להבין בתוספות ביאור ענין וייצר ה' אלקים

ולהבין בתוס' ביאור ענין וייצר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה ואח"כ ויפח באפיו נשמת חיים.

To understand, with further explanation, the verse "The L‑rd G‑d formed man of dust from the ground," and only afterward "He blew into his nostrils the breath of life."¹

שהגוף שלו בתחלתו הי' בלא נפש עדיין, והי' דומם מעפר גשמי, ואח"כ נתלבשה בו נפש חיה המדברת כו'.

His body at first was still without a soul — an inanimate thing of physical dust — and only afterward was a living, speaking soul invested in it.

משא"כ בשאר כל הנבראים דצומח וחי, שגופם ונפשם יצאו כאחד מן הארץ כו'?

Why is this unlike all the other creatures, plants and animals, whose bodies and souls came out of the earth together?

הענין יובן בהקדם. דכמו שיש בגשמיות ד' בחי' דצח"מ. ככה גם ברוחניות נמצאים ד' בחי' אלו.

This will be understood with a preface. Just as the physical world has four levels — inanimate (domem), vegetative (tzome'ach), animal (chai) and speaking (medaber) — so too these four levels are found in spirituality.

ועד"מ בנפש, האותיות הן בחי' דומם שאין בהם גידול כו', והמדות הן בחי' צומח.

For example, in the soul: the letters of thought and speech are the inanimate level, for they do not grow; the emotional attributes (middos) are the vegetative level.

שהרי התפעלות קטנה בתחלתה, מתלהבת אח"כ עד שתהי' שלהבת עזה כו'.

For an emotion that is small at first flares up afterward until it becomes a powerful flame.

וצמיחותם הוא מן השכל. כמו שהצומח גשמי הי' בתחלה צפון וטמון בארץ ואח"כ יוצא וצומח לחוץ, כן המדות הם כלולים ונעלמים תחלה בשכל המולידם ואח"כ יוצאים בגילוי.

They grow out of the intellect. Just as a physical plant is first hidden and buried in the earth and afterward sprouts outward, so the attributes are at first contained and concealed in the intellect that gives birth to them, and afterward come out into the open.

ובנמשל למעלה, המל' נק' דומם, וז"א דאצי', שהוא המדות, נק' צומח.

In the parallel above, Malchus is called "inanimate," and Z'eir Anpin of Atzilus — the Divine attributes — is called "vegetative."

והיינו שצומח מן אימא עלאה, שהוא בחי' השכל העליון שנק' בשם חי. כמ"ש בחוה: "כי היא היתה אם כל חי".

That is, it grows from Imma Ila'ah (the supernal Mother) — the supernal intellect, which is called "living" (chai), as it is said of Chavah: "for she was the mother of all living."²

וגם החכ' נק' חיה. כדכתיב: "והחכמה תחי' כו'".

Chochmah (wisdom), too, is called "living," as it is written, "Wisdom gives life…"³

ונמצא, שהצומח עם החי הם סמוכים זה לזה בלי דילוג והפסק מדריגה אחרת אמצעית ביניהן. והם מתאחדים ומתדבקים זה בזה מצד עצמותן ומהותן.

It follows that the vegetative and the animal are adjacent to each other, with no leap and no other level between them; they unite and cleave to each other by their very essence and nature.

שהרי מתחלה הי' הצומח כלול בחי ממש, שהוא ענין העלם המדות בבחי' עבור בהשכל, כולד הצפון בבטן האם, דירך אמו הוא ממש.

For at first the vegetative was actually contained in the living: the attributes are concealed in the intellect in a state of gestation (ibbur), like a child hidden in its mother's womb, which is literally like a limb of its mother.

וגם אח"כ ביציאתן לחוץ, עדיין צריכין לאמן הם, בימי יניקה. שהשכל מחי' ומגדל את המדות והוא קיומן ממש.

And even after they emerge, they still need their mother during the days of nursing (yenikah): the intellect gives life to the attributes and raises them; it is their very existence.

