כי כאשר השמים החדשים

כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה וגו'.

"For as the new heavens and the new earth [that I make shall stand before Me, says G‑d, so shall your seed and your name stand]."¹ The maamar will explain "heavens" and "earth" as two movements, in the soul and in G‑dly revelation — ratzo and shov, running and returning — and what will be "new" about them in the time to come.

הנה כתיב: בראשית ברא אלקי' את השמים ואת הארץ, וארז"ל: בראשית בשביל ישראל שנקראו ראשית. וגם אמרו: בשביל התורה שנק' ראשית.

It is written, "In the beginning (Bereishis) G‑d created the heavens and the earth,"² and our Sages said: Bereishis — "for the sake of Israel, who are called 'first' (reishis)"; and they also said, "for the sake of the Torah, which is called 'first.'"³

וא"כ כיון ששמים וארץ נבראו בשביל תורה וישראל מוכרח לומר שיש בחי' שמים וארץ בתורה ובעבודת ישראל, שבהן ועל ידן יתקיימו שמים וארץ הגשמיים.

If so, since heaven and earth were created for the sake of the Torah and Israel, we must say that there are levels of "heavens" and "earth" in the Torah and in the service (avodah) of the Jewish people. In them and through them the physical heavens and earth endure.

והענין הוא. כי הנה אמרז"ל: למה נק' שמה ארץ - שרצתה לעשות רצון קונה. פי' שרצתה היינו ל' רץ וגם ל' רצון.

The explanation is this. Our Sages said, "Why is it called eretz (earth)? Because it ran (ratzsah) to do the will (ratzon) of its Maker."⁴ Ratzsah means both "ran" and "willed."

וכמ"ש: בכה ארוץ גדוד - שהוא ג"כ ל' רץ וגם יש בו ג"כ ענין רצון. וכמשי"ת.

So too it is written, "With You I run (arutz) at a troop"⁵ — which also means running, and also carries the sense of will and desire, as will be explained.

והענין. דהנה כתיב: והחיות רצוא ושוב - בחי' רצוא זה הוא ענין תשוקה בלב לדבקה בו יתברך, והוא ג"כ ל' מרוצה כמו הרץ ממקומו להלאה, כך הוא ענין תשוקה זו של החיות להיות יוצאים ועולים ממקומם וליבטל וליכלל בא"ס ב"ה.

The matter is as follows. It is written, "And the chayos (holy beasts) ran and returned" — ratzo vashov.⁶ This ratzo is a yearning of the heart to cleave to Him, may He be blessed. It is also a term for running, like one who runs from his place onward: so the chayos yearn to go out and rise from their place, to be nullified and absorbed in the Ein Sof (the Infinite), blessed be He.

וכעין מ"ש: שרפים עומדי' ממעל לו - ופי' ממעל לשכינתי'. והיינו שתשוקתם להכלל שם כו'.

Similar is the verse, "Serafim stood above Him"⁷ — that is, above His Shechinah: their yearning is to be absorbed there.

וכן בחי' כללות נש"י במקורן ושרשן יש בהן בחי' רצוא ברצון ותשוקה לדבקה בו בא"ס ב"ה. וכמ"ש: ואל אישך תשוקתך.

So too the souls of Israel as a whole, in their source and root, have this ratzo — a will and a yearning to cleave to Him, to the Ein Sof, blessed be He — as it is written, "Your longing shall be for your husband."⁸ The Congregation of Israel longs for the Holy One, blessed be He.

והיינו מפני השגתה בהיותה בבחי' ארץ שהיא בחי' המדרגה התחתונה להיות עם ודבר נפרד כו'.

This comes from her awareness that she is "earth," the lowest rung — a people and a thing apart.

וכן הוא ג"כ בנפש האדם למטה המשכלת ומתבוננת בה' אחד: איך שהוא יתברך מחדש בטובו כו' ומהווה כל העולמות מאין ליש ממש אשר ע"כ הוא ג"כ בחי': ארץ, בבחי' רצוא ורצון לדבקה בו ית', ולאהבה את ה' כי הוא חייך.

So it is too with a person's soul below, which grasps and contemplates that G‑d is One: how He, may He be blessed, "in His goodness renews"⁹ and brings all the worlds into being from nothing, truly. Therefore it too is "earth," in a state of ratzo — a desire to cleave to Him, "to love G‑d, for He is your life."¹⁰

והנה בחי' הרצוא הזה הוא בק"ש, ובחי' השוב הוא בתפלת שמ"ע ובת"ת, שהוא בחי' גילוי אלקות מלמעלה למטה כנודע.

This ratzo takes place in the reading of the Shema. The shov (return) takes place in the Shemoneh Esrei prayer and in Torah study, which are a revelation of G‑dliness from above to below, as is known. The yearning rises; the return draws G‑dliness down.

ופסוד"ז שקודם ק"ש - היינו לספר בשבחו של מקום, כמ"ש: רוממות אל בגרונם - ועי"ז נעשה כמו: חרב פיפיות לעשות נקמה כו' - דהיינו לקרוע המסכים המבדילים גילוי אלקות.

The Pesukei deZimrah (verses of praise) before the Shema are to recount the praise of the Omnipresent, as it is written, "The exaltations of G‑d are in their throat"; and through this it becomes like "a double-edged sword… to execute vengeance"¹¹ — to tear apart the screens that block off the revelation of G‑dliness.

וכ"ז הכנה בלבד לשמ"ע. כי בשמ"ע הוא המשכת גילוי אלקות באמרו: ברוך אתה הוי"ה אלקינו - שהוא בחי' גילוי סוכ"ע בממכ"ע.

All this is only a preparation for the Shemoneh Esrei. For in the Shemoneh Esrei G‑dliness is drawn down and revealed, as one says, "Blessed are You, Havayeh (G‑d), our G‑d" — the revelation of sovev kol almin (the light that transcends all worlds) within memaleh kol almin (the light that fills all worlds).

אך כדי שיבא לזה צריך הוא לסדר שבחו של מקום תחלה בפסוד"ז, כמו: בברוך שאמר והיה העולם.

But to reach this, one must first set out the praise of the Omnipresent in Pesukei deZimrah, as in "Blessed is He who spoke, and the world came to be"¹² —

(כי עם היות שהנה"א היא בחי' ארץ שהוא בחי' רצוא, אך היינו מצד שורשה יש בה בחי' השתוקקות תמיד לדבקה בו ית'.

(For although the G‑dly soul is "earth," a state of ratzo, that is from the side of its root, where it always longs to cleave to Him.

אבל בירידתה למטה להתלבש בגוף ונה"ב אשר הן מסתירי' על אורה כו' וממשיכים אותה אחריהם להמשך בקדרות אופל עניני עוה"ז, ואז נסתר ונעלם בה התשוקה והרצוא לאלקות. כנודע שלאום מלאום יאמץ וכשזה קם כו'.

