Shulchan Menachem. Today we continue with the next piece, in resh-mem-zayin, 247.

It appears that someone prepared a Haggadah and, in addition to the four cups that we drink, added a fifth cup. While there is a concept of a fifth cup discussed in the Rambam and other sources, this individual introduced a fifth cup on the basis that the redemption has already begun.

The Rebbe does not focus here on whether this is truly considered Aschalta d’Geulah, but rather addresses a more fundamental issue. This addition stands in direct opposition to the ruling of the Shulchan Aruch and all the later codifiers, whose rulings have been accepted by the entire Jewish people as binding halacha.

How can one come and change something that directly contradicts their rulings? This is a very serious matter, the Rebbe explains, especially since the Haggadah is a text that reaches everyone and contains instructions that lead directly to practice.

Moreover, this Haggadah was printed with vowels, making it accessible to all—even those who are not learned, and even those who may not realize their lack of knowledge. Such individuals will read it and may draw conclusions not only about this matter, but through a kal vachomer, extend this approach to other areas as well.

If one sees that it is permissible to go against the Shulchan Aruch in this case—despite the fact that this practice has never been seen, neither by previous generations nor by one’s own father or grandfather, and that no one has ever added more than four cups at the Seder—they may conclude that it is acceptable to disregard the Shulchan Aruch in other matters as well.

The Rebbe indicates that there is no need to further elaborate on the severity of this issue. It is clear that such a practice is not acceptable.

In addition, aside from the halachic issue, the underlying assumption that this represents the beginning of the redemption is itself problematic. Unfortunately, there have been those who thought so, but this is far from the truth.

Rather, we hope and await that we will merit the Geulah Amitis u’Shleimah through Moshiach Tzidkeinu, speedily in our days. Amen.

שולחן מנחם. היום אנו ממשיכים בחלק הבא, ברמ״ז, 247.

נראה שמישהו הוציא הגדה ובה הוסיף כוס חמישית בנוסף לארבע הכוסות. אמנם יש עניין של כוס חמישית בדברי הרמב״ם ובמקורות נוספים, אך כאן הוסיפו כוס חמישית בטענה שהגאולה כבר התחילה.

הרבי אינו מתמקד כאן בשאלה אם זו אכן התחלת הגאולה, אלא בעיקר בכך שדבר זה עומד בסתירה גמורה לפסק השולחן ערוך ולכל הפוסקים האחרונים, אשר דבריהם התקבלו בכל ישראל כהוראה מחייבת.

כיצד אפשר לבוא ולשנות דבר הנוגד את פסיקתם? זהו עניין חמור מאוד, בפרט שההגדה היא ספר הנמצא ביד כל אחד ומכיל הוראות למעשה.

ובפרט שההגדה נדפסה בניקוד, כך שגם מי שאינו למד—ואפילו מי שאינו יודע שאינו למד—יכול לקרוא ולהבין, ועלול להסיק מכך, בקל וחומר, שגם בדברים אחרים מותר לסטות מן השולחן ערוך.

אם רואים שמותר לשנות כאן—אף שמעולם לא נהגו כך, לא אצל האב ולא אצל הסב, ולא מצינו יותר מארבע כוסות—עלולים להגיע למסקנה שמותר לשנות גם בעניינים אחרים.

אין צורך להאריך בגודל הבעיה, ודבר זה ברור שאינו ראוי.

ובנוסף לכך, גם עצם ההנחה שמדובר בתחילת הגאולה היא בעייתית. לצערנו היו שחשבו כך, אך הדבר רחוק מן האמת.

אלא אנו מצפים ומקווים שנזכה לגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו במהרה בימינו. אמן.