ביאור על הנ"ל

ביאור על הנ"ל
כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה עומדים לפני כן יעמוד זרעכם ושמכם.

An explanation of the above. "For as the new heavens and the new earth that I make stand before Me — so shall your seed and your name stand."¹ This explanation returns to the verse of the preceding maamar from another angle: why the soul comes down into a body, what Torah and mitzvos achieve that the soul's own love and fear cannot, and how "your seed and your name" — Torah and mitzvos — will rise even higher in the time to come.

הנה נודע תכלית ירידת הנשמה לגוף בעוה"ז. שטרם ירידתה, היתה כלולה במאצילה ב"ה באהוי"ר כו'. כי הנפש יש לה שכל ומדות כו'.

The purpose of the soul's descent into a body in this world is well known. Before its descent it was included in its Emanator, blessed be He, through love and fear — for the soul has intellect and emotions (middos).

וירדה ונתלבשה בגוף ונה"ב המעלימים ומסתירים כו' ומלבישים אותה בלבושים צואים. הן המדות שמצד הקליפה כו'.

Then it descended and was clothed in a body and an animal soul, which hide and conceal it and dress it in "filthy garments"² — the emotions that stem from the kelipah (the "husk" that conceals G‑dliness).

שירידה זו צורך עליי' היא. כדי לברר בירורין ע"י המשכת התורה והמצות שבהן מלובש אור א"ס ב"ה.

This descent is for the sake of an ascent: to refine and elevate (levarer birurim) by drawing down the Torah and the mitzvos, in which the light of the Ein Sof (the Infinite), blessed be He, is clothed.

ובהן ועל ידן יהי' גילוי אור א"ס ב"ה ממש על נפשו כו' כמ"ש במ"א.

In them and through them the very light of the Ein Sof, blessed be He, will be revealed upon one's soul, as is explained elsewhere.

ולהבין זה, שהרי התורה והמצות אשר לפנינו הן ג"כ בירידות והשתלשלות המדרגות מאור פניו ית', עד שנתלבשו בענינים גשמיים וחומריים, שלכן בקשו המלאכים אשר: "תנה הודך על השמים כו'".

This needs to be understood. The Torah and mitzvos before us have also come down, step by step through the levels, from the light of His countenance, until they were clothed in physical, material things — which is why the angels asked, "Place Your glory upon the heavens."³

ובמה יהיה יתרון מעלתן ממעלת אהוי"ר של הנשמה?

In what way, then, are they superior to the love and fear of the soul?

וגם, הרי אמרו כי אורייתא בלא דו"ר לא פרחת לעילא, שאהוי"ר הן הגדפין המעלות ומנשאות את התורה.

Moreover, it is said that "Torah without fear and love (dechilu urechimu) does not fly upward":⁴ love and fear are the wings that lift the Torah and raise it on high.

והרי אדרבה נראה שמעלת אהוי"ר גדלה מאד ביתר שאת ממעלת התורה?:

On the contrary, it would seem that love and fear are far greater than the Torah!

אך הענין הוא, דכתיב: "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו כו'".

The explanation is this. It is written, "Everyone who is called by My name, and whom I created for My glory…"⁵

"הנקרא בשמי" - הוא עולם האצילות, שהוא נקרא בשמי ממש. ששם שורה אור א"ס ב"ה ממש, ומתייחדים עמו בתכלית היחוד.

"Called by My name" is the World of Atzilus (Emanation), which is truly called by His name. There the very light of the Ein Sof, blessed be He, rests, and they are united with Him in perfect unity.

דאיהו וחיוהי חד ואיהו וגרמוהי חד. שהכל בטל ונכלל באור א"ס ב"ה ממש. ועל כולם נקרא שמו, שכולם הם בבחי' א"ס.

For "He and His life-forces are one, He and His vessels are one":⁶ everything there is nullified and absorbed in the very light of the Ein Sof, blessed be He. His name is called upon all of them, for all of them are on the level of the Infinite.

הגם שאין ערוך אליו ית', (וכנודע, שאדם דאצילות נקר': אדם דעשיה בחי' עשי' גשמי') ואפילו עולם האצילות אינו אלא זיו והארה כו'.

True, nothing compares to Him — as is known, the "Man" of Atzilus is called the "Man" of Asiyah, a level of physical making — and even the World of Atzilus is only a radiance and a glow.

רק שההארה היורדת ונמשכת שם היא מתאחדת בלי שום פירוד והתחלקות עד שכולם מלאים מן ההארה ההיא. ואין שם תפיסת שום דבר זולת ההארה ההיא.

But the glow that descends and is drawn there is united, without any separation or division, so that all are filled with that glow; nothing there has any standing apart from it.

כי אצילות מלשון הפרשה. כמו: "ויאצל מן הרוח כו'" דגבי משה, דתרגומו: "ואפריש".

For Atzilus is a term of "setting apart," as in "He set apart (vayatzel) some of the spirit…,"⁷ said of Moshe, which the Targum renders "and He set apart."

שבודאי לא נתן כל רוחו על הזקנים עד שהגיעו למעלתו ומדרגתו ממש, אלא שהפריש מרוחו והוריד למטה שיתלבש במדת הזקנים כדי שיתעלו קצת, ויוכלו שאת עמו כאחד והיו לאחדים.

