּא הָעֵרֶךְ: אִם הָיָה הַנֶּעְרָךְ בֶּן שְׁלוֹשִׁים יוֹם אוֹ פָּחוּת, אֵין לוֹ עֵרֶךְ; וְהָאוֹמֵר עָלָיו, עֵרֶךְ זֶה עָלַי--הֲרֵי זֶה כְּאוֹמֵר עֵרֶךְ כְּלִי זֶה עָלַי, וְאֵינוּ חַיָּב כְּלוּם. הָיָה מִבֶּן אֶחָד וּשְׁלוֹשִׁים יוֹם עַד בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים גְּמוּרוֹת--עֵרֶךְ הַזָּכָר חֲמִשָּׁה שְׁקָלִים, וְהַנְּקֵבָה שְׁלוֹשָׁה שְׁקָלִים. מִשֶּׁיִּכָּנֵס בִּשְׁנַת שֵׁשׁ יוֹם אֶחָד עַד שֶׁיַּשְׁלִים שְׁנַת עֶשְׂרִים--עֵרֶךְ הַזָּכָר עֶשְׂרִים שְׁקָלִים, וְהַנְּקֵבָה עֲשֶׂרֶת שְׁקָלִים. מִשֶּׁיִּכָּנֵס בִּשְׁנַת אֶחָד וְעֶשְׂרִים יוֹם אֶחָד עַד שֶׁיַּשְׁלִים שְׁנַת שִׁשִּׁים--עֵרֶךְ הַזָּכָר חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים, וְהַנְּקֵבָה שְׁלוֹשִׁים שְׁקָלִים. וּמִשֶּׁיִּכָּנֵס בִּשְׁנַת אַחַת וְשִׁשִּׁים יוֹם אֶחָד עַד יוֹם מוֹתוֹ, אַפִלּוּ חָיָה כַּמָּה שָׁנִים--עֵרֶךְ הַזָּכָר חֲמִשָּׁה עָשָׂר שְׁקָלִים, וְהַנְּקֵבָה עֲשָׂרָה שְׁקָלִים.

ד כָּל הַשָּׁנִים הָאֵלּוּ, מֵעֵת לְעֵת מִיּוֹם הַלִּידָה. וְכָל הַשְּׁקָלִים--בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, וְהוּא מִשְׁקַל שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים שְׂעוֹרָה מִכֶּסֶף טָהוֹר; וּכְבָר הוֹסִיפוּ עָלָיו וְעָשׂוּ אוֹתוֹ סֶלַע, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכּוֹת שְׁקָלִים.

ה טֻמְטוֹם וְאַנְדְּרֻגִּינוֹס--אֵין לָהֶם עֵרֶךְ, שֶׁלֹּא קָצְבָה תּוֹרָה עֵרֶךְ אֵלָא לְזָכָר וַדַּאי אוֹ לִנְקֵבָה וַדָּאִית; לְפִיכָּךְ טֻמְטוֹם וְאַנְדְּרֻגִּינוֹס שֶׁאָמַר, עֶרְכִּי עָלַי, אוֹ שֶׁהִעְרִיכוֹ אַחֵר--אֵינוּ חַיָּב כְּלוּם.

ו הַגּוֹי נֶעְרָךְ, אֲבָל אֵינוּ מַעְרִיךְ. כֵּיצַד: גּוֹי שֶׁאָמַר עֶרְכִּי עָלַי, אוֹ עֵרֶךְ יִשְׂרְאֵלִי זֶה עָלַי--לֹא אָמַר כְּלוּם; וְיִשְׂרָאֵל שֶׁאָמַר עֵרֶךְ גּוֹי זֶה עָלַי, אוֹ עֵרֶךְ פְּלוֹנִי הַגּוֹי עָלַי--נוֹתֵן לְפִי שְׁנֵי הַגּוֹי הַנֶּעְרָךְ. וְכֵן הַמַּעְרִיךְ אֶת הַחֵרֵשׁ וְאֶת הַשּׁוֹטֶה--חַיָּב, וְנוֹתֵן לְפִי שָׁנָיו.

ז הָעֶבֶד--נֶעְרָךְ וְעוֹרֵךְ, כִּשְׁאָר יִשְׂרָאֵל; וְאִם יִפָּדֶה וְיִהְיֶה לוֹ, יִתֵּן עֵרֶךְ שֶׁנָּדַר.

ח אֶחָד הַמַּעְרִיךְ אֶת הַיָּפֶה הַבָּרִיא, וְאֶחָד הַמַּעְרִיךְ אֶת הַכָּאוּר הַחוֹלֶה, אַפִלּוּ הָיָה הַנֶּעְרָךְ מֻכֵּה שְׁחִין אוֹ סוֹמֶה אוֹ גִּדֵּם וְיֵשׁ בּוֹ כָּל מוּם--נוֹתֵן לְפִי שָׁנָיו, כְּמוֹ שֶׁקָּצוּב בַּתּוֹרָה.

