מעין העולם הבא אלו הן אברהם יצחק ויעקב
בכל מכל כל - באברהם כתיב (בראשית כד) וה' ברך את אברהם בכל ביצחק כתיב (שם כז) ואוכל מכל ביעקב כתיב (שם לג) וכי יש לי כל כלומר לא חסרו שום טובה:
אברהם דכתיב ביה (בראשית כד, א) בכל יצחק דכתיב ביה (בראשית כז, לג) מכל יעקב דכתיב ביה (בראשית לג, יא) כל שלשה לא שלט בהן יצר הרע אלו הן אברהם יצחק ויעקב דכתיב בהו בכל מכל כל ויש אומרים אף דוד דכתיב (תהלים קט, כב) ולבי חלל בקרבי
חלל בקרבי - יצרי הרע מת בקרבי:
ואידך צעריה הוא דקא מדכר
צעריה קא מדכר - על לבו ממש הוא מתרעם ואומר שמת בקרבו מרוב צרות:
תנו רבנן ששה לא שלט בהן מלאך המות
שלא שלט בהן מלאך המות - אלא מתו בנשיקה על פי שכינה:
ואלו הן אברהם יצחק ויעקב משה אהרן ומרים אברהם יצחק ויעקב דכתיב בהו בכל מכל כל
בכל מכל כל - לא חסרו שום כבוד ומצינו כבוד זה במשה ואהרן שנאמר בהן על פי ה' ואם אלו מתו ע"י מלאך [המות] נמצא שחסרו כבוד:
כדאמרן - שמתו ע"פ שכינה ואין ראויה רמה לשלוט במי שנשוק משכינה שהרי אין הרמה באה אלא מטפה מרה המטפטפת מסכינו של מלאך המות דאמר מר (ע"ז דף כ:)) ממנה מת ממנה מסריח ממנה פניו מוריקות:
משה אהרן ומרים דכתיב בהו (במדבר לג, לח) על פי ה' והא מרים לא כתיב בה על פי ה' אמר ר"א מרים נמי בנשיקה מתה דאתיא שם שם ממשה ומפני מה לא נאמר בה על פי ה' שגנאי הדבר לומר תנו רבנן שבעה לא שלט בהן רמה ותולעה ואלו הן אברהם יצחק ויעקב משה אהרן ומרים ובנימין בן יעקב אברהם יצחק ויעקב דכתיב [בהו] בכל מכל כל משה אהרן ומרים דכתיב [בהו] ע"פ ה' בנימין בן יעקב דכתיב (דברים לג, יב) ולבנימן אמר ידיד ה' ישכון לבטח עליו
ישכון לבטח עליו - הכי דריש ישכון לבטח בנימין על סמיכות ידידות השכינה:
וי"א אף דוד דכתיב (תהלים טז, ט) אף בשרי ישכון לבטח ואידך ההוא רחמי הוא דקא בעי תנו רבנן ארבעה מתו בעטיו של נחש
בעטיו של נחש - בעצתו של נחש כלומר לא היו ראוין למות אלא שנגזרה גזירת מיתה על כל תולדותיו של אדם הראשון בעצתו של נחש בעטיו תרגום של עצתו כדכתיבב (דניאל ו) אתייעטו כל וגו' וכן התיב עטא וטעם (שם ב):
ואלו הן בנימין בן יעקב ועמרם אבי משה וישי אבי דוד וכלאב בן דוד וכולהו גמרא לבר מישי אבי דוד דמפרש ביה [קרא] דכתיב (שמואל ב יז, כה) ואת עמשא שם אבשלום תחת יואב על הצבא ועמשא בן איש ושמו יתרא הישראלי אשר בא אל אביגיל בת נחש אחות צרויה אם יואב וכי בת נחש היא והלא בת ישי היא דכתיב (דברי הימים א ב, טז) ואחיותיהם צרויה ואביגיל אלא בת מי שמת בעטיו של נחש:
ואחיותיהם - בבני ישי כתיב:
פרק שני - לא יחפור
מתני' לא יחפור אדם בור
לא יחפור - בור שיח ומערה. מפורשים בבבא קמא בפרק שור שנגח את הפרה (דף נ:):
סמוך לבורו של חבירו ולא שיח ולא מערה
בור - עגול:
שיח - ארוך וקצר:
מערה - מקורה בקירוי:
ולא אמת המים ולא נברכת כובסין
נברכת הכובסים - חופר חפירה מרובעת בעומק אמה או יותר ומי גשמים מתכנסים בה לכבס בגדיהם והיו להם שתים אחת ששורים את הבגדים יום או יומים בצואת כלביםם והיא קרויה מחמצן בגמ' ואחת שמשפשפים בה והיא קרויה נדיין:
אא"כ הרחיק מכותל חבירו שלשה טפחים
אא"כ כו' - מפני שהחפירה הסמוכה לבור מחלשת כותלי הבור ומרפה אותן:
וסד בסיד
וסד בסיד - את כותלי חפירתן:
ומרחיקים את הגפת
גפת - פסולת זיתים שנתעצרו בבית הבד:
ואת הזבל ואת המלח ואת הסיד ואת הסלעים
הסלעים - אבנים שהאור יוצא מהן שקורין קויליי"ש שכל אלו קשין לחומה שמוציאין הבל:
מכותלו של חבירו
מן הכותל - כותל לבנים של טיט הבנוי על גבי קרקע ולאו בבור קאי השתא:
שלשה טפחים (או) סד ביד מרחיקין את הזרעים
זרעים - קשין לכותל כדמפרש בגמ':
ואת המחרישה
ומחרישה - מרפה את יסודו ונופל:
ואת מי רגלים
מי רגלים - ממסמסין את הלבנים שהן של טיט יבש:
מן הכותל שלשה טפחים ומרחיקין את הריחים
ריחים - קשין לכותל שמנידין את הקרקע בגלגול חבטתו:
שלשה מן השכב
מן השכב - היא הריחים התחתונה:
שהן ארבעה מן הרכב
הרכב - היא העליונה הרוכבת על זו והיא קצרה טפח מן התחתונה:
ואת התנור שלשה מן הכליא שהן ארבעה מן השפה:
ואת התנור שלשה מן הכליא - תנור כלי חרס הוא שרוף בכבשן כשאר קדירות ופיו למעלה והבא לקובעו בארץ עושה בנין טיט ואבנים שיהיו לו לבסיס ומושיבין אותו עליוו שלא יצטננו שוליו מחמת קרקע ואותו בנין עשוי בשיפוע רחב מלמטה וקצר מלמעלה כמדת התנור תחתונה קרוי כליא ועליונו קרוי שפה כלומר שפת הכליא שפתה עליונה ולפי שהבלו של תנור קשה לכותל צריך להרחיקו: