ביאור על הנ"ל

להבין הענין שתפלת הבעל עסק יהיה במדרגה גבוה כו'.

To understand why the prayer of a person occupied in business (ba'al esek) should be on a high level.¹ This maamar explains the preceding two maamarim on the verse "Many waters cannot extinguish the love."²

צריך להבין ענין ירידת הנשמה, שהיא הניצוץ אלקות, בעולם הזה, בגוף ונפש הבהמית.

We must understand the descent of the soul — a spark of G‑dliness — into this world, into a body and an animal soul (nefesh habehamis, the soul that animates the body and its natural drives).

להיות טרוד תמיד במחשבות ודאגות הפרנסה בהבלי עולם הזה. וזהו ירידה גדולה.

There it is constantly occupied with thoughts and worries about earning a living, in the vanities of this world. This is a great descent.

מההכרח לומר, שירידה זו היא צורך עליה. שלאחר שירדה ונתלבשה בגוף ונפש הבהמית, תוכל לעלות למעלה מעלה, על ידי אהבת: "בכל מאדך", שהוא בלי גבול.

We are compelled to say that this descent is for the sake of an ascent. After the soul has descended and been clothed in a body and an animal soul, it can rise higher and higher through the love of "with all your might (me'odecha),"³ a love without limit.

כמאמר אבותינו זכרונם לברכה "'טוב', זה מלאך חיים, 'מאד', זה מלאך המות כו'".

As our fathers, of blessed memory, said: "'Good' — this is the angel of life; 'very (me'od)' — this is the angel of death."⁴ The force that is "very," beyond limit, comes from the side that seems furthest from holiness.

וזהו דוקא על ידי האהבה הבאה מנפש הבהמית.

And this boundless love comes specifically through the love that comes from the animal soul.

כמו שאנו רואים למטה, שכח הבהמה גדול מכח האדם.

As we see below, the strength of an animal is greater than the strength of a man.

כמו כן למעלה, אמרו רבותינו זכרונם לברכה: "במקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים כו'".

So too above, our Sages, of blessed memory, said: "In the place where baalei teshuvah stand, the righteous [cannot stand]."⁵

והיינו מפני שבחינת בעלי תשובה הוא בחילא יתיר, ובכח והתגברות גדול.

That is because the service of baalei teshuvah is "with greater strength" (bechila yatir), with great power and intensity.

והיינו, מפני שבחינת נפש הבהמית הוא מבחינת עולם התהו: "ואלה המלכים אשר מלכו וכו'".

And that is because the animal soul comes from the world of Tohu ("chaos," the world of intense lights that preceded the ordered world): "These are the kings who reigned…"⁶

ובחי' התהו הוא למעלה מבחי' תקון. כמו שכתוב: "אשר מלכו לפני מלך מלך לבני ישראל". שהוא בחי' התיקון.

And Tohu is higher than Tikkun ("rectification," the ordered world). As it is written, "who reigned before a king reigned over the children of Israel" — the king of Israel is the level of Tikkun, and the kings of Tohu came before it.

ולהבין כל זה: הנה איתא במדרש, "בתחלה עלה במחשבה לברוא את העולם במדת הדין, ראה שאין העולם מתקיים שיתף מדת הרחמים כו'".

To understand all this: the Midrash says, "At first it arose in [G‑d's] thought to create the world with the attribute of judgment; He saw that the world could not endure, and He joined to it the attribute of mercy."⁷

ואין הפירוש כמו שהעולם סוברין, שמדת הדין הוא בחינת צמצום, ומניעת ההשפעה.

This does not mean, as people commonly think, that the attribute of judgment is contraction and the withholding of influence.

כי הרי בחי' גבורה היא אחת ממדותיו ית'. כמ"ש: "לך ה' הגדולה והגבורה". שהם עשר ספי' דאצילות המחיים ומהוים מאין ליש.

For gevurah (might) is one of His attributes, as it is written (Divrei HaYamim I 29), "Yours, Hashem, are the greatness and the might,"⁸ and these are the ten sefiros of Atzilus, which give life and bring into being from nothing to something.

ועוד, הנה כתיב: "כי הדם הוא הנפש", שעיקר חיות האדם הוא הדם, ודם נמשך מבחי' גבורה, מדת הדין.

Moreover, it is written (Devarim 12), "for the blood is the soul"⁹: a person's main life-force is the blood, and blood comes from gevurah, the attribute of judgment. So gevurah is itself a source of life.

אלא הפי', מדת הדין הוא בחי' גבורה - לשון תגבורת.

Rather, the meaning is: the attribute of judgment is gevurah, a term meaning intensity (tigbores).

שכח החיות מאור א"ס בא בהתגברות, יותר מבחי' החסד, שהוא נמשך למטה מטה, אבל הוא בא בבחי' קרירות - מה שאין כן בחי' גבורה, שבא החיות מאור א"ס בהתגברות רב למאוד.

In it, the life-force from the light of the Ein Sof comes with intensity, more than in chesed (kindness). Chesed flows down very far, but it comes in a cool, calm way; in gevurah, by contrast, the life-force from the light of the Ein Sof comes with exceedingly great intensity.

ע"כ ממילא, כשבא בדרך השתלשלות למטה נעשה בחינת דין. מי שאינו ראוי לקבל ההשפעה, אינו יכול לקבל, מפני שהחיות נמשך בהתגברות רב.

Therefore, as a matter of course, when it comes down through the chain of descent (hishtalshelus) it becomes judgment: one who is not fit to receive the influence cannot receive it, because the life-force comes with such great intensity.