ולכן גם בגשמיות, במאמר: "תוצא הארץ נפש חיה", יצא גוף הבהמות ונפשותן שהם בחי' צומח וחי כאחד מן הארץ, על היותן סמוכים ומתאחדים זה עם זה גם בשרשן כנ"ל.

Therefore in the physical world too, at the utterance "Let the earth bring forth living creatures,"⁴ the animals' bodies and souls — the vegetative and the animal — came out of the earth together, since they are adjacent and united with each other in their root as well, as explained.

משא"כ הדומם, רחוק מן החי ביותר, שהרי בחי' צומח מפסיק ביניהן.

The inanimate, however, is very far from the animal, for the vegetative level stands between them.

ועד"מ, האותיות אין להם שייכות כלל להשכל. שאינן כמו המדות שהם בערך וסוג קרוב עם השכל.

For example, the letters have no connection at all to the intellect. They are not like the attributes, which are close to the intellect in rank and kind.

וראוי הוא שיהי' התהוות ההתפעלות מן השכל, כמ"ש: "לפי שכלו יהולל איש". וע"כ הם סמוכים זה לזה כנ"ל.

It is fitting that emotion should come from the intellect, as it is written, "A man is praised according to his intelligence."⁵ Therefore they are adjacent to each other, as explained.

אבל האותיות, הן הנה ממהות וסוג אחר. כי הם גשמיים ממש ואין להם שייכות כלל למהות השכל.

But the letters are of a different essence and kind altogether, for they are truly physical and have no connection at all to the essence of the intellect.

(ועמש"ל בד"ה בכ"ה בכסליו גבי נרות וקטורת)

(See what is written below, in the maamar "On the twenty-fifth of Kislev," concerning the lamps and the incense.)⁶

ולכן, גוף האדם שהי' דומם וגולם נתהווה כמו שהוא בלא נפש החיונית, כי לא יכלה נפש החיה כלל להתחבר עמו.

Therefore man's body, which was inanimate, an unformed mass (golem), came into being as it was, without a life-giving soul, for an animal soul could not join with it at all.

אמנם אח"כ נתלבשה בו נפש האדם. עם היותה בחי' מדבר, שהוא למעלה בערך גם מן החי.

Yet afterward the human soul was invested in it — even though it is the speaking level, which is higher in rank even than the animal.

אבל הענין, כי היא הנותנת, שבבחי' שלמטה מטה ביותר א"א שירד וישפיל א"ע שם רק מי שהוא גבוה בערך ביותר.

But the point is that this itself is the reason: only one who is highest in rank can descend and lower himself to the very lowest level.

ולכן בגוף שמבחי' דומם היותר נמוך במדרגה, נתלבשה נפש המדברת הגבוה מכולן. משא"כ בצומח, שלא נתלבשה בו רק נפש החיה.

Therefore in a body from the inanimate level, the lowest in rank, the speaking soul — the highest of all — was invested; whereas in the vegetative only the animal soul is invested.

רק שאותה הנפש יצאה כאחד עם הגוף. אבל בדומם אינו כן שלא יצאה הנפש המדברת עמו כאחד, רק שאח"כ נתלבשה בו כו':

Only, that soul came out together with the body. With the inanimate it is not so: the speaking soul did not come out together with it, but was invested in it afterward.

וביאור כל זה, הנה יובן ע"פ ענין ההפרש שבין מלאכים לנשמות.

The explanation of all this will be understood from the difference between angels and souls.

כי הנה המלאכים נק' בשם: חיות ובהמות. כמ"ש: "פני ארי' אל הימין ופני שור מהשמאל כו'".

The angels are called chayos (living creatures) and beasts, as it is written, "the face of a lion on the right, and the face of an ox on the left…"⁷

והם מורכבים ג"כ מגוף ונפש - ונק' חומר וצורה - כמו בני אדם. רק שההפרש ביניהם לבני אדם הוא, שגופם רוחני יותר.

They too are composed of body and soul — called matter and form — like human beings. The difference between them and human beings is only that their body is more spiritual.

וכמ"ש הרמב"ן ע"פ: "עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט". שמרוחניות שני היסודות אלו, אש ורוח, נעשה גופות המלאכים.