But when it descends below to be clothed in the body and the animal soul, these hide its light and pull it after them into the gloom and darkness of the affairs of this world; then its yearning and ratzo for G‑dliness are hidden within it. As is known, "one nation shall prevail over the other"¹³ — when one rises, the other falls.

ואי לזאת כדי שתוכל לבא לבחי' הרצוא בשעת ק"ש צריכה הכנה רבה לזה, והוא ענין פסוד"ז בסידור שבחו של מקום כו' והכל הכנה לבחי' השוב דשמ"ע, כי גם הרצוא הוא בשביל להיות שוב כנודע. כמו שהלוים היו טפלים לכהנים כו'.

Therefore, for the soul to reach ratzo at the time of the Shema, it needs much preparation: this is Pesukei deZimrah, setting out the praise of the Omnipresent. And all of it prepares for the shov of the Shemoneh Esrei, for the ratzo itself exists for the sake of the shov, as is known — just as the Levites were secondary to the Kohanim.

וגם דרך פרט פסוד"ז הוא הכנה לשמ"ע ג"כ שהוא המשכה וגילוי למטה שמתחלה צריך לקרוע המסכים המבדילים ע"י פסוד"ז בכדי שיוכל להיות הגילוי למטה)

In particular, too, Pesukei deZimrah prepares for the Shemoneh Esrei, which is a drawing down and revelation below: first the dividing screens must be torn away through Pesukei deZimrah, so that the revelation can come below.)

איך שבדבור א' בלבד נתהוו שמים וארץ וכל צבאם כו'. וכמו שמסיים בברכה זו בישתבח: מלך יחיד חי העולמים. ובב"ש אומרים ג"כ: יחיד חי העולמים מלך.

— praising how by a single utterance heaven and earth and all their hosts came into being.¹⁴ And so this blessing is concluded in Yishtabach: "King, Unique One, Life of the worlds";¹⁵ and in Baruch She'amar too we say, "Unique One, Life of the worlds, King."¹⁶

- פי' שהוא ית' הוא יחיד ומיוחד כמו קודם בריאת העולם, וחי העולמים הוא רק מבחי' מלך.

This means that He, may He be blessed, is Unique and One just as before the world was created; and "Life of the worlds" comes only from the level of "King."

שבחי' מלוכה היא רק הארה בלבד ממנו יתב' שהארה זו נמשכת ממנו יתב' להיות חיות כל העולמות עליונים ותחתונים. ונודע שיש רבוי עולמות למעלה עד אין קץ ולמטה עד אין תכלית.

Kingship is only a glimmer from Him, and this glimmer is drawn down to be the life of all the worlds, higher and lower. And it is known that there are countless worlds — above without end, and below without limit.

וזהו פי': בשכמל"ו כי ועד אין לו הפסק. והיינו שבחי' כבוד מלכותו נמשך להחיות עולמות ונבראים אין קץ וכמ"ש: היש מספר לגדודיו כו' וכתיב אלף אלפין ישמשוניה ורבו רבבן קדמוהי יקומון וזהו מספר גדוד א' כו'.

This is the meaning of "Blessed be the name of the glory of His kingdom forever and ever (va'ed)":¹⁷ va'ed has no break. The glory of His kingdom is drawn down to give life to endless worlds and creatures, as it is written, "Is there any number to His troops?"¹⁸ and it is written, "A thousand thousands serve Him, and ten thousand times ten thousand stand before Him"¹⁹ — and that is the number of a single troop.²⁰

ועם כל הרבוי הזה מ"מ כולם נמשכים רק מבחי' מלך שהוא בחי' שם לבד כמאמר למען שמו באהבה מלך כו'. והוא בחי' ממכ"ע.

Yet for all this multitude, they all come only from the level of "King," which is merely His "name," as we say, "for the sake of His name, with love. King…"²¹ This is memaleh kol almin.

ומזה נולדה בחי' התפעלות האהבה בלבבו באמרו: ואהבת את ה' אלקיך - פי' את ה' אלקיך היינו כמש"ל: שמע ישראל ה' אלהינו כו' - והוא מה שמעלה יתירה נודע' לנו מכל גדודי מעלה שקרבנו לשמו הגדול, שהוא בחי' סוכ"ע ועצמיות אלקותו יתברך, הוא בחי' יחיד, שלמעלה מעלה מבחי': חי העולמים שהוא רק מבחי' מלך כו'.

From this is born the stirring of love in his heart as he says, "You shall love Havayeh your G‑d."²² "Havayeh your G‑d" is as explained above on "Hear, O Israel, Havayeh is our G‑d…":²³ the special advantage we have over all the troops on high — that He brought us near to His great Name, which is sovev kol almin and the very essence of His G‑dliness, the level of "Unique," far above "Life of the worlds," which comes only from "King."

וזהו שנק' כנ"י: אחת, כמ"ש: אחת היא יונתי כו' - שהיא מקבלת מבחי' ה' אחד ממש. והיינו ע"י שתהי' בבחי' אחת היא לאמה.

This is why the Congregation of Israel is called "one," as it is written, "One is My dove…"²⁴ — she receives from the level of the truly One G‑d. That is, by being "one to her mother":

להיות שע"י ההתבוננות תבא לבחי' אחת להיות לה רק רצון א' לדבקה בו יתב', והוא בחי' רצוא הנ"ל לבחי' סוכ"ע לדבקה בעצמות אלקות. וכמאמר: מי לי בשמים כו'.וזהו ענין: ואהבת שבק"ש.

through contemplation she becomes "one," with only one will — to cleave to Him. This is the ratzo described above, toward sovev kol almin, to cleave to the very Essence of G‑dliness, as it is said, "Whom do I have in heaven…?"²⁵ This is the "You shall love" of the Shema.

ופי' וענין הרצוא - היינו כמ"ש: בכה ארוץ גדוד - בכה דוקא בעצמותך. וארוץ גדוד - היינו בחי' אלף אלפין ישמשוניה ורבו רבבן קדמוהי יקומון.

The meaning of this ratzo is as it is written, "With You I run at a troop": "with You," specifically — with Your very Essence. "I run at a troop" — past the "thousand thousands who serve Him, and ten thousand times ten thousand who stand before Him."

(ועמ"ש במ"א ע"פ: ורב כח לתבונתו אין מספר - איך ששרש כל גדוד הוא בו"ק דאצי' יעו"ש)

(See what is explained elsewhere on the verse "abundant in power, His understanding is beyond number,"²⁶ how the root of every troop is in the six middos (vav ketzavos) of Atzilus; see there.)

שבכולם לא יחפוץ רק בה' לבדו.

In none of them does he desire anything but G‑d alone.

ואדלג שור היינו גם בחי' כל המקיפים עליונים - כי שור הוא חומה. כמ"ש: בנות צעדה עלי שור.

"And with my G‑d I leap over a wall (shur)"²⁷ — over all the supernal encompassing lights (makifim) as well; for shur is a wall, as it is written, "Daughters walked upon the wall."²⁸

ועד"מ החומה הוא מקיף לעיר גם הם אדלג. כי התשוקה היא רק למהו"ע ית' ממש.

