BAVA KAMA - 028b – המניח – פרק שלישי – בבא קמא, כח ע”ב

Right Click Here and click save as to download


Tzuras Hadaf - צורת הדף

אבל הוא עצמו פטור, קרקע עולם הזיקתו.

כי אמריתה קמיה דשמואל, אמר לי: "מכדי, אבנו וסכינו ומשאו מבורו למדנו, וכולן אני קורא בהן "שור ולא אדם חמור ולא כלים".

והני מילי לענין קטלא אבל לענין נזקין אדם חייב וכלים פטורין".

ורב?

הני מילי היכא דאפקרינהו, אבל היכא דלא אפקרינהו, ממונו הוא.

מתיב רב אושעיא: (שמות כא, לג): ""ונפל שמה שור או חמור", "שור", ולא אדם. "חמור", ולא כלים.

מכאן אמרו, נפל לתוכו שור וכליו ונשתברו, חמור וכליו ונתקרעו, חייב על הבהמה ופטור על הכלים.

הא למה זה דומה, לאבנו וסכינו ומשאו שהניחן ברה"ר והזיקו"".

אדרבה, "מה דומה לזה" מבעי ליה?

אלא, מאי דומה לזה, אבנו וסכינו ומשאו שהניחן ברה"ר והזיקו.

לפיכך, אם הטיח צלוחיתו באבן, חייב.

רישא קשיא לרב? וסיפא קשיא לשמואל?

ולטעמיך, תיקשי לך היא גופא, רישא פטור וסיפא חייב?!

אלא רב מתרץ לטעמיה, ושמואל מתרץ לטעמיה.

רב מתרץ לטעמיה, במה דברים אמורים כשהפקירן, אבל לא הפקירן, חייב.

לפיכך הטיח צלוחיתו באבן חייב.

ושמואל מתרץ לטעמיה, השתא דאמרת אבנו סכינו ומשאו כבורו דמי, לר' יהודה דמחייב על נזקי כלים בבור, לפיכך הטיח צלוחיתו באבן חייב.

א"ר אלעזר, לא שנו אלא שנתקל באבן ונשוף באבן, אבל נתקל בקרקע ונשוף באבן, פטור.

כמאן?

דלא כר' נתן.

איכא דאמרי א"ר אלעזר, לא תימא בנתקל באבן ונשוף באבן הוא דמחייב אבל נתקל בקרקע ונשוף באבן פטור, אלא אפילו נתקל בקרקע ונשוף באבן חייב.

כמאן?

כר' נתן:


ר' יהודה אומר במתכוין חייב [וכו']: ה"ד מתכוין?

אמר רבה במתכוין להורידה למטה מכתיפו.

א"ל אביי מכלל דמחייב ר"מ אפילו נפשרה?

א"ל, אין, מחייב היה ר"מ אפי' אזנה בידו.

אמאי? אנוס הוא, ואונס רחמנא פטריה?

דכתיב: (דברים כב, כו) "ולנערה לא תעשה דבר".

וכי תימא ה"מ לענין קטלא אבל לענין נזקין חייב?

והתניא: "נשברה כדו ולא סלקו, נפל גמלו ולא העמידו, ר"מ מחייב בהזיקן, וחכמים אומרים