As the Ramban writes on the verse "He makes His angels winds, His servants a flaming fire":⁸ the angels' bodies are made from the spiritual essence of these two elements, fire and wind.

יש מהן שגויתם מבחי' רוח, והוא כמו מחנה מיכאל. ויש שמבחי' אש, וכמו מחנה גבריאל כו'.

Some have bodies of wind, such as the camp of Michael; and some of fire, such as the camp of Gavriel.

משא"כ גופות בני אדם, הם מגשמיות ד' יסודות ארמ"ע.

Human bodies, however, are made of the physical substance of the four elements: fire, air, water and earth.

אמנם הסבה לזה למה נתנו להם גופות רוחניות מלישראל?

But why were they given bodies more spiritual than those given to Israel?

כי הנה תכלית הירידה בהשתלשלות העולמות, הוא רק כמ"ש: "ולכבודי בראתיו כו'", דהיינו להיות ביטול היש.

The purpose of the descent through the chain of worlds is only as it is written, "For My glory I created him…"⁹ — that is, bittul hayesh, the nullification of the self-existent "something."

וזהו עיקר ענין עולם התקון, יחוד והתכללות אורות וכלים, שהן דרך כלל בחי' אין ויש.

This is the essence of the World of Tikkun (rectification): the union and inter-inclusion of lights and vessels, which are, in general, ayin ("nothing") and yesh ("something").

כי האורות הן בחי' הארות והמשכות א"ס ב"ה, והן בבחי' ביטול. והכלים הם בחי' יש: חו"ב חו"ג.

For the lights are radiances and flows of the Ein Sof (the Infinite), blessed be He, and they are in a state of bittul; the vessels are yesh: Chochmah and Binah, Chesed and Gevurah.

והנה, בעולם התהו לא יכלו הכלים להכיל את האורות, דהיינו שלא הי' היש נכלל ובטל אל האין.

In the World of Tohu (chaos), which preceded Tikkun, the vessels could not contain the lights; that is, the yesh was not included in and nullified to the ayin.

ועיקר ענין התקון הוא להיות התכללות האורות עם הכלים. וכן להיות התכללות חו"ג, שמאלא וימינא כו'. שהוא בחי' ביטול היש לאין.

The essence of Tikkun is the inter-inclusion of the lights with the vessels, and likewise the inter-inclusion of Chesed and Gevurah, left and right — which is the nullification of the yesh to the ayin.

וגם המלאכים יש להם עבודה זו, לבטל היש והגוף שלהם ע"י נשמתם שהיא מבחי' אין, ונלקחה מחיצוניות הכלים.

The angels too have this avodah (divine service): to nullify their yesh and their body through their soul, which is from the level of ayin and their soul was taken from the outer aspect of the vessels.¹⁰

וכן גם ישראל צריכין לבטל היש, שהוא הגוף הגשמי שלהם ע"י נפשם האלקית. שהיא בעצמה א"צ תקון, לפי שהיא בבחי' אין כו', ונלקח' מפנימי' הכלי' הגבה למעל' ממקור מחצב נפשות המלאכים. ולכך יכולה להפוך ולכבש גם גוף גשמי.

So too Israel must nullify the yesh — their physical body — through their G‑dly soul. That soul itself needs no rectification, for it is on the level of ayin, and was taken from the inner aspect of the vessels, far higher than the quarry from which the angels' souls are hewn. Therefore it can transform and conquer even a physical body.

משא"כ המלאכים, אילו היה להם גוף גשמי - לא היו יכולים להפכו כלל ולהיות בביטול היש, אלא היו נופלים ממדרגתם לגמרי.

Not so the angels: had they a physical body, they could not transform it at all and bring it to bittul hayesh; they would fall from their level entirely.

רק נשמות האדם דוקא, מצד מעלת נשמתם: "עלו במחשבה כו'" יכולים להפוך גם גוף גשמי.

Only human souls, by virtue of their soul's greatness — "they arose in [G‑d's] thought…"¹¹ — can transform even a physical body.

