BAVA KAMA - 024a – כיצד הרגל – פרק שני – בבא קמא, כד ע”א

Right Click Here and click save as to download


Tzuras Hadaf - צורת הדף

ריחק נגיחותיו חייב קירב נגיחותיו לא כל שכן?!

אמרו ליה, זבה תוכיח, שריחקה ראיותיה טמאה קירבה ראיותיה טהורה.

אמר להן, הרי הוא אומר: (ויקרא טו, ג) "וזאת תהיה טמאתו בזובו", תלה הכתוב את הזב בראיות ואת הזבה בימים.

ממאי דהאי "וזאת" למעוטי זבה מראיות, אימא למעוטי זב מימים?

אמר קרא: (ויקרא טו, לג) "והזב את זובו לזכר ולנקבה", מקיש זכר לנקבה, מה נקבה בימים אף זכר בימים.

ולקיש נקבה לזכר, מה זכר בראיות אף נקבה בראיות?

הא מיעט רחמנא, "וזאת"?

ומה ראית?

מסתברא, קאי בראיות ממעט ראיות, קאי בראיות ממעט ימים?!

תנו רבנן, איזהו מועד?

כל שהעידו בו שלשה ימים.

ותם?

שיהו התינוקות ממשמשין בו ואינו נוגח.

דברי ר' יוסי.

ר' שמעון אומר, מועד, כל שהעידו בו שלש פעמים.

ולא אמרו שלשה ימים, אלא לחזרה בלבד.

אמר רב נחמן אמר רב אדא בר אהבה, הלכה כר' יהודה במועד, שהרי ר' יוסי מודה לו.

והלכה כרבי מאיר בתם, שהרי ר' יוסי מודה לו.

אמר ליה רבא לרב נחמן, ולימא מר הלכה כרבי מאיר במועד, שהרי רבי שמעון מודה לו.

והלכה כרבי יהודה בתם, שהרי רבי שמעון מודה לו?

אמר ליה, אנא כרבי יוסי סבירא לי, דרבי יוסי נימוקו עמו.

אבעיא להו, "שלשה ימים" דקתני, לייעודי תורא או לייעודי גברא?

למאי נפקא מינה?

דאתו תלתא כיתי סהדי בחד יומא.

אי אמרת לייעודי תורא, מייעד.

ואי אמרת לייעודי גברא, לא מייעד.

מימר אמר: "השתא הוא דקמסהדו בי".

מאי?

תא שמע: "אין השור נעשה מועד עד שיעידו בו בפני בעלים ובפני בית דין.

העידו בו בפני בית דין ושלא בפני בעלים, בפני בעלים ושלא בפני בית דין - אינו נעשה מועד, עד שיעידו בו בפני בית דין ובפני בעלים.

העידוהו שנים בראשונה, ושנים בשניה, ושנים בשלישית - הרי כאן שלש עדיות.

והן עדות אחת להזמה.

נמצאת כת ראשונה זוממת, הרי כאן שתי עדיות, והוא פטור והן פטורים.

נמצאת כת שניה זוממת, הרי כאן עדות אחת, והוא פטור והן פטורים.

נמצאת כת שלישית זוממת, כולן חייבין.

ועל זה נאמר (דברים יט, יט) "ועשיתם לו כאשר זמם וגו'"".

אי אמרת לייעודי תורא שפיר,