שמואל א פרק ו

א וַיְהִ֧י אֲרוֹן־יְהוָ֛ה בִּשְׂדֵ֥ה פְלִשְׁתִּ֖ים שִׁבְעָ֥ה חֳדָשִֽׁים׃

 

ב וַיִּקְרְא֣וּ פְלִשְׁתִּ֗ים לַכֹּֽהֲנִ֤ים וְלַקֹּֽסְמִים֙ לֵאמֹ֔ר מַֽה־נַּעֲשֶׂ֖ה לַֽאֲר֣וֹן יְהוָ֑ה הֽוֹדִעֻ֕נוּ בַּמֶּ֖ה נְשַׁלְּחֶ֥נּוּ לִמְקוֹמֽוֹ׃ {ס}

(ב) במה נשלחנו - באיזה ענין נשלחנו שלא יחרה אפו, וישוב חרונו ממנו?:

 

ג וַיֹּֽאמְר֗וּ אִֽם־מְשַׁלְּחִ֞ים אֶת־אֲר֨וֹן אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ אַל־תְּשַׁלְּח֤וּ אֹתוֹ֙ רֵיקָ֔ם כִּֽי־הָשֵׁ֥ב תָּשִׁ֛יבוּ ל֖וֹ אָשָׁ֑ם אָ֤ז תֵּרָֽפְאוּ֙ וְנוֹדַ֣ע לָכֶ֔ם לָ֛מָּה לֹֽא־תָס֥וּר יָד֖וֹ מִכֶּֽם׃

(ג) אשם - היכר דבר, שאתם מודים שמעלתם בו.

 

אז תרפאו ונודע לכם - שהוא עשה, כי למה לא תסור ידו אז מכם:

 

ד וַיֹּֽאמְר֗וּ מָ֣ה הָֽאָשָׁם֮ אֲשֶׁ֣ר נָשִׁ֣יב לוֹ֒ וַיֹּֽאמְר֗וּ מִסְפַּר֙ סַרְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֔ים חֲמִשָּׁה֙ עפלי (טְחֹרֵ֣י) זָהָ֔ב וַֽחֲמִשָּׁ֖ה עַכְבְּרֵ֣י זָהָ֑ב כִּֽי־מַגֵּפָ֥ה אַחַ֛ת לְכֻלָּ֖ם וּלְסַרְנֵיכֶֽם׃

(ד) סרני פלשתים - חמשה הם.

כמה שנאמר (ביהושע יג, ג): "העזתי, והאשדודי, האשקלוני, הגתי, והעקרוני":

 

ה וַֽעֲשִׂיתֶם֩ צַלְמֵ֨י עפליכם (טְחֹֽרֵיכֶ֜ם) וְצַלְמֵ֣י עַכְבְּרֵיכֶ֗ם הַמַּשְׁחִיתִם֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ וּנְתַתֶּ֛ם לֵֽאלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל כָּב֑וֹד אוּלַ֗י יָקֵ֤ל אֶת־יָדוֹ֙ מֵֽעֲלֵיכֶ֔ם וּמֵעַ֥ל אֱלֹֽהֵיכֶ֖ם וּמֵעַ֥ל אַרְצְכֶֽם׃

 

ו וְלָ֤מָּה תְכַבְּדוּ֙ אֶת־לְבַבְכֶ֔ם כַּֽאֲשֶׁ֧ר כִּבְּד֛וּ מִצְרַ֥יִם וּפַרְעֹ֖ה אֶת־לִבָּ֑ם הֲלוֹא֙ כַּֽאֲשֶׁ֣ר הִתְעַלֵּ֣ל בָּהֶ֔ם^[1] וַֽיְשַׁלְּח֖וּם וַיֵּלֵֽכוּ׃

 

ז וְעַתָּ֗ה קְח֨וּ וַֽעֲשׂ֜וּ עֲגָלָ֤ה חֲדָשָׁה֙ אֶחָ֔ת וּשְׁתֵּ֤י פָרוֹת֙ עָל֔וֹת^[2] אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־עָלָ֥ה עֲלֵיהֶ֖ם עֹ֑ל וַֽאֲסַרְתֶּ֤ם אֶת־הַפָּרוֹת֙ בָּֽעֲגָלָ֔ה וַהֲשֵֽׁיבֹתֶ֧ם בְּנֵיהֶ֛ם מֵאַֽחֲרֵיהֶ֖ם הַבָּֽיְתָה׃

(ז) עלות - מניקות.

 

אשר לא עלה עליהם עול - כל זה לנסיון.

שאין אלו ראויות למשוך.

ועוד, שגועות אחר בניהם.