וכמשל מדורת אש גדולה, שמאירה למרחוק יותר מקטנה כו'.

It is like a great bonfire, which shines farther than a small one.

ונמצא מובן עכ"פ, שגוף ונפש של המלאכים הן קרובים בערך זה לזה, ונתהוו כאחד ממש ממקורם, היא בחי' מל' דאצי', שהיא אם כל חי דבי"ע.

It is understood, at any rate, that the angels' body and soul are close in rank to each other, and came into being together from their source: Malchus of Atzilus, which is "the mother of all living" of the worlds of Beriah, Yetzirah and Asiyah.

שע"ז נאמר: "תוצא הארץ נפש חיה". פי', ארץ העליונה, שהיא המל', תוצא נפש כל חיה, הם המלאכים שנק' חיות. ויצאו ביחד, גופם עם נשמתם.

Of this it is said, "Let the earth bring forth living creatures": the supernal "earth," Malchus, brings forth the soul of every living being — the angels, who are called chayos. They came out together, body with soul.

כי הגוף שהוא בחי' צומח הוא אצל וסמוך לבחי' החי כנ"ל, שהצומח הי' כלול בחי בבחי' עבור כו':

For the body, the vegetative level, is next to and adjacent to the animal level, as explained: the vegetative was contained in the living in a state of gestation.

וכמו"כ יובן גם למעלה יותר, בחיון עלאין שהם האבות, שהן הן המרכבה, והיינו בבחי' אצי'. והיו כלולים מתחלה ג"כ בבטן אימא עלאה בחי' עבור, ואח"כ יצאו לגילוי.

The same holds higher still, of the Cheivan Ila'in (the supernal chayos), who are the Patriarchs — "the Patriarchs are the Chariot"¹² — on the level of Atzilus. They too were first contained in the womb of Imma Ila'ah, in gestation, and afterward came out into revelation.

ואז הם בבחי' יניקה כו'. והיינו ענין צומח וחי הסמוכים זה לזה, שנמשכים זה מזה בדרך השתלשלות עילה ועלול כו'.

Then they are in the state of nursing. This is the vegetative and the animal, adjacent to each other, flowing one from the other in a chain of cause and effect.

משא"כ בחי' הדומם שהיא בחי' המל', היא מובדלת בערך מהם ואינה נמשכת בבחי' השתלשלות עו"ע כדרך המשכת המדות מהשכל.

But the inanimate level, Malchus, is set apart from them in rank and is not drawn down by cause and effect, the way the attributes are drawn from the intellect.

כי מן החכמה ולמטה הוא בחי' השתלשלות עו"ע. חכמה ואח"כ בינה ואח"כ דעת עד שאח"כ נמשכים המדות כו' עד בחי' המל' ולא עד בכלל.

For from Chochmah downward is a chain of cause and effect: Chochmah, then Binah, then Daas, until the attributes are drawn forth — up to Malchus, but not including it.

כי התהוות המל' שהיא בחי' אותיות דבר ה', אינן מסוג וערך הבחינה שלמעלה ממנה, עד שיתכן לומר שתהא נמשכת בדרך עו"ע.

For Malchus — the letters of the word of G‑d — is not of the kind and rank of the level above it, such that one could say it is drawn down by cause and effect.

וכמשל האותיות הגשמיים, שאינן מערך המדות והשכל כו'. אלא שהתהוותן הוא מלמעלה יותר. והיינו מעצמיות הנפש שקבועים בה כ"ב אותיות אלו.

So it is with physical letters, which are not of the order of emotion and intellect; rather, they come from higher — from the essence of the soul, in which these twenty-two letters are fixed.

כי הגם דאחה"ע מהגרון כו', היינו שהם באים ומתלבשים במוצאות אלו. אבל שרשם, בנפש. כידוע ומבואר באגה"ק ע"פ ויעש דוד שם.