מה שאין כן בחינת חסד, שבא החיות בקרירות, יוכל למשוך ולהתפשט למטה מטה.

Chesed, by contrast, in which the life-force comes calmly, can flow and spread very far down.

אבל בחי' גבורה, הוא החיות בהתגברות, בחינת ז' מלכים, והוא עולם התהו. שלכן נק' י' ספירות בעולם התהו, בשם "מלכים":

But gevurah is life-force with intensity — the level of the seven kings, the world of Tohu. This is why the ten sefiros of the world of Tohu are called "kings."

ועל פי הקבלה מבואר, שבחינת התהו הוא רבוי האור ומיעוט כלים. ובחינת התקון הוא בהיפוך.

Kabbalah explains that Tohu is abundant light and few vessels, and Tikkun is the reverse.

פירוש: רבוי אור - שהאור והחיות בא בהתגברות רב. כי כל הי' ספירות היו בתגבורת רב. כמו בחינת "חסד", הי' מדת חסד בהתגברות רב. וכן כל הי' ספירות.

This means: abundant light — the light and life-force came with great intensity. All ten sefiros were in great intensity. For example, chesed was kindness with great intensity, and likewise all ten sefiros.

וגם, לכן לא היה התכללות המדות, להיות כלול חסד וגבורה.

And for this reason there was no inclusion of the attributes in one another, no blending of chesed with gevurah.

מפני שכל בחינה ומדה היה בכח והתגברות רב, לכן לא היה יכול להתכלל עם הפוכו, והיה כל מדה בפני עצמה.

Because each level and attribute was in great force and intensity, it could not combine with its opposite, and each attribute stood by itself.

וזהו, ש"ראה שאין העולם מתקיים". כי מזה אינו יכול להיות תקון עולם.

This is "He saw that the world could not endure": from this an ordered, rectified world cannot arise.

ולצורך תקון עולם, הוצרך להיות בחי' תיקון - היינו בחינת קוין, התכללות המדות זה בזה.

For the world to be rectified there had to be Tikkun — the level of "lines" (kavin), the inclusion of the attributes in one another.

והוא בחינת רבוי כלים ומיעוט האור. שהאור וחיות אינו בא בהתגברות, רק בחינת חסד, בקרירות. ולזה יוכל להיות התכללות חסד וגבורה, שני הפכים.

This is abundant vessels and little light: the light and life-force do not come with intensity but in the manner of chesed, calmly. Therefore chesed and gevurah, two opposites, can be included together.

וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה: "להודיע כמה ארך אפים לפניו, שכל הדורות היו מכעיסין ובאין, עד שבא אברהם אבינו כו'".

As our Sages, of blessed memory, said (Avos, chapter 5): "To make known how great is His patience, for all the generations angered Him continually, until Avraham our father came."¹⁰

שמחמת שאין המדה בא בהתגברות, נמשך להיות ארך אפים וסבלנות. ואדרבה, יכול להיות שני הפכים בתכלית.

Because the attribute does not come with intensity, there can be patience and forbearance. Indeed, even two complete opposites can exist together.

כמו שמצינו בבנין בית המקדש, שהיתה השמחה גדולה עד מאד, כשאמר שלמה: "שיר השירים", שלא היתה מיום בריאת העולם.

As we find at the building of the Beis HaMikdash: the joy was exceedingly great when Shlomo said "Shir HaShirim" — a joy such as there had not been since the day the world was created.¹¹

וכמו שכתוב, "כי מלא כבוד ה' את בית ה'". שבא האש מלמעלה, היינו בחינת גילוי השכינה למטה. נמצא שהי' השמחה רבה מאד.

As it is written (Melachim I 8), "for the glory of Hashem filled the House of Hashem"¹²: fire came down from above, a revelation of the Shechinah below. So the joy was very great.

ועל אותו הפרק, נאמר: "כי על אפי ועל חמתי היתה לי העיר הזאת למן היום אשר בנו אותה, ממה שלקח בת פרעה כו'".

Yet of that very time it is said (Yirmiyahu 32), "For this city has been to Me a provocation of My anger and My wrath from the day they built it"¹³ — because Shlomo then took the daughter of Pharaoh.

נמצא שהיו ב' הפכים יחד בעת ובזמן אחד.

So two opposites were together at one and the same time.

והיינו על ידי ששיתף מדת הרחמים ונעשה עולם התקון, יכול להיות התכללות המדות זה בזה.

This is because He joined the attribute of mercy and the world of Tikkun came into being; therefore the attributes can be included in one another.

שמאחר שאין המדה והתגלותה הולך ברבוי ובתגבורת האור, אם כן הכלי היתה יכולה להכיל גם ב' הבחינות יחד.

Since the attribute and its revelation do not come with abundant and intense light, the vessel was able to contain both aspects together.

והנה נשמת האדם הוא מבחינת אצילות, עולם התקון. ולכן הנשמה כלולה מכל המדות, כמבואר בתניא.

Now, the soul of man is from Atzilus, the world of Tikkun. Therefore the soul is made up of all the attributes, as explained in Tanya.¹⁴

מה שאין כן המלאכים, שרשם מבחינת עולם התהו: מחנה מיכאל, מחנה גבריאל, כל א' קו בפני עצמו.

The angels, by contrast, are rooted in the world of Tohu: the camp of Michael and the camp of Gavriel, each one a separate line.

מחנה מיכאל הוא רק בחינת אהבה, בהתגברות מאד, ומחנה גבריאל הוא רק בחינת יראה, בהתגברות רב. שר של מים. שר של אש.

The camp of Michael is only love, with great intensity, and the camp of Gavriel is only fear, with great intensity — the one is the angel of water, the other the angel of fire.