ואם יהא כח בארון שיוליכו אותו מאליהם, נדע שהוא עשה לנו:

 

ח וּלְקַחְתֶּ֞ם אֶת־אֲר֣וֹן יְהוָ֗ה וּנְתַתֶּ֤ם אֹתוֹ֙ אֶל־הָ֣עֲגָלָ֔ה וְאֵ֣ת ׀ כְּלֵ֣י הַזָּהָ֗ב אֲשֶׁ֨ר הֲשֵֽׁבֹתֶ֥ם לוֹ֙ אָשָׁ֔ם תָּשִׂ֥ימוּ בָֽאַרְגַּ֖ז מִצִּדּ֑וֹ וְשִׁלַּחְתֶּ֥ם אֹת֖וֹ וְהָלָֽךְ׃

(ח) בארגז - שקריניי"ו בלע"ז:

 

ט וּרְאִיתֶ֗ם אִם־דֶּ֨רֶךְ גְּבוּל֤וֹ יַֽעֲלֶה֙ בֵּ֣ית שֶׁ֔מֶשׁ ה֚וּא עָ֣שָׂה לָ֔נוּ אֶת־הָֽרָעָ֥ה הַגְּדוֹלָ֖ה הַזֹּ֑את וְאִם־לֹ֗א וְיָדַ֨עְנוּ֙ כִּ֣י לֹ֤א יָדוֹ֙ נָ֣גְעָה בָּ֔נוּ מִקְרֶ֥ה ה֖וּא הָ֥יָה לָֽנוּ׃

 

י וַיַּֽעֲשׂ֤וּ הָֽאֲנָשִׁים֙ כֵּ֔ן וַיִּקְח֗וּ שְׁתֵּ֤י פָרוֹת֙ עָל֔וֹת וַיַּֽאַסְר֖וּם בָּֽעֲגָלָ֑ה וְאֶת־בְּנֵיהֶ֖ם כָּל֥וּ בַבָּֽיִת׃

(י) כלו בבית - לשון כלא:

 

יא וַיָּשִׂ֛מוּ אֶת־אֲר֥וֹן יְהוָ֖ה אֶל־הָֽעֲגָלָ֑ה וְאֵ֣ת הָֽאַרְגַּ֗ז וְאֵת֙ עַכְבְּרֵ֣י הַזָּהָ֔ב וְאֵ֖ת צַלְמֵ֥י טְחֹֽרֵיהֶֽם׃

 

יב וַיִּשַּׁ֨רְנָה הַפָּר֜וֹת בַּדֶּ֗רֶךְ עַל־דֶּ֨רֶךְ֙ בֵּ֣ית שֶׁ֔מֶשׁ בִּמְסִלָּ֣ה אַחַ֗ת הָֽלְכ֤וּ הָלֹךְ֙ וְגָע֔וֹ וְלֹא־סָ֖רוּ יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול וְסַרְנֵ֤י פְלִשְׁתִּים֙ הֹֽלְכִ֣ים אַֽחֲרֵיהֶ֔ם עַד־גְּב֖וּל בֵּ֥ית שָֽׁמֶשׁ׃

(יב) וישרנה - הרי תיבה זו אנדרוגינוס.

מלמד שאף הוולדות היו אומרים שירה: "רוני רוני השיטה התנופפי וכו'", כדאיתא במסכת עבודה זרה (כד, ב).

ולפי פשוטו, "וישרנה", לשון "ישר דרך", ישר היו הולכות.

 

הלך וגעו - לשון צעקת בקר, "געייה".

 

בית שמש - ישראל היו שם:

 

יג וּבֵ֣ית שֶׁ֔מֶשׁ קֹֽצְרִ֥ים קְצִיר־חִטִּ֖ים בָּעֵ֑מֶק וַיִּשְׂא֣וּ אֶת־עֵֽינֵיהֶ֗ם וַיִּרְאוּ֙ אֶת־הָ֣אָר֔וֹן וַֽיִּשְׂמְח֖וּ לִרְאֽוֹת׃

(יג) וישמחו לראות - היו מסתכלין היאך הוא בא לבדו?

ומשמחתם נהגו בו קלות ראש.

שלא היו מסתכלין בו באימה ודרך כבוד:

 

יד וְהָֽעֲגָלָ֡ה בָּ֠אָה אֶל־שְׂדֵ֨ה יְהוֹשֻׁ֤עַ בֵּֽית־הַשִּׁמְשִׁי֙ וַתַּֽעֲמֹ֣ד שָׁ֔ם וְשָׁ֖ם אֶ֣בֶן גְּדוֹלָ֑ה וַֽיְבַקְּעוּ֙ אֶת־עֲצֵ֣י הָֽעֲגָלָ֔ה וְאֶ֨ת־הַפָּר֔וֹת הֶֽעֱל֥וּ עֹלָ֖ה לַֽיהוָֽה׃ {ס}

 

