006 - הִלְכוֹת חָמֵץ וּמַצָּה פֵּרֶק ו

הִלְכוֹת חָמֵץ וּמַצָּה פֵּרֶק ו

א מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה לֶאֱכֹל מַצָּה בְּלֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר, שֶׁנֶּאֱמָר "בָּעֶרֶב, תֹּאכְלוּ, מַצֹּת" (שמות יב,יח)--בְּכָל מָקוֹם, וּבְכָל זְמָן. וְלֹא תָלָה אֲכִילָה זוֹ בְּקָרְבַּן הַפֶּסַח, אֵלָא זוֹ מִצְוָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ; וּמִצְוָתָהּ כָּל הַלַּיְלָה. אֲבָל בִּשְׁאָר הָרֶגֶל, אֲכִילַת מַצָּה רְשׁוּת--רָצָה, אוֹכֵל מַצָּה; רָצָה, אוֹכֵל אֹרֶז אוֹ דֹּחַן אוֹ קְלָיוֹת אוֹ פֵּרוֹת. אֲבָל בְּלֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּלְבָד, חוֹבָה; וּמִשֶּׁאָכַל כַּזַּיִת, יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ.

ב בָּלַע מַצָּה, יָצָא; בָּלַע מָרוֹר, יָצָא. בָּלַע מַצָּה וּמָרוֹר כְּאֶחָד--יְדֵי מַצָּה יָצָא, יְדֵי מָרוֹר לֹא יָצָא: שֶׁהַמָּרוֹר כִּטְפֵלָה לַמַּצָּה. כְּרָכָן בְּסִיב וְכַיּוֹצֶא בּוֹ וּבְלָעָן, אַף יְדֵי מַצָּה לֹא יָצָא.

ג אָכַל מַצָּה בְּלֹא כַּוָּנָה, כְּגוֹן שֶׁאֲנָסוּהוּ גּוֹיִים לֶאֱכֹל--יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ; אָכַל כַּזַּיִת מַצָּה וְהוּא נִכְפֶּה בְּעֵת שְׁטוּתוֹ, וְאַחַר כָּךְ נִתְרַפָּא--חַיָּב לֶאֱכֹל אַחַר שֶׁנִּתְרַפָּא, לְפִי שֶׁאוֹתָהּ אֲכִילָה הָיְתָה בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה פָּטוּר מִכָּל הַמִּצְווֹת.

ד אֵין אָדָם יוֹצֶא יְדֵי חוֹבַת אֲכִילַת מַצָּה, אֵלָא אִם כֵּן אֲכָלָהּ מֵאֶחָד מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין--שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא יֵאָכֵל, חָמֵץ" (שמות יג,ג) וְנֶאֱמָר "תֹּאכְלוּ, מַצֹּת" (שמות יב,יח; שמות יב,כ): דְּבָרִים הַבָּאִים לִידֵי חִמּוּץ--אִם אֲכָלָן מַצָּה, יָצָא בָּהֶן יְדֵי חוֹבָתוֹ; אֲבָל שְׁאָר הַדְּבָרִים, כְּגוֹן אֹרֶז וְדֹחַן וְקָטְנָיוֹת--אֵין בָּהֶן מַצָּה, לְפִי שְׁאֵין בָּהֶן חָמֵץ.