As a wall encircles a city, so over these too "I leap," for the yearning is only for His very Being and Essence.

(שגם כל המקיפים כלא חשיב אצלו ית', וכמ"ש במ"א בפי': אדון הנפלאות כו'.

(For all the encompassing lights too are as nothing before Him, as is explained elsewhere on "Master of wonders….

ולכן נק' שור כמו שהחומה נעשית מאבני' שהם רק בחי' דומם, כך כתיב: עשה פלא שבחי' פלא ומקיפי' עליונים הוא רק כמו בחי' עשייה אצלו ית')

That is why they are called a "wall": as a wall is built of stones, mere inanimate matter, so it is written, "doing wonders"²⁹ — "wonder," the supernal makifim, is to Him no more than "doing," the lowest level.)

וז"ש: מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ כו' - שמים הם בחי' מקיפים וארץ הם בחי' פנימיים שזהו בחי' שור ובחי' גדוד הנ"ל. וארוץ ואדלג אותם בכח התשוקה שלי בכה ממש בעצמותך:

This is the meaning of "Whom do I have in heaven? And with You I desire nothing on earth": "heaven" is the encompassing lights and "earth" the inward lights — the "wall" and the "troop" mentioned above. I run past them and leap over them by the power of my yearning "with You," with Your very Essence.

והנה מבחינת רצוא הנ"ל בק"ש נעשה שוב אח"כ בתפלה. ולכן גם בסוף הק"ש הוא מסיים: אני ה' אלהיכם פי' אלקיכם ממש להיות בחי' גילוי אלקות בכל או"א מלמעלה למטה: למהוי אחד באחד כו'.

From this ratzo in the Shema there comes afterwards a shov in prayer. That is why the Shema itself ends, "I am Havayeh your G‑d"³⁰ — truly "your G‑d": G‑dliness revealed in each and every one, from above to below, "to be one with the One."

ואח"כ בשמ"ע בח"י ברכאן נמשך זה הגילוי אור בבחי' שוב ממש בח"י ברכות באמרו: בא"י - מברוך לאתה בגילוי לנוכח כידוע.

Afterwards, in the Shemoneh Esrei with its eighteen blessings, this revealed light is drawn down as an actual shov, as one says, "Blessed are You, G‑d" — from "Blessed" (baruch, a drawing down) to "You," revealed and present, as is known.

ואחר שמ"ע בלימוד התורה נמשך גילוי זה בתורה. כמ"ש: ותורה אור כו' - כי רוח אייתי רוח כו' וע"י בחי' הרצוא הנ"ל נמשך בחי' רוח המשכה מלמעלה למטה.

After the Shemoneh Esrei, through Torah study, this revelation is drawn into the Torah, as it is written, "and the Torah is light"³¹ — for "spirit brings spirit":³² through the ratzo described above, a spirit is drawn down from above to below.

וכמ"ש: אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסף כו'.

As it is written, "If he sets his heart upon Him, He will gather His spirit and His breath to him."³³

ואח"כ במעשה המצות נמשך בחי' שוב זה יותר. וכידוע בשרש ענין המצות שהוא להמשיך האור בכלי דוקא וכמ"ש כי נר מצוה כו'.

Afterwards, in the practical performance of the mitzvos, this shov is drawn down further still. As is known of the root of the mitzvos, their purpose is to draw the light into a vessel, as it is written, "For a mitzvah is a lamp…" — the mitzvah is the lamp, the vessel; the Torah is the light within it.

ועל קיום המצות ארז"ל: בע"כ אתה חי - פי' לפי שאחר האהבה והתשוקה במס"נ בבחי' רצוא הנ"ל אח"כ נעשה בחי' שוב להיות בע"כ אתה חי בגוף כדי להיות גילוי אור האלקי מלמעלה למטה במעשה המצות.

And of fulfilling the mitzvos our Sages said, "Against your will you live."³⁴ For after the love and yearning with mesirus nefesh (self-sacrifice), in the ratzo described above, comes the shov: "against your will you live" in the body, so that the G‑dly light may be revealed from above to below through the performance of the mitzvos.

וזהו פי': בכל לבבך במס"נ- תחילה בבחי' הרצוא ואח"כ ובכל נפשך היא בחי' שוב לקשר מחדו"מ במחדו"מ של התורה ומצות כו'.

This is the meaning of "with all your heart" — with mesirus nefesh, first, in ratzo; and afterwards "with all your soul," which is the shov: binding one's thought, speech and action to the thought, speech and action of the Torah and mitzvos.

והנה בחי' השוב נק': שמים - כי הנה בבחי' השוב הזה בתומ"צ נמשך האור למעלה בבחי' מקיף כידוע שהמצות הן בחי' מקיפי' וע"כ נעשו המצות לבושים לנשמה בג"ע כי הלבושים והמקיפי' ענין א' הם כו'.

Now the shov is called "heavens." For through this shov in Torah and mitzvos, the light is drawn above as an encompassing light. As is known, the mitzvos are encompassing lights; that is why the mitzvos become garments for the soul in Gan Eden, for garments and encompassing lights are one and the same.

וז"ש: צרורה בצרור החיים כו' - צרור זה היינו המצות כידוע, והתורה אע"פ שנק' מזון מ"מ היא ג"כ בחי' לבוש, כמ"ש: עטה אור כשלמה.

This is the meaning of "bound up in the bond of life":³⁵ this bond is the mitzvos, as is known. And the Torah, though it is called food, is also a garment, as it is written, "He wraps Himself in light as in a garment."³⁶

(ועיין דבר זה במ"א ע"פ כי ביום הזה יכפר כו' בענין כך היא דרכה של תורה כו' אשריך וטוב לך. וע"פ וראיתם אותו וזכרתם כו' וע"פ את שבתותי תשמרו)

(See this explained elsewhere: on "For on this day He shall atone…," regarding "This is the way of the Torah… you are fortunate, and it is good for you"; on "You shall see it and remember…"; and on "You shall keep My Shabbosos.")

ע"כ נק' בחי' שוב זה ע"י תומ"צ בשם: שמים. כי כמו שהשמים מקיפי' לארץ כך בחי' השוב הזה הוא בחי' מקיף לבחי' הרצוא דארץ הנ"ל.

Therefore this shov, through Torah and mitzvos, is called "heavens": as the heavens encircle the earth, so this shov encompasses the ratzo of "earth" described above.

ועוד זאת עד"מ מארץ ושמים הגשמיים הרי אנו רואים שהארץ אינה רק כגרגיר חרדל לגבי מרחב הכדור של השמים המקיפי' עליה מכל צדדיה בהשואה אחת.

Moreover, by analogy from the physical earth and heavens: we see that the earth is no more than a mustard seed beside the expanse of the sphere of the heavens, which surround it equally on every side.

כך ערך בחי' הרצוא הזה דארץ לגבי בחי' השוב דתומ"צ שנק' רצונו וחכמתו ית' הוא רק כערך גרגיר חרדל לגבי מרחב הגדול דשמי'.

So the ratzo of "earth," compared with the shov of Torah and mitzvos — which are called His will and His wisdom — is only as a mustard seed beside the great expanse of the heavens.

וזהו: השמים כסאי והארץ הדום רגלי- פי' הדום רגלי הוא ע"ד השרפרף לכסא שמגביה הרגלים כך הנשמות שנק' ברא כרעא דאבוה מתעלים ע"י בחי' ארץ הוא בחי' הרצוא.

This is the meaning of "The heavens are My throne and the earth is My footstool."³⁷ "My footstool" is like the footstool of a throne, which raises the feet: so the souls, of whom it is said that "a son is his father's leg,"³⁸ are raised up through "earth," the ratzo.

ודרך פרט כל זמן שיש עליי' לבחי' ארץ העליונה היא כנס"י כמו בשבת ויו"ט דכתיב: אם תשיב משבת רגלך וכן הג' י"ט נק' ג' רגלים.

In particular, whenever there is an ascent of the supernal "earth," the Congregation of Israel — as on Shabbos and Yom Tov — it is called a "foot." Of Shabbos it is written, "If you turn away your foot because of Shabbos,"³⁹ and the three festivals are called the three regalim, "feet."⁴⁰

והשמים כסאי היינו בחי' שוב שהוא ירידה והמשכה ה"ז כמו היושב על הכסא שמשפיל קומתו.

"The heavens are My throne" is the shov, a descent and drawing down — like one who sits on a throne and lowers his stature.

וזהו: ואתה קדוש יושב תהלות ישראל. - פי' שהוא ית' קדוש ומובדל מכל העולמות רק ע"י תהלות ישראל נמשך להיות יושב ונשפל למטה. וכמאמר: שהקב"ה יושב ועוסק בתורה כו'.

This is the meaning of "You are holy, enthroned upon the praises of Israel":⁴¹ He is holy and set apart from all the worlds, but through the praises of Israel He is drawn to "sit," lowered below — as the Sages say, "the Holy One, blessed be He, sits and studies Torah."⁴²

וזהו שנק' התפלה: סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה - פי' הסולם הוא העליי' בבחי' רצוא אך ראשו מגיע השמימה שבשמו"ע מתחיל השוב כנ"ל ועיקרו אח"כ ע"י תומ"צ.

This is why prayer is called "a ladder set on the earth, whose top reaches heaven":⁴³ the ladder is the ascent of ratzo; but "its top reaches heaven," for in the Shemoneh Esrei the shov begins, as explained above, and its main part comes afterwards, through Torah and mitzvos.

וזשארז"ל לחד מ"ד: דארץ קדמה לשמים בבריאה. כי הרי מבואר למעלה בענין ק"ש וש"ע ותורה, דבחי' הרצוא צ"ל קודם לבחי' השוב.

This is why our Sages said, according to one opinion, that the earth preceded the heavens in creation.⁴⁴ For it was explained above, regarding the Shema, the Shemoneh Esrei and the Torah, that ratzo must come before shov.

וכך היא המדה כי מאתעדל"ת דוקא נעשה אתעדל"ע. וכמ"ש: אם ישים אליו לבו ואז אח"כ: רוחו ונשמתו אליו יאסף. וע"כ ארץ שהוא ל' רצוא קדמה לשמים שהוא בחי' שוב.

This is the rule: an arousal from above comes specifically through an arousal from below — as it is written, "If he sets his heart upon Him," and only afterwards, "He will gather His spirit and His breath to him." Therefore "earth," which means ratzo, preceded "heavens," which is shov.

ובכ"ז יובן משארז"ל: בראשית בשביל ישראל שנק' ראשית וגם בשביל התורה שנק' ראשית. ברא אלקים את השמים ואת הארץ הגשמיים.

With all this we can understand the Sages' teaching: Bereishis — "for the sake of Israel, who are called 'first,'" and "for the sake of the Torah, which is called 'first'" — G‑d created the physical heavens and earth.

דהנה בתורה ובישראל יש בחי' שמים וארץ רוחניים. בתורה הוא בחי' שוב שהוא בחי' שמים כנ"ל. ובישראל בעבודתם במס"נ הוא בחי' רצוא בחי' ארץ.

For in the Torah and in Israel there are spiritual "heavens" and "earth." In the Torah there is shov, which is "heavens," as explained; and in Israel, in their service with mesirus nefesh, there is ratzo, "earth."

וע"כ על ידי תורה וישראל דוקא יתקיימו שמים וארץ הגשמיי', דהיינו ע"י בחי' שמים וארץ הרוחניי' שהוא בחי' רצוא ושוב שע"י תורה וישראל.

Therefore it is specifically through the Torah and Israel that the physical heavens and earth endure — through the spiritual "heavens" and "earth," the ratzo and shov brought about by the Torah and Israel.

(וזהו: ואשים דברי בפיך כו' לנטוע שמים וליסוד ארץ.

(This is the meaning of "I have put My words in your mouth… to plant the heavens and lay the foundations of the earth."⁴⁵

וגם י"ל שבתומ"צ עצמן יש בחי' שמים וארץ. כי המצות מעשיות הן בחי' ארץ. כי: "הארץ הדום רגלי", שרפרף. וכך: "צדקה תרומם גוי".

One may also say that Torah and mitzvos themselves contain "heavens" and "earth." The practical mitzvos are "earth" — "the earth is My footstool," a stool that raises up; and so, "Charity uplifts a nation."⁴⁶

ותורה היא בחי' שמים והמשכה. ועי' על מאמר מזוזה מימין כו'.

The Torah is "heavens," a drawing down. See also on the teaching "the mezuzah on the right…"⁴⁷

וזהו: ואשים דברי בפיך הוא בחי' תורה. ובצל ידי כסיתיך הוא בחי' מצות שעי"ז לנטוע שמים וליסוד ארץ.

Thus "I have put My words in your mouth" is the Torah, and "in the shadow of My hand I have covered you" is the mitzvos — and through them, "to plant the heavens and lay the foundations of the earth."

וא"ש דבראשית היינו בשביל התורה שנק' ראשית שיש בה עצמה בחי' שמים וארץ תומ"צ. לכן עי"ז מתקיימים שמים וארץ. וכן בשביל ישראל כו' שיש בהן בחי' רו"ש.

This fits well with Bereishis — "for the sake of the Torah, which is called 'first'": the Torah itself contains "heavens" and "earth," Torah and mitzvos, and therefore through it the heavens and earth endure. So too "for the sake of Israel," in whom there is ratzo and shov.

ועיין מ"ש ע"פ הזוהר פרשה שופטים שמים וארץ אינון סהדין כו'):

See also what is explained on the Zohar, Parshas Shoftim: "Heaven and earth are witnesses….")

והנה כ"ז הוא ענין שמים וארץ דעכשיו, שצ"ל תחלה בחי' ארץ רצוא. ואח"כ מקבלת מבחי' שמים השוב כו'.

