דברים פרק טז

יח שֹֽׁפְטִ֣ים וְשֹֽׁטְרִ֗ים תִּֽתֶּן־לְךָ֙ בְּכָל־שְׁעָרֶ֔יךָ אֲשֶׁ֨ר יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ לִשְׁבָטֶ֑יךָ וְשָֽׁפְט֥וּ אֶת־הָעָ֖ם מִשְׁפַּט־צֶֽדֶק׃

(יח) שופטים ושוטרים - "שופטים", דיינים הפוסקים את הדין. "ושוטרים", הרודין את העם אחר מצוותם. שמכין וכופתין במקל וברצועה,  עד שיקבל עליו את דין השופט:  

בכל שעריך - בכל עיר ועיר:

לשבטיך - מוסב על "תתן לך". "שופטים ושוטרים תתן לך", "לשבטיך", "בכל שעריך אשר ה' אלהיך נותן לך":

לשבטיך - מלמד שמושיבין דיינין לכל שבט ושבט, ובכל עיר ועיר:

ושפטו את העם וגו' - מנה דיינין מומחים וצדיקים, לשפוט צדק:

[ספר המצוות מ"ע קעו]

יט לֹֽא־תַטֶּ֣ה מִשְׁפָּ֔ט לֹ֥א תַכִּ֖יר פָּנִ֑ים וְלֹֽא־תִקַּ֣ח שֹׁ֔חַד כִּ֣י הַשֹּׁ֗חַד יְעַוֵּר֙ עֵינֵ֣י חֲכָמִ֔ים וִֽיסַלֵּ֖ף דִּבְרֵ֥י צַדִּיקִֽם׃

(יט) לא תטה משפט - כמשמעו:

ולא תכיר פנים - אף בשעת הטענות. אזהרה לדיין שלא יהא רך לזה וקשה לזה. אחד עומד ואחד יושב. לפי שכשרואה שהדיין מכבד את חברו מסתתמין טענותיו:

ולא תקח שחד - אפילו לשפוט צדק:

כי השחד יעור - משקבל שחד ממנו אי אפשר שלא יטה את לבו אצלו להפוך בזכותו:

דברי צדיקים - דברים המצודקים. משפטי אמת:

[רש"י דברים כד, יז]

כ צֶ֥דֶק צֶ֖דֶק תִּרְדֹּ֑ף לְמַ֤עַן תִּֽחְיֶה֙ וְיָֽרַשְׁתָּ֣ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ {ס}

(כ) צדק צדק תרדוף - הלך אחר בית דין יפה:

למען תחייה וירשת - כדאי הוא מנוי הדיינין הכשרים, להחיות את ישראל, ולהושיבן על אדמתן:

כא לֹֽא־תִטַּ֥ע לְךָ֛ אֲשֵׁרָ֖ה כָּל־עֵ֑ץ אֵ֗צֶל מִזְבַּ֛ח יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר תַּֽעֲשֶׂה־לָּֽךְ׃

(כא) לא תטע לך אשרה - לחייבו עליה משעת נטיעתה, ואפילו לא עבדה, עובר בלא תעשה על נטיעתה:

לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח ה' אלהיך - אזהרה לנוטע אילן, ולבונה בית, בהר הבית:

[ספר המצוות מל"ת יג]

כב וְלֹֽא־תָקִ֥ים לְךָ֖ מַצֵּבָ֑ה אֲשֶׁ֥ר שָׂנֵ֖א יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ {ס}

(כב) ולא תקים לך מצבה - מצבת אבן אחת, להקריב עליה אפילו לשמים:

אשר שנא - מזבח אבנים ומזבח אדמה ציווה לעשות, ואת זו שנא. כי חוק הייתה לכנענים. ואף על פי שהייתה אהובה לו בימי האבות? עכשיו שנאה. מאחר שעשאוה אלו חוק לעבודה זרה.