ה הָעוֹשֶׂה עִיסָה מִן הַחִטִּים וּמִן הָאֹרֶז--אִם יֵשׁ בָּהּ טַעַם דָּגָן, יוֹצֶא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ. עִיסַת הַכְּלָבִים--בִּזְמָן שֶׁהָרוֹעִים אוֹכְלִין מִמֶּנָּה, יוֹצֶא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ; אֵין הָרוֹעִים אוֹכְלִין מִמֶּנָּה, אֵינוּ יוֹצֶא בָּהּ, שְׁאֵין זוֹ מְשֻׁמֶּרֶת לְשֵׁם מַצָּה. מַצָּה שֶׁלָּשָׁהּ בְּמֵי פֵּרוֹת, יוֹצֶא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּפֶּסַח. אֲבָל אֵין לָשִׁין אוֹתָהּ בְּיַיִן, אוֹ שֶׁמֶן, אוֹ דְּבַשׁ, אוֹ חָלָב--מִשּׁוֹם "לֶחֶם עֹנִי" (דברים טז,ג), כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ; וְאִם לָשׁ וְאָכַל, לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. וְאֵין יוֹצְאִין לֹא בְּפַת מֻרְסָן, וְלֹא בְּפַת סֻבִּין; אֲבָל לָשׁ הוּא אֶת הַקֶּמַח בַּסֻּבִּין שֶׁלּוֹ וּבְמֻרְסָנוֹ וְעוֹשֵׂהוּ פַּת, וְיוֹצֶא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ. וְכֵן פַּת סֹלֶת נְקִיָּה בְּיוֹתֵר--הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת, וְיוֹצֶא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּפֶּסַח; וְאֵין אוֹמְרִין בָּהּ, אֵין זֶה "לֶחֶם עֹנִי".

ו אֶחָד מַצָּה שֶׁנֶּאֱפָת בַּתַּנּוּר, אוֹ בְּאִלְפָס, בֵּין שֶׁהִדְבִּיק הַבָּצֵק בָּאִלְפָס וְאַחַר כָּךְ הִרְתִּיחַ, בֵּין שֶׁהִרְתִּיחַ וְאַחַר כָּךְ הִדְבִּיק; אַפִלּוּ אֲפָיָהּ בַּקַּרְקָע, הֲרֵי זֶה יוֹצֶא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ. וְכֵן אִם לֹא נֶאֱפָת אֲפִיָּה גְּמוּרָה, יוֹצְאִין בָּהּ--וְהוּא, שֶׁלֹּא יִהְיוּ חוּטִין שֶׁלְּבָצֵק נִמְשָׁכִין מִמֶּנָּה בְּעֵת שֶׁפּוֹרְסָהּ. וְיוֹצְאִין בְּרָקִיק הַשָּׁרוּי--וְהוּא, שֶׁלֹּא נִמּוֹחַ; אֲבָל מַצָּה שֶׁבִּשְּׁלָהּ--אֵינוּ יוֹצֶא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ, שֶׁהֲרֵי אֵין בָּהּ טַעַם הַפַּת.

ז אֵין אָדָם יוֹצֶא יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּאֲכִילַת מַצָּה שְׁהִיא אֲסוּרָה לוֹ, כְּגוֹן שֶׁאֲכָלָהּ טֶבֶל, אוֹ מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא נִטְּלָה תְּרוּמָתוֹ, אוֹ שֶׁגְּזָלָהּ. זֶה הַכְּלָל--כָּל שֶׁמְּבָרְכִין עָלָיו בִּרְכַת הַמָּזוֹן, יוֹצֶא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ; וְכָל שְׁאֵין מְבָרְכִין עָלָיו בִּרְכַת הַמָּזוֹן, אֵין יוֹצֶא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ.

ח הַכּוֹהֲנִים יוֹצְאִין בַּחַלָּה וּבַתְּרוּמָה, אַף עַל פִּי שְׁהִיא מַצָּה שְׁאֵינָהּ רְאוּיָה לְכָל אָדָם; וְכֵן יוֹצְאִין בְּמַצָּה שֶׁלְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, בִּירוּשָׁלַיִם. אֲבָל אֵין יוֹצְאִין בְּמַצָּה שֶׁלְּבִכּוּרִים, אַפִלּוּ בִּירוּשָׁלַיִם: מִפְּנֵי שֶׁהַבִּכּוּרִים, אֵין בָּהֶן הֶתֵּר בְּכָל הַמּוֹשָׁבוֹת, וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, אִפְשָׁר שֶׁיִּפָּדֶה וְיֵאָכֵל בְּכָל מָקוֹם; וְכָתוּב "בְּכֹל, מוֹשְׁבֹתֵיכֶם, תֹּאכְלוּ, מַצּוֹת" (שמות יב,כ)--מַצָּה הָרְאוּיָה לְהֵאָכֵל בְּכָל הַמּוֹשָׁבוֹת, הִיא שֶׁיּוֹצְאִין בָּהּ יְדֵי חוֹבָה.

