Enjoying this page?

009 - הִלְכוֹת פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין פֵּרֶק ט

הִלְכוֹת פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין פֵּרֶק ט

א קֵן[1] סְתוּמָה[2] שֶׁפָּרַח מִמֶּנָּה גּוֹזָל לָאַוֵּיר[3], אוֹ שֶׁפָּרַח לְבֵין הָעוֹפוֹת שֶׁיָּמוּתוּ כֻּלָּן[4], אוֹ שֶׁמֵּת גּוֹזָל אֶחָד[5]--יִקַּח זוֹג לַשֵּׁנִי[6].

ב פָּרַח[7] לְבֵין הַקְּרֵבוֹת[8]--פָּסוּל[9], וּפוֹסֵל אֶחָד כְּנֶגְדּוֹ[10]: שֶׁהַגּוֹזָל הַפּוֹרֵחַ מִקֵּן סְתוּמָה לְבֵין הַקְּרֵבוֹת, פָּסוּל וּפוֹסֵל אֶחָד כְּנֶגְדּוֹ. כֵּיצַד: פָּרַח גּוֹזָל מִן הַסָּתוּם, לַעֲשָׂרָה עוֹפוֹת סְתוּמוֹת--אִם עָשָׂה חֲמִשָּׁה לְמַטָּה[11], וְשִׁשָּׁה לְמַעְלָה[12], הֲרֵי חֲמִשָּׁה עוֹלוֹת כְּשֵׁרוֹת מֵהַשִּׁשָּׁה שֶׁלְּמַעֲלָה[13], וְאַרְבַּע חַטָּאוֹת כְּשֵׁרוֹת מֵהַחֲמִשָּׁה עוֹפוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ לְמַטָּה[14]: שֶׁאֲנִי אוֹמֵר שֶׁמֶּא הַגּוֹזָל הַפּוֹרֵחַ, הוּא אֶחָד מֵהַחֲמִשָּׁה שֶׁלְּמַטָּה. וְכֵן אִם עָשָׂה מֵהֶם שִׁשָּׁה לְמַטָּה, וַחֲמִשָּׁה לְמַעְלָה--נִמְצָא הַכָּשֵׁר חָמֵשׁ חַטָּאוֹת, וְאַרְבַּע עוֹלוֹת: שֶׁאֲנִי אוֹמֵר שֶׁהַגּוֹזָל[15] מֵהַחֲמִשָּׁה שֶׁלְּמַעְלָה. נִמְצָא הַכָּשֵׁר מֵהָעֲשָׂרָה, תִּשְׁעָה--הֲרֵי פָּסַל אֶחָד[16].

ג אַרְבָּעָה עוֹפוֹת סְתוּמוֹת, וְאַרְבָּעָה עוֹפוֹת שְׁנִיּוֹת סְתוּמוֹת, פָּרַח אֶחָד מִן הָרִאשׁוֹנוֹת לַשְּׁנִיּוֹת[17]--פָּסַל אֶחָד מִן הַשְּׁנִיּוֹת. אַחַר שֶׁנִּתְעָרְבוּ, חָזַר אֶחָד מִן הַשְּׁנִיּוֹת וּפָרַח לָרִאשׁוֹנוֹת[18]--פָּסַל אֶחָד מִן הָרִאשׁוֹנוֹת; וְנִמְצָא הַכָּשֵׁר מִן הָרִאשׁוֹנוֹת, שְׁתַּיִם בִּלְבָד.

ד חָזַר אֶחָד וּפָרַח מִן הָרִאשׁוֹנוֹת לַשְּׁנִיּוֹת, אַפִלּוּ כָּל הַיּוֹם--אֵין מוֹסִיף לְהַפְסִיד יָתֵר עַל זֶה: שֶׁאַפִלּוּ הֶן מְעֹרָבוֹת כֻּלָּן זוֹ בְּזוֹ--מֶחְצָה כָּשֵׁר וּמֶחְצָה פָּסוּל, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