[ספר המצוות מל"ת יא]

דברים פרק יז

א לֹֽא־תִזְבַּח֩ לַֽיהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ שׁ֣וֹר וָשֶׂ֗ה אֲשֶׁ֨ר יִֽהְיֶ֥ה בוֹ֙ מ֔וּם כֹּ֖ל דָּבָ֣ר רָ֑ע כִּ֧י תֽוֹעֲבַ֛ת יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ הֽוּא׃ {ס}

(א) לא תזבח וגו' כל דבר רע - אזהרה למפגל בקדשים על ידי דבור רע. ועוד נדרשו בו שאר דרשות, בשחיטת קדשים:

[רמב"ם ספר המצוות מל"ת צ"ה]

ב כִּֽי־יִמָּצֵ֤א בְקִרְבְּךָ֙ בְּאַחַ֣ד שְׁעָרֶ֔יךָ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ אִ֣ישׁ אֽוֹ־אִשָּׁ֗ה אֲשֶׁ֨ר יַֽעֲשֶׂ֧ה אֶת־הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה־אֱלֹהֶ֖יךָ לַֽעֲבֹ֥ר בְּרִיתֽוֹ׃

(ב) לעבור בריתו - אשר כרת אתכם, שלא לעבוד עבודה זרה:

ג וַיֵּ֗לֶךְ וַֽיַּעֲבֹד֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַיִּשְׁתַּ֖חוּ לָהֶ֑ם וְלַשֶּׁ֣מֶשׁ ׀ א֣וֹ לַיָּרֵ֗חַ א֛וֹ לְכָל־צְבָ֥א הַשָּׁמַ֖יִם אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־צִוִּֽיתִי׃

(ג) אשר לא צויתי - לעבדם:

ד וְהֻֽגַּד־לְךָ֖ וְשָׁמָ֑עְתָּ וְדָֽרַשְׁתָּ֣ הֵיטֵ֔ב וְהִנֵּ֤ה אֱמֶת֙ נָכ֣וֹן הַדָּבָ֔ר נֶֽעֶשְׂתָ֛ה הַתּֽוֹעֵבָ֥ה הַזֹּ֖את בְּיִשְׂרָאֵֽל׃

(ד) נכון - מכוון העדות:

[רש"י דברים יג, טו] 

ה וְהֽוֹצֵאתָ֣ אֶת־הָאִ֣ישׁ הַה֡וּא אוֹ֩ אֶת־הָֽאִשָּׁ֨ה הַהִ֜וא אֲשֶׁ֣ר עָ֠שׂוּ אֶת־הַדָּבָ֨ר הָרָ֤ע הַזֶּה֙ אֶל־שְׁעָרֶ֔יךָ אֶת־הָאִ֕ישׁ א֖וֹ אֶת־הָֽאִשָּׁ֑ה וּסְקַלְתָּ֥ם בָּֽאֲבָנִ֖ים וָמֵֽתוּ׃

(ה) והוצאת את האיש ההוא אל שעריך וגו' - המתרגם "אל שעריך", "לתרע בית דינך", טועה. שכן שנינו, "אל שעריך, זה שער שעבד בו". או אינו אלא שער שנדון בו? נאמר, "שעריך" למטה, ונאמר, "שעריך", למעלה. (לעיל פסוק ב) מה "שעריך" האמור למעלה, שער שעבד בו. אף "שעריך" האמור למטה, שער שעבד בו. ותרגומו: "לקרויך":

ו עַל־פִּ֣י ׀ שְׁנַ֣יִם עֵדִ֗ים א֛וֹ שְׁלֹשָׁ֥ה עֵדִ֖ים יוּמַ֣ת הַמֵּ֑ת לֹ֣א יוּמַ֔ת עַל־פִּ֖י עֵ֥ד אֶחָֽד׃

(ו) שנים [עדים] או שלושה - אם מתקיימת עדות בשנים למה פרט לך בשלשה? להקיש שלושה לשנים. מה שנים עדות אחת, אף שלושה עדות אחת. ואין נעשין זוממין עד שיזומו כולם:

[ברכות יח, ב]

[רמב"ם ספר המצוות מלת רצ"א]

ז יַ֣ד הָֽעֵדִ֞ים תִּֽהְיֶה־בּ֤וֹ בָרִֽאשֹׁנָה֙ לַֽהֲמִית֔וֹ וְיַ֥ד כָּל־הָעָ֖ם בָּאַֽחֲרֹנָ֑ה וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ׃ {פ}