ט הַדָּמִים, אֵינָן כָּעֲרָכִים. כֵּיצַד: הָאוֹמֵר דָּמַי עָלַי, אוֹ דְּמֵי זֶה עָלַי, אוֹ דְּמֵי פְּלוֹנִי עָלַי--אַפִלּוּ הָיָה אוֹתוֹ פְּלוֹנִי קָטָן בֶּן יוֹמוֹ, אוֹ טֻמְטוֹם אוֹ אַנְדְּרֻגִּינוֹס, אוֹ גּוֹי--נוֹתֵן מַה שְׁהוּא שׁוֹוֶה דֵּינָר אוֹ אֶלֶף, כְּאִלּוּ הוּא עֶבֶד נִמְכָּר בַּשּׁוּק.

י וְהָעֲרָכִים וְהַדָּמִים כֻּלָּן--הַכֹּל, סְתָמָן לְבֶדֶק הַבַּיִת; וְיִפְּלוּ הַכֹּל לַלִּשְׁכָּה שֶׁהָיְתָה בַּמִּקְדָּשׁ, מוּכֶנֶת לְקָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת.

יא גּוֹי שֶׁאָמַר דָּמַי עָלַי, אוֹ דְּמֵי פְּלוֹנִי--נוֹתֵן כְּפִי נִדְרוֹ; וְאֵינוּ נוֹפֵל לַלִּשְׁכָּה, שְׁאֵין מְקַבְּלִין מִן הַגּוֹיִים נְדָבָה אוֹ נֶדֶר לְחַזַּק בֶּדֶק הַבַּיִת אוֹ בֶּדֶק יְרוּשָׁלַיִם--שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא-לָכֶם וָלָנוּ, לִבְנוֹת בַּיִת" (עזרא ד,ג), וְנֶאֱמָר "וְלָכֶם, אֵין-חֵלֶק וּצְדָקָה וְזִכָּרוֹן--בִּירוּשָׁלִָם" (נחמיה ב,כ).

יב וּמַה יֵעָשֶׂה בָּהֶן: יִבָּדֵק הַגּוֹי עַל דַּעַת מִי נָדַר--אִם נָדַר עַל דַּעַת יִשְׂרָאֵל--יוֹצִיאוּהוּ בֵית דִּין בְּמַה שֶׁיֵּרָאֶה לָהֶם, חוּץ מִבֶּדֶק הַבַּיִת וּבֶדֶק יְרוּשָׁלַיִם; וְאִם אָמַר לַשָּׁמַיִם נָדַרְתִּי, יִגָּנְזוּ.

יג הַגּוֹסֵס--אֵין לוֹ לֹא עֵרֶךְ, וְלֹא דָּמִים: הוֹאִיל וְרֹב הַגּוֹסְסִין לְמִיתָה, הֲרֵי הוּא כְּמֵת. וְכֵן מִי שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ בְּבֵית דִּין שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל לְהָרְגוֹ עַל עֲבֵרָה שֶׁעָבַר, וְהִעְרִיכוֹ אַחֵר, אוֹ שֶׁהִעְרִיךְ עַצְמוֹ, אוֹ שֶׁאָמַר דָּמַי עָלַי, אוֹ שֶׁאָמַר אַחֵר דְּמֵי זֶה עָלַי--אֵינוּ חַיָּב כְּלוּם: שֶׁזֶּה כְּמֵת הוּא, וְהַמֵּת אֵין לוֹ לֹא עֵרֶךְ וְלֹא דָּמִים; וְעַל זֶה נֶאֱמָר "כָּל-חֵרֶם, אֲשֶׁר יָחֳרַם מִן-הָאָדָם--לֹא יִפָּדֶה" (ויקרא כז,כט), כְּלוֹמַר אֵין לוֹ פִּדְיוֹן אֵלָא הֲרֵי הוּא כְּמֵת.

יד זֶה הַיּוֹצֶא לֵהָרֵג שֶׁהִעְרִיךְ אֲחֵרִים, אוֹ נָדַר דְּמֵיהֶם, אוֹ הִזִּיק--חַיָּב לְשַׁלַּם, וְגוֹבִין הַכֹּל מִנְּכָסָיו.

טו כּוֹהֲנִים וּלְוִיִּים מַעְרִיכִין וְנֶעְרָכִין, כִּשְׁאָר יִשְׂרָאֵל. וְקָטָן שֶׁהִגִּיעַ לְעוֹנַת נְדָרִים וְהִעְרִיךְ, אוֹ נָדַר דָּמִים--חַיָּב לְשַׁלַּם: שֶׁהֲרֵי נְדָרָיו קַיָּמִין, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְהִלְכּוֹת נְדָרִים.