ה צִבּוּר אֶחָד יֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי עוֹפוֹת, וּבְשֵׁנִי אַרְבָּעָה, וּבִשְׁלִישִׁי שִׁשָּׁה, וּבִרְבִיעִי שְׁמוֹנָה, וּבַחֲמִישִׁי עֲשָׂרָה, וּבְשִׁשִּׁי שְׁנֵים עָשָׂר, וּבְצִבּוּר שְׁבִיעִי אַרְבָּעָה עָשָׂר, וּפָרַח גּוֹזָל מִן הָרִאשׁוֹנָה לַשְּׁנִיָּה[19], וְאֶחָד מִן הַשְּׁנִיָּה לַשְּׁלִישִׁית[20], וּמִשְּׁלִישִׁית לִרְבִיעִית, וּמֵרְבִיעִית לַחֲמִישִׁית, וּמֵחֲמִישִׁית לְשִׁשִּׁית, וּמִשִּׁשִּׁית לִשְׁבִיעִית, וְחָזַר אֶחָד וּפָרַח מִצִּבּוּר לְצִבּוּר, עַד שֶׁחָזַר לָרִאשׁוֹנָה שֶׁפָּרַח מִמֶּנָּה הָרִאשׁוֹן--פּוֹסֵל אֶחָד בַּהֲלִיכָתוֹ, וְאֶחָד בַּחֲזִירָתוֹ: הָרִאשׁוֹנָה וְהַשְּׁנִיָּה, אֵין לָהֶם כְּלוּם; וְהַשְּׁלִישִׁית יֵשׁ לָהּ שְׁנֵי עוֹפוֹת, הָרְבִיעִית יֵשׁ לָהּ אַרְבָּעָה, הַחֲמִישִׁית יֵשׁ לָהּ שִׁשָּׁה, הַשִּׁשִּׁית יֵשׁ לָהּ שְׁמוֹנָה, הַשְּׁבִיעִית יֵשׁ לָהּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. חָזַר אֶחָד וּפָרַח פַּעַם שְׁנִיָּה מִזּוֹ לְזוֹ, וְחָזַר אֶחָד וּפָרַח מִן הָאַחֲרוֹנָה לְשֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנָּה עַד שֶׁחָזַר לָרִאשׁוֹנָה--פּוֹסֵל אֶחָד בַּהֲלִיכָתוֹ, וְאֶחָד בַּחֲזִירָתוֹ: הַשְּׁלִישִׁית וְהָרְבִיעִית, אֵין לָהֶם כְּלוּם; הַחֲמִישִׁית יֵשׁ לָהּ שְׁנֵי עוֹפוֹת כְּשֵׁרִים, וְהַשִּׁשִּׁית יֵשׁ לָהּ אַרְבָּעָה, וְהַשְּׁבִיעִית יֵשׁ לָהּ עֲשָׂרָה. פָּרַח פַּעַם שְׁלִישִׁית גּוֹזָל מִזּוֹ לְזוֹ, וְחָזַר פַּעַם רְבִיעִית מִזּוֹ לְזוֹ--פּוֹסֵל אֶחָד בַּהֲלִיכָתוֹ, וְאֶחָד בַּחֲזִירָתוֹ: הַחֲמִישִׁית וְהַשִּׁשִּׁית, נִפְסְלוּ כֻּלָּן; וְהַשְּׁבִיעִית, נִשְׁאֲרוּ לָהּ שְׁמוֹנָה עוֹפוֹת כְּשֵׁרִין. כְּשֶׁיַּעֲשֶׂה הָאַרְבָּעָה עָשָׂר, שֶׁבַע לְמַטָּן וְשֶׁבַע לְמַעְלָן--יִהְיוּ שְׁמוֹנָה מֵהֶן כְּשֵׁרִין וְהַשִּׁשָּׁה פְּסוּלִין, מִפְּנֵי תַּעֲרֹבֶת גּוֹזָלוֹת אֵלּוּ שֶׁפָּרְחוּ בַּהֲלִיכָה וּבַחֲזִירָה.