For although the letters alef, ches, hei, ayin come "from the throat,"¹³ that means only that they come and are clothed in these organs of speech; their root is in the soul, as is known and explained in Igeres HaKodesh on the verse "And David made a name."¹⁴

ולכן אותיות שוים יכולים להורות על ב' שכליים הפכים, רק בשינוי הצרופים בהקדמת ואיחור אות זה מזה, אע"פ שהן הן אותן האותיות ממש. ויהיה שינוי גדול בההשכלה מהפוך להפוך, כמו מאש למים. שזהו חסד וזהו גבורה כו'.

Therefore the same letters can express two opposite ideas, merely by changing their combination — one letter coming before or after another — though they are exactly the same letters; and the idea changes greatly, from one extreme to the other, as from fire to water: one is Chesed and the other Gevurah.

והטעם, מפני שבאמת גוף ועצם האותיות אין להם שייכות למהות השכל כלל עד שיתכן לומר שאותיות אלו שייכים לשכל זה דוקא ולשכל שכנגדו יצטרכו אותיות אחרים, כדרך שהוא במדות שיש שכל נוטה כלפי חסד ואינו נוטה כלפי גבורה ויש שכל נוטה כלפי גבורה כו', לפי שהן נמשכים בבחי' השתלשלות עו"ע כו'.

The reason is that, in truth, the body and substance of the letters have no connection at all to the essence of the intellect, such that one could say these letters belong to this idea in particular and the opposite idea would need different letters. It is not like the attributes, where one idea inclines toward Chesed and not toward Gevurah, and another inclines toward Gevurah — because the attributes are drawn forth by cause and effect.

וכמו"כ למעלה, התהוות האותיות אינו בהשתלשלות עו"ע, וכמו שהמדות נמשכים מבינה - כי אינם מערך זה כו'.

So too above: the letters do not come into being by cause and effect, the way the attributes are drawn from Binah, for they are not of that order.

אבל מ"מ, לזאת הנה יש בהם מעלה יתירה, שהתהוותם הוא ממקור יותר עליון, שמשם דוקא הוא שיכול להיות השפלה זו להיות התהוות מדת המלכות.

Nevertheless, for this very reason they have an added quality: they come from a higher source, and only from there can this lowering take place — the coming into being of the attribute of Malchus.

והוא מ"ש: "בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה", שבחי' ארץ נמשכת מהחכמה דוקא, שהיא למעלה משכל המושג, הנק' תבונה, שבו כונן שמים שהם המדות.

This is the meaning of "With wisdom He founded the earth; He established the heavens with understanding":¹⁵ "earth" is drawn specifically from Chochmah, which is above comprehensible intellect — called Tevunah (understanding) — with which He established the "heavens," the attributes.

אע"פ דגם המדות נמשכים מחכמה, היינו ששם הוא מקורם. אבל עיקר התהוותם להיות בהתחלקות כמו שהן עתה הוא מן התבונה.

Although the attributes too derive from Chochmah, that is only their source; their actual coming into being as distinct attributes, as they are now, is from Tevunah.

כי החכמה נק' יו"ד שהיא למעלה מהתחלקות עדיין כנקודה שהיא בלתי מתחלקת כידוע, והשפעת המדות משם הוא ג"כ בבחי' כללות.

For Chochmah is called yud, which is still above division, like a point that cannot be divided, as is known; so what flows to the attributes from there is also general and undivided.

והוא כדמיון חלק הבן שמהאב נמשך טפה א' לבד, רק שהיא כוללת כל גופו. אבל עיקר בנינו בגידול אבריו להיות בציור פרצוף אדם בהתחלקות האברים הוא מהאם ע"י עבור בבטן האם.

It is like the child's portion from the father: a single drop, which nonetheless contains his whole body. But the actual building of the child — the growth of his limbs into the form of a human figure with distinct limbs — comes from the mother, through gestation in her womb.

וכך הוא ית' כונן שמים, שיהיו המדות מתכוננים היטב כפי שצ"ל בבחי' פרצוף, הוא בתבונה דוקא. והיינו ענין עבור המדות בבינה. ואח"כ יש ימי יניקה ומוחין כו', והוא ענין צומח וחי שהם סמוכים זה לזה כנ"ל.

So too G‑d "established the heavens" — the attributes properly formed as a complete partzuf (configuration) — specifically "with understanding." This is the gestation of the attributes in Binah; afterward come the days of nursing and of mochin (mature intellect). This is the vegetative and the animal, adjacent to each other, as explained.

משא"כ המל', הנה בחכמה דוקא יסודה ממש. וכמ"ש בזוהר: "אבא יסד ברתא". דהיינו, שכמו שהחכמה נמשכת מאין ליש שלא בדרך השתלשלות.

Malchus, however, is founded specifically in Chochmah itself, as the Zohar says: "Abba (the Father) founded the daughter."¹⁶ That is, just as Chochmah is drawn from nothing into something, not by way of cause and effect,

כך גם המל' שהיא בחינת אותיות יש בזה בחי' זו, במה שנמשכת ג"כ מבחי' אין. שהרי עפ"י השתלשלות לא היה ראוי להיות התהוות האותיות מהשכל או מהמדות כו'.

so too Malchus, the level of letters, has this quality: it too is drawn from ayin. For by the order of cause and effect, the letters could not have come from intellect or from emotion.

(ומש"ל דגם חכמה נקרא חי', כמ"ש: "והחכמה תחיה"? היינו כי בחכמה יש ב' מדרגות, בחי' אבא עלאה והוא יו"ד של שם הוי"ה, ח"ע. אבל בחינה ב' הוא נק' ישראל סבא, ומרומז באות ה'. כמ"ש במשנת חסידים מסכת או"א.

(As for what was said above, that Chochmah too is called "living," as it is written, "Wisdom gives life": Chochmah has two levels. One is Abba Ila'ah (the supernal Father), the yud of the Name Havayah — Chochmah Ila'ah. The second is called Yisrael Saba, alluded to in the letter hei, as written in Mishnas Chassidim, Tractate Abba ve-Imma.¹⁷

והנה בחי' ה' הוא בחי' מקור לבחי' חי, כמש"ל שארבעה אותיות שם הוי"ה הן מקור בחי' דצח"מ, לכך בחי' זו הב' דחכמה נקרא ג"כ חי. וזהו: והחכמה תחיה, אבל בחי' ראשונה נקרא מדבר)

Now the hei is the source of the animal level — as said above, the four letters of the Name Havayah are the source of the inanimate, vegetative, animal and speaking — so this second level of Chochmah is also called "living." This is "Wisdom gives life"; but the first level is called "speaking.")

ולכן אדה"ר היה גופו דומם ממש. כי יש ב' מיני אדם:

That is why Adam's body was truly inanimate. For there are two kinds of "Adam":

א', הוא בחי' שם מ"ה שנק' אדם. כמ"ש: "כתפארת אדם לשבת בית", שבחי' ת"ת שהוא כללות ז"א הנק' שם מ"ה נקרא אדם.

The first is the level of the Name Mah, which is called Adam, as it is written, "like the beauty (tiferes) of a man, to dwell in a house":¹⁸ Tiferes, which comprises all of Z'eir Anpin and is called the Name Mah, is called "Adam."

ואמנם בחי' אדה"ר - היינו בחי' ח"ע, שהיא ראשית האצי' ממש, והוא בחי' שם ע"ב.

But Adam, the first man, is the level of Chochmah Ila'ah, the very beginning of Atzilus — the Name Av.¹⁹

ולכן הוא דוקא, שהיה גופו דומם, כי בחכמה דוקא יסד ארץ. שמהחכמה הוא שיכול להיות התהוות הדומם. ואדרבה בדומם דוקא מתלבשת החכמה. משא"כ בצומח, שהרי כונן שמים הוא בתבונה בלבד.

Therefore it was specifically his body that was inanimate, for it is specifically "with wisdom" that "He founded the earth": the inanimate can come into being from Chochmah, and indeed Chochmah is invested specifically in the inanimate. Not so in the vegetative, for "He established the heavens" only "with understanding."

משא"כ נפש החי לא יכלה להתלבש בגוף שמבחי' דומם, שהרי מהבינה לא יכול להיות רק בחי' השתלשלות בלבד עו"ע והוא בחי' צומח ולא התהוות בחי' המל' הנקרא דומם, שזה אינו אלא מח"ע דוקא כו'.

The animal soul, by contrast, could not be invested in a body from the inanimate level, for from Binah there can only be a chain of cause and effect — the vegetative level — and not the coming into being of Malchus, called inanimate, which comes only from Chochmah Ila'ah.

וז"ש בבריאת האדם דוקא: "וייצר ה' אלקים" בב' שמות. שבהן ועל ידן הוא התחברות החכ' עם המל' כו':

This is why, specifically of man's creation, it says "The L‑rd G‑d formed," with two Names: in them and through them Chochmah is joined with Malchus.

ונמצא מובן מכ"ז עכ"פ בטוב טעם ודעת, מה שנפש החיה יש לה גוף שמבחינת צומח דוקא, ונפש המדברת היותר עליונה יש לה גוף מבחינת דומם.

From all this it is understood, with good sense and reason, why the animal soul has a body specifically from the vegetative level, while the speaking soul, which is higher, has a body from the inanimate level.

כי אדרבה, היא הנותנת כי נשמה גבוה היא שיכולה להתלבש בגוף נמוך דוקא כו'.

For on the contrary, that is the very reason: it is a lofty soul that can be invested specifically in a lowly body.

וזהו בין למעלה ובין למטה. כלומר, בין בעולמות עליונים שיש שם דצח"מ, והם בחי' מלאכים הנק' בשם חיות ועופות כנ"ל.

This holds both above and below.²⁰ That is, in the higher worlds there are also inanimate, vegetative, animal and speaking: the angels, who are called chayos and birds, as explained,

כמ"ש פני אריה ופני שור ופני נשר כו' ויש שם בחינת מדבר, ונשמת אדה"ר כולל כל נש"י כו'. וכולם נולדים מהארץ שהיא מל' דאצילות.

as it is written, "the face of a lion, the face of an ox, the face of an eagle…"; and there is also the speaking level there: the soul of Adam, which includes all the souls of Israel. All of them are born from the "earth," Malchus of Atzilus.

והנה במאמר: "תוצא הארץ נפש חיה ועוף יעופף", שהוא ענין התהוות נפש החיה, אזי הגוף שלה יצא כאחד עם הנפש, דהיינו שהיה הגוף בחינת צומח ויצא ביחד עם הנפש. והיינו מפני שגם הנפש נלקחה מחיצוניות הכלים דמל' לכן גופו ג"כ רוחני והוא בחי' צומח כו'.

Now at the utterance "Let the earth bring forth living creatures… and let birds fly,"²¹ which is the coming into being of the animal soul, its body came out together with the soul: the body was on the vegetative level and came out together with the soul. This is because that soul too was taken from the outer aspect of the vessels of Malchus; therefore its body too is spiritual, the vegetative level.

אבל נפש המדברת של האדם לא נתהוית ביחד עם הגוף רק שאח"כ מתלבשת בגוף דומם דוקא היותר נמוך. כי להיותה בעצמה עליונה ביותר ע"כ יכלה לסבול גם גוף גשמי כו'.

But man's speaking soul did not come into being together with the body; rather, it is afterward invested in an inanimate body, the very lowest. Because it is itself so lofty, it can bear even a physical body.

(וכמ"ש ג"כ במ"א שזהו ענין ההפרש בין זיווג נשיקין שממנו התהוות המלאכים שהוא רוחני ביותר. ומ"מ הוא רק השפעה חיצוני' ולכן לא יכולים להתלבש בגוף גשמי. אבל זיווג גופני שממנו נשמות עם היותו השפעה גשמית אבל שרשו בפנימי' דייקא וע"כ מתלבשים בגופות כו')

(As explained elsewhere too, this is the difference between the "union of kisses" (zivug neshikin), from which the angels come into being — it is extremely spiritual, yet it is only an external flow, and so they cannot be invested in a physical body — and the bodily union, from which souls come, which, though a physical flow, is rooted specifically in the innermost; therefore souls are invested in bodies.)