Certainly He did not give all of Moshe's spirit to the elders, so that they reached his actual stature and level. Rather, He set apart some of his spirit and brought it down to be clothed in the measure of the elders, so that they would rise somewhat and be able to "bear [the burden] with him"⁸ as one — "and they became one."⁹

עם היות שאינם אחדות אחד במהותם ממש - מ"מ יכולים הם להתאחד עמו. והיינו שהם מיוחדים בזיו ואור הנמשך ממנו.

Although they are not truly one in essence, they can still be united with him: they are united in the radiance and light drawn from him.

כך עולם האצילות הוא, שהאציל אור א"ס ב"ה והפריש זיו ואור בעולם ההוא שיהי' יכולת בהם לקבל זיו ואור אוא"ס ב"ה הזה, בבחינת יחוד. שיתייחד הכל בבחינת אור א"ס, דהיינו בבחי' אור וזיו הנמשך ממנו.

So it is with the World of Atzilus. The light of the Ein Sof, blessed be He, "set apart" a radiance and light in that world, so that they would be able to receive this radiance and light of the Ein Sof in a state of unity: everything is united in the light of the Ein Sof — that is, in the light and radiance drawn from Him.

וענין היחוד הוא בב' בחינות: איהו וחיוהי איהו וגרמוהי.

This unity is of two kinds: "He and His life-forces," and "He and His vessels."

חיוהי - הם האורות. דהיינו, המקורות שמהן נתהוו חכמה וחסד כו', והמקורות הם אורות וחיות.

"His life-forces" are the lights — the sources from which wisdom (Chochmah), kindness (Chesed) and the rest came into being; and the sources are lights and life-force.

שבאורות לא שייך עדיין בחי' התחלקות פרטים, להיות נק' בשם חכמה או חסד כו'. וכמ"ש במ"א בענין האורות: דאחליפו דוכתייהו אור החסד בכלי הגבור' כו'.

In the lights there is not yet any division into particulars, to be called by the name "wisdom" or "kindness." As is explained elsewhere concerning the lights, they "exchange their places" — the light of kindness in the vessel of severity (Gevurah).

וגרמוהי - הם הכלים המגבילים את האורות. שע"י הכלים הם עולים בשם חכמה או חסד כו'.

"His vessels" are the vessels that define and limit the lights; through the vessels they come to bear the name "wisdom" or "kindness."

ואעפ"כ שורה בהם אור א"ס בבחינת יחוד, ונקרא חכמה דא"ס וחסד דא"ס כו'. שעם היות שנקרא בשם חכמה - מ"מ אינה נגבלת בשם גבול ומדה אלא כמאמר: אנת הוא חכים ולא בחכמה ידיעא כו'.

Even so, the light of the Ein Sof rests in them in a state of unity, and they are called the wisdom of the Ein Sof, the kindness of the Ein Sof. Although it is called "wisdom," it is not confined by any limit or measure, as it is said, "You are wise, but not with a known wisdom."¹⁰

והוא המדע והוא הידוע כו'. ולכן נק' עולם האצילות: "הנקרא בשמי" ממש.

"He is the Knowledge and He is the Known."¹¹ That is why the World of Atzilus is truly "called by My name."

אבל עולם הבריאה, וממנו ולמטה נקרא: "לכבודי בראתיו כו'". כבוד הוא התלבשות. וכמאמר אליהו: "לבושין תקינת לון כו'".

But the World of Beriah (Creation), and everything below it, is called "whom I created for My glory." "Glory" means a garment, as in the words of Eliyahu, "You prepared garments for them."¹²

כמו לבוש שאינו מתאחד עם עצמיות כו', אלא אדרבה שהעצמיות מתכסה ומתעלם בהן לבלתי הגלות נגלות העצמי' כמו שהוא. ואין אור העצמות נראה אלא דרך לבוש זה.

A garment does not become one with the essence; on the contrary, the essence is covered and hidden by it, so that the essence is not revealed as it is. The light of the essence is seen only through this garment.

ומ"מ: "לבושין תקינת לון כו'", שהוא תקון כדי שיתגלה אור העצמיות דרך לבוש דוקא, שבלתי לבוש לא היה עולם הבריאה יכול לקבל כו'.

Yet "You prepared (tekinas) garments for them": it is a tikkun, a preparation, so that the light of the essence may be revealed specifically through a garment, for without a garment the World of Beriah could not receive it.

ולפי שבלבוש זה מתגלה אור העצמות, לכך כתיב: "וצבא השמים לך משתחוים" שבטלים כו'.

Since the light of the essence is revealed in this garment, it is written, "And the host of heaven bows down to You"¹³ — they are nullified before Him.

ומחמת שאינו מתגלה אלא בבחי' לבוש, לכך הם בבחי' פירוד. "ומשם יפרד", טורי דפרודא כו', שאינם מתאחדים כבאצילות:

But since it is revealed only through a garment, they are in a state of separation — "and from there it divided,"¹⁴ "the mountains of separation" (turei de'peruda) — for they are not united as in Atzilus.

והנה נודע עבודת המלאכים שעומדים מששת ימי בראשית ברום עולם ומשמיעים ביראה כו' אריה שאג הוא מיכאל פני אריה אל הימין וכד איהו שאיג שאגין לגבי' ש"ע אלפין אריות כו' שהן מחנה מיכאל כו'.

Now, the service of the angels is known: since the six days of creation they "stand in the heights of the universe and proclaim in awe."¹⁵ "The lion has roared"¹⁶ — this is Michael, "the face of a lion on the right";¹⁷ and when he roars, 370,000 lions roar with him — the camp of Michael.