טו וְהַלְוִיִּ֞ם הוֹרִ֣ידוּ ׀ אֶת־אֲר֣וֹן יְהוָ֗ה וְאֶת־הָֽאַרְגַּ֤ז אֲשֶׁר־אִתּוֹ֙ אֲשֶׁר־בּ֣וֹ כְלֵֽי־זָהָ֔ב וַיָּשִׂ֖מוּ אֶל־הָאֶ֣בֶן הַגְּדוֹלָ֑ה וְאַנְשֵׁ֣י בֵֽית־שֶׁ֗מֶשׁ הֶֽעֱל֨וּ עֹל֜וֹת וַֽיִּזְבְּח֧וּ זְבָחִ֛ים בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא לַֽיהוָֽה׃

 

טז וַֽחֲמִשָּׁ֥ה סַרְנֵֽי־פְלִשְׁתִּ֖ים רָא֑וּ וַיָּשֻׁ֥בוּ עֶקְר֖וֹן בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃ {ס}

 

יז וְאֵ֨לֶּה֙ טְחֹרֵ֣י הַזָּהָ֔ב אֲשֶׁ֨ר הֵשִׁ֧יבוּ פְלִשְׁתִּ֛ים {ר}אָשָׁ֖ם לַֽיהוָ֑ה {ס} לְאַשְׁדּ֨וֹד אֶחָ֜ד {ס} לְעַזָּ֤ה {ר}אֶחָד֙ {ס} לְאַשְׁקְל֣וֹן אֶחָ֔ד {ס} לְגַ֥ת {ר}אֶחָ֖ד {ס} לְעֶקְר֥וֹן אֶחָֽד׃ {ס}

 

יח וְעַכְבְּרֵ֣י {ר}הַזָּהָ֗ב מִסְפַּ֞ר כָּל־עָרֵ֤י פְלִשְׁתִּים֙ לַֽחֲמֵ֣שֶׁת הַסְּרָנִ֔ים מֵעִ֣יר מִבְצָ֔ר וְעַ֖ד כֹּ֣פֶר הַפְּרָזִ֑י וְעַ֣ד ׀ אָבֵ֣ל הַגְּדוֹלָ֗ה אֲשֶׁ֨ר הִנִּ֤יחוּ עָלֶ֨יהָ֙ אֵ֚ת אֲר֣וֹן יְהוָ֔ה עַ֚ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה בִּשְׂדֵ֥ה יְהוֹשֻׁ֖עַ בֵּ֥ית הַשִּׁמְשִֽׁי׃

(יח) כפר הפרזי - כפר שאין לו חומה.

 

אבל הגדולה - היא האבן הגדולה האמורה למעלה.

שהלמ"ד באה במקום נו"ן.

וכן "נשכה" במקום "לשכה", בספר נחמיה (יג, ז).

ומפני שאירע להם אבלות בדבר, קראה "אבל":

 

יט וַיַּ֞ךְ בְּאַנְשֵׁ֣י בֵֽית־שֶׁ֗מֶשׁ כִּ֤י רָאוּ֙ בַּֽאֲר֣וֹן יְהוָ֔ה וַיַּ֤ךְ בָּעָם֙ שִׁבְעִ֣ים אִ֔ישׁ חֲמִשִּׁ֥ים אֶ֖לֶף אִ֑ישׁ וַיִּֽתְאַבְּל֣וּ הָעָ֔ם כִּֽי־הִכָּ֧ה יְהוָ֛ה בָּעָ֖ם מַכָּ֥ה גְדוֹלָֽה׃

(יט) שבעים איש חמשים אלף איש - תרגם יונתן: "וקטל בסבי עמא שבעין גברא, ובקהלא חמשין אלפי גברא".

ורבותינו אמרו (סוטה לה, ב): "שבעים איש", שכל אחד היה שקול כחמשים אלף. או "חמשים אלף איש", שכל אחד שקול כשבעים סנהדרין:

 

כ וַיֹּֽאמְרוּ֙ אַנְשֵׁ֣י בֵֽית־שֶׁ֔מֶשׁ מִ֚י יוּכַ֣ל לַֽעֲמֹ֔ד לִפְנֵ֨י יְהוָ֧ה הָֽאֱלֹהִ֛ים הַקָּד֖וֹשׁ הַזֶּ֑ה וְאֶל־מִ֖י יַֽעֲלֶ֥ה מֵֽעָלֵֽינוּ׃

 

כא וַֽיִּשְׁלְחוּ֙ מַלְאָכִ֔ים אֶל־יֽוֹשְׁבֵ֥י קִרְיַת־יְעָרִ֖ים לֵאמֹ֑ר הֵשִׁ֤בוּ פְלִשְׁתִּים֙ אֶת־אֲר֣וֹן יְהוָ֔ה רְד֕וּ הַֽעֲל֥וּ אֹת֖וֹ אֲלֵיכֶֽם׃