ובין למטה - דהיינו בהתהוות דצח"מ גשמיים, מהארץ הלזו. שנפש החיה יצאה מהארץ ממש, דהיינו שחומר וצורה של החי שהוא ענין נפשו החיונית וגופו יצאו שניהם מן הארץ כמו שיצא הצומח בחומר וצורה שלו ויצאו שניהם כא' להיות סמוכים וקרובים בערך כנ"ל.

And below — in the coming into being of the physical inanimate, vegetative, animal and speaking from this earth: the animal soul came out of the actual earth. That is, the animal's matter and form — its life-giving soul and its body — both came out of the earth, just as the plant came out with its matter and form; both came out together, being adjacent and close in rank, as explained.

אבל במדבר אינו כן כנ"ל, שהגוף נתהווה מן הארץ בבחי' דומם ואח"כ נתלבשה בו נפש מלמעלה והיא הנפש המדברת שלא יכלה לשכון בבחי' צומח רק בדומם גשמי כו'.

But with the speaking being it is not so, as explained: the body came into being from the earth as something inanimate, and afterward a soul from above was invested in it — the speaking soul, which could not dwell in the vegetative level, only in the physical inanimate.

והיינו כי גם למעלה מעלה בבחי' אצי' הוא כמו"כ שהחי מתלבש בצומח והם סמוכים כאחד והוא מ"ש כונן שמים בתבונה וארץ יסודתה בהררי קדש ח"ע כו':

This is because even far above, in Atzilus, it is likewise: the animal is invested in the vegetative and they are adjacent as one. This is the meaning of "He established the heavens with understanding," while the earth has "its foundation in the holy mountains"²² — Chochmah Ila'ah.

Notes

1. Bereishis 2:7: "The L‑rd G‑d formed man of dust from the ground, and He blew into his nostrils the breath of life, and man became a living soul." See the previous maamar, "Lehavin Hata'am Shenishtaneh Yetziras Guf Ha'adam".

2. Bereishis 3:20: "The man named his wife Chavah, for she was the mother of all living."

3. Koheles 7:12: "Wisdom gives life to those who possess it."

4. Bereishis 1:24: "G‑d said, 'Let the earth bring forth living creatures after their kind — cattle, creeping things and beasts of the earth after their kind'; and it was so."

5. Mishlei 12:8: "A man is praised according to his intelligence, but one of perverse heart will be held in contempt."

6. Torah Ohr, the maamar "Bechaf-Hei BeKislev Yomei DeChanukah".

7. Yechezkel 1:10: "As for the likeness of their faces: the face of a man, and the face of a lion on the right for the four of them, and the face of an ox on the left for the four of them, and the face of an eagle for the four of them."

8. Tehillim 104:4: "He makes His angels winds, His servants a flaming fire."

9. Yeshayahu 43:7: "Everyone who is called by My Name, whom I created for My glory; I formed him, indeed I made him."

10. As opposed to the G‑dly soul of Israel, which was taken from the inner aspect of the vessels, as will be explained.

11. After Bereishis Rabbah 1:4: "Israel arose in [G‑d's] thought."

12. Bereishis Rabbah 47:6.

13. After Sefer Yetzirah 2:3.

14. Igeres HaKodesh, epistle 5.

15. Mishlei 3:19: "G‑d founded the earth with wisdom; He established the heavens with understanding."

16. Zohar. Abba is Chochmah; the "daughter" is Malchus.

17. Mishnas Chassidim, Tractate Abba ve-Imma (Father and Mother).

18. Yeshayahu 44:13: "…in the form of a man, like the beauty of a man, to dwell in a house."

19. The Name Havayah spelled out with yuds (יו"ד ה"י וי"ו ה"י) has the numerical value seventy-two, Av; spelled out with alefs (יו"ד ה"א וא"ו ה"א) it has the value forty-five, Mah.

20. Here he explains "above"; further on he will explain "below."

21. Combining Bereishis 1:24, "Let the earth bring forth living creatures," and Bereishis 1:20, "and let birds fly over the earth."

22. Tehillim 87:1: "Of the sons of Korach, a psalm, a song; its foundation is in the holy mountains."