All this concerns the heavens and earth of the present: first there must be "earth," ratzo, and afterwards it receives from "heavens," the shov.

אבל לע"ל כתיב: הנני עושה חדשה בארץ - ופי' וענין התחדשות זו בבחי' ארץ.

But of the time to come it is written, "Behold, I make a new thing in the land (eretz)."⁴⁸ The meaning of this renewal in "earth" is this:

היינו משום דלע"ל לא יהיה שייך בחי' רצוא דארץ ע"ד שהוא עכשיו שהוא ענין הרצוא והתשוקה לצאת מההפך אשר החושך יכסה ארץ כו' כנ"ל בענין פסוד"ז שהוא בחי' רוממות אל בגרונם כדי שעי"ז נעשה חרב פיפיות לעשות נקמה בגוים הוא נה"ב והגוף כו' דהיינו שע"י הרצוא נעשה בטול רצון בחי' אתהפכא חשוכא לנהורא.

in the time to come there will be no place for the ratzo of "earth" as it is now — the running and yearning to escape from the opposite, where "darkness covers the earth,"⁴⁹ as explained above regarding Pesukei deZimrah: "the exaltations of G‑d in their throat," so that it becomes "a double-edged sword to execute vengeance upon the nations" — upon the animal soul and the body. Through the ratzo one's own will is nullified, and darkness is turned into light (is'hapcha chashocha linehora).

שזה אינו שייך רק עכשיו שיש קליפות המסתירים עד שהחשך יכסה ארץ והוא בחי' לבושים המלבישים ומסתירים וכמ"ש אלביש שמים קדרות כו'.

This applies only now, when there are concealing kelipos (husks), so that "darkness covers the earth" — garments that clothe and conceal, as it is written, "I clothe the heavens in blackness."⁵⁰

ולכן הוזהרנו בק"ש השמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם כו' והשתחויתם פי' שכל קליפה המסתר' נק' אלהים אחרים ועבודת כוכבים וההשתחואה היינו בחינת המשכה כמו ע"י השתחואה בקדושה בכריעה בברוך שממשיך גילוי אלקות. כך את זלעו"ז כו'.

That is why we are warned in the Shema, "Beware lest your heart be seduced, and you turn aside… and bow down."⁵¹ Every concealing kelipah is called "other gods" and idolatry, and bowing is a drawing down: just as bowing in holiness, bending the knee at "Blessed," draws down a revelation of G‑dliness, so "one opposite the other"⁵² — bowing to the other side draws nourishment to it.

וזהו מארז"ל ישראל שבחוץ לארץ עובדי ע"ז בטהרה הם.

This is the meaning of the Sages' saying, "Jews outside the Land are idolaters in innocence."⁵³

דהיינו כשהוא ח"ו לגמרי חוץ לארץ העליונה שהוא בחי' הרצון לה' ית' בחי' ארץ שרצתה כו' רק שנמשך לגמרי אחרי הבלי עוה"ז הגם שהם דברים המותרים מבחי' טוב שבנוגה עי"ז גורם יניקה והמשכה לבחי' נוגה.

That is: when a person, G‑d forbid, is wholly "outside the supernal Land" — outside the desire for G‑d, the "earth that ran to do the will" of its Maker — and is drawn wholly after the vanities of this world, even permitted things from the good within kelipas nogah (the husk that holds both good and evil), he thereby causes nourishment and flow to go to nogah.

וזה נקרא השתחואה והמשכה לבחי' אלהים אחרים כו' דהיינו תוס' יניקה לחיצונים.

This is called bowing and drawing down to "other gods" — added nourishment for the external forces.

ועי"ז: ועצר את השמים ולא יהיה מטר שלא יהיה ההמשכה בקדושה מבחי' שוב דשמים עליונים כו' ובהיות כן צריך כ"א לעורר בחי' רצוא אם ישים אליו לבו לאהפכא חשוכא לנהורא ומרירו למתיקו כו' ולעבדו בכל לבבכם כו' שזהו בחי' ארץ.

Through this, "He will close up the heavens and there will be no rain"⁵⁴ — no flow in holiness from the shov of the supernal heavens. This being so, each person must arouse ratzo — "if he sets his heart upon Him" — to turn darkness into light and bitterness into sweetness, and "to serve Him with all your heart,"⁵⁵ which is "earth."

ועי"ז ונתתי מטר ארצכם כו' הוא בחי' השוב.

Through this, "I will give the rain of your land"⁵⁶ — the shov.

משא"כ לעתיד לבא דכתיב: ואת רוח הטומאה אעביר כו' ולא יהיה כלל בחי' קליפה המסתרת גילוי אלקות. וכן נאמר: ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך רואות כו'.

Not so in the time to come, of which it is written, "And I will remove the spirit of impurity…":⁵⁷ there will be no kelipah at all to hide the revelation of G‑dliness. And it is said, "Your Teacher will no longer hide Himself, and your eyes shall see…"⁵⁸

א"כ א"צ כלל ענין בחי' הביטול של היש שזהו בחי' הרצוא דעכשיו לצאת מבחי' ההפך המנגד כו'.

If so, there will be no need at all for the nullification of the yesh (the self) — the present ratzo, to escape from the opposing contrary.

וזהו הנני עושה חדשה בארץ. פי' שלא יהיה כמו עכשיו בחי' רצוא ואתעדל"ת שעי"ז יהיה ההמשכה שאז כיון שיהיה הגילוי למטה כמו למעלה א"כ אין שייך רצוא כו'.

This is "Behold, I make a new thing in the earth": it will not be as now, when the flow comes through ratzo, an arousal from below. Then, since the revelation below will be as it is above, ratzo will have no place.

(ובזה י"ל מ"ש: כי ההרים ימושו כו' - כי הר היינו בחי' רצוא כנודע מענין לא כאברהם שקראו הר כו' ואז יתבטל בחי' זו כיון שגם למטה יהיה הגילוי ממש עין בעין יראו כו')

(With this one may explain the verse "For the mountains shall depart…":⁵⁹ a "mountain" is ratzo, as is known from "not like Avraham, who called it 'mountain'";⁶⁰ and then this level will cease, since below too the revelation will be actual — "they shall see eye to eye."⁶¹)

וע"כ אמר שיהיה אז בחי': השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה - אני דוקא דהיינו מצד אתעדל"ע בלבד ולא מצד אתעדל"ת כלל כי א"צ אתעדל"ת רק לברר ולהפך מחשוכא לנהורא כנ"ל.

That is why it says that there will then be "the new heavens and the new earth that I make" — "I," specifically: from an arousal from above alone, not from an arousal from below at all; for an arousal from below is needed only to refine and to turn darkness into light, as explained above.

אבל לע"ל שא"צ לזה יהי' בחי' אתעדל"ע לבד ע"כ אמר: אשר אני עושה - והיינו שקורא אותן בשם שמים חדשים וארץ חדשה.