ומזה נמשך בחי' מרכבה. "פני אריה אל הימין, פני שור וכו'".

From this comes the Chariot (merkavah): "the face of a lion on the right, the face of an ox [on the left]."¹⁵

והנה בנשמת האדם, אמרו רבותינו זכרנום לברכה: "ג' שותפין באדם, הקדוש ברוך הוא נותן בו נשמה".

Of the soul of man our Sages, of blessed memory, said: "There are three partners in a person… the Holy One, blessed be He, gives him a soul."¹⁶

וחיות נפש הבהמות ועופות, הם מבחינת "פני אריה פני שור כו'". ומקורם מעולם התהו.

But the life-force of the souls of animals and birds comes from "the face of a lion, the face of an ox" of the Chariot, and their source is in the world of Tohu.

ולזה נאמר על האדם: "אחור וקדם צרתני".

This is why it is said of man, "Behind and before You formed me."¹⁷

שמצד בחי' התקון, בהשתלשלות - בחי' אדם הוא במדרגה גבוה יותר. שבחינת הבהמות נפלו למטה מטה מאד מאד.

From the side of Tikkun, in the chain of descent, man is on a higher level, for the animals fell very, very far down.

מה שאין כן במקורם, הם במדרגה גבוה יותר. שהם מבחינת עולם התהו: "לפני מלך מלך כו'" כנודע.

In their source, however, they are on a higher level, for they come from the world of Tohu, "before a king reigned," as is known.

ואי לזאת, האהבה הבאה מצד נפש הבהמית, הוא למעלה מעלה. בחינת "בכל מאדך". שלמעלה מהכלי, מפני, שהוא בחילא יתיר, שבאה בהתגברות רב.

Therefore the love that comes from the animal soul is very lofty — the level of "with all your might," above any vessel — because it is "with greater strength," coming with great intensity.

ששרש נפש הבהמית הוא מבחינת התהו, כנזכר לעיל. רק שנפלה בשבירת הכלים למטה מטה מאד, בעבודה גשמית, להיות נפרדים.

For the root of the animal soul is in Tohu, as mentioned above; only it fell, in the shattering of the vessels, very far down into physical activity, so that it seems separate from G‑dliness.

אבל כשנברר ועולה למעלה בתפלה, אזי הוא בהתגברות רב, אהבת "בכל מאדך".

But when it is refined and rises up in prayer, it comes with great intensity: the love of "with all your might."

וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה, "והאי דלא אמינא לך באורתא, דלא אכלי בישרא דתורא כו'".

As our Sages, of blessed memory, said: "The reason I did not tell you this last night is that we had not eaten beef."¹⁸

נמצא, שמאכל הבשר נותן כח ותוספת מוחין באדם. וכמו שכתוב, "ויין ישמח לבב אנוש".

So eating meat gives a person strength and added powers of mind. As it is written, "And wine gladdens the heart of man."¹⁹ Food from the animal and plant world, when refined, raises a person's mind and heart.

ועם כל זה, למטה, האדם במדרגה גבוה יותר מהם, ואין ערוך כו'. אבל בשרשם, הם למעלה מבחינת האדם, שהם מעולם התהו.

Even so, below, man is on a higher level than they are, beyond comparison. But in their root they are above man, for they come from the world of Tohu.

ועל פי הקבלה, נקרא: "יתרון האור מתוך החשך" דוקא.

In Kabbalah this is called "the advantage of light that comes specifically out of the darkness."²⁰

והיינו, על ידי ההתבוננות בתפלה, איך שטרוד כל היום, ורודף אחר פרנסתו, מזון ולחם, שחיותן הוא מהמזלות.

This happens through contemplation in prayer: one considers how he is occupied all day, chasing after his livelihood, food and bread — and their life-force comes from the constellations (mazalos).

כמאמר רבותינו זכרונם לברכה, "אין לך עשב למטה, שאין לו מזל" כו'.

As our Sages, of blessed memory, said, "There is no blade of grass below that has no mazal [above]."²¹

והמזלות, נמשכים מבחי' הע' שרים. והשרים מקבלים משמרי האופנים. והאופנים מקבלים מבחי' מלכות. כמו שכתוב, "מלכותך מלכות כל עולמים".

The constellations draw from the seventy heavenly princes; the princes receive from the guardians of the Ofanim (a class of angels); and the Ofanim receive from Malchus (G‑d's kingship). As it is written, "Your kingship is a kingship over all worlds."²²

אבל לגבי מהותו ועצמותו, אין ערוך, שהוא רק בחי' זיו והארה בלבד.

But compared with His very Being and Essence there is no comparison at all, for all this is only a radiance and glow.

וזהו ענין מאמר ר' עקיבא: "אם לעוברי רצונו כך, לעושי רצונו על אחת כמה וכמה". ששם הוא התענוג עד אין קץ.

This is the point of Rabbi Akiva's saying: "If this is so for those who transgress His will, how much more so for those who do His will."²³ There, in His Essence, is delight without end.

וכמו שכתוב, "הודו על ארץ ושמים". שבחינת "ארץ ושמים", ממלא וסובב, הם רק בחינת הוד וזיו.

As it is written, "His splendor (hodo) is over earth and heaven"²⁴: "earth and heaven" — the light that fills the worlds (memalei) and the light that surrounds them (sovev) — are only splendor and radiance.

מה שאין כן: "לבני ישראל עם קרובו", לבחינת מהותו ועצמותו יתברך.

Not so "the children of Israel, the people close to Him": they are close to His very Being and Essence.

מזה, תתלהב נפשו בהתגברות, בחילא יתיר, בתשוקה וחפיצה לדבקה בו יתברך. וכמו שכתוב "מי לי בשמים ועמך לא חפצתי" כו'.

From this contemplation his soul will flame up with intensity, "with greater strength," with longing and desire to cleave to Him. As it is written, "Whom have I in heaven? And besides You I desire nothing…"²⁵

וזהו, "ברוך אתה מלך העולם אשר קדשנו במצותיו כו'" .

This is the meaning of "Blessed are You… King of the world, Who has sanctified us with His mitzvos…"²⁶

שמה שנשפע ונמשך למטה, להיות ממלא וסובב, הוא בחינת "מלך העולם", "ומלכותו בכל משלה".

What flows down to become the light that fills and surrounds the worlds is "King of the world" — "and His kingship rules over all."²⁷

אבל אהבת ותשוקת נשמות ישראל, לדבקה בו יתברך, במהותו ועצמותו.

But the love and longing of Jewish souls is to cleave to Him, to His very Being and Essence.

"אשר קדשנו". "אשר" הוא בחי' תענוג העליון עד אין קץ. לשון, "באשרי" כו'.

"Who (asher) has sanctified us": asher is the supernal delight without end — a term related to "in my happiness (be'oshri)."²⁸

"קדשנו במצותי כו'" . שעל ידי המצות, הם ממשיכים מענג העליון. כמו טלית וכו'.

"Has sanctified us with His mitzvos": through the mitzvos, such as tallis and the like, Jews draw down from the One Who delights above.

וזהו "כי מי נח זאת לי". כי שעבוד הפרנסה, כנזכר לעיל, הוא בחינת "מי נח", כמו שהי' במבול.

This is "For this is like the waters of Noach to Me."²⁹ The burden of earning a living, mentioned above, is "the waters of Noach," like the Flood.

שאין הפירוש, שהיה המבול להעביר הרשעים מן העולם. כי לזה לא הי' נצרך המבול מים, כי ברגע אחת היה נעשה.

For it does not mean that the Flood came to remove the wicked from the world. For that, a flood of water was not needed; it could have been done in one moment.

וכמו שכתוב בפרעה, "ותכחד כו'" . רק המבול הי' כדי לטהר העולם.

As it is written regarding Pharaoh, "and you would have been cut off [from the earth]" [Shemos 9:15].³⁰ Rather, the Flood was to purify the world.

כי בתחלה, "ותמלא הארץ חמס" כו'. שהם המשיכו קליפות כו'.

For at first, "the earth was filled with violence"³¹: people drew down kelipos (the "husks" of impurity).

שלזה הי' צריך לטהר העולם, על ידי בחינת מים המטהרים. והוא בחי' גשם, גבורות גשמים, שהוא מבחינת התהו.

For this the world had to be purified by purifying waters — rain, "the might of the rains,"³² which comes from Tohu.

שכשנמשך הגשמים בסדר והדרגה, הוא בחינת חסד, ומצמיח זרעים כו'.

When rain comes down in order and by degrees, it is chesed, and it makes the seeds grow.

מה שאין כן המבול, שהיו יורדים בגבורה, היינו בהתגברות רב ובכח גדול, שהוא מבחינת עולם התהו, חסד דתהו, לטהר הארץ, הוצרך להיות הארה מבחינת עולם התהו שלמעלה מבחי' תקון.

The Flood, by contrast, came down with gevurah — with great intensity and great force, from the world of Tohu, the chesed of Tohu. To purify the earth there had to be a light from the world of Tohu, which is above Tikkun.

רק שהיה הארה רבה ועצומה בהתגברות רב מבחינת התהו, ולזה: "וימח את כל היקום", שלא היו ראוים לקבל.

But it was such a great and mighty light, with such intensity from Tohu, that "He blotted out every living thing"³³ — they were not fit to receive it.

וזהו "ויכסו ההרים חמש עשרה אמה" כו'.

This is "[Fifteen cubits upward did the waters prevail,] and the mountains were covered."³⁴

פי', "הרים" הוא בחינת תקון, התכללות המדות. כ"אברהם שקראו הר" כו'.

That is, "mountains" are the level of Tikkun, the inclusion of the attributes in one another — as "Avraham, who called it a mountain."³⁵ The light of Tohu covered the order of Tikkun.

והטרדות ומחשבות עולם הזה מנפש הבהמית הם גם כן מבחינת עולם התהו, ונקראים "מי נח" כו':

The worries and thoughts of this world that come from the animal soul are also from the world of Tohu, and they are called "the waters of Noach."

וזהו "ויאמר ה' לנח, בא אתה וכל ביתך אל התבה".

This is "And Hashem said to Noach: Come, you and all your household, into the ark (teivah)."³⁶

"תבה", הוא בחי' צירופי אותיות.

Teivah also means "word": it is the combinations of letters — the words of prayer and Torah.

כי "נח", הוא בחי' שבת. כתרגומו: "וישבת", "ונח" כו'.

For "Noach" is the level of Shabbos, as the Targum renders "and He rested (vayishbos)" as "venach."³⁷

ואין הפי' שביתה בעצם, רק כאדם ששובת ממלאכתו. וכמ"ש, "ונוח בחמשה עשר" כו', שביתה אחר מלחמה כו'. בחי' "נח", נייחא דרוחא.

This does not mean rest in itself, but like a person who rests from his work. As it is written, "and they rested on the fifteenth"³⁸ — rest after battle. "Noach" is the level of neicha deruchaa, satisfaction of spirit.

ויש ב' בחינות נח, ב' בחי' שבת: שבת תתאה. ושבת עלאה, יום שכולו שבת.

