6124 - The Inner Connection Between Mashal and Nimshal

The Rebbe acknowledges receiving two books from Eliezer Steinman: Yalkut Meshalim, a collection of parables intended for the public and youth, and Gan HaChassidut. The Rebbe thanks him for sending them and encourages him to continue sending future publications as well. The Rebbe notes that his library contains a vast collection of Jewish books, and many authors send their works so they may become part of this extensive treasury of Torah literature.

The Rebbe writes that he read the introduction to the book with great interest. However, he is not certain whether the author included the Chabad perspective regarding the concept of a mashal in Torah. The Rebbe emphasizes that Torah includes not only the revealed teachings but also the entire body of the Oral Torah throughout all generations. As the sages say, every insight that a diligent student will innovate is already rooted in the Torah given to Moshe Rabbeinu. Therefore, when discussing a Torah concept such as mashal, it is important to include sources from Chassidic teachings as well.

The Rebbe explains that a mashal in Torah is not something separate from the nimshal. A true mashal must share an inner connection with the concept it explains. The nimshal emerges from the mashal because both come from the same source.

For example, when Torah compares a human king to the kingship of Hashem, this comparison works because earthly kingship is rooted in the heavenly kingship. The reason a human king can serve as a mashal for Hashem is because the concept of kingship below reflects its spiritual root above.

The Rebbe brings support for this idea from Tanya, chapter 3. There the Alter Rebbe explains that the human soul has ten faculties corresponding to the ten supernal sefirot. The Tanya states that they correspond because the powers of the soul have evolved from those sefirot. This shows that a lower concept can serve as a mashal for a higher one precisely because it derives from it.

This principle applies to all parables used in Torah. A mashal is effective only because there is an intrinsic relationship between the example and the spiritual concept it represents.

The Rebbe cites an explanation from Torah Or on Parshas Miketz regarding the statement that King Solomon spoke three thousand parables. These represent levels of explanation, each one expressing the same idea on a different level. Each mashal reveals the concept in a way that can be grasped on a lower level while still maintaining its connection to the higher idea.

The Zohar describes this process by saying that each level becomes the “mind” for the level beneath it, while the lower level serves as the outer layer of the higher one. In this way spiritual ideas descend through stages until they can be understood through examples in the physical world.

The Rebbe explains that this concept is based on the principle that nothing in the world is random. Since everything in creation is guided by divine providence, a mashal cannot be arbitrary. There must be a real internal connection between the mashal and the nimshal.

Based on this idea, the Rebbe suggests a reason why Chabad Chassidic teachings use relatively few parables from external sources. The goal of Chabad Chassidus is to explain godliness and reveal that everything expresses the truth of Ein Od Milvado. Therefore, many of the examples used in Chabad teachings are taken from the human body and the powers of the soul. By examining the human being, one can understand spiritual truths and perceive the presence of godliness within oneself.

The Rebbe concludes with a story cited in the author’s collection from the sayings of Chassidim. It relates to Reb Binyomin of Kletzk, a Chassid of the Alter Rebbe who was a successful businessman. At the end of the year he calculated his business accounts. Instead of writing a numerical total at the bottom of the page, he wrote the words “Ein Od Milvado” — there is nothing besides Hashem.

For him this was the true conclusion of all calculations and all activities in life.

When someone once asked him how Chassidus expects a person to remember Hashem even while engaged in worldly matters like business, he gave a simple answer. During the Amidah, when a person is standing in prayer before Hashem, thoughts about the marketplace often enter the mind. If thoughts of business can intrude during prayer, then certainly thoughts of Hashem can arise even while one is busy in the marketplace.

This story illustrates the Chassidic ideal that awareness of Hashem should permeate every part of life.

Summary

The Rebbe explains that a true mashal in Torah is intrinsically connected to its nimshal because both originate from the same spiritual source. Chabad teachings often illustrate divine ideas through the human soul and experience in order to reveal that everything ultimately reflects the truth of “Ein Od Milvado”.

Hebrew Translation

הרבי פותח את המכתב בכך שהוא מאשר שקיבל שני ספרים מאת אליעזר שטיינמן: "ילקוט משלים", אוסף משלים המיועד לציבור ולנוער, וכן הספר "גן החסידות". הרבי מודה לו על ששלח את הספרים ומעודד אותו לשלוח גם פרסומים עתידיים. הרבי מציין כי הספרייה שלו כוללת אוסף גדול מאוד של ספרי יהדות, ורבים מן המחברים שולחים את ספריהם כדי שיהיו חלק מן האוצר הרחב של ספרות התורה.

הרבי כותב שקרא בעניין רב את ההקדמה לספר. עם זאת, אינו בטוח אם המחבר כלל בו גם את ההשקפה של חסידות חב״ד על מושג המשל בתורה. הרבי מדגיש שהתורה כוללת לא רק את החלק הנגלה אלא גם את כל התורה שבעל פה בכל הדורות. כפי שאמרו חז״ל, כל חידוש שתלמיד ותיק עתיד לחדש כבר כלול בתורה שניתנה למשה רבנו. לכן כאשר עוסקים בנושא כמו משל בתורה, חשוב להביא גם מקורות מן הספרות החסידית.

הרבי מסביר שמשל בתורה איננו דבר נפרד מן הנמשל. משל אמיתי חייב להיות קשור קשר פנימי לרעיון שהוא מסביר. הנמשל נובע מתוך המשל מפני ששניהם נובעים מאותו שורש.

לדוגמה, כאשר התורה משתמשת בדמותו של מלך בשר ודם כדי להסביר את מלכותו של הקב״ה, אין זה רק דימוי חיצוני. הסיבה שמלך אנושי יכול לשמש משל למלכות שמים היא מפני שמלכות שלמטה נובעת משורשה במלכות שלמעלה.

הרבי מביא לכך ראיה מספר התניא, בתחילת פרק ג'. שם מבואר שלנפש האדם יש עשר כוחות, שהם כנגד עשר הספירות העליונות. התניא מוסיף שהסיבה לכך היא מפני שכוחות הנפש נמשכו מן הספירות הללו. מכאן רואים שדבר תחתון יכול לשמש משל לדבר עליון מפני שהוא נובע ממנו.

עיקרון זה נכון לגבי כל המשלים שבתורה. משל יכול להסביר רעיון רוחני רק מפני שיש קשר פנימי בין הדוגמה לבין הרעיון שהיא מבטאת.

הרבי מביא גם ביאור מספר תורה אור בפרשת מקץ על הפסוק האומר ששלמה המלך דיבר שלושת אלפים משל. הביאור הוא שמשלים אלה מייצגים מדרגות שונות של אותו רעיון. כל משל מבטא את אותו עניין ברמה אחרת ומאפשר להבין אותו בדרגה המתאימה לשומע.

הזוהר מתאר זאת בכך שכל מדרגה נעשית "המוח" של המדרגה שמתחתיה, והמדרגה התחתונה נעשית כקליפה או מעטפת למדרגה שמעליה. כך רעיונות רוחניים יורדים ממדרגה למדרגה עד שניתן להבין אותם באמצעות דוגמאות מן העולם הגשמי.

הרבי מוסיף שהרעיון הזה מבוסס על העיקרון שאין שום דבר בעולם שקורה במקרה. מאחר שהעולם מתנהל בהשגחה אלוקית, לא ייתכן שמשל יהיה דבר מקרי בלבד. חייב להיות קשר פנימי אמיתי בין המשל לנמשל.

על פי זה מציע הרבי הסבר מדוע בחסידות חב״ד אין ריבוי גדול של משלים מסוגים שונים. מטרתה של חסידות חב״ד היא להסביר אלוקות ולגלות שכל המציאות מבטאת את האמת של אין עוד מלבדו. לכן רבים מן המשלים בחסידות נלקחים דווקא מן האדם עצמו — מגופו ומנפשו. כאשר מתבוננים בכוחות הנפש ובמבנה האדם ניתן להבין דרכם רעיונות אלוקיים ולגלות את האלוקות שבמציאות.

הרבי מסיים בסיפור המובא בשם חסידים על חסיד של אדמו״ר הזקן בשם רבי בנימין מקלצק. הוא היה סוחר מצליח מאוד. כאשר סיים לערוך את החשבון השנתי של עסקיו, במקום לכתוב סכום כספי בשורה התחתונה הוא כתב את המילים "אין עוד מלבדו".

בעיניו זו הייתה המסקנה האמיתית מכל החשבונות ומכל העניינים שבעולם.

כאשר שאלו אותו כיצד חסידות מצפה מאדם לזכור את הקב״ה גם כאשר הוא עסוק במסחר ובעסקים, הוא השיב תשובה פשוטה. כאשר אדם עומד בתפילת שמונה עשרה לפני הקב״ה, פעמים רבות נכנסות למחשבתו מחשבות על השוק ועל המסחר. אם כך, אמר, אין פלא שגם כאשר אדם נמצא בשוק ועוסק במסחר — יעלו במחשבתו מחשבות על הקב״ה.

הסיפור הזה מבטא את האידיאל החסידי שההכרה באלוקות צריכה ללוות את האדם בכל תחומי החיים ובכל מצב.