יבל הוא הי' אבי יושב אוהל

יבל הוא היה אבי יושב אהל ומקנה.

"Yaval was the father of those who dwell in tents and keep cattle."¹

ושם אחיו יובל הוא היה אבי כל תופש כנור ועוגב.

"And his brother's name was Yuval; he was the father of all who play the harp and flute."²

הנה ארז"ל: "כל בעלי השיר יוצאין בשיר כו'".

Our Sages said: "All animals that wear a shir (collar) may go out with the shir…"³ The maamar reads shir also as "song."

פי', שכל בחי' העלאה ממהות למהות, כמו מג"ע התחתון לג"ע העליון וכדומה, הוא ע"י השיר, שהוא בחי' בטול היש.

That is: every ascent from one state of being to another — as from the lower Gan Eden to the higher Gan Eden, and the like — is through song, which is bittul hayesh, the nullification of one's sense of self.

וכנודע' שלא יוכל להתהוות מיש ליש אא"כ נעשה היש תחילה בחי' אין, אז יוכל להתהוות ממנו יש אחר בתוס' ברכה.

As is known, one "something" cannot come from another "something" unless the first first becomes "nothing" (ayin); then a new "something" can come from it, with added blessing.

כמשל הגרעין הנזרע בארץ, שצריך להיות נרקב בארץ ואח"כ יכול לצמוח מזה הרבה גרעינים.

It is like a seed sown in the earth: it must rot in the earth, and afterward many seeds can grow from it.

וכמו"כ למעלה בנשמות ומלאכים, כדי שיהיה לו עלייה בתוספת השגה - צריך מקודם להיות בבחי' בטול היש והשגה ראשונה שהיה לו, ואח"כ יוכל לעלות השגה יותר גדולה.

So too above, with souls and angels: to ascend to greater comprehension, one must first nullify his sense of self and the comprehension he had; afterward he can rise to a greater comprehension.

וזהו בחי' עמוד שבין ג"ע התחתון לג"ע העליון, הוא בחי' בטול כנ"ל.

This is the "pillar" between the lower and the higher Gan Eden: it is bittul, as explained.

וזהו: "כל בעלי השיר יוצאין" בהשגתם ונמשכים לעלות למעלה, ע"י השיר.

This is "all who have a shir go out": they go out of their present comprehension and are drawn upward, through song.

ולכן בשעת הקרבת הקרבן היה צריך להיות ג"כ שיר. כי ענין הקרבנות הוא העלאה ממטה למעלה. "אשה ריח ניחוח". וצריך לזה ג"כ בחי' שיר, בחי' בטול כנ"ל, שיוכל להתעלות:

Therefore song was required when an offering was brought. For the offerings are an elevation from below to above — "a fire-offering, a pleasing fragrance"⁴ — and for this there must be song, bittul, as explained, so that it can rise.

והנה יש שיר פשוט ושיר כפול. וכנודע שבהעמוד יש ג' גוונים: חיור וסומק שהוא בחי' חו"ג, וירוק בחי' התכללות כו'.

Now there is a simple song and a double song. As is known, the pillar has three colors: white and red — Chesed and Gevurah (kindness and severity) — and green, which includes both.

כי הנה בבחי' בטול יש הרבה מדרגות. יש בחי' בטול פשוט, נקודה אחת, בחי' יו"ד. ויש בחי' בטול שנכלל בזה גם מדות, בחי' אהבה או יראה וכו'.

For bittul has many levels. There is simple bittul — a single point, the letter yud. And there is bittul that also includes emotions — love or fear.

וכן בחיצוניות המדות, שהן חו"ג, יש התכללות ג"כ חסד שבגבורה. כמו המכה את בנו שהוא בחי' גבורה ונכלל בזה בחי' חסד ואהבה. שמחמת אהבה רצונו להדריכו בדרך הישר. ולכן מכה דייקא בנו ולא אחר: "כי את אשר יאהב יוכיח".

So too in the outer emotions, Chesed and Gevurah, there is inter-inclusion — kindness within severity. One who strikes his son acts with Gevurah, yet kindness and love are included in it: out of love he wants to guide him on the straight path. That is why he strikes specifically his own son and not another: "for the one whom G‑d loves, He rebukes."⁵

וכשהבטול הוא בטול פשוט - נקרא שיר פשוט. וכשיש בזה עוד מדה אחת: אהבה או יראה (עמ"ש בפי' הזהר פ' קרח ע"פ קרואי מועד) - נקרא שיר כפול. וכשיש התכללות המדות (אהוי"ר גם שניהם בהבטול) - נק' שיר משולש. ועד"ז יש ג"כ שיר מרובע.

When the bittul is simple, it is called a simple song. When it carries one more emotion — love or fear (see the explanation of the Zohar in Parshas Korach on "those summoned to the assembly"⁶) — it is called a double song. When the emotions are included together (both love and fear within the bittul), it is called a triple song. In the same way there is also a fourfold song.

(עמ"ש בענין תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר, שהן התכללות ד' בחי' יחד. אהוי"ר ורחמנות ובחי' שש הוא האהבה מוסתרת כו')

(See what is written on "blue, purple, crimson and twisted linen,"⁷ the inter-inclusion of four levels together: love, fear and compassion, while the linen (shesh) is the hidden love.)

"כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם" שהוא התכללות מצפון לדרום ע"י הרוח המנשב מצפון לדרום. וכן ממזרח למערב כו'.

"For like the four winds of heaven I have spread you out":⁸ the inclusion of north in south through the wind that blows from north to south, and likewise from east to west.

(ולפעמים יש התכללות כל הד' בחי': מזרח מערב צפון ודרום, ע"י הרוח המנשב כך כו')

(And sometimes all four — east, west, north and south — are included together, through a wind blowing that way.)

וזהו ג"כ ענין הליכת השמש ממזרח למערב, הוא ג"כ ענין בטול. והוא בחי' נפש שבשמש, שהוא בחי' השגתה. ומחמת זה גוף השמש הולך תמיד בגשמיות בבחי' בטול.

This is also why the sun travels from east to west — it too is bittul. This is the "soul" of the sun, its comprehension; because of it, the body of the sun moves constantly, physically, in a state of bittul.

(כמבואר בענין שמש בגבעון דום כו' בדרוש דחרבות צורים).

(As explained concerning "Sun, stand still at Givon…"⁹ in the discourse on "knives of flint."¹⁰)

ויש בזה ב' דעות בהליכתה: אם הוא מצד אהבה ותשוקה או מצד בטול הפשוט.

There are two views about its movement: whether it is out of love and yearning, or out of simple bittul.

ובאמת יש לפעמים בטול פשוט ולפעמים יש בזה ג"כ בחי' אהבה כנ"ל.

In truth, sometimes there is simple bittul, and sometimes love is included in it as well, as explained.

(וז"ש: "וזרח השמש כו'" הולך אל דרום וסובב אל צפון כו' וכדפי' ע"ז בזהר ר"פ ויצא שהוא להיות בחי' התכללות ד' בחי' מזרח ומערב צפון ודרום כו'. "וזרח.. ובא" - בהן מזרח ומערב):

(This is the meaning of "The sun rises…, going toward the south and turning toward the north,"¹¹ as the Zohar explains at the beginning of Parshas Vayeitzei¹² — the inclusion of all four directions, east and west, north and south. "Rises… and sets" — these are east and west.)

וזהו ענין: "יובל אבי כל תופש כנור כו'".

This is the meaning of "Yuval, father of all who play the harp…"

פי', "יובל" לשון הולכה. שמוביל וממשיך למעלה, ע"י כנור ועוגב, בחי' שיר כנ"ל. שע"י השיר הוא העלייה יוצאין בשיר כו'.

Yuval means "bringing" (hovalah): he leads and draws upward through the harp and flute, which is song, as explained. For through song comes the ascent: "they go out with the shir."

"ויבל הוא היה אבי יושב אהל ומקנה". כי כתיב: "לשמש שם אהל בהם". פי', כדי שיהיה להשמש בחי' זו שיהיה לה בחי' בטול ותשוקה, הוא ע"י אהל בהם.

"And Yaval was the father of those who dwell in tents and keep cattle." For it is written, "For the sun He set a tent in them":¹³ that is, the sun has its bittul and yearning through "a tent in them."

