Enjoying this page?

ROSH HASHANAH - 005a – ארבעה ראשי שנים – פרק ראשון – ראש השנה, ה ע”א

צורת הדף באתר היברובוקס

דף ה,א גמרא מה חג המצות טעון לינה אף חג הסוכות טעון לינה והתם מנלן דכתיב (דברים טז) ופנית בבקר והלכת לאהליך ות"ק ורבי שמעון תשלומין לעצרת מנא להו נפקא להו מדתני רבה בר שמואל דתני רבה בר שמואל אמרה תורה מנה ימים וקדש חדש מנה ימים וקדש עצרת מה חדש למנויו אף עצרת למנויו אימא עצרת חד יומא אמר רבא אטו עצרת יומי מנינן שבועי לא מנינן והאמר מר מצוה למימני יומי ומצוה למימני שבועי ועוד חג שבועות כתיב ופסח בר מיקרב ברגלים הוא פסח זימנא קביעא ליה אי אקרביה אקרביה ואי לא אקרביה אידחי ליה אמר רב חסדא פסח כדי נסבה רב ששת אמר מאי פסח שלמי פסח אי הכי היינו שלמים תנא שלמים הבאין מחמת פסח ותנא שלמים הבאין מחמת עצמן סלקא דעתך אמינא הואיל ומחמת פסח קאתו

טעון לינה - ליל חולו של מועד:

ופנית בבקר - בי"ט לא קאמר קרא שהרי הוא יום שחיובו ליראות בעזרה:

ות"ק ורבי שמעון - דדרשי ליה האי קרא לבל תאחר דאילו ר' אלעזר בר' שמעון לא קשיא מידי דאיהו יליף בל תאחר מחג הסוכות לחודיה אייתר ליה חג המצות וחג השבועו'  להקישא לתשלומין:

מנה ימים - שנא' (במדבר יא) עד חדש ימים:

וקדש חדש - בקרבנות מה חדש קדושו אחד ממנויו ביום ראש חדש הוא מקריבן זמן הוקבע להם אחד מן הימים שהוא נמנה על ידם:

אף עצרת - הבאת קרבנותיה באחד ממנוייה והרי היא נמנית על ידי שבועים שנאמר (ויקרא כג) שבע שבתות תמימות תהיינה:

אימא חד יומא - דכתיב תספרו חמשים יום (שם):

ופסח בר מיקרב ברגלים הוא - דקאמר ליה תנא לעיל בבל תאחר דשלש רגלים והרי אינו יכול להקריבו אלא בי"ד בניסן:

שלמי פסח - בשלא קרב בזמנו שאבד ונתכפר באחר הוא נעשה שלמים כדנפקא לה בפסחים (דף צז:) ואותן שלמים אם אחרן ג' רגלים עובר: