ב"ה, ז' אדר, תשי"ח
ברוקלין.
האברך מימון שי'[1]
שלום וברכה!
במענה למכתבו מי"ג שבט, בו כותב שאלותיו בלימודו,
ויפנה בכזה להמורה או הראש ישיבה והם יענוהו.
בעת רצון יזכירוהו על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע להצלחה בלימודו ולהידור בקיום המצות, ויהי רצון שיוסיף בזה הלוך והוסיף.
בברכה.
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א
מזכיר
נ.ב.
הפעם כיון שכבר שאל לכאן המענה הוא: יסוד האש שמוזכר בתניא ריש פרק י"ט[2] הרי שם עצמו מבואר, שמקומו תחת גלגל הירח, ולא כמו שכותב במכתבו שזהו בירח עצמו, וראה ג"כ במדרש במדבר רבה פי"ד יב' קרוב לסופה, שהוא סובב כל העולם כולו ולמעלה[3], וראה ג"כ ביד החזקה להרמב"ם הלכות יסודי התורה סוף פרק ג'[4].
ב) פי' הכתובים: ותקרא שמו ראובן[5] (מכמה סיבות ומהם) כי אמרה כי ראה גו'.
אבל בשמעון: ותאמר כי שמע (ולכן) ותקרא שמו שמעון. ובזה מובנת שאלת חז"ל (ברכות ז, ב) לטעם שם ראובן, ולא שאלו זה בשאר השבטים. כן מובן מה שרש"י מביא דרשה זו בפי' עה"ת - כי היא מוכרחת בפשט הכתובים. וראה ס' צרור המור.
- 1 סבג, כפר חב"ד.
- 2 מפני שאור האש חפץ בטבע ליפרד מהפתילה ולידבק בשרשו למעלה, ביסוד האש הכללי שתחת גלגל הירח.
- 3 היינו שמזה מוכח זהיא לא בלבנה עצמה אלא סובבת. וז"ל המדרש רבה שם: דָּבָר אַחֵר, לָמָּה שְׁלשָׁה מִינֵי עוֹלָה וְאֶחָד לְחַטָּאת, כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה טְבָעִים שֶׁבָּרָא מֵהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָעוֹלָם, הַשְּׁלשָׁה הֵם עֶלְיוֹנִים זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה, וְהָרְבִיעִי הוּא הַתַּחְתּוֹן הַכָּבֵד שֶׁבְּכֻלָּן, וְאֵלּוּ הֵן: הָאָרֶץ, הִיא הַכְּבֵדָה שֶׁבְּכֻלָּן, וּכְנֶגְדָּה נַעֲשָׂה הַשָֹּׂעִיר. הַמַּיִם, לְמַעְלָה מִן הָאָרֶץ, הָאֲוִיר, שֶׁמִּמֶּנּוּ נוֹצַר הָרוּחַ, לְמַעְלָה מִן הַמַּיִם. וְהָאֵשׁ, לְמַעְלָה מִן הָאֲוִיר, שֶׁהָאֵשׁ קַלָּה מִכֻּלָּם, שֶׁהִיא עוֹלָה עַד לָרָקִיעַ, וְסִימָן לַדָּבָר כְּשֶׁהַשַּׁלְהֶבֶת נֶעֱקֶרֶת מִן הַגַּחֶלֶת פּוֹרַחַת וְהוֹלֶכֶת הִיא לְמַעְלָה, וְכֵן אָמְרוּ שֶׁהָאֵשׁ סוֹבֶבֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְמַעְלָה עַד לָרָקִיעַ,
- 4 שם מבואר שהוא למטה מן הירח: י בָּרָא הָאֵל לְמַטָּה מִגַּלְגַּל הַיָּרֵחַ,.
- 5 בראשית כט, לא, וברש"י שם. כנראה שהקושיא שלו היתה הרי הפסוק אומר ו וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ רְאוּבֵ֑ן כִּ֣י אָֽמְרָ֗ה כִּֽי־רָאָ֤ה יְהוָה֙ בְּעָנְיִ֔י א"כ איך מפרש רש"י רַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ, אָמְרָה: רְאוּ מַה בֵּין בְּנִי לְבֶן חָמִי,
B"H, 7 Adar, 5718.
Brooklyn.
Shalom u'Vrachah!
In response to your letter from 13 Shevat, in which you write your questions regarding your studies: for such matters you should turn to your teacher or the head of the yeshiva and they will answer you. At an auspicious time you will be mentioned at the holy resting place of my revered father-in-law, the Rebbe zatzal (may his merit protect us), for success in your studies and for meticulous observance of mitzvos. May it be G‑d's will that you continue to increase in these areas.
Blessings.
On behalf of my revered father-in-law, the Rebbe shlita,
Secretary
P.S. This time, since you already asked here, the answer is: The element of fire mentioned in Tanya at the beginning of chapter 19 is explained there itself as being located beneath the lunar sphere, not as you wrote in your letter that it is within the moon itself. See also Midrash Bamidbar Rabbah chapter 14:12 near its end, where it says that it (fire) surrounds the entire world and rises upward. Also see Rambam's Mishneh Torah, Laws of Yesodei HaTorah at the end of chapter 3.
b) Regarding interpretation of verses: "She called his name Reuven" (for several reasons including) because she said "for she said 'because G‑d has seen...'" But with Shimon: "She said 'because G‑d heard' (therefore) she called his name Shimon." This clarifies why our Sages (Berachos 7b) questioned only about Reuven's name and not about those of the other tribes. Similarly, it is understood why Rashi brings this teaching in his commentary on Chumash—because it is necessary according to the simple meaning of the verses. See also Sefer Tzror HaMor.
Summary
The Rebbe clarifies that Tanya's reference to fire refers to its place beneath the lunar sphere according to Torah sources, not within the moon itself. He also explains why only Reuven's naming required special commentary by our Sages and Rashi due to nuances in the verses.