ב"ה, ח' אדר, תשי"ח
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה למכתבו מכ"ט שבט, בו כותב:
א) בהנוגע למצבו בקיום המצות, אשר נדמה לו שרוצה לעשות תשובה, ולא עוזר.
והנה ידוע פסק תורתנו תורת חיים, אין לך דבר העומד בפני התשובה, ובודאי מה שנדמה לו הנ"ל, זהו מפיתויו של היצר הרע הרוצה להשפיע עליו נמיכת רוח ויאוש ח"ו כמו שכותב, וילמוד בספר תניא קדישא במקומות המבארים איך שמופרכת העצבות, כן אשר לא יפול לב אדם עליו באם רואה שנמצא במלחמה עם היצר, ויעין במפתח הענינים אשר בסוף תניא הוצאת קה"ת.
ב) בשאלתו בעניני שידוך, איך לגשת לזה, לדעת שזהו הזיווג.
ידוע הוראת תורתנו הק' גם בזה, שעל האדם להתעסק בדרך הטבע (ומובן באופן דצניעות ע"פ שולחן ערוך) בחיפוש שידוך, ובורא עולם המשגיח על כאו"א בהשגחה פרטית, ינחה אותו למצוא זיווגו הטוב לפניו.
תקותי שלא רק מהדר בעצמו בקיום המצות אלא שגם על חבריו משפיע בזה, ודלא כהטועים טעות מבהילה אשר כשנמצאים בצבא, אי אפשר ח"ו לקיים התורה והמצוה, והרי גם זה מתחבולות היצר הרע הרוצה לצוד את האדם ברשתו, ומקרא מלא דבר הכתוב, שאדרבה - על האדם הנמצא בצבא להוסיף בעניני תורה ומצות, ובזה תלוי' הצלחת היחיד ולא עוד אלא שבזה תלוי גם הצלחת הרבים וכללות הצבא, וכמה שנאמר כי ה' אלקיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת אויבך לפניך והי' מחנך קדוש, ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך (דברים כג, טו) שמזה מובן שיכולה להיות ההצלה ונתינת האויב דוקא כאשר ה' אלקיך מתהלך בקרב מחנך ובאם לאו ה"ז גורם שיהי' ח"ו ושב מאחריך, שמביא לתוצאות הפכית ח"ו, ואם פוגש איזה קישוים בעניני תורה ומצות, תקותי חזקה שכאשר יפנה להרב הצבאי, בודאי יסודר הדבר, ובפרט שכאמור זה נוגע לכל הצבא, ואין לך דבר העומד בפני הרצון.
בברכה לבשו"ט.