But in the time to come, when this will not be needed, there will be an arousal from above alone; therefore it says, "that I make." And that is why it calls them "new heavens" and "new earth":

פי' שבאים בבחי' גילוי מלמעלה למטה מצד עצמות המאציל אשר לא היה עדיין בחי' כזו בבחי' גילוי בראשית ההשתלשלות.

they come as a revelation from above to below from the very Essence of the Emanator — a level never yet revealed at the beginning of seder hishtalshelus (the chain of descending worlds).

כמו דכתיב: ביום עשות ה' אלקים ארץ ושמים - ענין אלקים זה היינו בחי' הצמצום וההסתר.

As it is written, "On the day that Havayeh Elokim made earth and heavens"⁶² — Elokim here is contraction (tzimtzum) and concealment.

ששמים וארץ דעכשיו נמשכו על ידי שם אלקים כמ"ש: בראשית ברא אלקים כו', וע"י ארץ שהוא בחי' רצוא נמתק הדין והצמצום דשם אלקים המעלים והמסתיר.

The heavens and earth of the present came forth through the name Elokim, as it is written, "In the beginning Elokim created…"; and through "earth," the ratzo, the severity and contraction of the name Elokim, which hides and conceals, are sweetened.

וזהו: ביום עשות ה' אלקים שנכלל אלקים זה בהוי"ה וזהו פי': עשות ה' אלקים. היינו יחוד והתכללות שמות אלו יחד.

This is "On the day that Havayeh Elokim made": Elokim is included in Havayeh. This is the meaning of "Havayeh Elokim made" — the union and blending of these Names together.

וכ"ז הוא ע"י ארץ ושמים בחי' רו"ש. אך צ"ל ארץ קדמה דוקא בחי' רצוא תחלה.

All this happens through "earth" and "heavens," ratzo and shov — but "earth" must come first: ratzo first.

אבל לעתיד שיהיו שמים חדשים וארץ חדשה הוא בחי': אשר אני עושה - ולא ע"י צמצומים דשם אלקים ואז יהיו שמים קודם כי א"צ לבחי' קדימת הרצוא כו'.

But in the future, when there will be new heavens and a new earth, it will be "that I make" — not through the contractions of the name Elokim; and then the heavens will come first, since ratzo will no longer need to come first.

וזהו: ויצא כברק חצו - שהוא בחי' גילוי מלמעלה למטה:

This is "His arrow shall go forth like lightning"⁶³ — a revelation from above to below.

אך הנה צריך להבין בענין השמים החדשים וארץ החדשה דאם הם באים רק בבחי' אתעדל"ע לבד שזהו פי' אשר אני עושה כו' א"כ איך יתכן בזה בחי' ארץ בחי' רצוא מלשון רץ כנ"ל.

But we must understand about the new heavens and the new earth: if they come only through an arousal from above — the meaning of "that I make" — how can there be in them "earth," ratzo, from the word "run," as explained?

(והרי לעתיד לא שייך בחי' רצוא כלל אפי' מלמטה כמשנת"ל. וכ"ש לכאורה דלא שייך בחי' זו בהגילוי שמלמעלה שהוא בחי' אשר אני עושה). ולמה אמר והארץ החדשה אשר אני עושה לא היה לו להזכיר רק בחי' שמים לבד?

(After all, in the future there will be no ratzo at all, even from below, as explained above; all the more so, it would seem, it has no place in the revelation from above, "that I make.") Why then does it say "and the new earth that I make"? It should have mentioned "heavens" alone.

אך הענין הוא דגם בבחי' אתעדל"ע בלבד יש ב' מדרגות הללו דרו"ש, רק שהשמים קדמו לארץ.

The explanation is that even in an arousal from above alone there are these two levels, ratzo and shov — only the heavens come before the earth.

ולהבין איך יתכן בחי' רצוא בעצמות המאציל מאחר שאין דבר מסתיר לפניו כלל?

But how can there be ratzo in the Essence of the Emanator, since nothing conceals before Him at all?

הנה יובן עד"מ שאנו רואים בחי' רו"ש בגוף האדם הגשמי ברוח החיים אשר בקרבו שדופק בלבו, ונק' בזוהר: דפיקו דלבא - שהחיות שבלב הוא בא בנשימה דוקא רו"ש בהתפשטות והסתלקות וכן חוזר חלילה שמתפשט וחוזר ומסתלק וחוזר ומתפשט כדפק שביד שהחיות נמשך ומתפשט וחוזר ומסתלק וחוזר ומתפשט.

This can be understood by analogy. We see ratzo and shov in the physical human body, in the breath of life within it that beats in the heart, called in the Zohar defiku deliba, "the beating of the heart." The life in the heart comes in pulses, ratzo and shov, expanding and withdrawing, again and again: it spreads, withdraws, and spreads again — like the pulse in the hand, where the life-force is drawn and spreads, withdraws, and spreads again.

וכן הוא ממש בדפיקו דלבא שהוא ענין התפשטות והסתלקות והתפשטות של רוח החיים שבלב והיינו ממש כמו בחי' רו"ש. ונמצא רו"ש כזה הוא הכל בגוף האדם עצמו עדיין ולא מזולתו אליו.

So it is exactly with the beating of the heart: the expansion, withdrawal and expansion of the breath of life in the heart — exactly like ratzo and shov. Such ratzo and shov take place entirely within the person's own body, not from something outside toward him.

(ור"ל שרו"ש זה הוא כענין המשכת חיות הנפש בהגוף, שסדר המשכה זו הוא ע"י התפשטות והסתלקות כו' שזהו בחי' רו"ש)

(That is, this ratzo and shov is the way the soul's life is drawn into the body: the drawing comes through expansion and withdrawal, which is ratzo and shov.)

וגם הנה יובן עוד במשל זה שבדפיקו דלבא שאין הרצוא קודם לשוב אלא אדרבה השוב קודם לרצוא כנראה בחוש שבראשונה הוא ההתפשטות והמשכת החיות בלב שזהו כמו בחי' שוב המשכת האור בהכלי.

This analogy also shows that in the beating of the heart ratzo does not come before shov; on the contrary, shov comes before ratzo. As we can feel, first comes the expansion, the drawing of life into the heart — like shov, the drawing of light into the vessel.

ואמנם תכף ומיד חוזר ומסתלק והוא בחי' רצוא והסתלקות האור מהכלי וחוזר ומתיישב וכן חוזר חלילה.

Immediately it withdraws again — like ratzo, the light withdrawing from the vessel — and then settles back, and so on, over and over.

וכדמיון הנשימה מהלב,דהפה שבתחלה יתפשט ההבל והרוח ומיד יחזור בחזרה וחוזר ומתפשט. וכדוגמא הזאת יובן למשכיל למעלה בבחי' רצוא ושוב שמלמעלה למטה.

It is like the breath from the heart and mouth: first the breath spreads out, and at once it returns, and spreads out again. From this example the thoughtful will understand ratzo and shov on high, from above to below.

(ולא בבחי' רו"ש, שוהחיות רצוא ושוב של הנבראי' כו'. כ"א אדרבה ג"כ בהשפעה עליונה של א"ס ב"ה בכלים ועולמות.

(Not only in the ratzo and shov of the life-force (chayus) that flows to created beings, but also in the supernal flow of the Ein Sof, blessed be He, into the vessels and the worlds — there too the flow comes by way of ratzo and shov.

וגם אפי' ממש בראשית מראשית ההמשכה מא"ס ב"ה להתלבש בשרש בחי' הכלים שהן שרש כל העולמות עליונים ותחתונים שייך ג"כ רצוא ושוב שהוא הסתלקות והתפשטות.

Even at the very beginning of the flow from the Ein Sof, blessed be He, as it is clothed in the root of the vessels — the root of all the worlds, higher and lower — there is also ratzo and shov, withdrawal and expansion.

כי מיד שנמשך ומתפשט צ"ל הסתלקות שאל"כ יתבטלו הכלים מהיות בחי' כלים כו' רק שההתפשטות הוא קודם. והוא כמו בחי' השוב ואח"כ הוא בחי' הסתלקות ורצוא וכן חוזר חלילה. ועמ"ש במ"א ע"פ ויקחו לי תרומה כו')

For as soon as the light is drawn and spreads out, it must withdraw; otherwise the vessels would be nullified and cease to be vessels. Only the expansion comes first — like shov — and then the withdrawal, ratzo, and so on again and again. See what is explained elsewhere on "Let them take for Me an offering.")

דשייך ג"כ בחי' רצוא. רק שהתפשטות האור קודם לבא ואח"כ מיד חוזר ומסתלק וחוזר ומתפשט.

So there is ratzo above as well; only the expansion of the light comes first, and immediately afterwards it withdraws, and spreads out again.

וזהו ענין: קול דודי דופק - שהקול וההמשכה מלמעלה למטה הוא ג"כ כמו בחי' הדפק הנ"ל.

This is "The voice of my Beloved knocks (dofek)":⁶⁴ the voice and the flow from above to below are also like the pulse (dofek) described above.

ונק' זה בע"ח בשם מטי ולא מטי שהאור מטי ומתפשט וחוזר ומסתלק ולא מטי. שבחי' מטי הוא בחי' ההתפשטות קודם לבחי' לא מטי. והכל בבחי' אלקות עצמו.

In Etz Chaim this is called mati velo mati, "reaching and not reaching": the light reaches and spreads, then withdraws and does not reach. "Reaching," the expansion, comes before "not reaching." And all this is within G‑dliness itself.

וזהו: כי ה' אלקיך אש אוכלה הוא - ענין דמיון שפע האלקות לאש. הוא מפני שהאש טבעו בבחי' הסתלקות אחר ההתפשטות כדמיון דפיקו דלבא.

This is the meaning of "For Havayeh your G‑d is a consuming fire":⁶⁵ the G‑dly flow is likened to fire because it is fire's nature to withdraw after spreading out, like the beating of the heart.

וזהו ענין: השמים החדשים והארץ החדשה - שהוא בחי' ההמשכה העליונה אשר נמשך באתעדל"ע לבד בזה יש ג"כ בחי' שמים וארץ.

This is the meaning of "the new heavens and the new earth": in the supernal flow, which comes through an arousal from above alone, there are also "heavens" and "earth."

ההמשכה, בחי' מטי - נק': שמים. ובחי' ההסתלקות האור מהכלי, הנק': לא מטי - זהו בחי' ארץ מל' רצוא.

The flow, "reaching," is called "heavens"; and the light's withdrawal from the vessel, called "not reaching," is "earth," from the word ratzo.

ולכן כאן קדם שמים לארץ בהיות בחי' מטי קדם לבחי' לא מטי. משא"כ ברצוא ושוב דנבראים צ"ל תחלה ארץ בחי' רצוא ואח"כ שמים בחי' שוב. וכמ"ש והחיות רו"ש וכתיב ביום עשות כו' ארץ ושמים כנ"ל.

That is why here "heavens" come before "earth," since "reaching" precedes "not reaching." Not so with the ratzo and shov of created beings, where "earth," ratzo, must come first, and then "heavens," shov — as it is written, "the chayos ran and returned," and "on the day that G‑d made earth and heavens," as explained above.

וזהו ענין: כאשר השמים החדשי' והארץ החדשה כו' עומדים לפני - לפני דייקא, דהיינו בבחי' הפנימיו' ועצמיות מה שאין אתעדל"ת מגעת לשם כלל.

This is the meaning of "as the new heavens and the new earth… stand before Me" — "before Me," precisely: in the inwardness and essence, where an arousal from below does not reach at all.

כן יעמוד זרעכם ושמכם. פי': זרעכם ושמכם הוא בחי' אתעדל"ת וההמשכה הנמשך ע"י אתעדל"ת.

"So shall your seed and your name stand."⁶⁶ "Your seed and your name" are the arousal from below and the flow drawn down through an arousal from below.

כי הנה המצות נק' בשם זריעה כמ"ש: זורע צדקות. ועי"ז: מצמיח ישועות בגילוי אלקות מבחי' ש"ע נהורין כו'. ושמכם - הוא בחי' קבלת עומ"ש ויעש דוד שם.

For the mitzvos are called "sowing," as it is said, "He sows charity"; and through this, "He causes salvations to sprout"⁶⁷ — with a revelation of G‑dliness from the level of the 370 lights (shin-ayin nehorin). "Your name" is the acceptance of the yoke of Heaven: "And David made a name."⁶⁸

והנה כבר מבואר שבחי' שמים וארץ החדשים הוא גילוי מבחי' שאין אתעדל"ת מגעת לשם כלל שגילוי זה יהי' לע"ל.

Now it has been explained that the new heavens and earth are a revelation from a level that an arousal from below does not reach at all — a revelation that will come in the time to come.

וא"כ סד"א שההמשכה שע"י אתעדל"ת בתומ"צ בבחי' ארץ ושמים שלנו רו"ש תהי' בטילה לגמרי מחמת גילוי העצום ההוא שמבחי' אשר אני עושה.

If so, one might have thought that the flow drawn through an arousal from below — through Torah and mitzvos, our own "earth" and "heavens," ratzo and shov — would be utterly nullified before that immense revelation from the level of "that I make."

לזה אמר: כן יעמוד זרעכם ושמכם. שגם בחי' זו דאתעדל"ת יתעלה להיות עומדים לפני בבחי' הפנימית ממש כמו בחי' שמים החדשים וארץ החדשה כו'.

Therefore it says, "so shall your seed and your name stand": this arousal from below too will be raised up, to "stand before Me" in the truly inward level, like the new heavens and the new earth.

וכמ"ש: הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד - דהיינו עבדי הוא בחי' אתעדל"ת בחי' לעבדה ולשמרה כו'. הנה בחי' זו ממש תתעלה בעילוי אחר עילוי עד כי גבה מאד:

As it is written, "Behold, My servant shall prosper; he shall be exalted and lifted up, and shall be very high":⁶⁹ "My servant" is the arousal from below — "to work it and to guard it."⁷⁰ This very level will rise, ascent after ascent, until it is "very high."