וצריך להבין מהו עבודתם ואיך נחשבת עבודה להם מה שבטלים בהשגתם חיותם וקיומם מאין ליש, מאחר שכך היא השגתם?

We must understand what their service is. How can it be counted as service on their part that they are nullified when they grasp how their life and existence come from nothing into being, seeing that this is simply what they perceive?

ולמה שואגים ומרעישים? איזה חידוש נתחדש להם בהשגתם זו? ומה הם משתוקקים ונכספים?

Why do they roar and make a great tumult? What is new to them in this perception? And what do they yearn and long for?

אך הענין הוא, כי הנה עולם האצילות הוא עולם התקון, שנתקן כבר להיות האורות והכלים בבחי' איהו וגרמוהי חד כו' כנ"ל.

The explanation is this. The World of Atzilus is the World of Tikkun (Rectification): it is already set right, so that the lights and the vessels are one — "He and His vessels are one," as explained above.

משא"כ עולמו' בי"ע, הם משבה"כ שבעולם התהו שנפלו בבי"ע. ולכן צ"ל עבודה תמה להמשיך בהם בחי' תקון מעולם האצילות, כדי שגם הם יתעלו ויתאחדו.

Not so the worlds of Beriah, Yetzirah and Asiyah: they come from the shattering of the vessels in the World of Tohu (Chaos), which fell into Beriah, Yetzirah and Asiyah.¹⁸ Therefore wholehearted service is needed to draw rectification into them from the World of Atzilus, so that they too will rise and become united.

ולא די באור וחיות הנמשך דרך מסך והתלבשות כסדר ירידת והשתלשלו' המדר', כמו שהוטבע בטבע יצירת העולם, להיות מדרגה אחר מדרגה אבי"ע, שעולם הבריאה הוא בבחי' פירוד טורי דפרודא כו'.

It is not enough to have the light and life-force that flow through a screen and a garment, in the order of the descending levels, as was set into the nature of the world's formation — one level after another, Atzilus, Beriah, Yetzirah, Asiyah — in which the World of Beriah is in a state of separation, "the mountains of separation."

אלא צריך להמשיך אור חדש מלמעלה, עד שיוכלל עולם הבריאה בבחינת עולם האצילות ממש.

Rather, a new light must be drawn from above, until the World of Beriah is absorbed into the level of Atzilus itself.

כי עולמות בי"ע הם: "אשר ברא ה' לעשות", ולתקן מה שלא נתקן כך בסדר השתלשלות בשעת בריאת עולם.

For the worlds of Beriah, Yetzirah and Asiyah are "what G‑d created to make"¹⁹ — to rectify what was not rectified in the order of descent when the world was created.

וגם עולם העשי' שהוא התחתון מכולם: מלך בעל חנן בן עכבור, הנה אח"ז וימלך תחתיו הדר כו' שהוא עולם התקון.

Even the World of Asiyah, the lowest of all, is the king Baal Chanan son of Achbor; and after him, "Hadar reigned in his place"²⁰ — which is the World of Tikkun.

וזהו דרך כלל כל העבודה בעולמות בי"ע, להיות שהם מבחי' שבה"כ שנפלו מעולם התהו בבי"ע, וצריכים תקון להתעלות ולהתכלל באצילות. והתקון הוא על ידי עבודה:

This, in general, is all the service in the worlds of Beriah, Yetzirah and Asiyah. Since they come from the shattered vessels that fell from the World of Tohu into these worlds, they need rectification, to rise and be absorbed in Atzilus. And the rectification comes through service.

והנה בעוה"ז הגשמי שהוא מגושם, כמו עפר מן האדמה, ואעפ"כ מפני שיש בו חיות רוחני מעפר העליון שבעולם התהו שלפני אצי', יש בו יכולת להתתקן.

Now, this physical world is coarse, like "dust from the ground."²¹ Yet because it holds a spiritual life-force from the supernal "dust" of the World of Tohu, which preceded Atzilus, it can be rectified.

והנה ענין התקון, היינו בירור הרע מן הטוב. להסיר הסיגי' והפסולת כדי שיוכל הטוב לעלות.

Rectification means refining (birur): sorting the evil out from the good, removing the dross and the waste so that the good can rise.

והנה בבריאה רובו טוב כו' עד בעשי' רובו רע ומעורב כו'. וצריך עבודה תמה גם לבחי' זו להפריד הרע.

In Beriah it is mostly good, and so on down to Asiyah, where it is mostly evil and intermingled. Here too wholehearted service is needed to separate out the evil.

ובירור זה נעשה ע"י סדר התפלה. שעד"ז נתקן כל סדר התפלה.

This refinement is accomplished through the order of prayer; the entire order of prayer was instituted for this.

והיינו ע"י בחי' רצוא: אם ישים אליו לבו כו'. ורצוא זה היינו מ"ש: "כי בכה ארוץ כו' אדלג שור".

That is, through ratzo, the soul's running upward: "If he sets his heart upon Him…"²² This ratzo is what is written, "For with You I run… I leap over a wall."²³

שור, פי' חומה דהיינו בחי' מקיפים. ו"אדלג שור", ר"ל שאדלג למעלה מבחי' כל המקיפים מחמת בחי' רצוא לדבקה בו בא"ס ב"ה ממש, שהוא למע' מגדר עלמין. ואינו לא בבחי' ממלא ולא בבחי' סובב כו'.

Shur means a wall — the encompassing lights (makifim). "I leap over a wall" means: I leap above all the encompassing lights, out of ratzo, to cleave to Him, to the Ein Sof Himself, blessed be He, who is above the bounds of worlds — neither memaleh (the light that fills the worlds) nor sovev (the light that encompasses them).

וכל עולם האצי', עולם הברודים, נקרא אדם דעשיה בלבד. ואדם דיצירה - עולם הנקודים כו'.

The entire World of Atzilus, the world of Berudim, is called merely the "Man" of Asiyah; and the "Man" of Yetzirah is the world of Nekudim.²⁴

ומרצוא זה: "יתפרדו כל פועלי און". כמ"ש: "רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם לעשות נקמה בגוים כו'".

From this ratzo, "all evildoers will be scattered,"²⁵ as it is written, "The exaltations of G‑d are in their throat, and a double-edged sword in their hand, to execute vengeance upon the nations…"²⁶

ועד"ז הוא כל סדר תפלה, שהיא בכללה רוממות אל כו', ולכן בה ועל ידה נעשה הבירור והפירוד הטוב מהרע. וזו היא עבודת התפל' ברצוא שהיא בירור המ"ן.

So it is with the whole order of prayer: as a whole it is "the exaltations of G‑d," and therefore in it and through it the refinement takes place — the separation of good from evil. This is the service of prayer in ratzo: the refinement of mayin nukvin, the elevation from below.²⁷

אבל בירור המ"ד, שהיא ההמשכ' עליונה שמעולם האצי', להיות ביטול והתכללות כבאצי' ממש בחי' יחוד עליון, אשר שם: "איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד", חד ממש.

But the refinement of mayin duchrin, the flow from above, is the supernal flow from the World of Atzilus, bringing about nullification and absorption as in Atzilus itself — the higher unity, where "He and His life-forces are one, He and His vessels are one," truly one.

זה נעשה ע"י תורה ומצות, שהן הן המשכות מבחי' יחוד עליון, דאורייתא וקוב"ה כולא חד.

This is accomplished through Torah and mitzvos, which are themselves flows from the higher unity, for "the Torah and the Holy One, blessed be He, are entirely one."²⁸

ורמ"ח פקודים הם רמ"ח אברין דמלכא, אברין ממש, שהן כלים לאור וחיות הנמשך ומלובש ומתפשט בהם מאא"ס ב"ה ממש.

And "the 248 commandments are the 248 limbs of the King"²⁹ — actual limbs, vessels for the light and life-force drawn from the very light of the Ein Sof, blessed be He, which is clothed and spreads within them.

אלא שירדו ונתלבשו בעניינים גשמיים בשביל גשמיות העוה"ז וחומריותו כדי להעלותם, ושתכלל גם חיות גשמיו' העוה"ז באור וחיות העליון, ולכך הוצרך חיות העליון לירד ולהתגשם כ"כ.

But they came down and were clothed in physical things for the sake of the physicality and materiality of this world — to raise them up, so that even the life-force of this world's physicality would be absorbed in the supernal light and life. That is why the supernal life-force had to descend and become so physical.

ובזה יובן, יתרון ומעלת עסק התורה וקיום המצות בעוה"ז יותר מדו"ר של הנשמה טרם ירידתה.

With this we can understand the advantage and superiority of studying Torah and keeping the mitzvos in this world over the soul's love and fear before its descent.

כי הנשמה, עם היות שהדו"ר שלה גבוהים ונעלים מאד ביתר שאת אפי' מן המלאכים שבעולם ההוא, בכל עולם ועולם לפי מה שהוא. כנודע שהמלאכים הם מחיצוניות העולמות והנשמות הן מבחי' פנימיות.

The soul's love and fear are very high and lofty, far above even the angels of that world, in each world according to its level — as is known, the angels come from the externality of the worlds and the souls from their inwardness.

עכ"ז מאחר שהנשמה היא בחי' נברא ומחודש יש מאין, אינה מיוחדת במאצילה ב"ה כיחוד תורה ומצות.

Even so, since the soul is a created being, brought into existence from nothing, it is not united with its Emanator, blessed be He, the way Torah and mitzvos are.

דאורייתא וקוב"ה כולא חד ממש, ורמ"ח מצות הן רמ"ח אברין דמלכא ממש, שהן הן חכמתו ורצונו ממש והוא המדע כו'.

For the Torah and the Holy One, blessed be He, are truly entirely one, and the 248 mitzvos are truly the 248 limbs of the King: they are His very wisdom and will, and "He is the Knowledge…."

ומ"מ, אורייתא בלא דו"ר - לא פרחא לעילא. כי מאחר שירדה ונתלבשה בעניינים גשמיים הרי היא מקושרת למטה, והרי היא בבחי' ירידה מאור פניו ית'.

Nevertheless, "Torah without fear and love does not fly upward." Since it has come down and been clothed in physical things, it is bound below; it is in a state of descent from the light of His countenance.

אבל ע"י דו"ר, הנה הוא ממשיך אור א"ס ב"ה המלובש בתורה בבחי' יחוד גמור, להיות אורייתא וקוב"ה כולא חד.

But through fear and love one draws the light of the Ein Sof, blessed be He, that is clothed in the Torah, in a state of complete unity — so that "the Torah and the Holy One, blessed be He, are entirely one."