There are two levels of Noach, two levels of Shabbos: the lower Shabbos, and the higher Shabbos — "the day that is entirely Shabbos."³⁹

ובחינת תפלה נקרא גם כן בחינת נח, בחינת שבת. וכל תפלות החול מתעלים בשבת. כי בשבת הוא עליות העולמות.

Prayer, too, is called Noach, the level of Shabbos. All the weekday prayers are raised up on Shabbos, for on Shabbos the worlds ascend.

שכל ששת ימי המעשה הוא בירורי רפ"ח נצוצין, בחינת מלכות שיורדת בבי"ע: "ורגלי' יורדו כו'". ויש בזה עתים שונים, כמו חצות לילה.

All six workdays are the refining of the two hundred eighty-eight sparks — Malchus descending into the worlds of Beriah, Yetzirah and Asiyah: "her feet go down."⁴⁰ Within this there are different times, such as midnight.

וכל ו' ימי המעשה, הוא בחינת השפעות: "ויאמר אלקים יהי אור", כו' "יהי רקיע". ובשבת, מתעלים בי"ע בבחינת אצילות, בחינת תקון.

And all six workdays are a flow of influence downward: "And G‑d said, Let there be light," "Let there be a firmament."⁴¹ On Shabbos, Beriah, Yetzirah and Asiyah rise into Atzilus, the level of Tikkun.

"כי איהו וחיוהי חד, וגרמוהי חד". פי', "חיוהי" אורות, ו"גרמוהי" כלים, הכל חד בהון.

For "He and His life-force are one, [He] and His vessels are one."⁴² "His life-force" is the lights and "His vessels" are the vessels; in Atzilus all are one.

וכמ"ש: "לך ה' הגדולה והגבורה", שבבחינת אצילות, בחי' גדולה וגבורה הם בבחינת "לך", ומיוחדים בתכלית בחינת תקון.

As it is written, "Yours, Hashem, are the greatness and the might": in Atzilus, greatness and might are "Yours" — completely united with Him, the level of Tikkun.

וכמו כן, בתפלה גם כן. כל המעשה אשר יעשה בכל יום, במזון, או אפי' תלמוד תורה, מתעלה בתפלה על ידי אהבת "בכל מאדך".

So too with prayer. Everything a person does each day — in eating, or even in Torah study — is raised up in prayer through the love of "with all your might."

וזהו שבת תתאה. שמתעלים בי"ע בבחינת אצילות.

This is the lower Shabbos: Beriah, Yetzirah and Asiyah rise into Atzilus.

אך לעתיד לבא יהיה "יום שכולו שבת".

But in the time to come there will be "the day that is entirely Shabbos."

פי', שיתעלה בחינת אצילות למעלה מעלה. ולא כמו עתה, שאחר שבת נצרך להיות חול. היינו שבחינת אצילות מברר בי"ע.

That is, Atzilus itself will rise higher and higher. It will not be as now, when after Shabbos there must again be a weekday — when Atzilus refines Beriah, Yetzirah and Asiyah.

ולעתיד לבא יתעלה בחי' אצילות, ולא יהיה נצרך עוד לברר בי"ע. כי "רוח הטומאה אעביר, ויבולע המות", כו'.

In the time to come Atzilus will rise, and there will no longer be any need to refine Beriah, Yetzirah and Asiyah, for "I will remove the spirit of impurity," "and death will be swallowed up."⁴³

"אשת חיל עטרת בעלה". "ונקבה תסובב גבר". וכמבואר במ"א, וד"ל:

Then "a woman of valor is the crown of her husband"⁴⁴ and "a female shall surround a man"⁴⁵ — Malchus will rise above. As explained elsewhere; the wise will understand.

וזהו פי' הפסוק. "מים רבים", הם טרדות עוה"ז, שהם מבחי' עולם התהו.

This is the meaning of the verse.⁴⁶ "Many waters" are the worries of this world, which come from the world of Tohu.

"ונהרות", הם המחשבות שנמשכו, כמי נהר דניידי ואזלי. כי בבחינת התהו יש גם כן ב' בחינות, מים ונהרות.

"And rivers" are the thoughts that are drawn along, like the waters of a river that move and flow on. For in Tohu, too, there are two levels: waters and rivers.

"לא יוכלו לכבות את האהבה", הבאה מכח נפש האלקית בהתגברות, "ועמך לא חפצתי" וכו':

They "cannot extinguish the love" that comes from the power of the G‑dly soul with intensity: "and besides You I desire nothing."

"אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו".

"If a man would give all the wealth of his house for love, he would be utterly scorned."

פי' "ביתו", הוא בחי' חכמה. "בחכמה יבנה בית".

That is: "his house" is the level of chochmah (wisdom), for "with wisdom a house is built."⁴⁷

"הון ביתו", הוא פנימיות. כמ"ש, "בדעת חדרים ימלאו כל הון יקר ונעים".

"The wealth of his house" is its inner core, as it is written, "and with knowledge the rooms are filled with all precious and pleasant wealth."⁴⁸

והוא בחינת טעמי התורה. והוא בחינת גן עדן העליון ותחתון. ו"אורייתא מחכמה נפקת".

It is the reasons of the Torah, which are the Higher and Lower Gan Eden; and "the Torah comes forth from chochmah."⁴⁹

"ואם יתן איש", בחי' "איש מלחמה".

"If a man (ish) would give": this is "a man of war."⁵⁰

שלהיות בחינת חכמה, להיות נהנין מזיו השכינה. בבחינת השגה, הוא רק בחינת זיו והארה בלבד.

