008 - הִלְכוֹת מְלָכִים וּמִלְחָמוֹת פֵּרֶק ח

'

הִלְכוֹת מְלָכִים וּמִלְחָמוֹת פֵּרֶק ח

א חֲלוּצֵי הַצָּבָא--כְּשֶׁיִּכָּנְסוּ בִּגְבוּל הַגּוֹיִים, וְיִכְבְּשׁוּ אוֹתָם וְיִשְׁבּוּ מֵהֶן--מֻתָּר לָהֶן לֶאֱכֹל נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת וּבְשַׂר חֲזִיר וְכַיּוֹצֶא בּוֹ, אִם רָעֵב וְלֹא מָצָא מַה יֹאכַל אֵלָא מַאֲכָלוֹת אֵלּוּ הָאֲסוּרִים; וְכֵן שׁוֹתֶה יֵין נֶסֶךְ: מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ "וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל-טוּב" (דברים ו,יא), עָרְפֵי חֲזִירִים וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן.

ב וְכֵן בּוֹעֵל אִשָּׁה בְּגֵיוּתָהּ, אִם תְּקָפוֹ יִצְרוֹ. אֲבָל לֹא יִבְעֹל אוֹתָהּ, וְיֵלֵךְ לוֹ--אֵלָא מַכְנִיסָהּ לְתוֹךְ בֵּיתוֹ, שֶׁנֶּאֱמָר "וְרָאִיתָ, בַּשִּׁבְיָה, אֵשֶׁת, יְפַת-תֹּאַר . . ." (דברים כא,יא). וְאָסוּר לִבְעֹל אוֹתָהּ בִּיאָה שְׁנִיָּה, עַד שֶׁיִּשָּׂאֶנָּה.

ג אֵין אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר מֻתֶּרֶת אֵלָא בְּשָׁעַת הַשִּׁבְיָה, שֶׁנֶּאֱמָר "וְרָאִיתָ, בַּשִּׁבְיָה, אֵשֶׁת, יְפַת-תֹּאַר" (דברים כא,יא): בֵּין בְּתוּלָה, בֵּין בְּעוּלָה; בֵּין אֵשֶׁת אִישׁ, שְׁאֵין אִישׁוּת לַגּוֹיִים. "וְחָשַׁקְתָּ בָהּ" (דברים כא,יא), אַף עַל פִּי שְׁאֵינָהּ יָפָה. "בָּהּ"--וְלֹא בַּחֲבִרְתָּהּ, שֶׁלֹּא יִבְעֹל שְׁתַּיִם. "וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה" (שם)--שֶׁלֹּא יִקַּח שְׁתַּיִם, יִבְעֹל אַחַת וְיַנִּיחַ אַחַת לְאָבִיו אוֹ לְאָחִיו. וּמְנַיִן שֶׁלֹּא יִלְחֲצֶנָּה בַּמִּלְחָמָה--שֶׁנֶּאֱמָר "וַהֲבֵאתָהּ" (דברים כא,יב), יַכְנִיסֶנָּה לְמָקוֹם פָּנוּי וְאַחַר כָּךְ יִבְעֹל.

ד הַכּוֹהֵן מֻתָּר בִּיפַת תֹּאַר בְּבִיאָה רִאשׁוֹנָה, שֶׁלֹּא דִבְּרָה תּוֹרָה אֵלָא כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר; אֲבָל אֵינוּ יָכוֹל לִשָּׂא אוֹתָהּ אַחַר כֵּן, לְפִי שְׁהִיא גִּיּוֹרֶת.