ח כִּ֣י יִפָּלֵא֩ מִמְּךָ֨ דָבָ֜ר לַמִּשְׁפָּ֗ט בֵּֽין־דָּ֨ם ׀ לְדָ֜ם בֵּֽין־דִּ֣ין לְדִ֗ין וּבֵ֥ין נֶ֨גַע֙ לָנֶ֔גַע דִּבְרֵ֥י רִיבֹ֖ת בִּשְׁעָרֶ֑יךָ וְקַמְתָּ֣ וְעָלִ֔יתָ אֶ֨ל־הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁ֥ר יִבְחַ֛ר יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בּֽוֹ׃

(ח) כי יפלא - כל הפלאה לשון הבדלה ופרישה, שהדבר נבדל ומכוסה ממך:

בין דם לדם - בין דם טמא לדם טהור:

בין דין לדין - בין דין זכאי לדין חייב:

בין נגע לנגע - בין נגע טמא לנגע טהור:

דברי ריבות - שיהו חכמי העיר חולקים בדבר, זה מטמא וזה מטהר זה מחייב וזה מזכה:

וקמת ועלית - מלמד שבית המקדש גבוה מכל המקומות:

[רש"י דברים ל, יא]

ט וּבָאתָ֗ אֶל־הַכֹּֽהֲנִים֙ הַלְוִיִּ֔ם וְאֶ֨ל־הַשֹּׁפֵ֔ט אֲשֶׁ֥ר יִֽהְיֶ֖ה בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֑ם וְדָֽרַשְׁתָּ֙ וְהִגִּ֣ידֽוּ לְךָ֔ אֵ֖ת דְּבַ֥ר הַמִּשְׁפָּֽט׃

(ט) הכהנים הלוים - הכהנים שיצאו משבט לוי:

ואל השופט אשר יהיה בימים ההם - ואפילו אינו כשאר שופטים שהיו לפניו, אתה צריך לשמוע לו. אין לך אלא שופט שבימיך:

י וְעָשִׂ֗יתָ עַל־פִּ֤י הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר יַגִּ֣ידֽוּ לְךָ֔ מִן־הַמָּק֣וֹם הַה֔וּא אֲשֶׁ֖ר יִבְחַ֣ר יְהוָ֑ה וְשָֽׁמַרְתָּ֣ לַֽעֲשׂ֔וֹת כְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר יוֹרֽוּךָ׃

יא עַל־פִּ֨י הַתּוֹרָ֜ה אֲשֶׁ֣ר יוֹר֗וּךָ וְעַל־הַמִּשְׁפָּ֛ט אֲשֶׁר־יֹֽאמְר֥וּ לְךָ֖ תַּֽעֲשֶׂ֑ה לֹ֣א תָס֗וּר מִן־הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־יַגִּ֥ידֽוּ לְךָ֖ יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאל׃

(יא) ימין ושמאל - אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל, ועל שמאל שהוא ימין. וכל שכן שאומר לך, על ימין ימין, ועל שמאל שמאל:

  [ברכות יט, ב][רמב"ם ספר המצוות מ"ע קעד] [רמב"ם ספר המצוות מל"ת שיב]

יב וְהָאִ֞ישׁ אֲשֶׁר־יַֽעֲשֶׂ֣ה בְזָד֗וֹן לְבִלְתִּ֨י שְׁמֹ֤עַ אֶל־הַכֹּהֵן֙ הָֽעֹמֵ֞ד לְשָׁ֤רֶת שָׁם֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ א֖וֹ אֶל־הַשֹּׁפֵ֑ט וּמֵת֙ הָאִ֣ישׁ הַה֔וּא וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִיִּשְׂרָאֵֽל׃ 

יג וְכָל־הָעָ֖ם יִשְׁמְע֣וּ וְיִרָ֑אוּ וְלֹ֥א יְזִיד֖וּן עֽוֹד׃ {ס}

(יג) וכל העם ישמעו - מכאן שממתינין לו עד הרגל וממיתין אותו ברגל: