ב"ה, כ' אדר, ה'תשח"י
ברוקלין, נ.י.
לכבוד מר אליעזר שי' שטיינמן
שלום וברכה!
הנני לאשר בזה קבלת שני ספריו ילקוט משלים כו' לעם ולנוער וגן החסידות, ות"ח על שימת לבבו לשלחם הנה, ובטח גם עם פרסומיו הבאים ינהג כן. הספרים ששולחו לו מכאן בטח הגיעו לו.
קראתי בהתענינות המבוא שלו לספרו ילקוט לעם ולנוער בהנוגע משלים, ואיני זוכר בשעה זו אם מובא בספריו השקפת חב"ד על ענין המשלים בתורה ובספרות החב"דית בכלל זה כמובן, שהרי התורה כוללת תורה שבעל פה עד סוף הדורות כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש על יסודי המסורה העולה בקדש עד למשה רבינו.
וענין המשל בתורה הוא - אי אפשר למשל שלא תהי' לו שייכות לנמשל, שנשתלשל ממנו, ולדוגמא משל למלך בשר ודם כו' על אחת כמה וכמה מלך מהקב"ה כו' שתוקף המשל הוא מפני שמלכותא דארעא שרשה במלכותא דרקיע, וכיו"ב בכל המשלים ובכל הדוגמאות שבתורה, וכמדוייק ג"כ בפתגם קצר בתניא ריש פרק ג' המדבר בנפש האדם ומבאר אשר נר"נ כלולה מעשר בחי' כנגד עשר ספירות עליונות ומוסיף הטעם "שנשתלשלו מהן". ועל דרך זה הוא בכל המשלים. ונקודת רעיון זו מבוארת בכמה מקומות ולדוגמא בתו"א פ' מקץ (מ"ב טור ב') בביאור הנאמר על שלמה המלך וידבר שלשת אלפי משל, שהם שלשת אלפים מדריגות זו למעלה מזו באותו ענין עצמו אלא כל' הזהר דא מוחא לדא ודא קליפה לדא וכל' התו"א שם: שהנמשל - רוחניות המדריגה התחתונה, וממנה נשתלשלה גשמיות המדריגה העליונה וכו'.
וכשנדייק הרי מוכרח ביאור האמור בענין המשלים על פי השיטה שאין כל דבר בעולם המקרה ובע"ב ישנו לבירה זו לכל פרטי' ופרטי פרטי' ולכן אי אפשר שבדרך מקרה ובלי שייכות פנימית יוכלו להמשיל מענין אחד לחברו.
אפשר יש להסביר בזה שכ"כ מועטים המשלים בתורת החסידות חב"ד שהרי ענינה ביאור משנת אלקות ואיך שאין עוד מלבדו, ולזה הרי המשל והדוגמא הוא ומבשרי אחזה גו' הגוף ולמעלה מזה תורת הנפש לפרטי'. וכיון שבכל דבר ישנו האלקות ומטרת תורת החב"ד לגלות את זה מובן שיש למצוא הדוגמא והמשל בתורת הנפש בחינותי' ומדריגותי' ואין זקוקים למשלים מסוג אחר.
בכבוד ובברכה.
אביא עכ"פ הערה אחת פרטית ואת"ל גם זה ענין כללי הוא, והוא בהמדור "מפי חסידים" (בספרו ילקוט) ע' ש', מעשה בחסיד חב"די סוחר גדול שעשה את המאזן השנתי שלו ומתחת לשורה התחתונה כתב סה"כ אין עוד מלבדו. דרך אגב מסורה בפי החסידים שהמדובר הוא בחסידו של רבנו הזקן ר' בנימין מקלצק, והנקודה בדבר, כפי המודגש בפי חסידים, שלאחרי שכתב פרטי החשבון הנה מבלי חשבון וחושבן כשהגיע להשורה סה"כ כתב אין עוד מלבדו. ז"א לא על ידי שהתבונן וכו' וכו' כ"א בפשיטות, אשר הסה"כ של איזה ענין שיהי' הוא - הואין עוד מלבדו. וכהמשך לזה מסופר אודותיו אשר פעם שאלוהו איך זה קובעת תורת החסידות שיהי' בכל דרכיך - גם בעניני ובשעת אכו"ש ומסחר - דעהו, וכביאור ענין הדעת בתורת החסידות שהיא הבנה עמוקה עד כדי הכרה והרגשה חודרת כל האדם, וענה שהרי רואים במוחש אשר בעת התפלה אפילו בהנקודה התיכונית שלה תחילת העמידה נופלות מחשבות ע"ד יריד בלייפציג ומה זה פלא אם בעת היריד בלייפציג יפלו מחשבות ע"ד אין עוד מלבדו.
ו'קכד
נדפסה בלקו"ש חי"א ע' 259 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.
לכבוד... שטיינמן: אגרות נוספות אליו - לעיל ו'ט, ובהנסמן בהערות שם.
המשלים... החב"דית: ראה גם לעיל חט"ו אגרת ה'תקמג.