והא דאמרינן בעלמא[1], דמחצה על מחצה מקרי בינוני, ורוב זכיות מקרי צדיק[2]? - הוא שם המושאל[3], לענין שכר ועונש - לפי שנדון אחר רובו[4], ומקרי: צדיק בדינו - מאחר שזוכה בדין.
אבל לענין אמיתת שם התואר, והמעלה, של מעלת ומדרגות חלוקות צדיקים ובינונים[5] - ארז"ל:[6] "צדיקים יצר טוב שופטן. שנאמר:[7] 'ולבי חלל בקרבי'" - שאין לו יצה"ר, כי הרגו בתענית.
אבל כל מי שלא הגיע למדרגה זו[8], אף שזכיותיו מרובים על עונותיו, אינו במעלת ומדרגת צדיק כלל.
ולכן[9] ארז"ל במדרש[10]:[11] "ראה הקב"ה בצדיקים שהם מועטים, עמד ושתלן בכל דור ודור וכו' . . וכמ"ש:[12] "וצדיק יסוד עולם"":
אך ביאור הענין, על פי מה שכתב הרב חיים וויטאל ז"ל בשער[י] הקדושה[13], [ובע"ח שער נ' פ"ב][14] . דלכל איש ישראל, אחד צדיק ואחד רשע, יש שתי נשמות - דכתיב: "ונשמות אני עשיתי",[15] שהן שתי נפשות[16].
נפש אחת, מצד הקליפה וסטרא אחרא. והיא המתלבשת בדם האדם להחיות הגוף, וכדכתיב: "כי נפש הבשר בדם היא".[17] וממנה, באות כל המדות רעות, מארבע יסודות[18] רעים שבה.
דהיינו, כעס וגאוה - מיסוד האש, שנגבה למעלה.
ותאות התענוגים - מיסוד המים, כי המים מצמיחים כל מיני תענוג.
והוללות, וליצנות, והתפארות, ודברים בטלים - מיסוד הרוח.
וגם מדות טובות שבטבע כל ישראל בתולדותם[19]: כמו רחמנות, וג"ח - באות ממנה.
כי בישראל, נפש זו דקליפה - היא מקליפת נוגה, שיש בה ג"כ טוב. והיא מסוד[20] עץ הדעת טוב ורע:
מה שאין כן נפשות אומות עובדי גלולים - הן משאר קליפות טמאות, שאין בהן טוב כלל.
כמו שכתוב בעץ חיים שער מ"ט, פ"ג: "וכל טיבו דעבדין האומות עובדי גלולים, לגרמייהו עבדין[21]".
וכדאיתא בגמרא[22], על פסוק: "'וחסד לאומים חטאת'[23], שכל צדקה וחסד שאומות עובדי גלולים עושין, אינן אלא להתייהר כו'":
Link to questions on this Perek
- 1 [רמב"ם פ"ג מהל' תשובה]
- 2 והרי זה לא כנ"ל שאפילו הבינוני אין בו אפילו עון ביטול תורה, וכ"ש שצדיק אין לו עבירות כלל?
- 3 שרק משתמשים בהשם צדיק רשע ובינוני לגבי הדין שלו
- 4 אם רוב עוונות או רוב זכויות
- 5 היינו כשרוצים לתאר מדריגת הבינוני או מדריגת הצדיק
- 6 [ברכות: סא, ב.]
- 7 [תהלים קט, כב]
- 8 שאין לו יצה"ר
- 9 כיון שמדריגת צדיק הוא שאין לו יצה"ר
- 10 [ואמר] ר' חייא בר אבא א"ר יוחנן: ראה הקדוש ברוך הוא שצדיקים מועטין - עמד ושתלן בכל דור ודור. שנאמר (שמואל א ב) כי לה' מצוקי ארץ וישת עליהם תבל. [ואמר] רבי חייא בר אבא א"ר יוחנן: אפי' בשביל צדיק אחד העולם מתקיים. שנאמר (משלי י) וצדיק יסוד עולם.
- 11 [יומא לח , ב]
- 12 [משלי י, כה]
- 13 [אינו מציין איפה בשערי קדושה, וכנראה שכללות המדובר בספר שערי קדושה הוא מקור לדברים שבהמשך]
- 14 [שם מבואר הד' יסודות שבהמשך]
- 15 [ישעיה נז, טז]
- 16 [הערת כ"ק רבינו: "שולל שאין הכוונה למדרי' הנשמה שבנרנח"י (שזה אין הכרח בכאו"א - ופשיטא - לא בנפה"ב) כ"א המדרי' ההכרחית - נפש". ]
- 17 [ויקרא יז, א]
- 18 אש רוח מים עפר
- 19 יבמות עט, א
- 20 בראשית ב, ג
- 21 כל הטוב שעושים האומות שעובדים עבודה זרה, לעצמן הן עושים
- 22 [בבא בתרא י, ב]
- 23 [משלי יד, לד]