Shulchan Menachem. We are up to resh-mem-zayin, 247.

The question discussed here is whether there is any mitzvah to eat matzah during the seven days of Pesach, aside from the first night of the Seder—or the second night, where applicable. On the Seder night, the mitzvah is explicit in the Torah: “ba’erev tochlu matzos”—that one must eat matzah. But what about the rest of Yom Tov?

There was someone who suggested that there is indeed a mitzvah. His reasoning was based on the idea that matzah must be guarded—ushmartem es hamatzos—and that this guarding applies not only to the Seder night but, according to one opinion brought by the Alter Rebbe, to the entire Pesach period. From this, he wanted to conclude that eating matzah throughout Pesach must also be a mitzvah—otherwise, why would the Torah require guarding it?

However, the Rebbe rejects this conclusion. The Rebbe explains that the Alter Rebbe himself clearly states that there is no mitzvah at all to eat matzah after the Seder night. The only time there is a mitzvah is on the night of the Seder.

A proof to this is that if someone did not eat matzah on the Seder night, there is no way to make it up. One cannot later eat matzah and recite the bracha of al achilas matzah. This demonstrates that the mitzvah is limited specifically to the Seder night.

The Rebbe further supports this from the Rosh, the Tur, and the Shulchan Aruch, who also accept that guarding the matzah can be for the general Pesach use, yet they do not indicate any mitzvah to eat matzah during the rest of the holiday. Since they make no mention of a bracha or obligation, it is understood that no such mitzvah exists.

Similarly, this understanding appears from the Rambam as well, as discussed in Hilchos Chametz u’Matzah and elaborated upon in various seforim.

At the same time, the Rebbe notes that in sources of pnimiyus haTorah, such as maamarim of the Tzemach Tzedek and later sichos, there is an idea that eating matzah throughout Pesach carries a certain level of mitzvah or spiritual significance. However, this is not in the halachic sense.

Additionally, as a side point, it is mentioned that some individuals were careful not to eat excessive amounts of matzah during Pesach. Since matzah itself involves the greatest halachic concern—being made from flour and water—some preferred to limit its consumption to what was necessary, rather than indulging in it.

In summary, on the level of halacha, there is no mitzvah to eat matzah beyond the Seder night, even though on a deeper level there may be added spiritual significance.

שולחן מנחם. אנו ברמ״ז, 247.

הדיון כאן הוא האם יש מצווה לאכול מצה במשך שבעת ימי הפסח, מלבד הלילה הראשון של הסדר—או גם הלילה השני במקום שנוהגים בו שני ימים. בליל הסדר יש מצווה מפורשת בתורה: “בערב תאכלו מצות”. אך מה לגבי שאר ימי החג?

היה מי שרצה לטעון שיש מצווה, על סמך הפסוק “ושמרתם את המצות”, והדעה שמובאת באדמו״ר הזקן שהשמירה היא לא רק לליל הסדר אלא לכל ימי הפסח. מכאן רצה להסיק שאכילת מצה כל ימי הפסח היא מצווה.

אך הרבי דוחה זאת. הרבי מבאר שאדמו״ר הזקן עצמו כותב בפירוש שאין מצווה כלל לאכול מצה לאחר ליל הסדר. המצווה היא רק בלילה הראשון.

ראיה לכך היא שאם אדם לא אכל מצה בליל הסדר, אין לו תשלומים. אינו יכול לאכול אחר כך מצה ולברך “על אכילת מצה”, כי אין מצווה באכילה זו.

וכן משמע מדברי הרא״ש, הטור והשולחן ערוך, שאף שמספיק לשמור את המצות לשם ימי הפסח בכלל, אינם מזכירים שום מצווה לאכול מצה בשאר הימים. מכך שלא הזכירו ברכה או חיוב, משמע שאין מצווה.

וכן נראה גם מהרמב״ם, כפי שנדון בהלכות חמץ ומצה ובספרים שונים.

עם זאת, הרבי מציין שבפנימיות התורה, במאמרי הצמח צדק ובשיחות, יש עניין מסוים באכילת מצה כל ימי הפסח, ויש בזה בחינה של מצווה, אך לא מצד ההלכה.

עוד מובא בדרך אגב שיש שנהגו שלא להרבות באכילת מצה, מפני שמצה היא הדבר העיקרי שיש בו חשש חמץ, ולכן נזהרו לאכול רק כפי הצורך.

לסיכום, מצד ההלכה אין מצווה לאכול מצה אלא בליל הסדר, אף שבפנימיות יש בזה עניין גם בשאר ימי הפסח.