אינהו עדיפי מיניה, ואיהו עדיף מנייהו.
אינהו עדיפי מיניה וכו' - איידי דגררא בעלמא קתני הכא, ומילתא באפי נפשה היא, וברוב ספרים אינה כתובה:
אינהו עדיפי מיניה, דאינהו נביאי ואיהו לאו נביא.
ואיהו עדיף מנייהו, דאיהו חזא ואינהו לא חזו.
וכי מאחר דלא חזו מאי טעמא איבעות?
מאי טעמא איבעות - דכתיב: "אבל חרדה גדולה נפלה עליהם":
אע"ג דאינהו לא חזו מידי, מזלייהו חזי.
אמר רבינא, ש"מ, האי מאן דמבעית, אף על גב דאיהו לא חזי, מזליה חזי.
מאי תקנתיה?
לינשוף מדוכתיה ארבעה גרמידי.
לנשוף - לדלוג:
אי נמי ליקרי קרית שמע.
ואי קאי במקום הטנופת, לימא הכי: "עיזא דבי טבחא, שמינא מינאי".
במקום הטנופת - דלא מצי קרי:
לימא הכי - לחש, כלומר לך אצל העזים והניחני:
(ישעיהו ט, ו) "למרבה המשרה ולשלום אין קץ וגו'".
א"ר תנחום, דרש בר קפרא בציפורי, מפני מה כל מ"ם שבאמצע תיבה פתוח וזה סתום?
מ"ם - שבתיבת למרבה המשרה סתום, לכך נסתם, לומר, נסתמו הדברים שעלו במחשבה ולא נעשה.
לישנא אחרינא שביקש הקדוש ברוך הוא לסתום צרותיהן של ישראל שבקש לעשותו משיח.
ומורי רבי פירש לפי שנסתם פיו של חזקיה ולא אמר שירה:
ביקש הקב"ה לעשות חזקיהו משיח, וסנחריב גוג ומגוג.
אמרה מדת הדין לפני הקב"ה: "רבש"ע ומה דוד מלך ישראל שאמר כמה שירות ותשבחות לפניך לא עשיתו משיח, חזקיה שעשית לו כל הנסים הללו ולא אמר שירה לפניך תעשהו משיח?!"
כל הנסים הללו - שניצל מסנחריב ונתרפא מחליו:
לכך נסתתם מיד.
פתחה הארץ ואמרה לפניו: "רבש"ע, אני אומרת לפניך שירה תחת צדיק זה, ועשהו משיח".
פתחה ואמרה שירה לפניו, שנאמר: (ישעיהו כד, טז) "מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק וגו'".
אמר שר העולם לפניו, "רבש"ע, צביונו עשה לצדיק זה".
שר העולם - מלאך שכל העולם מסור בידו:
שמענו צבי לצדיק - שר העולם שאמר: "עשה צביונו של צדיק":
יצאה בת קול ואמרה: "רזי לי רזי לי".
רזי לי רזי לי - נסתרות שלי הן, ואני יודע על מה מעכב:
אמר נביא: "אוי לי אוי לי, עד מתי"
אמר נביא אוי לי עד מתי - יבא משיח:
יצאה בת קול ואמרה: (ישעיהו כד, טו) "בוגדים בגדו ובגד בוגדים בגדו".
ואמר רבא ואיתימא ר' יצחק, עד דאתו בזוזי, ובזוזי דבזוזי.
עד דאתי בזוזי ובזוזי דבזוזי - עד שנתבזזו שונאי ישראל כמה פעמים:
(ישעיהו כא, יא) "משא דומה אלי קורא משעיר שומר מה מלילה שומר מה מליל וגו'".
א"ר יוחנן אותו מלאך הממונה על הרוחות דומה שמו.
שר הרוחות - שהנשמות נפקדות אצלו, והיינו "משא דומה", כך אמר דומה, אלי קורין הרוחות, על עסקי שעיר עשו.
ואומר לי, "שומר מה מלילה", הקדוש ברוך הוא שהוא שומר, מה אומר מן הגלות שהוא כלילה:
נתקבצו כל הרוחות אצל דומה אמרו לו: "שומר מה מלילה,
שומר מה מליל?"
שומר מה מליל - מה דבר? מתי קץ הגאולה מליל זה:
"אמר שומר, אתא בקר וגם לילה, אם תבעיון בעיו, שובו אתיו".
אתא בקר - בתמיה.
ואית ספרים דלא כתיב בהו, ונכון.
אמר להם השר, כך אמר שומר, הקדוש ברוך הוא, "אתא בקר" גאולה תבא.
"וגם לילה", אבל מתחלה תהיה גלות הרבה.
לישנא אחרינא, שיגאלו ויבנה מקדש שני ויחזרו ויגלו גלות זה.
לישנא אחרינא, "וגם לילה" לרשעים.
וכן תרגומו מוכיח: "אית אגר לצדיקיא ואית פורענות לרשיעיא":
אם תבעיון - אם תבקשו להגאל:
בעיו - בקשו רחמים:
שובו - בתשובה ואתיו לגאולה:
תנא משום רבי פפייס, גנאי הוא לחזקיה וסייעתו שלא אמרו שירה, עד שפתחה הארץ ואמרה שירה.
גנאי הוא - דבר מגונה עשו:
שנאמר "מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק וגו'".
כיוצא בדבר אתה אומר (שמות יח, י) "ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם".
תנא משום רבי פפייס, גנאי הוא למשה וששים ריבוא שלא אמרו: "ברוך", עד שבא יתרו ואמר "ברוך ה'".
"ויחד יתרו", רב ושמואל.
רב אמר, שהעביר חרב חדה על בשרו.
חרב חדה - שמל את עצמו ונתגייר:
ושמואל אמר, שנעשה חדודים חדודים כל בשרו.
חדודין חדודין - קמטין קמטין, שהיה מיצר מאד על מפלת מצרים:
אמר רב, היינו דאמרי אינשי גיורא עד עשרה דרי לא תבזה ארמאי קמיה[1].
גיורא עד עשרה דרי - הכי הוא משל בני אדם, ומיהו יתרו לאו עשירי הוה:
(ישעיהו י, טז) "לכן ישלח האדון ה' צבאות במשמניו רזון".
מאי "במשמניו רזון"?
אמר הקב"ה, יבא חזקיהו שיש לו שמונה שמות, ויפרע מסנחריב שיש לו שמונה שמות.
חזקיה דכתיב (ישעיהו ט, ה) "כי ילד יולד לנו, בן ניתן לנו, ותהי המשרה על שכמו, ויקרא שמו, פלא, יועץ, אל, גבור, אבי, עד, שר, שלום.
פלא יועץ אל גבור אבי עד שר שלום - שחיזק ישראל העוסקין בתורה כדלקמן:
והאיכא חזקיה?
שחזקו יה.
דבר אחר, חזקיה, שחיזק את ישראל לאביהם שבשמים.
סנחריב, דכתיב ביה (מלכים ב טו, י. כט) "תגלת פלאסר".
תגלת פלאסר - שם אחד הוא, דכתיב: "בימי פקח בן רמליה בא תגלת פלאסר מלך אשור":
(דברי הימים ב כח,) "פלנאסר".
(מלכים ב יז, ) "שלמנאסר".
(מלכים ב טו, ) "פול".
(ישעיהו כ, ) "סרגון".
(עזרא ד,) אסנפר
רבא
ויקירא.
אסנפר - חד, רבא חד, ויקירא חד:
והאיכא סנחריב?
שסיחתו ריב.
דבר אחר שסח וניחר דברים כלפי מעלה.
כלפי מעלה - כדלקמן שחירף על ידי מלאך:
א"ר יוחנן מפני מה זכה אותו רשע לקרותו "אסנפר, רבא, ויקירא?
מפני שלא סיפר בגנותה של ארץ ישראל.
שנאמר: (מלכים ב יח, ) "עד בואי ולקחתי אתכם אל ארץ כארצכם".
אל ארץ כארצכם - ולא אמר מוטבת מארצכם:
רב ושמואל, חד אמר מלך פקח היה, וחד אמר מלך טיפש היה.
למאן דאמר מלך פקח היה, אי אמינא להו עדיפא מארעייכו, אמרו קא משקרת.
קא משקרת - שהרי אין ארץ מעולה הימנה, ולכן לא אמר מוטבת מארצכם:
ומאן דאמר מלך טיפש היה, אם כן מאי רבותיה.
להיכא אגלי להו?
להיכא אגלינהו - סנחריב לעשרת השבטים?
דכתיב (מלכים ב' יח) "וינחם בחלח ובחבור נהר גוזן וערי מדי", הי נינהו אותן מקומות:
מר זוטרא אמר לאפריקי.
ורבי חנינא אמר, להרי סלוג.
אבל ישראל ספרו בגנותה של ארץ ישראל.
אבל ישראל - כי אגלינהו סנחריב, ספרו בגנותה של ארץ ישראל.
דכי מטו לאותו מקום ששמו "שוש" אמרו שויא לארעין זאת הארץ שויא לארצנו.
וכשבאו למקום ששמו "עלמין" אמרו, "כי עלמין", זה המקום שוה לירושלים, שנקראת בית עולמים:
כי מטו "שוש", אמרי שויא כי ארעין.
כי מטו "עלמין", אמרו כעלמין.
כי מטו "שוש תרי", אמרי על חד תרין
כשבאו למקום ששמו שוש תרי אמרו על חד תרין - כלומר זה יפה פי שנים כמקומנו.
ועל שם כך נקראו כל אותן מקומות כך:
(ישעיהו י, טז) ותחת כבודו [יקד] יקוד כיקוד אש
א"ר יוחנן, תחת כבודו ולא כבודו ממש.
כי הא דרבי יוחנן קרי ליה למאני, "מכבדותי".
הכי גרסינן תחת כבודו ולא כבודו ממש - דכבודו ממש משמע בשרו וגופו, תחת כבודו משמע תחת הגוף והבשר, כלומר נשמה שבתוך הגוף.
והשתא אמר: תחת כבודו ולא כבודו ממש, נשמה שבתוך הגוף, אלא האי כבודו היינו בגדיו, דתחת בגדיהם נשרפו. וכי הא דר' יוחנן וכו', דכל הגוף נשרף תחת הבגדים.
ולא גרסינן תחת כבודו ולא תחת כבודו ממש, דמשמע דמקרא נפקא לזה.
דהאי תחת כבודו לא תחת כבודו ממש, ומהיכא תיפוק ליה האי, אבל השתא דדרשא בעלמא, דריש ליה:
רבי אלעזר אמר, תחת כבודו ממש, כשריפת בני אהרן.
מה להלן שריפת נשמה וגוף קיים, אף כאן שריפת נשמה וגוף קיים.
תחת כבודו ממש - תחת גופו ממש שהגוף קיים ונשמה נשרפת:
תנא משמיה דרבי יהושע בן קרחה פרעה שחירף בעצמו נפרע הקב"ה ממנו בעצמו
בעצמו - הוא עצמו ולא על ידי שליח, לא היה ביזוי כל כך, ולכך הקדוש ברוך הוא כמו כן נפרע ממנו בעצמו ולא נתבייש כל כך. דאינו דומה מתבייש מן הגדול למתבייש מן הקטן:
סנחריב שחירף