For chochmah to come into being — so that souls may "enjoy the radiance of the Shechinah"⁵¹ in comprehension — is only a radiance and glow.

והוא על ידי בחינת "איש מלחמה", הוא רבוי הצמצומים עד שיוכל להיות בחינת חכמה, זיו השכינה.

And it comes about through "a man of war" — many contractions — until there can be chochmah, the radiance of the Shechinah.

אבל בחינת אהבה הנזכר לעיל, "ועמך לא חפצתי" כו'. "שלא על מנת לקבל פרס", היינו עולם הבא, גן עדן העליון וכו'.

But the love mentioned above is "and besides You I desire nothing" — "not in order to receive a reward,"⁵² meaning the World to Come, the Higher Gan Eden and the like.

כי אם: "ועמך", למהותו ועצמותו ית'. "אליו ולא למדותיו".

Only "You": His very Being and Essence — "to Him, and not to His attributes."⁵³

ואיך יוכל למשוך בחינת מהותו ועצמותו? הוא על ידי המצות.

And how can one draw down His very Being and Essence? Through the mitzvos.

כי תרי"ג מצות דאורייתא וז' מצות דרבנן, הם תר"ך עמודי אור, גימטריא כתר.

For the six hundred thirteen mitzvos of the Torah and the seven mitzvos of the Sages are six hundred twenty pillars of light, the numerical value of keser (crown).⁵⁴

שכמו שהעמוד הוא מלמעלה למטה, כמו כן המצות הם מבחי' "גלגלתא", בחי' "כתר" הממוצע בין מאציל לנאצלים.

Just as a pillar reaches from above to below, so the mitzvos are from the level of Gulgalta (the "skull," the outer aspect of Keser) — Keser, which is the intermediary between the Emanator and the emanated.

כי איך יכול למשוך ממהותו ועצמותו ית' למטה, הוא על ידי המצות, רמ"ח אברין דמלכא.

For how can one draw His very Being and Essence down below? Through the mitzvos, "the two hundred forty-eight limbs of the King."⁵⁵

וכמו שכתוב "וימינו תחבקני". כמשל החובק את האדם מחמת אהבת פנימיותו, שהוא חכם ביותר, וכדומה. רק שאינו יכול לתפוס אותו כי אם על ידי הגוף ואבריו.

As it is written, "and His right hand embraces me."⁵⁶ It is like one who embraces a person out of love for his inner self — because he is very wise and the like — yet he can take hold of him only through his body and limbs.

כמו כן כביכול, על ידי המצות, רמ"ח פקודין, יכולים להמשיך מהותו ועצמותו, שהם רצונו יתברך.

So too, as it were: through the mitzvos, the two hundred forty-eight commandments, which are His will, one can draw down His very Being and Essence.

וזהו, לאשתאבא בגופא דמלכא, הוא בחי' המצות.

And this is "to be absorbed into the body of the King"⁵⁷ — through the mitzvos.

וזהו שאנו אומרים בקריאת שמע: "שמע ישראל הוי"ה אלקינו" - יחוד אב ואם, תרין ריעין כו'.

This is what we say in the reading of the Shema:⁵⁸ "Hear, O Israel, Hashem is our G‑d" — the union of Abba and Imma (Chochmah and Binah), "two companions."

"ה' אחד" - יחוד ז"א ונוקבא.

"Hashem is One" — the union of Z'eir Anpin and Nukva (the emotive attributes and Malchus).

"ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" - יחודא תתאה.

"Blessed be the name of the glory of His kingdom forever and ever"⁵⁹ — the lower union.

וזהו הכל בחי' יחוד, היינו כשנמשך למטה והיו לאחדים.

All these are unions: when the light is drawn down and they become one.

משא"כ מעשה המצות, "והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום".

Not so the doing of the mitzvos: "And these words which I (Anochi) command you today."⁶⁰

"אנכי" הוא בחי' כתר, על ידי "ודברת בם", כי בחינת הדבור בתורה הוא גם כן מצות עשה.

Anochi is the level of Keser, reached through "and you shall speak of them"⁶¹ — for speaking words of Torah is also a positive mitzvah.

וזהו, "אם יתן איש את כל הון ביתו", בחינת גן עדן העליון ותחתון, בחינת חכמה, טעמי התורה, "בוז יבוזו לו".

This is "If a man would give all the wealth of his house" — the Higher and Lower Gan Eden, chochmah, the reasons of the Torah — "they would utterly scorn it."

שהוא רק בחי' זיו והארה בלבד. אבל "באהבה", "ועמך לא חפצתי" כו'. שהוא "אליו ולא למדותיו", למהותו ועצמותו ית':

For it is only a radiance and glow. But "for love" — "and besides You I desire nothing" — which is "to Him, and not to His attributes," to His very Being and Essence.

וזהו "אחות לנו קטנה".

This is "We have a little sister."⁶²

פירוש, כי עתה נקרא זה "דודי כו'".

That is: now, this is called "my beloved (dodi)."⁶³

אבל כשמתעלה למעלה מעלה על ידי המצות במהותו ועצמותו, נקרא: "אחותי" לשון "ולא מאחין איחוי אלכסנדרי". שהיו לאחדים ממש. "אשת חיל עטרת בעלה".

But when the soul rises higher and higher through the mitzvos into His very Being and Essence, it is called "my sister (achosi)" — a term like "they may not join it with an Alexandrian joining (ichui)"⁶⁴ — for they have become truly one. "A woman of valor is the crown of her husband."

ושם נק' בחי' "קטנה", נקודה חדא.

There it is called "little" — a single point.

כי כשמקבלת מבחינת חכמה, נק' "רבה אמונתך".