ה וְכֵיצַד דִּין יִשְׂרָאֵל בִּיפַת תֹּאַר: אַחַר שֶׁיִּבְעֲלֶנָּה בִּיאָה רִאשׁוֹנָה, וְהִיא בְּגֵיוּתָהּ--אִם קִבְּלָה עָלֶיהָ לְהִכָּנֵס תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, מַטְבִּילָהּ לְשֵׁם גֵּרוּת מִיָּד. וְאִם לֹא קִבְּלָה--תֵּשֵׁב בְּבֵיתוֹ שְׁלוֹשִׁים יוֹם, שֶׁנֶּאֱמָר "וּבָכְתָה אֶת-אָבִיהָ וְאֶת-אִמָּהּ, יֶרַח יָמִים" (דברים כא,יג); וְכֵן בּוֹכֶה עַל דָּתָהּ, וְאֵינוּ מוֹנְעָהּ. וּמְגַדֶּלֶת אֶת צִפָּרְנֶיהָ וּמְגַלַּחַת אֶת רֹאשָׁהּ, כְּדֵי שֶׁתִּתְגַּנֶּה בְּעֵינָיו. וְתִהְיֶה עִמּוֹ בַּבַּיִת: נִכְנָס וְרוֹאֶה אוֹתָהּ, יוֹצֶא וְרוֹאֶה אוֹתָהּ, כְּדֵי שֶׁיָּקוּץ בָּהּ. וִיגַלְגַּל עִמָּהּ כָּל שְׁלוֹשִׁים יוֹם, כְּדֵי שֶׁתְּקַבַּל. אִם קִבְּלָה, וְרָצָה בָּהּ--הֲרֵי זוֹ מִתְגַּיֶּרֶת, וְטוֹבֶלֶת כְּכָל הַגֵּרִים.

ו וּצְרִיכָה לְהַמְתִּין שְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים, חֹדֶשׁ שֶׁלִּבְכִיָּה וּשְׁנֵי חֳדָשִׁים אַחֲרָיו. וְנוֹשֵׂא אוֹתָהּ בִּכְתֻבָּה וְקִדּוּשִׁין. וְאִם לֹא חָפַץ בָּהּ, מְשַׁלְּחָהּ לְנַפְשָׁהּ. וְאִם מָכַר אוֹתָהּ--עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמָר "וּמָכֹר לֹא-תִמְכְּרֶנָּה, בַּכָּסֶף; לֹא-תִתְעַמֵּר בָּהּ, תַּחַת אֲשֶׁר עִנִּיתָהּ" (דברים כא,יד); וְאֵינָהּ מְכוּרָה, וּמַחְזִיר הַדָּמִים. וְכֵן אִם כָּבַשׁ אוֹתָהּ אַחַר שֶׁנִּבְעֲלָה, לְשֵׁם שִׁפְחָה--מִשֶּׁיִּשְׁתַּמַּשׁ בָּהּ, עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה: שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא-תִתְעַמֵּר בָּהּ", שֶׁלֹּא יִשְׁתַּמַּשׁ בָּהּ.

ז לֹא רָצָת לְהִתְגַּיַּר, מְגַלְגְּלִין עִמָּהּ כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. לֹא רָצָת--מְקַבֶּלֶת שֶׁבַע מִצְווֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ בְּנֵי נוֹחַ, וּמְשַׁלְּחָהּ לְנַפְשָׁהּ; וַהֲרֵי הִיא כְּכָל הַגֵּרִים הַתּוֹשָׁבִים. וְאֵינוּ נוֹשֵׂא אוֹתָהּ, שֶׁאָסוּר לוֹ לִשָּׂא אִשָּׁה שֶׁלֹּא נִתְגַּיְּרָה.