טז הָעֲרָכִים הַקְּצוּבִין לְפִי הַשָּׁנִים--הֶן שְׁנֵי הַנֶּעְרָךְ, לֹא שְׁנֵי הַמַּעְרִיךְ. כֵּיצַד: בֶּן עֶשְׂרִים שֶׁאָמַר לְבֶן שִׁשִּׁים, עֶרְכָּךְ עָלַי--נוֹתֵן עֵרֶךְ בֶּן שִׁשִּׁים; וּבֶן שִׁשִּׁים שֶׁאָמַר לְבֶן עֶשְׂרִים, עֶרְכָּךְ עָלַי--נוֹתֵן עֵרֶךְ בֶּן עֶשְׂרִים. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

יז וְצָרִיךְ בָּעֲרָכִים שֶׁיִּהְיֶה פִּיו וְלִבּוֹ שׁוֹוִין, כִּשְׁאָר הַנְּדָרִים; וְנִשְׁאָלִין עַל הָעֲרָכִים וְעַל הַדָּמִים, כְּדֶרֶךְ שֶׁנִּשְׁאָלִין עַל שְׁאָר נְדָרִים וְהֶקְדֵּשׁוֹת.

יח הָאוֹמֵר עֵרֶךְ אֵלּוּ כֻּלָּם עָלַי--נוֹתֵן עֵרֶךְ כֻּלָּן, כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי שָׁנָיו. וְאִם הָיָה עָנִי, נוֹתֵן עַל יְדֵי כֻּלָּן עֵרֶךְ עָנִי; וְאִם הָיָה עָשִׁיר, נוֹתֵן עַל יְדֵי כֻּלָּן עֵרֶךְ עָשִׁיר.

יט הָאוֹמֵר עֶרְכִּי עָלַי, וְחָזַר וְאָמַר עֶרְכִּי עָלַי, וְכֵן כַּמָּה פְּעָמִים--חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. אָמַר שְׁנֵי עֲרָכַי עָלַי, נוֹתֵן שְׁנֵי עֲרָכִים; וְכֵן אִם אָמַר אַרְבָּעָה, אַפִלּוּ אֶלֶף--נוֹתֵן כְּמִנְיָן שֶׁנָּדַר.

כ אָמַר הֲרֵי עָלַי עֵרֶךְ, וְלֹא פֵרַשׁ עֵרֶךְ מִי אֵלָא עֵרֶךְ סְתָם--נוֹתֵן פָּחוּת שֶׁבָּעֲרָכִים, שְׁהוּא שְׁלוֹשָׁה שְׁקָלִים.

כא הָאוֹמֵר עֶרְכִּי עָלַי, וּמֵת קֹדֶם שֶׁיַּעֲמֹד בַּדִּין--אֵין הַיּוֹרְשִׁין חַיָּבִין לִתֵּן, שֶׁנֶּאֱמָר "וְהֶעֱמִידוֹ לִפְנֵי הַכֹּהֵן, וְהֶעֱרִיךְ אֹתוֹ הַכֹּהֵן" (ויקרא כז,ח); עָמַד בַּדִּין וּמֵת, יִתְּנוּ הַיּוֹרְשִׁין.

כב אֲבָל הָאוֹמֵר דָּמַי עָלַי--אַף עַל פִּי שֶׁעָמַד בַּדִּין, וּמֵת קֹדֶם שֶׁיִּקְצְצוּ דָּמָיו וְיֹאמְרוּ הַדַּיָּנִין כַּמָּה יִשְׁוֶה--אֵין הַיּוֹרְשִׁין חַיָּבִין לִתֵּן; וְאִם קָצְצוּ דָּמָיו, וְאַחַר כָּךְ מֵת--יִתְּנוּ הַיּוֹרְשִׁין.

כג וּמַה בֵּין הָעֲרָכִים לַדָּמִים--שֶׁהָעֲרָכִים קְצוּבִין מִן הַתּוֹרָה, וְהַדָּמִים אֵינָן קְצוּבִין.כד וְכֵן הָאוֹמֵר עֵרֶךְ פְּלוֹנִי עָלַי, וּמֵת הָעוֹרֵךְ וְהַנֶּעְרָךְ אַחַר שֶׁעָמַד הַנֶּעְרָךְ בַּדִּין--חַיָּבִין הַיּוֹרְשִׁין לִתֵּן. מֵת הַנֶּעְרָךְ קֹדֶם שֶׁיַּעֲמֹד בַּדִּין--אַף עַל פִּי שֶׁהַמַּעְרִיךְ קַיָּם, הֲרֵי זֶה פָּטוּר: שְׁאֵין עֵרֶךְ לַמֵּת, וְהַנֶּעְרָךְ צָרִיךְ עֲמִידָה בַּדִּין. אָמַר דְּמֵי פְּלוֹנִי עָלַי, וְעָמַד בַּדִּין וּמֵת קֹדֶם שֶׁיִּקְצְצוּ דָּמָיו--הֲרֵי זֶה פָּטוּר: שְׁאֵין דָּמִים לַמֵּתִים.