Rambam Safer Hamitzvot

המצווה הקע"ג

האזהרה שהזהרנו מלאכל דג טמא.

והוא אמרו באותם המינים מן הדגים: "ושקץ יהיו לכם מבשרם לא תאכלו ואת נבלתם תשקצו" (ויקרא יא, יא).

והאוכל מבשרם כזית - לוקה.

המצווה הקע"ה

האזהרה שהזהרנו מלאכול שרץ העוף, כגון הזבובים והדבורים והצרעין וזולתם מן המינים האלה.

והוא אמרו במשנה תורה: "[ו]כל שרץ העוף טמא הוא לכם לא יאכלו" (דברים יד, יט).

ולשון ספרי:"וכל שרץ העוף' וכו' - מצוות לא תעשה",והאוכלם - לוקה.

המצווה הקע"ו

האזהרה שהזהרנו מלאכול שרץ הארץ, כגון התולעים והחפושיות והטחביות.

וזהו הנקרא: שרץ הארץ.

והוא אמרו יתעלה: "וכל השרץ השרץ על הארץ שקץ הוא לא יאכל" (ויקרא יא, מא).

והאוכל מהם דבר - חייב מלקות.

המצווה הקע"ז

האזהרה שהזהרנו מלאכול השרץ המתהווה מן העיפושים, אף על פי שאינו מין מסוים, ואינו נולד מזכר ונקבה.

והוא אמרו: "ולא תטמאו את נפשתיכם בכל השרץ הרמש על הארץ" (ויקרא יא, מד).

ולשון ספרא: ",השרץ הרמש על הארץ' - אף על פי שאינו פורה ורובה".

וזהו החילוק שיש בין אמרו "השרץ השרץ על הארץ" ובין אמרו "השרץ הרמש".

לפי שה"שרץ השורץ" - הוא השרץ שיש בו כוח המוליד את המין והרי הוא משריץ על הארץ.

וה"שרץ הרומש" - הוא השרץ המתהווה מן העיפושים שאינו מוליד כמוהו, וגם האוכל ממנו - לוקה.

המצווה הקע"ח

האזהרה שהזהרנו מלאכול בעלי החיים המתהווים בתוך הזרעים והפרות משיצאו וירמשו על פני אותו הזרע או אותו הפרי.

אפילו מצאנום אחר כך בתוך האוכל - אסור לאוכלם. והאוכלם - לוקה.

והוא אמרו: "לכל השרץ השרץ על הארץ לא תאכלום כי שקץ הם" (ויקרא יא, מב).

ולשון ספרי:"להביא את שפירשו לארץ וחזרו".