ט חַלּוֹת תּוֹדָה וּרְקִיקֵי נָזִיר שֶׁעָשָׂה אוֹתָן לְעַצְמוֹ, אֵין יוֹצְאִין בָּהֶן: שֶׁנֶּאֱמָר "וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-הַמַּצּוֹת" (שמות יב,יז)--מַצָּה הַמִּשְׁתַּמֶּרֶת לְעִנְיַן מַצָּה בִּלְבָד, הִיא שֶׁיּוֹצְאִין בָּהּ; אֲבָל זוֹ, מִשְׁתַּמֶּרֶת לְעִנְיַן הַזֶּבַח. וְאִם עֲשָׂיָן לִמְכֹּר בַּשּׁוּק, הֲרֵי זֶה יוֹצֶא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ: שֶׁהָעוֹשֶׂה לִמְכֹּר בַּשּׁוּק, בְּדַעְתּוֹ שְׁאִם לֹא יִמָּכְרוּ יֹאכַל אוֹתָן; וְנִמְצָא בְּשָׁעַת עֲשִׂיָּתָן, שְׁמָרָן לְשֵׁם מַצָּה.

י הַכֹּל חַיָּבִין בַּאֲכִילַת מַצָּה, אַפִלּוּ נָשִׁים וַעֲבָדִים; קָטָן שֶׁיָּכוֹל לֶאֱכֹל פַּת--מְחַנְּכִין אוֹתוֹ בַּמִּצְווֹת, וּמַאֲכִילִין אוֹתוֹ כַּזַּיִת מַצָּה. חוֹלֶה אוֹ זָקֵן שְׁאֵינוּ יָכוֹל לֶאֱכֹל מַצָּה, שׁוֹרִין לוֹ רָקִיק בַּמַּיִם וּמַאֲכִילִין אוֹתוֹ--וְהוּא, שֶׁלֹּא נִמּוֹחַ.

יא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים שְׁאֵין מַפְטִירִין אַחַר מַצָּה כְּלוּם, אַפִלּוּ קְלָיוֹת וֶאֱגוֹזִים וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן; אֵלָא אַף עַל פִּי שֶׁאָכַל מַצָּה, וְאָכַל אַחֲרֶיהָ מַאֲכָלוֹת אֲחֵרוֹת וּפֵרוֹת וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן--חוֹזֵר וְאוֹכֵל כַּזַּיִת מַצָּה בָּאַחֲרוֹנָה, וּפוֹסֵק.

יב אָסְרוּ חֲכָמִים לֶאֱכֹל מַצָּה בְּעֶרֶב הַפֶּסַח, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הֶכֵּר לַאֲכִילָתָהּ בָּעֶרֶב; וּמִי שֶׁאָכַל מַצָּה בְּעֶרֶב הַפֶּסַח, מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת. וְכֵן אָסוּר לֶאֱכֹל עֶרֶב הַפֶּסַח, מִקֹּדֶם הַמִּנְחָה בִּמְעַט, כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס לַאֲכִילַת מַצָּה בְּתַאֲוָה; אֲבָל אוֹכֵל הוּא מְעַט פֵּרוֹת אוֹ יְרָקוֹת, וְלֹא יְמַלֵּא כְּרֵסוֹ מֵהֶן. וַחֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ מַרְעִיבִין עַצְמָן עֶרֶב הַפֶּסַח, כְּדֵי לֶאֱכֹל מַצָּה בְּתַאֲוָה וְיִהְיוּ מִצְווֹת חַבִּיבִין עָלָיו; אֲבָל בִּשְׁאָר עַרְבֵּי יָמִים טוֹבִים, אוֹכֵל וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁתֶּחְשַׁךְ.