ב"ה, כ"ט ניסן, תשי"ז
ברוקלין.
שלום וברכה!
נתקבל המברק שלו מבקש מענה על שאלתו, וכנראה הכוונה להשאלה אם מותר לקחת הזרע לאח"ת לבחיה, בכדי לדעת אופני הטפול המועיל ללידת זחו"ק.
והנה בכלל אין מעניני לפסוק שאלות ובפרט בכגון דא. ויצאתי מגדרי בזה, מפני ההוראה שישנה מכ"ק מו"ח אדמו"ר, ששאלו אחד ע"ד בחינת הזרע בכלל ע"פ דרישת הרופא כהנ"ל, וענהו, צוליב האבען קינדער דארפמען זיך מוסר נפש זיין. שאיך שלא ילמדו פירוש הדברים, בכ"ז מובן שהפסק הוא - להבחן. ובענינם כאלו - אם מחמירים, ה"ז נעשה לא בענין של רשות אלא בשל חובה, ז.א. שאלו המחמירים על עצמם - בלי יסוד חזק למדי - בכגון דא שלא ליתן הזרע לבחינה, עליהם להביא ראיה. אף שמפני הפרוצים שבדור צ"ע אם יש לפרסם הוראה זו בחצוצרות וקול תרועה.
והנה באופן לקיחת הזרע כמה סוגים: א) מהבעל. ב) מהאשה ע"י שתשים מוך באותו מקום קודם הביאה, ואח"כ יביאו המוך להרופא. ג) שלא תשים מוך, אלא שלאח"ת יקחו אח"כ הזרע מן הרחם. וע"פ המובא בשו"ת צ"צ לשו"ע אבה"ע ספ"ט, מובן שהאופן השלישי כדאי יותר ע"פ דין מהאופן הא' ואפילו מאופן הב' (שישנו קס"ד דהוא כמטיל על העצים וכו'. נוסף על הענין שכמה רופאים אין דעתם נוחה כשלוקחים הזרע מן המוך) שלכן נשלח לו מברק, הסכם על הסברא שבשאלתו שבמכתבו - לקחת לבחינה מהרחם לאחרי התשמיש כדרכו.
והנה ידוע, אשר ישנם אחרונים שמחמירים בכלל בהאמור. והעיקר אלו מאונגארן מחמירים - בכהנ"ל, וגם בהשאלה שבשו"ת הצ"צ שם. אבל (נוסף על הענין שבכללות בימינו אלה שפחתה מדת היראת שמים, חומרא בכגון דא, שמטרתה להוסיף טהרה ולמנוע מאיסור הוצאת ז"ל, עלולה לגרום לענינים היפך כוונה זו, כי רבו הפרוצים ר"ל, שלכן אפילו מרבנו אונגארן בדורות הכי אחרונים החלו להקל בזה, ובכ"א) אנו אין לנו אלא דבר המלך מאן מלכי רבנן הוא נשיאינו אדמו"ר הצמח צדק אשר מימיו אנו שותים ולאורו אנו הולכים.
ועוד להעיר, אשר יש נוטים שבאם נדרש להתיר בכגון דא - להלביש על העבר שק של גומי וכיו"ב, והנוטים לזה הם דוקא מראשי ההוראה וכו'. אבל לפע"ד ולאחרי מחכת"ר, אין נראית לי סברא זו כלל, כיון שאין זה דרך תשמיש, ונהניתי כשמצאתי סברא זו בשו"ת*.
בברכה אשר בורא עולם ומנהיגו יברכו ואת זוגתו תחי' במילוי משאלות לבבם לזחו"ק בקרוב ממש, ובאופן הכי טוב, ויגדלום להיות חסידים יראי שמים ולומדים.
המחכה לבשו"ט,
מ.שניאורסאהן
נ.ב. במ"ש בסיום מכתבו שיש לו עגמ"נ ממה שפב"פ שי' מרוגז עליו על שנכנס וכו' - כבר ידועה תביעת רבנו הזקן באגה"ק שלו סוס"ב ככתבו כמים הפנים לפנים וגו'.
והרי בזה אין כ"כ נפק"מ מי המתחיל בהשינוי לטוב, שבכ"א יגרום כמים הפנים גם מצד השני.
*) כמה מהם הובאו באוצר הפוסקים כרך ט קיד, א. עיי"ש בזה ובכהנ"ל (פו, א ואילך. קג, ב ואילך).