ו קֵן סְתוּמָה וְקֵן מְפֹרֶשֶׁת, פָּרַח מִן הַסְּתוּמָה לַמְּפֹרֶשֶׁת--יִקַּח זוֹג לַשֵּׁנִי. חָזַר, אוֹ שֶׁפָּרַח אֶחָד מִן הַמְּפֹרָשׁוֹת לַסְּתוּמָה, וְלֹא יָדַע זֶה שֶׁפָּרַח, אִם הָיָה עוֹלָה אוֹ חַטָּאת--יָמוּתוּ כָּל הָעוֹפוֹת שֶׁבַּסְּתוּמָה: שְׁאִם עוֹלָה נִתְעָרְבָה בָּהֶן, כָּל הַחַטָּאוֹת שֶׁבָּהּ פְּסוּלוֹת, וְאִם חַטָּאת נִתְעָרְבָה בָּהֶן, כָּל הָעוֹלוֹת שֶׁבָּהּ פְּסוּלוֹת; לְפִיכָּךְ יָמוּתוּ כֻּלָּן.

ז חַטָּאת מִכָּאן וְעוֹלָה מִכָּאן, וּסְתוּמָה בָּאֶמְצָע, פָּרַח מִן הָאֶמְצָע לַצְּדָדִין, אֶחָד הִלַּךְ וְאֶחָד הִלַּךְ--לֹא הִפְסִיד כְּלוּם, אֵלָא יֹאמַר זֶה שֶׁהָלַךְ אֵצֶל הַחַטָּאוֹת חַטָּאת, וְזֶה שֶׁהָלַךְ אֵצֶל הָעוֹלוֹת עוֹלָה. חָזַר אַחַר שֶׁנִּתְעָרְבוּ, וּפָרַח אֶחָד מִכָּאן וְאֶחָד מִכָּאן לָאֶמְצָע--הַשְּׁנַיִם הָאֶמְצָעִיִּים יָמוּתוּ, שֶׁהֲרֵי הֶן חַטָּאת וְעוֹלָה מְעֹרָבִין; וְהַצְּדָדִין, אֵלּוּ יִקְרְבוּ חַטָּאת וְאֵלּוּ עוֹלָה כְּשֶׁהָיוּ. פָּרַח מִן הָאֶמְצָעִיִּים לַצְּדָדִין, כֻּלָּן יָמוּתוּ--שֶׁמֶּא עוֹלָה נִתְעָרְבָה בַּחַטָּאוֹת, וְחַטָּאת בָּעוֹלוֹת.