וכנודע מ"ש במ"א בענין עסק התורה לשמה, דע"ז אמרו מעלה אני עליהם כאלו עשאוני.

As is known from what is explained elsewhere about Torah study for its own sake, of which the Sages said, "I regard them as if they had made Me."³⁰

עשאוני ממש, שע"י עסק התורה, נמשך הוי"ו של שם הוי"ה ב"ה שהוא ת"ת. וע"י המצות, וכללותן היא מצות הצדקה - נמשך ה"א של שם הוי"ה, כנודע.

"Made Me," literally: through Torah study the vav of the Name Havayeh, blessed be He, is drawn down — that is Tiferes; and through the mitzvos, which are summed up in the mitzvah of tzedakah, the hei of the Name Havayeh is drawn down, as is known.³¹

ודרך כלל ע"י תורה ועבוד' וגמ"ח, נמשכו ג' קווין חח"ן בימין כו' והן ג' ווי"ן מויסע ויבא ויט כו' שהווי"ן הם המשכות מהיודי"ן שבראש הווי"ן כו':

In general, through Torah, divine service (avodah) and acts of kindness,³² the three lines are drawn down — Chochmah, Chesed and Netzach on the right, and so on.³³ These are the three letters vav of "Vayisa," "Vayavo" and "Vayet,"³⁴ and each vav is drawn from the yud at its head.

והנה בבחי' זו ארץ, קדמה לשמים. ארץ הוא בחי' רצוא שבתפלה דהיינו בירור המ"ן תחלה, ואח"כ שמים היינו השפעת המ"ד ע"י תו"מ.

Now on this level "earth" comes before "heavens." "Earth" is the ratzo of prayer — the refinement of mayin nukvin — first; and afterwards "heavens" — the flow of mayin duchrin through Torah and mitzvos.

כי השמים הם בחי' משפיעים. כמ"ש המכסה שמים בעבים המכין לארץ מטר כו' למטר השמים כו', להיות המ"ד מברר את המ"ן להעלות עד שיוכלל גם בחי' העשיה בבחי' אצי' דאיהו וחיוהי חד כו'.

For the heavens are the giver, as it is written, "Who covers the heavens with clouds, who prepares rain for the earth,"³⁵ and "the rain of the heavens"³⁶ — so that the mayin duchrin refine the mayin nukvin and raise them, until even Asiyah is absorbed into Atzilus, where "He and His life-forces are one."

וצ"ל קדימת בירור המ"ן תחלה, כדי שאח"כ יבא בירור המ"ד לברר את המ"ן. משא"כ בלי העלאת מ"ן, אין כח במ"ד לברר כו'.

The refinement of mayin nukvin must come first, so that afterwards the refinement of mayin duchrin can come and refine them; without the raising of mayin nukvin, the mayin duchrin have no power to refine.

וזו היא עבודתינו כל ימי משך הגלות, שהרע גובר וצ"ל בירור הרע ולהפרידו מן הטוב.

This is our service throughout the length of the exile, when evil prevails, and the evil must be refined and separated from the good.

אבל לע"ל בביאת משיח ב"ב, כשיושלם ויוגמר כל הבירור, ויקויים: "בלע המות לנצח" "ואת רוח הטומאה אעביר כו'", שאז יהי' הכל בבחי' עולם התקון כבאצי' ממש, שיהי' יחוד והתכללות למטה כמו למעלה.

But in the time to come, with the coming of Moshiach, speedily in our days, when all the refinement is complete and finished, and "He will swallow up death forever"³⁷ and "I will remove the spirit of impurity…"³⁸ are fulfilled, everything will be on the level of the World of Tikkun, as in Atzilus itself: there will be unity and absorption below as above.

הנה התכלית הוא שיאיר ויתנוצץ גילוי אור עולם העקודים שלמעלה מעולם האצי'.

The ultimate purpose is that the light of the world of Akudim,³⁹ which is above the World of Atzilus, will shine and sparkle forth.

כמ"ש: "הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד". וזהו פנימי' עתיק שיתגלה, ואז יהי' התנוצצות נשמות חדשות שאין בהם בחי' בירור.

As it is written, "Behold, My servant shall prosper; he shall be exalted and lifted up, and shall be very high."⁴⁰ This is the inwardness of Atik,⁴¹ which will be revealed; and then new souls will shine forth that need no refinement.

דהנה כל הנשמות אשר מעולם, הן שנכללו באדה"ר שצריכים בירור ותקון, והן הן שירדו מחיצוני' עתיק שנשתלשלו כסדר המדרגות, ומה שהוא מסודר כבר בסדר ההשתלשלות אין זה חידוש.

For all the souls there have ever been were included in Adam, the first man, and need refinement and rectification. They came down from the externality of Atik, descending in the order of the levels — and what is already set within seder hishtalshelus (the chain of descending worlds) is nothing new.

אבל חידוש נשמות הוא מלמעלה מן ההשתלשלות מה שלא ירד ונשתלשל עדיין והוא מפנימי' עתיק שלא בא לידי גילוי בסדר השתל'.

But new souls come from above hishtalshelus, from what has not yet descended through the chain — from the inwardness of Atik, which has not been revealed within the order of hishtalshelus.

כי סדר ההשתלשלות הוא שמחיצוניות שבעליון נעשה פנימי' למטה. אבל פנימי' עליון אינו יורד ומשתלשל כלל.

For the order of hishtalshelus is that the externality of the higher level becomes the inwardness of the lower; but the inwardness of the higher level does not descend through the chain at all.

ולע"ל יהי' גילוי אור חדש הזה שלמעלה מסדר ההשתלשלות. והוא עולם העקודים שלפני האצי'.

In the time to come this new light, which is above seder hishtalshelus, will be revealed. It is the world of Akudim, which precedes Atzilus.

כי באצי' שהוא עולם התיקון, נתקן ונסדר כמו שראוי להיות השתלשלות בהתחלקות המדרגות חכמה וחסד כו', כמאמר: "אנת הוא חכים" אלא: "ולא בחכמה ידיעא", שנמשך אור א"ס בחכמה. וזהו: "אנת", הוא אור א"ס ב"ה שנתלבש בבחי' חכים כו'.

For in Atzilus, the World of Tikkun, everything is set in order as a chain of descent should be, divided into levels — wisdom, kindness and the rest. As it is said, "You are wise" — but "not with a known wisdom": the light of the Ein Sof is drawn into wisdom. "You" is the light of the Ein Sof, blessed be He, clothed in "wise."

וכן בכל הבחי': אנת הוא מבין כו' צדיק ה' בכל דרכיו וחסיד כו'. והן מקורות לחכמה וחסד דבריאה, שהן חכמה ידיעא וחסד ידיעא כו'.

So with every level: "You are understanding…"; "G‑d is righteous in all His ways, and kind (chasid)…."⁴² These are the sources of the wisdom and kindness of Beriah, which are a "known wisdom" and a "known kindness."

אבל עולם העקודים הוא התכללות כל הכחות וכל הבחי', ועקוד בכלי א' כו' בלי התחלקות שם חכמה וחסד כלל.

But the world of Akudim is the inclusion of all the powers and all the levels, "bound together in a single vessel," with no division into the names "wisdom" and "kindness" at all.

וגילוי זה נקרא שמים חדשים וארץ חדשה אשר אני עושה. אני דייקא הוא המאציל עליון ברוך הוא. שלהיות כח ההתחדשות זה, הוא מא"ס ב"ה עצמו כנודע. ואעפ"כ נקרא בשם שמים וארץ.

This revelation is called "the new heavens and the new earth that I make." "I," precisely — the supreme Emanator, blessed be He; for this power of renewal comes from the Ein Sof Himself, blessed be He, as is known. And yet it is called by the names "heavens" and "earth."

כי מאחר שהוא בבחי' איזה גילוי, להיות אפי' מקור דמקור לסדר השתלשלות מוכרח להיות שם איזה בחי' שהיא דוגמת ההשתלשלות. ומאחר שבהשתלשלות נעשה שמים וארץ, מוכרח להיות גם שם בחינות הללו.

For since it is a revelation of some kind — even the source of the source of seder hishtalshelus — there must be something there that resembles the chain of descent. And since in hishtalshelus there are heavens and earth, these levels must be there too.

אלא דשם נק' שמים וארץ שמים תחלה, דהיינו מטי ולא מטי. מטי שרוצה להשפיע ולא מטי שאין הכלי יכול לסבול. (משא"כ ממטה למעלה רצוא תחלה, מים תחתונים בוכין כו')

Only there, "heavens and earth" means heavens first — mati velo mati, "reaching and not reaching": "reaching," because it desires to give; "not reaching," because the vessel cannot bear it. (Not so from below to above, where ratzo comes first: "the lower waters weep….")

ולכן נקרא שמים וארץ הללו עומדים לפני, פי' עומדים - שעומדים תמיד. שהרי גם היום יש בחי' זו דעולם העקודים, אלא שהיא בהעלם. ולע"ל יתגלה. והם לפני. פי' בבחי' פנימיות דהיינו פנימית עתיק כנ"ל:

That is why these heavens and earth are said to be "standing before Me." "Standing" — they stand always, for even now this level of the world of Akudim exists, only hidden; in the time to come it will be revealed. And they are "before Me" (lefanai) — in the inward level (penimiyus), the inwardness of Atik, as explained above.

ובישר הנביא זה לומר שכן יעמוד זרעכם ושמכם.

And the prophet brought the good tidings that "so shall your seed and your name stand."

זרעכם - הוא בחי' זריעת המ"ד, ע"י התורה שהתורה שנתלבשה בעניינים גשמיים, היא כמו זריעת הגרעין בעפר.

"Your seed" is the sowing of mayin duchrin through the Torah: the Torah clothed in physical things is like a seed sown in the soil.

שעם היות שגוף הגרעין נרקב מ"מ הכח שבו מצמיח. ולכן אינו צומח אלא דוגמת הגרעין, ומזרע דגן אינו צומח אתרוג כו'. וכמ"ש: "למינהו כו'".

Although the body of the seed rots, the power within it makes it grow. That is why only the likeness of the seed grows from it — from a grain of wheat no esrog grows — as it is written, "after its kind."⁴³

כך התורה, אע"פ שנתלבשה בעניינים גשמיים, (ויש מאן דאמר מצות בטילות לע"ל) מכל מקום אור התורה הוא המצמיח, ופועל ישועות בקרב הארץ, לברר את המ"ן ולהעלותו למעלה מעלה.

So with the Torah: although it is clothed in physical things (and there is an opinion that the mitzvos will be annulled in the time to come⁴⁴), the light of the Torah is what makes things grow and "works salvations in the midst of the earth,"⁴⁵ to refine the mayin nukvin and raise them higher and higher.

