BAVA KAMA - 029a – המניח – פרק שלישי – בבא קמא, כט ע”א

To listen to audio Click Here אודיו


Tzuras Hadaf - צורת הדף

פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים.

ומודים חכמים לר"מ, באבנו סכינו ומשאו שהניחן בראש גגו ונפלו ברוח מצויה והזיקו, שהוא חייב.

ומודה ר"מ לרבנן, במעלה קנקנין על הגג ע"מ לנגבן ונפלו ברוח שאינה מצויה והזיקו, שהוא פטור"?

אלא אמר אביי, בתרתי פליגי. פליגי בשעת נפילה, ופליגי לאחר נפילה.

פליגי בשעת נפילה, בנתקל פושע.

מר סבר, נתקל פושע הוא. ומר סבר, נתקל לאו פושע הוא.

פליגי לאחר נפילה, במפקיר נזקיו.

מר סבר, מפקיר נזקיו, חייב. ומר סבר, פטור.

וממאי?

מדקתני תרתי: "הוחלק אחד במים או שלקה בחרסית".

היינו הך?

אלא לאו ה"ק, "הוחלק אחד במים בשעת נפילה או שלקה בחרסית לאחר נפילה".

ומדמתניתין בתרתי ברייתא נמי בתרתי.

בשלמא כדו, משכחת לה או בשעת נפילה או לאחר נפילה.

אלא גמלו, בשלמא לאחר נפילה משכחת לה במפקיר נבלתו, אלא בשעת נפילה היכי משכחת לה?

אמר רב אחא כגון דעברה במיא דרך שרעתא דנהרא.

ה"ד?

אי דאיכא דרכא אחרינא, פושע הוא?

ואי דליכא דרכא אחרינא, אנוס הוא?

אלא משכחת לה דאתקיל ואתקילה ביה גמלא.

מפקיר נזקיו מאי "מתכוין" איכא?

אמר רב יוסף במתכוין לזכות בחרסיה.

וכן אמר רב אשי, במתכוין לזכות בחרסיה.


רבי אלעזר אמר בשעת נפילה מחלוקת.

אבל לאחר נפילה מאי? דברי הכל פטור?

והא איכא ר"מ דמחייב?

אלא מאי? דברי הכל חייב?

והא איכא רבנן דפטרי?

אלא מאי: "בשעת נפילה", "אף בשעת נפילה".

וקמשמע לן כדאביי.