Summary

Heaven and earth were created for the sake of the Torah and Israel, so both contain spiritual "heavens" and "earth." Earth (eretz, from "running") is ratzo: the soul's yearning upward, reached in the Shema after the preparation of Pesukei deZimrah. Heavens is shov: the drawing down of G‑dliness in the Shemoneh Esrei, in Torah study and above all in the mitzvos, which encompass the soul as garments. Now, "earth" must come first — an arousal from below brings the arousal from above. In the time to come there will be "new heavens and a new earth that I make": a revelation from G‑d's Essence by an arousal from above alone. It too has "reaching and not reaching," like the pulse of the heart, but there the "heavens" come first. And "so shall your seed and your name stand": the Torah and mitzvos of the present will themselves be raised to stand "before Me."

Notes

1. Yeshayahu 66:22: "For as the new heavens and the new earth that I make shall stand before Me, says G‑d, so shall your seed and your name stand."

2. Bereishis 1:1.

3. Rashi on Bereishis 1:1: "for the sake of the Torah, which is called 'the first of His way,' and for the sake of Israel, who are called 'the first of His produce.'"

4. Bereishis Rabbah 5:8: "Why is it called eretz? Because it ran to do the will of its Maker."

5. Tehillim 18:30: "For with You I run at a troop; with my G‑d I leap over a wall."

6. Yechezkel 1:14: "And the chayos ran and returned, like the appearance of a flash of lightning." Ratzo is the yearning to leave one's place and be absorbed in the source; shov is the return, to draw light and revelation below.

7. Yeshayahu 6:2: "Serafim stood above Him; each one had six wings."

8. Bereishis 3:16. Here "your husband" is the Holy One, blessed be He, and the longing is that of the Congregation of Israel.

9. From the blessing before the morning Shema (siddur): "who in His goodness renews each day, continually, the work of creation."

10. Devarim 30:20: "to love G‑d your G‑d, to listen to His voice and to cleave to Him, for He is your life."

11. Tehillim 149:6–7: "The exaltations of G‑d are in their throat, and a double-edged sword in their hand, to execute vengeance upon the nations…"

12. The opening of Pesukei deZimrah (siddur).

13. Bereishis 25:23, and Rashi there: "They will not be equal in greatness: when one rises, the other falls." Here: the G‑dly soul and the animal soul.

14. Compare Avos 5:1: "With ten utterances the world was created… Could it not have been created with one utterance?"

15. The end of Yishtabach (siddur): "…who chooses songs of praise, King, Unique One, Life of the worlds."

16. Baruch She'amar (siddur): "We will proclaim You King and mention Your Name, our King, our G‑d — Unique One, Life of the worlds, King."

17. Pesachim 56a: "Yaakov our father opened and said, 'Blessed be the name of the glory of His kingdom forever and ever.'"

18. Iyov 25:3: "Is there any number to His troops, and upon whom does His light not rise?"

19. Daniel 7:10.

20. Chagigah 13b: "One verse says, 'A thousand thousands serve Him…,' and another says, 'Is there any number to His troops?'… 'A thousand thousands serve Him' is the number of one troop, but His troops are without number."

21. The first blessing of the Shemoneh Esrei (siddur): "…and brings a redeemer to their children's children for the sake of His Name, with love. King, Helper, Savior and Shield."

22. Devarim 6:5: "You shall love G‑d your G‑d with all your heart, with all your soul and with all your might."

23. Devarim 6:4.

24. Shir HaShirim 6:9: "One is My dove, My perfect one; she is one to her mother."

25. Tehillim 73:25: "Whom do I have in heaven? And with You I desire nothing on earth."

26. Tehillim 147:5: "Great is our Lord and abundant in power; His understanding is beyond number."

27. Tehillim 18:30, the continuation of the verse.

28. Bereishis 49:22.

29. Shemos 15:11: "Who is like You among the mighty, G‑d… awesome in praises, doing wonders?"

30. Bamidbar 15:41, the last verse of the Shema.

31. Mishlei 6:23: "For a mitzvah is a lamp, and the Torah is light."

32. Zohar II, 162b: "Spirit brings spirit and draws down spirit" — the spirit of man rising from below draws down spirit from above.

33. Iyov 34:14.

34. Avos 4:22.

35. I Shmuel 25:29: "The soul of my lord shall be bound up in the bond of life with G‑d your G‑d."

36. Tehillim 104:2. The "light" is the Torah, and it is His "garment."

37. Yeshayahu 66:1.

38. After the Talmud's expression in Eruvin 70b: "An heir is his father's leg." The souls, who are called His children, are His "footstool."

39. Yeshayahu 58:13.

40. Shemos 23:14: "Three times (regalim) you shall celebrate for Me in the year."

41. Tehillim 22:4.

42. Avodah Zarah 3b: "For the first three hours, the Holy One, blessed be He, sits and studies Torah."

43. Bereishis 28:12.

44. Chagigah 12a: Beis Shammai say the heavens were created first; Beis Hillel say the earth was created first, "as it says, 'On the day that G‑d made earth and heavens.'"

45. Yeshayahu 51:16: "I have put My words in your mouth and covered you in the shadow of My hand, to plant the heavens and lay the foundations of the earth."

46. Mishlei 14:34.

47. Shabbos 22a: the Chanukah lamp is placed by the door "so that the Chanukah lamp is on the left and the mezuzah on the right."

48. After Yirmiyahu 31:21: "For G‑d has created a new thing in the land"; compare Yeshayahu 43:19, "Behold, I make a new thing."

49. Yeshayahu 60:2: "For behold, darkness shall cover the earth."

50. Yeshayahu 50:3.

51. Devarim 11:16: "Beware lest your heart be seduced, and you turn aside and serve other gods and bow down to them."

52. After Koheles 7:14: "G‑d has made the one opposite the other."

53. Avodah Zarah 8a.

54. Devarim 11:17.

55. Devarim 11:13.

56. Devarim 11:14.

57. Zechariah 13:2.

58. Yeshayahu 30:20.

59. Yeshayahu 54:10: "For the mountains shall depart and the hills be moved, but My kindness shall not depart from you."

60. Pesachim 88a: "Not like Avraham, of whom 'mountain' is written… nor like Yitzchak, of whom 'field' is written… but like Yaakov, who called it 'house.'"

61. Yeshayahu 52:8: "For they shall see eye to eye when G‑d returns to Zion."

62. Bereishis 2:4.

63. Zechariah 9:14.

64. Shir HaShirim 5:2: "I sleep, but my heart is awake; the voice of my Beloved knocks."

65. Devarim 4:24.

66. Yeshayahu 66:22, the end of the verse with which the maamar opens.

67. From the blessing before the morning Shema (siddur): "He sows charity, causes salvations to sprout."

68. II Shmuel 8:13.

69. Yeshayahu 52:13.

70. Bereishis 2:15: "G‑d took the man and placed him in the Garden of Eden, to work it and to guard it."