  1. 1 שתי תורים או שני בני יונה (זוג) שהופרשו להקריבם על המזבח אחד לחטאת ואחד לעולה (לדוגמא אשה אחרי ההולדה או זב וזבה מביאים קן)
  2. 2 שבשעת לקיחתו, לא קבעו הבעלים איזה עוף לחטאת ואיזה לעולה, ולאחרי שהכהן מקריב עוף אחד לשם חטאת אז במילא העוף השניה היא עולה.
  3. 3 ונשאר רק עוף אחד מהזוג שהפרישה, והרי קן שצריכה היא שני עוף אחד לחטאת ואחד לעולה, ולכן לוקח זוג לשני. והכהן כשיקריב יעשה אחד חטאת ואחד עולה
  4. 4 היינו שנתערב בעופות שדינם למיתה, וא"כ א"א ליקח מהתערובות עוף למזבח, שכולם למיתה, ונשאר לה רק עוף אחד להאשה שהפרישה את הקן, ולכן יקח לו זוג לראשון שנשאר.
  5. 5 ויש כאן רק עוף אחד מהשנים שהפריש, והרי היצ צריכה לקן, לשני עופות אחד לחטואת ואחד לעולה לכן יקח זוג לשני שנשאר ויהיו לו שני עופות והכהן יקריב אחד חטאת ואחד עולה
  6. 6 וה"ה אם הקן לא היה סתומה אלא שהפרישה האחד לחטאת והשני לעולה, יכול לקחת זוג לשני אם יודע איזה מהם פרחה ויקח אחר במקומה, ויהיה כאן אחד חטאת ואחד עולה. אבל אם אינו יודע אם ההטאת פרחה או העולה א"א לקחת זוג לשני כי אין אנו יודעים מהו העוף שמזווגים לו אם חטאת או עולה, וכיון שהפרישה כבר לחטאת או עולה אין יכול לשנותה, ולכן יצטרך לקחת שני עופות חדשים ולא אחד.
  7. 7 עוף אחד מהקן הסתומה שהפרישה רחל ללידתה
  8. 8 היינו לקן אחר שעומדת להיקרב אחד חטאת ואחד עולה (והן סתומות) שהביאם לאה ללידתה
  9. 9 העוף האחד שהגיע מקן של רחל אינו מוסיף להעופות שיש ללאה המקוריים שהיו שנים, והשלישי שניתוסף כאן שהגיע לכאן מקן של רחל הוא פסול להשתמש בו, ורק שנים מהעופות המעורבים  יכולים ליקרב אחד חטאת ואחד עולה. אין הכוונה בפסול שכולם יהיו פסולים כיון שאחד מהם פסול, ואין אנו יודעים מיהו א"כ כולם בספק פסול ויהיו כולם אסורים מספק, כי בין יהיו החטאת והעולה מההשנים המקוריים ובין שיהיו אחד מעוף שהגיע לכאן מקן של רחל, מ"מ יש כאן שנים עופות אלא שחכמים פסולו עוף שהגיע ממקום אחר. ובאמת באופן כזה אין טעם לפוסלו לזה שהגיע, שהרי אפשר להקריבו אלא הפירוש פסול שאין להוסיפו על שני העופות ולהשתמש בו בנוסף להשלש. 
  10. 10 וגם מחסיר אחד מהעופות של לאה, היינו שאם לאה היו לא עשר עופות בשביל חמש לדות, קן לכל לידה עכשיו יש ללאה רק 9 עופות שיכולה להקריב כי אנו בספק על כל אחד אם זהו שבא מהקן של רחל, נמצא שאי אפשר להשתמש בהעוף החד עשר וגם נחסר אחד מהעשר ונשאר ללאה 9 עופות וצריכה לקח עוד אחד לזוג
  11. 11 מה11 עופות עשה 5 למטה, היינו שזרק דמם על המזבח למטה מן הסיקרא כדין חטאת
  12. 12 מן הסיקרא ועשאם כדין עולה שדמם למעלה, ונמצא שזרק דמם של 11 עופות בס"ה מ"מ עלו לה רק תשעה
  13. 13 שאף אם נאמר שאחד מעופות העולה שעשאום למעלה הוא מהקן של רחל נשאר עדיין חמשה עופות שהם עולות שהיו מהקן של לאה
  14. 14 כיון שרק ארבע מה5 חטאות שעשה הם בודאי של לאה כי החמישי הוא אולי של רחול ואינו עולה ללאה
  15. 15 שפרח מקן רחל לקן לאה הוא זה שזרקו דמו למטה ויש כאן רק ארבע
  16. 16 היינו שבסך הכל מכל ה11 עופות שהקריבה לאה רק 9 עלו לה, וצריכה להביא עוד אחד למלאות חובתה
  17. 17 היינו אחד מקן של רחל פרח לקן של לאה ויש ללאה עשיו 5 עופות אמנם שני מהעופות אינם עולים לה ובפועל יש לה רק 3 שעולים לחובתה
  18. 18 כיון שאין אנו יודעים שהעוף שפרח לקן לאה הוא העוף שחזר לקן רחל, אנו חוששים שהעוף שבא לקן רחל הוא אחד מהארבע עופות ששייכים ללאה, ועוף זה הרי אינו עולה לרחל, ובחזרתו של עוף מקן לאה לקן רחל נפסל עוד אחד מקן רחל ואפשר לרחל להקריב רק קן אחד, אחד חטאת ואחד עולה אבל העוף השלישי אי אפשר להקריב, כיון שאם הוא מהקן של לאה ויעשנה להשלישי חטאת להקריב וכיון שאין אנו יודעין איזה הוא העוף שבא מהקן של רחל א"כ מהשלשה שהיו בקן לאחר שפרח הראשונה בתחלה 
  19. 19 ונשאר בראשונה (שהיו בה שתים) רק אחת, ובשניה (שהיו בה ארבעה) יש בה עכשיו 5, ובחמש אלו רק שלשה כשרים, כי זה שבא לכאן אינו מקן של אשה זו, וישנם כאן רק 4 של אשה זו וכיון שאין אנו יודעים איזה עוף נמצא שיש כאן רק שלשה כשרים בקן הזה
  20. 20 וא"כ בשלישי (שהיו בה 6) ועכשיו יש שם 7, אחד אינו שלה ואחד