ולכן[1] אמרו[2]: "יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה, מכל חיי עולם הבא" - כי עולם הבא הוא, שנהנין[3] מזיו השכינה, שהוא תענוג ההשגה - ואי אפשר לשום נברא, אפי' מהעליונים להשיג כי אם איזו הארה מאור ה', ולכן נקרא בשם: זיו השכינה[4].
אבל הקב"ה בכבודו ובעצמו[5] - לית מחשבה תפיסא ביה כלל, כי אם כאשר[6] תפיסא[7] ומתלבשת[8] בתורה ומצותיה, אזי היא[9] תפיסא[10] בהן[11]. בכ"י ליתא תיבת בהן[12]. [13]ומתלבשת[14] בהקב"ה ממש - דאורייתא וקב"ה כולא חד.
ואף שהתורה נתלבשה בדברים תחתונים גשמיים? - הרי זה כמחבק את המלך, דרך משל, שאין הפרש[15] במעלת התקרבותו ודביקותו במלך, בין מחבקו כשהוא לבוש לבוש אחד בין שהוא לבוש כמה לבושים - מאחר שגוף המלך בתוכם.
וכן אם המלך מחבקו בזרועו, גם שהיא מלובשת תוך מלבושיו, כמו שכתוב[16]: "וימינו תחבקני" - שהיא התורה שנתנה מימין, שהיא בחי'[17] חסד ומים[18]:
- 1 שהתורה ומצות מקיפים ומלבישים את הנפש האלוקית
- 2 משנה אבות ד, יז
- 3 הנשמות
- 4 ולא שכינה עצמו
- 5 אולי הכוונה השכינה עצמו בניגוד לזיו השכינה
- 6 הקב"ה
- 7 הקב"ה בכבודו ובעצמו נתפס
- 8 לכאורה אם הפי' בתפיסא היינו הקב"ה לכאורה צ"ל ומתלבש ולא ומתלבשת, ואולי הכוונה שהשכינה, שהיא לשון נקבה
- 9 המחשבה
- 10 בהקב"ה בכבודו ובעצמו ולכן אין לגרוס בהן
- 11 בתורה ומצוות
- 12 לכאורה כיון שהתפיסא קאי על הקב"ה
- 13 אם הגירסא הוא בהן, כי אם כאשר תפיתא, המחשבה, ומתלבשת , המחשבה בתורה ומצותיה, אזי היא המחשבה תפיסא בהן, בחכמתו ורצונו, ומלבשת המחשבה בהקב"ה בעצמו
- 14 המחשבה של הנפש האלוקית
- 15 אין נפק"מ
- 16 שיר השירים ב, ו
- 17 שהוא המשכה, חסד, וכמים היורדים ממקום גבוה למקום נמוך שנזכר לעיל בתחלת הפרק
- 18 אין נפק"מ בזה שהמלך לבוש במלבוש כשמחבקו