אהל הוא בבחי' מקיף. מלמעלה נמשך הארה זו, שתהיה תמיד בבחי' בטול.

A tent is makif, encompassing. This radiance is drawn from above, so that it be constantly in a state of bittul.

וזהו בחי' יבל, לשון: "ויבל לחמורים", שהוא ענין בלבול ותערובות. פי', שהיא הארה מבחי' מקיף, ששם הוא בלי התחלקות ויוכל להתערב הכל, שיומשך הארה גם למטה, שיוכל להיות אח"כ בחי': "יובל אבי כל תופש כנור" שהוא בחי' בטול כנ"ל.

This is Yaval, from the expression "and he mixed fodder (vayavol) for the donkeys"¹⁴ — mixing and blending. That is, it is a radiance from the encompassing level, where there is no division and all can blend together, so that the radiance be drawn below as well — so that afterward there can be "Yuval, father of all who play the harp," which is bittul, as explained.

וזהו: "אבי יושב אהל ומקנה", שבחי' אהל הוא בחי' מקיף כנ"ל, ולכן יוכל להיות גם למקנה להמשיך למטה.

This is "father of those who dwell in tents and keep cattle": the tent is encompassing, as explained, and therefore it can extend to the cattle as well — drawing it down below.

(כי המקיף אין בו מעלה ומטה. כמ"ש: "ומתחת זרועות עולם")

(For the encompassing light has no above and below, as it is written, "and beneath are the everlasting arms."¹⁵)

כמו יעקב שהיה רועה צאן: "מקל לבנה לח כו'" (התכללות חג"ת. ע' זהר ויצא) שאדם אחר רועה צאן - הוא רועה בגשמיות. משא"כ יעקב שהיה יושב אהלים, המשיך מבחי' מקיפים להיות רועה צאן.

Like Yaakov, who was a shepherd — "a fresh rod of poplar…"¹⁶ (the inclusion of Chesed, Gevurah and Tiferes; see the Zohar on Vayeitzei). When another man tends sheep, he tends them physically. But Yaakov, who "dwelt in tents,"¹⁷ drew from the encompassing levels into his shepherding.

וזהו: "יושב אהל ומקנה כנ"ל.

This is "who dwell in tents and keep cattle," as explained.

(ועמ"ש מענין יובל בפ' שלח ע"פ מקושש. ועיין עוד מענין מקנה בפ' ויצא ע"פ ושש שנים בצאנך כו'. וע"פ ואלה המשפטים כו'):

(See what is written about yovel in Parshas Shelach, on the wood-gatherer; and further about cattle in Parshas Vayeitzei, on "and six years for your flock…"; and on "And these are the ordinances…"¹⁸)

Notes

1. Bereishis 4:20: "Adah bore Yaval; he was the father of those who dwell in tents and keep cattle."

2. Bereishis 4:21.

3. Mishnah Shabbos 5:1 (Shabbos 51b): "All animals that wear a collar may go out [on Shabbos] with the collar and be led by the collar."

4. Vayikra 1:9, and elsewhere.

5. Mishlei 3:12: "For the one whom G‑d loves, He rebukes, as a father the son in whom he delights."

6. Bamidbar 16:2.

7. Shemos 26:1 and elsewhere.

8. Zechariah 2:10.

9. Yehoshua 10:12: "Sun, stand still at Givon, and moon, in the valley of Ayalon."

10. The discourse on "Make for yourself knives of flint" (Yehoshua 5:2).

11. Koheles 1:5–6: "The sun rises and the sun sets, and hastens to its place, where it rises; going toward the south and turning toward the north."

12. Zohar I, beginning of Parshas Vayeitzei.

13. Tehillim 19:5.

14. Shoftim 19:21: "He brought him into his house and mixed fodder for the donkeys."

15. Devarim 33:27.

16. Bereishis 30:37: "Yaakov took for himself a fresh rod of poplar, hazel and plane tree."

17. After Bereishis 25:27: "and Yaakov was a wholesome man, dwelling in tents."

18. Torah Ohr, the maamar "Ve'eileh Hamishpatim".