במדבר פרק ג
א וְאֵ֛לֶּה תּֽוֹלְדֹ֥ת אַֽהֲרֹ֖ן וּמֹשֶׁ֑ה בְּי֗וֹם דִּבֶּ֧ר יְהוָ֛ה אֶת־מֹשֶׁ֖ה בְּהַ֥ר סִינָֽי׃
ביום דבר ה’ את משה: נעשו אלו התולדות שלו. שלמדן מה שלמד מפי הגבורה:
ב וְאֵ֛לֶּה שְׁמ֥וֹת בְּֽנֵי־אַהֲרֹ֖ן הַבְּכֹ֣ר ׀ נָדָ֑ב וַֽאֲבִיה֕וּא אֶלְעָזָ֖ר וְאִֽיתָמָֽר׃
ג אֵ֗לֶּה שְׁמוֹת֙ בְּנֵ֣י אַֽהֲרֹ֔ן הַכֹּֽהֲנִ֖ים הַמְּשֻׁחִ֑ים אֲשֶׁר־מִלֵּ֥א יָדָ֖ם לְכַהֵֽן׃
ד וַיָּ֣מָת נָדָ֣ב וַֽאֲבִיה֣וּא לִפְנֵ֣י יְהוָ֡ה בְּֽהַקְרִבָם֩ אֵ֨שׁ זָרָ֜ה לִפְנֵ֤י יְהוָה֙ בְּמִדְבַּ֣ר סִינַ֔י וּבָנִ֖ים לֹֽא־הָי֣וּ לָהֶ֑ם וַיְכַהֵ֤ן אֶלְעָזָר֙ וְאִ֣יתָמָ֔ר עַל־פְּנֵ֖י אַֽהֲרֹ֥ן אֲבִיהֶֽם׃ {פ}
(ד) על פני אהרן: בחייו:
ה וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
ו הַקְרֵב֙ אֶת־מַטֵּ֣ה לֵוִ֔י וְהַֽעֲמַדְתָּ֣ אֹת֔וֹ לִפְנֵ֖י אַֽהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֑ן וְשֵֽׁרְת֖וּ אֹתֽוֹ׃
(ו) ושרתו אתו: ומהו השירות? "ושמרו את משמרתו". לפי ששמירת המקדש עליו, שלא יקרב זר. כמו שנאמר, (במדבר יח, א) "אתה ובניך ובית אביך אתך תישאו את עוון המקדש". והלווים הללו, מסייעין אותם. זה הוא השירות:
ז וְשָֽׁמְר֣וּ אֶת־מִשְׁמַרְתּ֗וֹ וְאֶת־מִשְׁמֶ֨רֶת֙ כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה לִפְנֵ֖י אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד לַֽעֲבֹ֖ד אֶת־עֲבֹדַ֥ת הַמִּשְׁכָּֽן׃
(ז) ושמרו את משמרתו: כל מנוי שהאדם ממונה עליו, ומוטל עליו לעשותו, קרוי "משמרת" בכל המקרא, ובלשון משנה. כמו שאמרו בבגתן ותרש, (מגילה יג, ב) "והלא אין משמרתי ומשמרתך שווה?" וכן משמרות כהונה ולוויה:
ח וְשָֽׁמְר֗וּ אֶֽת־כָּל־כְּלֵי֙ אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וְאֶת־מִשְׁמֶ֖רֶת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לַֽעֲבֹ֖ד אֶת־עֲבֹדַ֥ת הַמִּשְׁכָּֽן׃
(ח) ואת משמרת בני ישראל: שכולן היו זקוקין לצרכי המקדש, אלא שהלווים באים תחתיהם בשליחותם. לפיכך לוקחים מהם המעשרות בשכרן. שנאמר, (במדבר יח, לא) "כי שכר הוא לכם חלף עבודתכם":
ט וְנָֽתַתָּה֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם לְאַֽהֲרֹ֖ן וּלְבָנָ֑יו נְתוּנִ֨ם נְתוּנִ֥ם הֵ֨מָּה֙ ל֔וֹ מֵאֵ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
(ט) נתונים המה לו: לעזרה. מאת בני ישראל: כמו מתוך בני ישראל. כלומר משאר כל העדה נבדלו לכך, בגזרת המקום. והוא נתנם לו. שנאמר, (במדבר ח, יט) "ואתנה את הלווים נתונים" וגו’:
י וְאֶת־אַֽהֲרֹ֤ן וְאֶת־בָּנָיו֙ תִּפְקֹ֔ד וְשָֽׁמְר֖וּ אֶת־כְּהֻנָּתָ֑ם וְהַזָּ֥ר הַקָּרֵ֖ב יוּמָֽת׃ {פ}
(י) ואת אהרן ואת בניו תפקד: לשון פקידות. ואינו לשון מניין. ושמרו את כהנתם: קבלת דמים, וזריקה, והקטרה, ועבודות המסורות לכהנים:
יא וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
יב וַֽאֲנִ֞י הִנֵּ֧ה לָקַ֣חְתִּי אֶת־הַלְוִיִּ֗ם מִתּוֹךְ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל תַּ֧חַת כָּל־בְּכ֛וֹר פֶּ֥טֶר רֶ֖חֶם מִבְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְהָ֥יוּ לִ֖י הַלְוִיִּֽם׃
(יב) ואני הנה לקחתי: ואני מהיכן זכיתי בהן? מתוך בני ישראל: שיהיו ישראל שוכרין אותן לשירות שלי. על ידי הבכורות זכיתי בהם ולקחתים תמורתם. לפי שהייתה העבודה בבכורות, וכשחטאו בעגל נפסלו. והלווים, שלא עבדו עבודה זרה, נבחרו תחתיהם:
יג כִּ֣י לִי֮ כָּל־בְּכוֹר֒ בְּיוֹם֩ הַכֹּתִ֨י כָל־בְּכ֜וֹר בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם הִקְדַּ֨שְׁתִּי לִ֤י כָל־בְּכוֹר֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל מֵֽאָדָ֖ם עַד־בְּהֵמָ֑ה לִ֥י יִֽהְי֖וּ אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ {פ}