ושמכם - הוא בחי' קבלת עול מ"ש, שמקבלים במצותיו ית'. ונק' בחי' שם, שנקרא שמו יתברך על ישראל בקבלת מלכותו עליהם.

"Your name" is the acceptance of the yoke of the kingdom of Heaven, which is accepted through His mitzvos. It is called "name" because His name, may He be blessed, is called upon Israel when they accept His kingship upon themselves.

וזהו: "ומלכותו ברצון קבלו עליהם", משא"כ על העכו"ם, הוא מושל ולא מלך. כי אין נקרא מלך אלא ברצון.

This is "and His kingship they willingly accepted upon themselves."⁴⁶ Over the nations of the world, by contrast, He is a ruler and not a king, for one is called a king only when he is accepted willingly.

וזהו ענין כתר מלכות, שעיקר המלכו' הוא הכתר שמכתירין אותו, וכתר היינו בחי' רצון.

This is the meaning of the "crown of kingship": the essence of kingship is the crown with which the king is crowned, and the crown (Keser) is will.

וזהו נעוץ תחלתן בסופן. שהמשכ' המל' הוא מן הכתר שהוא הרצון כו'. ולכך נק' בבחי' שמכם.

This is "their beginning is fixed in their end":⁴⁷ the flow of Malchus (kingship) comes from Keser, which is will. That is why it is called "your name."

והנה זרעכם ושמכם, שהן הן המשכות תורה ומצות שבעוה"ז, הן המשכת המ"ד מעולם האצי', שהוא עולם התקון כדי לברר המ"ן, שעולה מהעשי' שיוכלל באצי' כנ"ל.

Now "your seed and your name" — the flows of Torah and mitzvos in this world — are the flow of mayin duchrin from the World of Atzilus, the World of Tikkun, to refine the mayin nukvin that rise from Asiyah, so that it will be absorbed in Atzilus, as explained above.

וא"כ לע"ל כשיושלם ויוגמר הבירור, ויהי' הכל עולם התקון, ויתנוצץ ויתגלה גילוי אור חדש העליון מבחי' שמים חדשים וארץ חדשה, סד"א שלא יהי' עליי' עוד להתורה ומצות. רק ישארו בעולם האצי'.

If so, in the time to come, when the refinement is complete and finished and everything is the World of Tikkun, and the new supernal light of the "new heavens and new earth" shines forth and is revealed, one might have thought that the Torah and mitzvos would have no further ascent, and would simply remain in the World of Atzilus.

ולכן מבשר הנביא, שבאמת לא כן הוא, רק גם זרעכם ושמכם יעמוד שם. כי גם אחר שיושלמו כל הבירורים, ויוכללו באצי' - עוד זאת תהיה מעלה יתירה, בעילוי אחר עילוי, שיתעלו גם בעולם העקודים:

Therefore the prophet brings the good tidings that in truth it is not so: "your seed and your name" too will "stand" there. For even after all the refinements are complete and absorbed in Atzilus, there will be a further advantage, ascent after ascent: they will rise even into the world of Akudim.

Summary

The soul descends into a body for the sake of an ascent: through Torah and mitzvos it refines the world and draws G‑dliness upon itself. Yet why should Torah and mitzvos, which have come down into physical things, achieve more than the soul's own love and fear? The answer: Atzilus ("called by My name") is truly one with the Ein Sof, while Beriah and below ("created for My glory") receive His light only through a garment and stand apart. These lower worlds come from the shattered vessels of Tohu and must be refined into Atzilus. Prayer, with its ratzo, raises the "feminine waters" from below — this is "earth"; Torah and mitzvos, which are one with G‑d as the soul, a created being, is not, draw down the "masculine waters" from above — this is "heavens." Love and fear give the Torah its wings, but the Torah and mitzvos bring the unity itself. Now "earth" comes first. In the time to come, when all is refined, the light of Akudim, the inwardness of Atik, will be revealed: "new heavens and a new earth that I make," where the heavens come first ("reaching and not reaching"). And "your seed and your name" — Torah, sown like a seed, and the acceptance of His kingship — will not remain in Atzilus but will rise into that world too.

Notes

1. Yeshayahu 66:22: "For as the new heavens and the new earth that I make shall stand before Me, says G‑d, so shall your seed and your name stand."

2. Zechariah 3:3: "And Yehoshua was clothed in filthy garments, and he stood before the angel." The emotions that stem from the kelipah are like filthy garments clothing the soul.

3. Tehillim 8:2: "G‑d, our Lord, how mighty is Your name in all the earth, You who place Your glory upon the heavens." See Shabbos 88b: when Moshe ascended on high, the ministering angels said before the Holy One, blessed be He, "Master of the world, what is one born of woman doing among us?… A hidden treasure, hidden away with You for 974 generations before the world was created — and You wish to give it to flesh and blood?… Place Your glory upon the heavens!"

4. From the Tikkunei Zohar. See Tanya, ch. 40: "without fear and love it cannot rise and stand before G‑d, as is written in the Tikkunim"; and there: "fear and love are called wings."

5. Yeshayahu 43:7: "Everyone who is called by My name, and whom I created for My glory, I formed him, even made him."

6. Tikkunei Zohar, Introduction. "His life-forces" are the lights; "His vessels" are the vessels, as the maamar explains below.

