Enjoying this page?

שבת הגדול

שבת הגדול

נקרא כך מפני שנעשה בו[1] נס גדול[2] (תוספות דבור המתחיל ואותו שבת פז, ב. טור ושולחן ערוך ריש סימן תל)[3].

- במחזור ישן כתב יד נמצא דגם שבת שלפני שבועות נקרא שבת הגדול, וכן שבת שלפני ראש השנה (כתר שם טוב חלק ג'[4]).

ויש לומר שקראו שם זה לשבתות אלו, (אף דלא שייך בהם הטעם הנזכר לעיל[5]), מפני הדמיון לשבת שלפני הפסח, שגם הם באים לפני יום טוב[6].[7]

שבת הגדול שחל להיות בערב פסח - ורק אז - מפטירין וערבה[8]  (באר היטב סימן ת"ל, ס"ק א), לפי שבאותה פרשה כתוב[9] הביאו המעשר אל בית האוצר, וערב פסח (של שנה רביעית ושביעית לשמיטה) הוא זמן ביעור מעשרות[10] (שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סוף סימן ת"ל עיין שם)[11].

בשבת הגדול אחר מנחה אומרים עבדים היינו עד לכפר על כל עונותינו, לפי שאז היתה התחלת הגאולה והנסים (שולחן ערוך סוף סימן ת"ל[12]) וכן נוהגים (ודלא כמו שכתוב בשער הכולל[13]).

  1. 1 בהשבת שלפני פסח של יציאת מצרים.
  2. 2  ועי' בשו"ע אדה"ז סימן ת"ל סעיף א פרטי הנס, ועי' שם החשבון שהנס הי' בשבת שלפני פסח, ועיי"ש הטעם שקבעוהו ליום השבת ולא להיום בחודש - י' ניסן, כמו שער המועדים.
  3. 3  בהמחבר, ובשו"ע אדה"ז הוא סעיף א. ונראה שכשאין אדה"ז מחדש על דברי השו"ע - אדמו"ר מביא רק את השו"ע, כי מובן מעצמו שאדה"ז בדרך כלל מביא מה שמובא בשו"ע ואין צריך לציינו בנפרד.
  4. 4 לר' שם טוב גאגין. (לא לטעות מספר כתר שם טוב, מהבעל שם טוב)
  5. 5 נס גדול
  6. 6 זהו ביאור אדמו""ר למה נקראים שבתות ההם שבת הגדול אף שאין בהם הטעם הנ"ל.
  7. 7 ולכאורה לפי"ז גם שבת שלפני סוכות צ"ל נקרא שבת הגדול? ויש לומר שבאמת ג"כ נקרא שבת הגדול. (רק שבמחזור הישן מצאו רק לגבי שבת שלפני שבועות ושלפני ראש השנה ולא נמצא מצד איזה טעם לגבי שבת שלפני סוכות). ואולי יש טעם אחר למה אינו נקרא שבת הגדול, אף שבא לפני יום טוב, ואין זה סותר שקורין השבת שלפני שבועות ור"ה בשם שבת הגדול. ואולי יש לומר בדוחק כיון שהשבת שלפני ר"ה נקרא שבת הגדול, א"כ אינו מתאים לקרוא גם שבת שבא לפני סוכות שבא מיד אחרי זה ג"כ שבת הגדול. וצריך לברר. לאחר זה ראיתי בהגדת ד"ש הע' ח "בספר השיחות תשמ"ט ח"א ע' 384 הערה 7: "להעיר, שבכמה ק"ק בישראל נהגו לקרות שבת הגדול גם לשבתות שלפני שבועות וסוכות (שבלי הלקט סי' רה. וראה הגדה שלמה ב"מבוא, פי"ב ס"ט, וש"נ)" - הרי מפורש שגם שבת שלפני סוכות נקרא שבת הגדול.
  8. 8 מלאכי ג, ד
  9. 9 פסוק י
  10. 10 ואף שערב פסח ההוא שחל בשבת אינו שנה רביעית ושביעית לשמיטה - הרי זה כעין זכר (מסברא)
  11. 11 הא שהוסיף אדמו"ר: עיין שם - כי אדה"ז כותב שם "(ואע"פ שיש אומרים שזמן הביעור אינו בערב יום טוב הראשון של פסח אלא בערב יום טוב האחרון של פסח וכן עיקר כמ"ש ביורה דעה סי' של"א? - מכל מקום, נתפשט המנהג על פי סברא ראשונה)"
  12. 12 ובשו"ע אדה"ז הוא סעיף ב. עי' לעיל הע' 2
  13. 13 טעמו של השער הכולל הוא, כיון שאדמו"ר בסידורו לא ציין בההגדה "עד כאן אומרים בשבת הגדול", כמו שנרשם בהגדות אחרים, א"כ משמע דעתו של אדה"ז בהגדה, שאין אומרים אותו, ומביא גם מהגר"א שכתב שלא לאמרו מיוסד על המכילתא (שאומרים בההגדה) יכול מר"ח .. לא אמרתי אלא בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך. ע"כ. אבל פשוט שיש לחלק בין אמירת חיוב או לאומרו משום שאז היתה התחלת הגאולה והניסים. ומזה שלא כתב אדה"ז "ע"כ וכו'" אין כ"כ ראיה, ולמעשה נוהגים לאומרו.