Enjoying this page?

009a_שנים אוחזין פרק ראשון בבא מציעא דף ט ע"א

צורת הדף

במדה זאת קנו.

במדה זו - לקמיה מפרש למעוטי מאי:

ר' יהודה אומר: לעולם לא קנה, עד שתהא משיכה בגמל והנהגה בחמור.

קתני מיהת: "או שהיה אחד מושך ואחד מנהיג", מושך ומנהיג אין, אבל רכוב לא.

הוא הדין דאפילו רכוב. והא דקתני: מושך ומנהיג - לאפוקי מדר' יהודה, דאמר: עד שתהא משיכה בגמל והנהגה בחמור - קמשמע לן, דאפילו איפכא נמי קני.

אי הכי, ליערבינהו וליתנינהו: "שנים שהיו מושכין ומנהיגין בין בגמל בין בחמור"?

אי הכי - דלתנא קמא איפכא קני, אמאי קתני משיכה בגמל והנהגה בחמור - ליערבינהו וכו' מושכין ומנהיגין:

איכא חד צד דלא קני.

איכא חד צד דלא קני - להכי לא מצי למתני בתרוייהו משיכה והנהגה, ותנא הכי מושכין בגמל ומנהיגין בחמור או שהיה אחד מושך ואחד מנהיג באחד מהן אותו שדרכו בשניהם:

איכא דאמרי משיכה בחמור. ואיכא דאמרי אהנהגה בגמל.

 

ואית דמותיב מסיפא: "במדה זו קנה".

במדה הזאת - קס"ד במשיכה או בהנהגה בין בגמל בין בחמור:

"במדה זו" למעוטי מאי?

לאו למעוטי רכוב?

לא. למעוטי איפכא[1].

אי הכי, היינו ר' יהודה?

איכא בינייהו, צד אחד דלא קנה.

אית דאמרי: משיכה בחמור, ואיכא דאמרי: הנהגה בגמל.

 

ת"ש "אחד רכוב חמור ואחד תפוס במוסירה

אחד תפוס במוסירה - ואינו מנהיג:

- זה קנה חמור וזה קנה מוסירה".

שמע מינה, רכוב קני.

ש"מ רכוב קני - שלא במקום מנהיג. וכיון דשלא במקום מנהיג - קני כוליה, במקום מנהיג - פלגי:

הכא נמי, במנהיג ברגליו.

אי הכי, נקני נמי רכוב במוסירה?

נקני נמי רכוב במוסירה - שבראש החמור שהוא תכשיט החמור וכחמור דמי:     

אימא: זה קנה חמור וחצי מוסירה, וזה קנה חצי מוסירה.

בשלמא רכוב קני, דקמגבה ליה בן דעת. 

בשלמא רכוב - מצית למימר דקנה בהגבהת חבירו שהגביה ראשו השני מן הקרקע, דקא מגבה לה בן דעת:

אלא תפוס במוסירה במאי קני?

אלא תפוס במוסירה במאי קני - פלגא והלא ראשה השני מונח במקומו, והגבהת הפקר לא קניא עד דעקר לכוליה:

אימא: זה קנה חמור וכוליה מוסירה, וזה קני מה שתפוס בידו.

האי מאי? 

האי מאי - דקא אמרת הגבהת תופס במוסירה לא הויא הגבהה לדידיה והויא הגבהה לאחריני אפילו אם תימצי לומר כו':

אם תימצי לומר: המגביה מציאה לחבירו קנה חבירו - הני מילי היכא דקא מגבה ליה אדעתא דחבריה. האי, אדעתא דידיה קא מגבה ליה, איהו לא קני לאחריני מקני? [עי' ברש"י לעיל ח, א]

אמר רב אשי גזה קנה חמור ובית פגיה

ובית פגיה - קיבציי"ל בלע"ז מה שבראש החמור וכחמור דמי:

וזה קנה מה שתפוס בידו

מה שתפוס בידו - דמה שבתוך ידו הוי מגביה לגמרי:

והשאר לא קנה לא זה ולא זה.

לא זה ולא זה - והבא לחוטפו יחטוף:

רבי אבהו אמר: לעולם כדקתני,

כדקתני - זה קנה חמור וזה קנה מוסירה אפילו בית פגיה של חמור:

הואיל ויכול לנתקה ולהביאה אצלו. 

הואיל ויכול - התפוס במוסירה למושכו בכח, וינתק מראש החמור ויביאנו אצלו, דהואיל וראש החמור גבוה נוח להביאה אצלו בנתיקה אחת:

דוהא דר' אבהו ברותא היא.

ברותא היא - דאע"ג דיכול לנתק לאו הגבהה היא:

דאי לא תימא הכי: טלית שהיא מונחת חציה על גבי קרקע וחציה על גבי עמוד, ובא אחד והגביה חציה מעל גבי קרקע, ובא אחר והגביה חציה מעל גבי עמוד 

חציה על גב העמוד - דכיון דבמקום גבוה הוא האוחזה בראשה השני נוח לו לנתק ולהביאה אצלו דלא מחסר הגבהה:

- הכי נמי דקמא קני ובתרא לא קני, הואיל ויכול לנתק ולהביא אצלו?

הכי נמי דקמא קני - דמכי אגבהה קניא כולה משום דיכול לנתקה. אם כן יש חילוק בשנים שהגביהו מציאה זה מכאן וזה מכאן, בין מקום גבוה למקום נמוך. דהיכא דשני ראשיה מונחים בקרקע - אין הגבהת של ראשון קונה כולה, שאין יכול לנתקו ולהביאו אצלו, מתוך שהוא ארוך ומונח בקרקע, כל מה שהוא נותקו ומושכו אחריו נגרר הוא על גבי קרקע והיכא דאחד מראשיה גבוה כגון בראש החמור או על גבי עמוד המגביה תחלה ראש שעל גבי קרקע קונה כולה. ואנן לא אשכחן תנא דמפליג:

אלא הא דר' אבהו ברותא היא.

ת"ש. ר' אליעזר אומר: ורכוב בשדה. ומנהיג בעיר - קנה.

רכוב בשדה - בהמה של מציאה - קונה. אבל לא בעיר. וטעמא מפרש לקמיה. ומנהיג אף בעיר קנה וכ"ש בשדה. ש"מ רכוב לחודיה קני כו':

הכא נמי, מנהיג ברגליו.

אי הכי, היינו מנהיג?

תרי גווני מנהיג.

אי הכי, רכוב בעיר מאי טעמא לא קני?

אמר רב כהנא: לפי שאין דרכן של בני אדם לרכוב בעיר.

אין דרכן - משום צניעותא:

אמר ליה רב אשי לרב כהנא: אלא מעתה, הגביה ארנקי בשבת, שאין דרכן של בני אדם להגביה ארנקי בשבת, הכי נמי דלא קני?!

אלא מאי דעבד עבד, וקני. הכא נמי, מאי דעבד עבד, וקני?

אלא במקח וממכר עסקינן.

דאמר ליה: "קני כדרך שבני אדם קונין"

 

תוספות

מושך ומנהיג אין אבל רכוב לא. תימה מנ"ל דלמא כ"ש רכוב דתפיס ביה ואי משום דשיירה אטו בכל דוכתי תנא כולהו קניינין וי"ל דממשנה יתיר' קדייק דליערבינהו ולתנינהו שנים שהיו מושכין או מנהיגים בין בגמל בין בחמור ותו לא מדקתני בלישנא יתירא ש"מ דלמעוטי רכוב אתא והיינו דפריך בתר הכי וליערבינהו ולתנינהו וא"ת לעולם מנ"ל למעוטי רכוב דלמא הא דלא ערבינהו כדי לאשמועינן דמשיכה אורחא בגמל והנהגה בחמור ואפ"ה אחד מושך ואחד מנהיג בגמל לא מבטל משיכה דאורחא בגמל את ההנהגה דלאו אורחא וכן בחמור איפכא ולכך תנא בתר הכי אחד מושך ואחד מנהיג ולא למעוטי רכוב וי"ל כיון שישמיענו שמשיכה והנהגה שניהם קנו בגמל ובחמור פשיטא שאין אחד מבטל חבירו משום דהאי אורחיה והאי לאו אורחיה אבל במתני' משמיענו שפיר שאין מבטל רכוב ומנהיג ברגליו את מנהיג לחודיה לפי שיש ברכוב כל מה שיש במנהיג ועוד דתפיס בה:

אי הכי ליערבינהו ולתנינהו. לפי מאי דס"ד דרכוב קני ומשיכה והנהגה בין בגמל בין בחמור במדה זו קנה אתא למעוטי שום קנין אחר או רכוב במקום מנהיג:

אי הכי היינו ר' יהודה. הוה מצי לאקשויי מגופה דקתני או שהיה אחד מושך ואחד מנהיג ש"מ דבחד צד קני:

ונקני נמי רכוב במוסירה. אי גרסינן אי הכי ה"פ אי אמרת בשלמא כשאין מנהיג ברגליו ורכוב קני הבהמה משום דתפיס בה א"ש דלא קני מוסירה דבמטלטלין לא שייך קנין של מוסירה אלא בהגבהה או משיכה אבל אי מיירי במנהיג ברגליו לקני נמי מוסירה במשיכת הבהמה אי אמרינן משוך בהמה זו וקני כלים שעליה קני דלקמן מיבעיא לן אי קני אי לא קני ליפשוט מהכא דלא מהני:

והשאר לא קנה לא זה ולא זה. ואפילו אי אמרינן משוך בהמה וקני כלים שעליה קני הכא כיון דתפיס במוסירה לא קני רכוב נמי לא קני כדאמרינן אדעתא דידיה אגבהה איהו לא קני כו':

דאי לא תימא הכי טלית שחציה כו'. קצת קשה מנ"ל שלא יחלוק רבי אבהו אף בזה:

הואיל ויכול לנתקו ולהביאו אצלו. תימה דמשמע דאם נתקה שהוא קונה כו' משום שעל ידו הוגבהה למעלה משלש ומאי שנא מעני המנקף בראש הזית (גיטין דף נט:) שאין בו גזל אלא מפני דרכי שלום וכן פרק הגוזל קמא (ב"ק דף צח. ושם ד"ה והני מילי) הזורק סלע של חבירו לים פטור ומוקי לה בדאדיי' אדויי אלמא לא חשיב מה שהוגבהה על ידו הואיל וסופו ליפול וי"ל דשאני הכא שתופס בידו אחד מן הראש א"נ הכא איירי כשניתק מן העמוד אינו ארוך כ"כ שיגיע ראש השני לארץ ושלהי שילוח הקן (חולין דף קמא:) דקאמר זיל טרוף אקן דלגבהינהו ולקנינהו התם נמי הוגבהו על ידו יותר ממה שהיה תחילה שהרי קצת מפריחים למעלה לכך קני:

אי הכי רכוב בעיר מאי טעמא לא קני. אי גרסינן א"ה ה"פ אי אמרת בשלמא לא מיירי במנהיג ברגליו לכך בעיר לא קני דלא אזלא מחמתיה לפי שיש בני אדם שמדברים יחד ויש כמה דברים באמצע הדרכים אלא אי אמרינן במנהיג ברגליו א"כ אזלא מחמתיה טובא ואמאי לא קני:

עין משפט ונר מצוה

מתוך: עין משפט ונר מצוה/בבא מציעא/פרק א (עריכה)

סב א מיי' פ"יז מהל' אבידה הלכה ה , ועי' בהשגות ובמגיד משנה , סמ"ג עשין עד , טור ושו"ע חו"מ סי' רעא סעיף א:

סג ב ג מיי' פ"יז מהל' אבידה הלכה ז , טור ושו"ע חו"מ סי' רעא סעיף ג:

סד ד ה טור ושו"ע חו"מ סי' רסט סעיף ה וע"ש:

סה ו ז מיי' פ"ב מהל' מכירה הלכה י ועיין במגיד משנה , סמ"ג עשין פב , טור ושו"ע חו"מ סי' קצז סעיף ה:

  1. 1 [איפכא= נהיגה בגמל ומשיכה בחמור]