7. Bamidbar 11:25: "G‑d descended in a cloud and spoke to him, and He set apart some of the spirit that was upon him and gave it to the seventy elders." See Rashi on Bereishis 27:36: "atzalta — a term of setting apart, as in vayatzel."

8. Bamidbar 11:17: "I will set apart some of the spirit that is upon you and place it upon them, and they shall bear the burden of the people with you, so that you will not bear it alone."

9. Yechezkel 37:17: "and they shall become one in your hand."

10. Tikkunei Zohar, Introduction (Pasach Eliyahu): "You are wise, but not with a known wisdom; You are understanding, but not with a known understanding."

11. Rambam, Hilchos Yesodei HaTorah 2:10: "He is the Knower, He is the Known, and He is the Knowledge itself — all is one"; quoted in Tanya, ch. 2.

12. Pasach Eliyahu (Tikkunei Zohar, Introduction): "You prepared garments for them, from which souls fly forth to human beings."

13. Nechemiah 9:6.

14. Bereishis 2:10: "A river went out of Eden to water the garden, and from there it divided and became four heads." From Beriah downward there is separation.

15. From the blessing Yotzer Or before the Shema (siddur): "whose ministers all stand in the heights of the universe and proclaim in awe, together, aloud, the words of the living G‑d and King of the universe."

16. Amos 3:8: "The lion has roared — who will not fear?"

17. Yechezkel 1:10: "and the face of a lion on the right, for the four of them."

18. In the World of Tohu there were abundant lights in few vessels, so the vessels shattered and their sparks fell into Beriah, Yetzirah and Asiyah. In the World of Tikkun there are fewer lights in many vessels, so the lights and the vessels are united.

19. Bereishis 2:3: "for on it He rested from all His work that G‑d created to make." "To make" means to rectify.

20. Bereishis 36:38–39: "Shaul died, and Baal Chanan son of Achbor reigned in his place. Baal Chanan son of Achbor died, and Hadar reigned in his place." The kings who reigned and died are the World of Tohu; Hadar, of whom it is not said that he died, is the World of Tikkun.

21. Bereishis 2:7: "G‑d formed man of dust from the ground."

22. Iyov 34:14: "If he sets his heart upon Him, He will gather His spirit and His breath to him."

23. Tehillim 18:30: "For with You I run at a troop; with my G‑d I leap over a wall."

24. Akudim, Nekudim and Berudim are stages in the unfolding of the lights before Atzilus and at its beginning, as explained in the writings of the Arizal. Even Atzilus is no more than the "Man of Asiyah" compared with the Ein Sof.

25. Tehillim 92:10: "For behold, Your enemies, G‑d, for behold, Your enemies will perish; all evildoers will be scattered."

26. Tehillim 149:6–7: "The exaltations of G‑d are in their throat, and a double-edged sword in their hand, to execute vengeance upon the nations, rebukes upon the peoples."

27. Mayin nukvin ("feminine waters") — elevation from below to above, an arousal from below; mayin duchrin ("masculine waters") — a flow from above to below, an arousal from above.

28. The Zohar, quoted in Tanya, ch. 4: "as it is written in the Zohar: the Torah and the Holy One, blessed be He, are entirely one."

29. From the Tikkunei Zohar, quoted in Tanya, ch. 23: "In the Tikkunim they explained that the 248 commandments are the 248 limbs of the King."

30. See Vayikra Rabbah 35:7, on "and you shall do them" (Vayikra 26:3); and Sanhedrin 99b: "as if he had made them — the words of Torah."

31. Tiferes sums up the emotive attributes and corresponds to the vav of the Name Havayeh; the final hei of the Name corresponds to Malchus.

32. Avos 1:2: "The world stands on three things: on Torah, on divine service and on acts of kindness."

33. Chochmah, Chesed and Netzach — the sefiros of the right line.

34. Shemos 14:19–21: "Vayisa — the angel of G‑d moved…," "Vayavo — it came between the camp of Egypt…," "Vayet — Moshe stretched out his hand over the sea…." Each of these three verses has seventy-two letters, and each begins with a vav.

35. Tehillim 147:8: "Who covers the heavens with clouds, who prepares rain for the earth, who makes grass grow on the mountains."

36. Devarim 11:11: "a land of hills and valleys; it drinks water from the rain of the heavens."

37. Yeshayahu 25:8.

38. Zechariah 13:2: "and also the prophets and the spirit of impurity I will remove from the land."

39. The world of Akudim is above Tohu and Tikkun; there all the lights are "bound together" (akudim) in a single vessel, as explained below.

40. Yeshayahu 52:13.

41. Atik (Atik Yomin, "the Ancient of Days") is the inner level of Keser. Its externality descends and is drawn through the worlds; its inwardness does not, as explained below.

42. Tehillim 145:17: "G‑d is righteous in all His ways, and kind in all His deeds."

43. Bereishis 1:12: "The earth brought forth vegetation, plants yielding seed after its kind, and trees bearing fruit with its seed in it, after its kind."

44. Niddah 61b: "Rav Yosef said: This means that the mitzvos will be annulled in the time to come."

45. Tehillim 74:12: "G‑d is my King from of old, working salvations in the midst of the earth."

46. From the blessing Emes VeEmunah in the evening prayer (siddur).

47. Sefer Yetzirah 1:7: "Their end is fixed in their beginning, and their beginning in their end." Malchus, the last sefirah, draws from Keser, the first.