ח נִתְעַבְּרָה מִבִּיאָה רִאשׁוֹנָה--הֲרֵי הַוֶּלֶד גֵּר, וְאֵינוּ בְּנוֹ לְדָבָר מִן הַדְּבָרִים, מִפְּנֵי שְׁהוּא מִן הַגּוֹיָה; אֵלָא שֶׁבֵּית דִּין מַטְבִּילִין אוֹתוֹ עַל דַּעְתָּם. וְתָמָר מִבִּיאָה רִאשׁוֹנָה שֶׁלִּיפַת תֹּאַר הָיְתָה, אֲבָל אַבְשָׁלוֹם נֻלַּד מֵאַחַר הַנִּשּׂוּאִין. נִמְצֵאת תָּמָר אֲחוֹת אַבְשָׁלוֹם מֵאִמּוֹ, וּמֻתֶּרֶת לְהִנָּשֵׂא לְאַמְנוֹן; וְכֵן הִיא אוֹמֶרֶת "דַּבֶּר-נָא אֶל-הַמֶּלֶךְ, כִּי לֹא יִמְנָעֵנִי מִמֶּךָּ" (שמואל ב יג,יג).יא

ט יְפַת תֹּאַר שֶׁלֹּא רָצָת לְהַנִּיחַ עֲבוֹדָה זָרָה לְאַחַר הַשְּׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, הוֹרְגִין אוֹתָהּ. וְכֵן עִיר שֶׁהִשְׁלִימָה--אֵין כּוֹרְתִין לָהֶן בְּרִית, עַד שֶׁיִּכְפְּרוּ בַּעֲבוֹדָה זָרָה, וִיאַבְּדוּ כָּל מְקוֹמוֹתֶיהָ, וִיקַבְּלוּ שְׁאָר הַמִּצְווֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ בְּנֵי נוֹחַ: שֶׁכָּל גּוֹי שֶׁלֹּא קִבַּל מִצְווֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ בְּנֵי נוֹחַ--הוֹרְגִין אוֹתוֹ, אִם יֶשְׁנוֹ תַּחַת יָדֵינוּ.

י מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לֹא הִנְחִיל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת אֵלָא לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמָר "מוֹרָשָׁה, קְהִלַּת יַעֲקֹב" (דברים לג,ד), וּלְכָל הָרוֹצֶה לְהִתְגַּיַּר מִשְּׁאָר הָאֻמּוֹת, שֶׁנֶּאֱמָר "כָּכֶם כַּגֵּר" (במדבר טו,טו). אֲבָל מִי שֶׁלֹּא רָצָה, אֵין כּוֹפִין אוֹתוֹ לְקַבַּל תּוֹרָה וּמִצְווֹת. וְכֵן צִוָּה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ מִפִּי הַגְּבוּרָה, לָכֹף אֶת כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם לְקַבַּל כָּל מִצְווֹת שֶׁנִּצְטַוָּה נוֹחַ, וְכָל מִי שֶׁלֹּא קִבַּל, יֵהָרֵג. וְהַמְּקַבֵּל אוֹתָם--הוּא הַנִּקְרָא גֵּר תּוֹשָׁב בְּכָל מָקוֹם, וְצָרִיךְ לְקַבַּל עָלָיו בִּפְנֵי שְׁלוֹשָׁה חֲבֵרִים. וְכָל הַמְּקַבֵּל עָלָיו לָמוּל, וְעָבְרוּ עָלָיו שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וְלֹא מָל--הֲרֵי זֶה כְּמִין שֶׁבָּאֻמּוֹת.

יא כָּל הַמְּקַבֵּל שֶׁבַע מִצְווֹת, וְנִזְהָר לַעֲשׂוֹתָן--הֲרֵי זֶה מֵחֲסִידֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם, וְיֵשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא: וְהוּא שֶׁיְּקַבַּל אוֹתָן וְיַעֲשֶׂה אוֹתָן, מִפְּנֵי שֶׁצִּוָּה בָּהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּתּוֹרָה, וְהוֹדִיעָנוּ עַל יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁבְּנֵי נוֹחַ מִקֹּדֶם נִצְטַוּוּ בָּהֶן. אֲבָל אִם עֲשָׂאָן מִפְּנֵי הֶכְרַע הַדַּעַת--אֵין זֶה גֵּר תּוֹשָׁב, וְאֵינוּ מֵחֲסִידֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם אֵלָא מֵחַכְמֵיהֶם.