שבת הגדול - Why the Shabbos Before Pesach Is Called Shabbos HaGadol

Under the heading of Shabbos HaGadol, the Rebbe writes that it is called this name because a great miracle occurred on this Shabbos. This refers to the Shabbos before Pesach. The source for this explanation is Tosafos on the words “v’oso” in tractate Shabbos, page 87b, and it is also mentioned in the Tur and in the Shulchan Aruch at the beginning of Siman 430.

However, the Rebbe brings that in an old handwritten Machzor it is found that the Shabbos before Shavuos and the Shabbos before Rosh Hashanah were also called Shabbos HaGadol. This is cited in Keser Shem Tov, part three.

The Rebbe explains that we can say that these Shabbosos were given the same name because they come before a Yom Tov. Even though the reason of the “great miracle” applies specifically to the Shabbos before Pesach, the name may have been extended to other Shabbosos that immediately precede a festival.

This would make sense particularly regarding the Shabbos before Rosh Hashanah, which begins the cycle of the Yamim Tovim. However, we would not extend this designation to every Shabbos before every festival, since some already have their own names, such as Shabbos Shuvah before Yom Kippur.

Therefore, the fact that the Shabbos before Shavuos or Rosh Hashanah might also be called Shabbos HaGadol does not contradict the original reason that the Shabbos before Pesach carries that name because of the miracle. In those other cases, the name would simply reflect their position before a Yom Tov.

When Shabbos HaGadol falls on Erev Pesach—meaning when Erev Pesach itself is on Shabbos—then that Shabbos is also Erev Pesach. In that case, the Haftarah of “V’arvah” is read. This ruling is cited in the Be’er Heitev in Siman 430.

The reason for reading “V’arvah” at that time is because the passage contains the verse “Bring the tithe into the storehouse.” Erev Pesach in the fourth and seventh years of the Shemitah cycle is the time when one must remove the tithes that remain in his possession and give them to the proper recipients. One may no longer keep them at home.

Therefore, since the Haftarah refers to bringing the tithes to the storehouse, it is appropriate to read it when Erev Pesach falls on Shabbos. Even though today we do not practically observe these laws in the same way, especially outside of Eretz Yisrael, the reading serves as a remembrance of the time when the removal of tithes would take place.

The law that Erev Pesach of the fourth and seventh years is the time for biur maasros is mentioned in the Shulchan Aruch of the Alter Rebbe at the end of Siman 430.

Another custom connected with Shabbos HaGadol is that after Mincha we begin reading from the Haggadah. The reading starts from “Avadim Hayinu” and continues until the words “l’chaper al kol avonoseinu.”

Summary

The Rebbe explains that Shabbos HaGadol is called by this name because of the great miracle that occurred before the Exodus from Egypt. Some sources also refer to the Shabbos before Shavuos or Rosh Hashanah by the same name because they precede a festival. Special customs of Shabbos HaGadol include the reading of the Haftarah “V’arvah” when it coincides with Erev Pesach and the custom of reading from the Haggadah after Mincha.

השבת שלפני פסח נקראת שבת הגדול מפני הנס הגדול שאירע בה, כמובא בתוספות במסכת שבת וכן בטור ובשולחן ערוך בתחילת סימן תל״. אולם במקור קדום של מחזור בכתב יד מובא שגם השבת שלפני חג השבועות והשבת שלפני ראש השנה נקראו לעיתים בשם שבת הגדול, כפי שמובא בספר כתר שם טוב חלק ג׳.

הרבי מבאר שניתן לומר שהשם שבת הגדול ניתן גם לשבתות אלו מפני שהן באות לפני יום טוב. אף על פי שהטעם של הנס הגדול שייך במיוחד לשבת שלפני פסח, מכל מקום ייתכן שהשם הורחב גם לשבתות אחרות הסמוכות לחג.

עם זאת אין הכוונה שכל שבת שלפני חג תיקרא כך, שכן יש שבתות שיש להן כבר שם מיוחד, כגון שבת שובה שלפני יום הכיפורים. לכן אין סתירה בכך שהשבת שלפני פסח נקראת שבת הגדול מפני הנס הגדול, ואילו במקומות אחרים נקראת כך השבת הסמוכה לחג מפני עצם היותה לפני יום טוב.

כאשר שבת הגדול חלה בערב פסח, כלומר כאשר ערב פסח חל בשבת, קוראים בהפטרה את פרשת "וערבה", כפי שמובא בבאר היטב סימן תל״. הטעם לכך הוא שבאותה הפטרה נאמר "הביאו את המעשר אל בית האוצר", והרי בערב פסח של השנה הרביעית והשביעית במחזור השמיטה הוא הזמן של ביעור מעשרות, שבו צריך להוציא את המעשרות שנשארו בבית ולהביאם למקומם.

לכן כאשר ערב פסח חל בשבת, מתאים לקרוא הפטרה זו המזכירה את עניין הבאת המעשרות לבית האוצר. אף על פי שכיום אין אנו מקיימים בפועל מצווה זו במלואה, במיוחד מחוץ לארץ ישראל, הקריאה משמשת זכר לזמן שבו היו מבערים את המעשרות.

הדין שזמן ביעור מעשרות הוא בערב פסח של השנים הרביעית והשביעית מובא בשולחן ערוך של אדמו״ר הזקן בסוף סימן תל״.

עוד מנהג בשבת הגדול הוא שלאחר תפילת מנחה מתחילים לומר קטעים מן ההגדה, ומתחילים מן המילים "עבדים היינו" עד "לכפר על כל עוונותינו".