002 - BAMIDBAR - PARSHAS MASEI 33:50-53 - ספר במדבר - פרשת מסעי - לג:נ-נג - שני


[לכמה נוסחאות כאן מתחיל מסעי, שלישי]

נ וַיְדַבֵּ֧ר יְהוָ֛ה אֶל־מֹשֶׁ֖ה בְּעַֽרְבֹ֣ת מוֹאָ֑ב עַל־יַרְדֵּ֥ן יְרֵח֖וֹ לֵאמֹֽר׃

 

נא דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָֽמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם כִּ֥י אַתֶּ֛ם עֹֽבְרִ֥ים אֶת־הַיַּרְדֵּ֖ן אֶל־אֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃

(נא) כי אתם עברים את הירדן וגו' והורשתם וגו' - והלא כמה פעמים הוזהרו על כך?

אלא כך אמר להם משה' "כשאתם עוברים בירדן ביבשה, על מנת כן תעברו, ואם לאו מים באין ושוטפין אתכם".

וכן מצינו שאמר להם יהושע בעודם בירדן:

 

נב וְה֨וֹרַשְׁתֶּ֜ם אֶת־כָּל־יֹֽשְׁבֵ֤י הָאָ֨רֶץ֙ מִפְּנֵיכֶ֔ם וְאִ֨בַּדְתֶּ֔ם אֵ֖ת כָּל־מַשְׂכִּיֹּתָ֑ם וְאֵ֨ת כָּל־צַלְמֵ֤י מַסֵּֽכֹתָם֙ תְּאַבֵּ֔דוּ וְאֵ֥ת כָּל־בָּֽמוֹתָ֖ם תַּשְׁמִֽידוּ׃

(נב) והורשתם - וגרשתם:

 

משכיתם - כתרגומו: בית סגדתהון.

על שם שהיו מסככין את הקרקע ברצפת אבנים של שיש, להשתחוות עליהם בפישוט ידים ורגלים,

כדכתיב, (ויקרא כו, א) "ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחוות עליה":

 

מסכתם - כתרגומו: מתכתהון:

 

נג וְהֽוֹרַשְׁתֶּ֥ם אֶת־הָאָ֖רֶץ וִֽישַׁבְתֶּם־בָּ֑הּ כִּ֥י לָכֶ֛ם נָתַ֥תִּי אֶת־הָאָ֖רֶץ לָרֶ֥שֶׁת אֹתָֽהּ׃

(נג) והורשתם את הארץ - "והורשתם" אותה מיושביה ואז "וישבתם בה", תוכלו להתקיים בה.

ואם לאו, לא תוכלו להתקיים בה: