Enjoying this page?

CHAGIGAH - 025a – חומר בקודש – פרק שלישי – חגיגה, כה ע”א

צורת הדף באתר היברובוקס

דף כה,א משנה המדומעות נאמנין עליהם בשעת הגיתות והבדים וקודם לגיתות שבעים יום:דף כה,א גמרא ביהודה אין ובגליל לא מ"ט אמר ריש לקיש מפני שרצועה של כותים מפסקת ביניהן וניתיב בשידה תיבה ומגדל הא מני רבי היא דאמר אהל זרוק לאו שמיה אהל דתניא הנכנס לארץ העמים בשידה תיבה ומגדל רבי מטמא ור' יוסי בר' יהודה מטהר ולייתוה בכלי חרס המוקף צמיד פתיל אמר רבי אליעזר שונין אין הקדש ניצול בצמיד פתיל והתניא אין חטאת ניצלת בצמיד פתיל מאי לאו הא קדש ניצול לא הא מים שאינן מקודשים ניצולין בצמיד פתיל והאמר עולא חברייא מדכן בגלילא מניחין ולכשיבא אליהו ויטהרנה: ובשעת הגיתות נאמנין אף על התרומה: ורמינהי הגומר זיתיו ישייר קופה אחת ויתננה לעני כהן אמר רב נחמן לא קשיא הא בחרפי הא באפלי א"ל רב אדא בר אהבה כגון מאי כאותן של בית אביך רב יוסף אמר בגלילא שנו איתיביה אביי עבר הירדן והגליל הרי הן כיהודה נאמנין על היין בשעת היין ועל השמן בשעת השמן אבל לא על היין בשעת השמן ולא על השמן בשעת היין אלא מחוורתא כדשנין מעיקרא: עברו הגיתות והבדים והביאו לו חבית של יין לא יקבלנה הימנו אבל מניחה לגת הבאה: בעו מיניה מרב ששת עבר וקיבלה מהו שיניחנה לגת הבאה אמר להו תניתוה

המדומעות - מפרש בגמרא והשתא משמע של טבל תרומה וחולין מעורבין:

שבעים יום - מקדימין לטהר את הכלים גיתות של יין בדים של שמן:

גמ' רצועה - של ארץ העמים מפסקת בין גליל ליהודה וירושלים ביהודה היא וא"א להביאן לירושלים בטהרה לפי שגזרו חכמים טומאה על ארץ העמים ואפילו של חברים שמגליל  אינו בא לנסכים:

אהל זרוק - אהל המיטלטל ונזרק לאו שמיה אהל להיות מפסיק בין אוירה של ארץ העמים והם גזרו על אוירה:

שונין - תנאים שונין ברייתא שאין הקודש ניצל בצמיד פתיל:

אין חטאת - מי אפר פרה:

שאינן מקודשין - שלא ניתן האפר עליהן עדיין:

ניצולין - וכשירין לקדשן אחר כך:

מדכן - מטהרין יינן ושמנן למזבח ואי רצועה מפסקת למה מטהרין:

שמא יבא אליהו - ויראה להן שביל בה שאינו מארץ העמים:

הגומר את זיתיו - עם הארץ שבא לגמור את זיתיו:

ישייר קופה אחת - לצורך תרומותיו:

ויתננה לעני כהן - ויראנה שלא הוכשרו הזיתים והכהן יעשנה בטהרה אלמא בשעת הגיתות והבדים אין נאמנים:

באפלי - שכבר עבר זמן הגיתות לרובא דעלמא קאמר דלא מהימן:

כשל בית אביך - אפלי הוו:

בגלילא שנו - ומתני' דקא תני דמהימני ביהודה קאי דקתני רישא שביהודה נאמנין על טהרות יין ושמן ועלה קאי ובשעת הגיתו' והבדים אף על התרומ':