For when Malchus receives from chochmah, it is called "great is Your faithfulness."⁶⁵

וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה "אימתי גדול, כשהוא בעיר אלקינו". היינו שיש השפעות והמשכות רבים.

As our Sages, of blessed memory, said: "When is He great? When He is in the city of our G‑d."⁶⁶ That is, when there is much influence flowing down.

מה שאין כן כשיתעלה בחינת מלכות למעלה מעלה להיות עטרת בעלה, אז היא בחי' נקודה חדא.

But when Malchus rises higher and higher to become the crown of her husband, she is a single point.

(וע' ברעיא מהימנא פרשת תרומה דף קנ"ח ע"א, "ואיהי עטרה על רישיה מסטרא דסגולתא")

(See Raya Mehemna, Parshas Terumah, page 158a: "And she is a crown on His head, from the side of the segolta.")⁶⁷

וכידוע שנקודה אחת עליונה כולל כל בחינה התחתונה. כמאמר רבותינו זכרונם לברכה, "רגלי החיות כנגד כולם, שוקי החיות" כו':

As is known, a single higher point includes the whole of the lower level. As our Sages, of blessed memory, said: "The feet of the Chayos are equal to all of them, the shins of the Chayos…"⁶⁸

ושדים אין לה.

"And she has no breasts."⁶⁹

פי' שעתה נמשך ונשפע למטה בהיכלות דבי"ע: "ומלכותו בכל משלה".

That is: now, Malchus flows and is drawn down into the chambers (heichalos) of Beriah, Yetzirah and Asiyah — "and His kingship rules over all."

מה שאין כן למעלה, "איידי דטריד למיבלע לא פליט" אינו נמשך ונשפע כלל:

Above, however, "since it is busy absorbing, it does not give out"⁷⁰ — nothing is drawn or flows down at all. Like a woman without breasts, she does not nurse others.

מה נעשה לאחותינו ביום שידובר בה.

"What shall we do for our sister on the day she is spoken for?"⁷¹

פירוש, כי למטה: "וידבר ה' כו'", "דבר מלך שלטון".

That is: below, "And Hashem spoke…" — "the word of a king is rule."⁷²

היינו שבחינת הדבור, פרצוף בפני עצמו, מנהיג וממשיך לזולתו.

That is, speech is a complete level (partzuf) of its own, which governs and flows to others.

מה שאין כן למעלה, "שידובר בה", בחינת נפעל, שהדבור אינו בפני עצמו, רק בה, שאינו נמשך למטה:

Above, however, "she is spoken for (shayedubar bah)" — in the passive: the speech is not a thing by itself but only within her, and it does not flow down below.

Summary

Why should the prayer of a businessman, sunk in worries of livelihood, reach so high? Because the animal soul comes from Tohu, the world of intense light and few vessels, which is above Tikkun, the ordered world where the attributes blend. Below, the animal soul has fallen far; but when it is refined in prayer, its intensity becomes the boundless love of "with all your might." The worries of livelihood are "the waters of Noach" — a flood from Tohu that purifies. One enters the "ark" — the words of prayer — and reaches "Noach," rest, the level of Shabbos, where all the day's deeds are raised. That love scorns even the "wealth of the house," the Torah's wisdom, which is only a radiance; it seeks His Essence, which is drawn down only through the mitzvos, the limbs of the King. Then the soul becomes "a sister," one with Him: a single point that rises to be the crown of her husband.

Notes

1. A reference to the opening maamar, "Mayim Rabim," which explains that "many waters" — the worries of earning a living — cannot extinguish the love, and that the prayer of a person occupied in business reaches a higher level.

2. Shir HaShirim 8:7: "Many waters cannot extinguish the love, nor can rivers drown it; if a man would give all the wealth of his house for love, he would be utterly scorned." This maamar explains the two preceding maamarim on this verse, "Mayim Rabim" and "Im Yiten Ish".

3. Devarim 6:5: "You shall love Hashem your G‑d with all your heart, with all your soul and with all your might."

4. Bereishis Rabbah 9:10, on the verse "And G‑d saw all that He had made, and behold it was very good" (Bereishis 1:31).

5. Berachos 34b: "In the place where baalei teshuvah stand, completely righteous people cannot stand."

6. Bereishis 36:31: "These are the kings who reigned in the land of Edom before a king reigned over the children of Israel." In Kabbalah these kings who "reigned and died" are the sefiros of the world of Tohu, which shattered.

7. Cited by Rashi on Bereishis 1:1 (on the words "G‑d created"), from the Midrash.

8. Divrei HaYamim I 29:11: "Yours, Hashem, are the greatness and the might, the glory, the victory and the majesty."

9. Devarim 12:23: "Only be strong not to eat the blood, for the blood is the soul."

10. Avos 5:2: "There were ten generations from Noach to Avraham, to make known how great is His patience, for all the generations angered Him continually, until Avraham our father came and received the reward of them all."

11. A teaching of the Midrash: the day Shlomo said Shir HaShirim was a day of joy such as there had not been since the world was created.

12. Melachim I 8:11: "The kohanim could not stand to minister because of the cloud, for the glory of Hashem filled the House of Hashem." The fire that came down from heaven is described in Divrei HaYamim II 7:1.

13. Yirmiyahu 32:31. Rashi there: "On the day the foundation of the House was laid, Shlomo married the daughter of Pharaoh."

14. See Tanya, ch. 3, which explains that the soul is made up of ten powers corresponding to the ten sefiros.

15. Yechezkel 1:10: "And the likeness of their faces: the face of a man, and the face of a lion on the right… and the face of an ox on the left."

16. Niddah 31a: "There are three partners in a person: the Holy One, blessed be He, his father and his mother… and the Holy One, blessed be He, gives him a spirit and a soul." See also Kiddushin 30b.

17. Tehillim 139:5: "Behind and before You formed me." The Midrash (Bereishis Rabbah 8:1) reads it: man was formed last of all creatures, and also first.

18. Bava Kama 71b–72a: Rava said to his students, "The reason I did not tell you this last night is that we had not eaten beef."

19. Tehillim 104:15.

20. Koheles 2:13: "Wisdom excels folly as light excels darkness." Chassidus reads it: the advantage of light that comes out of the darkness itself.

21. Bereishis Rabbah 10:6: "There is no blade of grass below that has no mazal (constellation) above that strikes it and tells it, Grow!"

22. Tehillim 145:13: "Your kingship is a kingship over all worlds."

23. Makkos 24b: "If this is so for those who transgress His will, how much more so for those who do His will."

24. Tehillim 148:13–14: "His splendor (hodo) is over earth and heaven… for the children of Israel, the people close to Him." The maamar reads hodo as hod, mere radiance.

25. Tehillim 73:25: "Whom have I in heaven? And besides You I desire nothing on earth."

26. The opening formula of the blessing recited before performing a mitzvah.

27. Tehillim 103:19: "Hashem has established His throne in the heavens, and His kingship rules over all."

28. Bereishis 30:13: "And Leah said, In my happiness (be'oshri), for women will call me happy."

29. Yeshayahu 54:9: "For this is like the waters of Noach to Me: as I swore that the waters of Noach would no more pass over the earth."

30. Shemos 9:15: "For now I could have sent forth My hand and struck you and your people with pestilence, and you would have been cut off from the earth."

31. Bereishis 6:11: "And the earth was filled with violence."

32. Taanis 2a: the rains are called "the might of the rains" (gevuros geshamim) because they come down with might.

33. Bereishis 7:23.

34. Bereishis 7:20: "Fifteen cubits upward did the waters prevail, and the mountains were covered."

35. Pesachim 88a: "Not like Avraham, of whom 'mountain' is written."

36. Bereishis 7:1.

37. Targum Onkelos on Bereishis 2:2 renders "and He rested (vayishbos)" as venach, the same root as Noach.

38. Esther 9:18: "and they rested on the fifteenth," after the battle.

39. Tamid 33b (Mishnah Tamid 7:4): "A psalm, a song for the time to come, for the day that is entirely Shabbos and rest for eternal life."

40. Mishlei 5:5: "Her feet go down to death." In Chassidus this describes Malchus descending into the worlds of Beriah, Yetzirah and Asiyah.

41. Bereishis 1:3 and 1:6.

42. Tikkunei Zohar, introduction (3b): "He and His life-force are one; He and His vessels are one."

43. Zechariah 13:2 ("I will remove the spirit of impurity from the land") and Yeshayahu 25:8 ("He will swallow up death forever").

44. Mishlei 12:4: "A woman of valor is the crown of her husband."

45. Yirmiyahu 31:22: "For Hashem has created a new thing on earth: a female shall surround a man."

46. Shir HaShirim 8:7; see note 2.

47. Mishlei 24:3: "With wisdom a house is built."

48. Mishlei 24:4: "And with knowledge the rooms are filled with all precious and pleasant wealth."

49. Zohar II 62a, 85a: "The Torah comes forth from Chochmah."

50. Shemos 15:3: "Hashem is a man of war." See the preceding maamar.

51. Berachos 17a: in the World to Come the righteous "enjoy the radiance of the Shechinah."

52. Avos 1:3: "Be not like servants who serve the master in order to receive a reward."

53. A saying of the Kabbalists: one must direct one's prayer to Him alone, not to His attributes (middos).

54. The 613 mitzvos of the Torah and the seven mitzvos of the Sages total 620, the numerical value of keser (כתר), the crown. They are described in the works of Kabbalah as six hundred and twenty "pillars of light."

55. Tikkunei Zohar, tikkun 30: "The 248 commandments are the 248 limbs of the King." See Tanya, ch. 23.

56. Shir HaShirim 2:6: "His left hand is under my head, and His right hand embraces me."

57. An expression of the Zohar, explained in the preceding maamarim: the soul's yearning to be absorbed into G‑d Himself.

58. Devarim 6:4.

59. The verse said quietly after the first verse of the Shema. On its source see Pesachim 56a.

60. Devarim 6:6.

61. Devarim 6:7: "And you shall speak of them."

62. Shir HaShirim 8:8: "We have a little sister, and she has no breasts; what shall we do for our sister on the day she is spoken for?"

63. Shir HaShirim 5:2: "The voice of my beloved (dodi) knocks: Open for me, my sister, my beloved…"

64. Moed Katan 26b, on tearing a garment in mourning: a tear made along a seam counts if it is an "Alexandrian joining" (ichui alexandri), a seam so fine that the garment is as one piece.

65. Eichah 3:23: "They are new every morning; great is Your faithfulness."

66. Expounding Tehillim 48:2: "Great is Hashem and highly praised, in the city of our G‑d."

67. Raya Mehemna, Zohar II (Parshas Terumah), 158a: "And she is a crown on His head, from the side of the segolta."

68. Chagigah 13a: "The feet of the Chayos are equal to all of them; the ankles of the Chayos are equal to all of them…"

69. Shir HaShirim 8:8; see note 62.

70. A Talmudic expression: something busy absorbing does not give anything out.

71. Shir HaShirim 8:8; see note 62.

72. Koheles 8:4: "Since the word of a king is rule."