MEGILAH - 019a – הקורא למפרע – פרק שני – מגילה, יט ע”א

צורת הדף באתר היברובוקס

קנקנתום - חרתא דאושכפי^[1].

חרתא דאושכפי - סם שצובעין בו מנעלים שחורין:

דיפתרא - דמליח וקמיח ולא עפיץ^[2]

קמיח - במים:

ולא עפיץ - מעובד בעפצים שקורין גל"ש:

נייר מחקא^[3]:

מחקא - מין עשבים עשוי על ידי דבק:

עד שתהא כתובה אשורית:

דכתיב: ככתבם וכזמנם:

על הספר ובדיו וכו':

מנלן?

אתיא: כתיבה כתיבה.

כתיב הכא (אסתר ט) ותכתב אסתר המלכה^[4] וכתיב התם (ירמיהו לו^[5]) ויאמר להם ברוך מפיו יקרא אלי את כל הדברים האלה ואני כותב על הספר בדיו:

Video Audio

משנה

בן עיר

בן עיר - שזמנו בארבעה עשר:

שהלך לכרך

שהלך לכרך - שזמנו בחמשה עשר:

ובן כרך שהלך לעיר

- אם עתיד לחזור למקומו

אם עתיד לחזור - מפרש בגמ':

קורא כמקומו.

קורא כמקומו - כחובת מקומו בן עיר בארבעה עשר בן כרך בחמשה עשר:

ואם לאו - קורא עמהן.

ומהיכן קורא אדם את המגילה ויוצא בה י"ח?

ר"מ אומר: כולה.

ר' יהודה אומר: מאיש יהודי.

רבי יוסי אומר: מאחר הדברים האלה:

גמרא

אמר רבא: לא שנו

לא שנו - דבן כרך שהלך לעיר ועתיד לחזור למקומו קורא בחמשה עשר ולא בארבעה עשר:

אלא שעתיד לחזור בלילי י"ד.

אלא שעתיד לחזור בליל ארבעה עשר - אם קודם עמוד השחר יצא מן העיר, הוא דקתני שאינו צריך לקרות עמהן בלילי י"ד, אע"פ שעודנו  -שם הואיל וביום לא יהיה שם - אין זה אפילו  פרוז בן יומו:

אבל אין עתיד לחזור בלילי ארבעה עשר - קורא עמהן.

אבל אין עתיד - לצאת משם בלילה, דהשתא הוי פרוז לאותו יום, אע"פ שעתיד לחזור למחר ליום (אחר) נקרא פרוז, וקורא עמהן בין בלילי י"ד בין בי"ד. וה"ה לבן עיר שהלך לכרך - אם  עתיד לחזור בלילי ט"ו, שלא יהא שם ביום ט"ו - לא הוי מוקף ליומו וקורא בי"ד כחובת מקומו, ואע"פ שהוא בכרך. אבל אין עתיד לחזור בלילי ט"ו - אין צריך לקרותה בי"ד, וממתין וקורא עמהן, אע"פ שסופו לחזור לאחר זמן:

אמר רבא: מנא אמינא לה?

מנא ליה - דמשום ההוא יומא חשיב כוותייהו:

דכתיב: (אסתר ט^[6]) על כן היהודים הפרזים היושבים בערי הפרזות - מכדי כתיב: היהודים הפרזים, למה לי למיכתב: היושבים בערי הפרזות?

הא קמ"ל: דפרוז בן יומו נקרא פרוז.

אשכחן פרוז - מוקף מנא לן?

סברא הוא, מדפרוז בן יומו קרוי פרוז, מוקף בן יומו קרוי מוקף.

ואמר רבא: בן כפר שהלך לעיר

בן כפר - שהקדים וקרא ליום הכניסה ואח"כ הלך לעיר. והיה שם לילי י"ד:

- בין כך ובין כך קורא עמהן.

בין כך ובין כך - אפילו עתיד לחזור ולצאת משם קודם היום - קורא עמהן בלילה:

מאי טעמא - האי כבני העיר בעי למקרי,

כבני העיר בעי מקרי - כל הפרזים זמנם בארבעה עשר, בין כפרים בין עיירות, ורבנן הוא דאקילו עלייהו להקדים ליום הכניסה:

ורבנן הוא דאקילו על הכפרים, כדי שיספקו מים ומזון לאחיהם שבכרכין.

הני מילי כי איתיה בדוכתיה,

והני מילי - דאקילו עלייהו, דאין צריך לחזור ולקרות בארבעה עשר - כי איתיה בכפר:

אבל כי איתיה בעיר - כבני עיר בעי למקרי.

איתיביה אביי: בן כרך שהלך לעיר - בין כך ובין כך קורא כמקומו.

בן כרך ס"ד? - באם עתיד לחזור תליא מילתא?

אלא לאו - בן כפר.

ולאו תרוצי מתרצת? - תני: קורא עמהן:

מהיכן קורא אדם את המגילה וכו':

תניא. רשב"י אומר: מבלילה ההוא.

א"ר יוחנן: וכולן מקרא אחד דרשו.

ותכתב אסתר המלכה ומרדכי היהודי את כל תוקף^[7]

כל תוקף - לקיים אגרת הפורים - על תוקף הקפיד להזכיר:

מאן דאמר כולה - תוקפו של אחשורוש.

תוקפו של אחשורוש - ומתחילתה היא מדברת בתוקפו עד סופה:

ומאן דאמר מאיש יהודי - תוקפו של מרדכי.

ומ"ד מאחר הדברים האלה

מאחר הדברים האלה - גידל המלך וכו':

- תוקפו של המן.

ומ"ד מבלילה ההוא - תוקפו של נס.

רב הונא אמר מהכא: ומה ראו על ככה ומה הגיע אליהם.^[8]

ומה ראו על ככה - המגילה נכתבת ונקראת, להודיע לדורות מה ראו באותו הזמן שעשו מה שעשו. ומפרש: על ככה - עשו. ולפרש: מה הגיע - על העושים:

מ"ד: כולה - "מה ראה" אחשורוש שנשתמש בכלים של בית המקדש? - "על ככה" משום דחשיב שבעים שנין ולא איפרוק. "ומה הגיע אליהם" - דקטל ושתי.

ומ"ד: מאיש יהודי - "מה ראה" מרדכי דאיקני בהמן? - "על ככה" דשוי נפשיה ע"ז. "ומה הגיע אליהם" - דאתרחיש ניסא.

ומ"ד: מאחר הדברים האלה - "מה ראה" המן שנתקנא בכל היהודים? - "על ככה", משום דמרדכי לא יכרע ולא ישתחוה. "ומה הגיע אליהם" - ותלו אותו ואת בניו על העץ.

ומ"ד: מבלילה ההוא - "מה ראה" אחשורוש להביא את ספר הזכרונות? - "על ככה", דזמינתיה אסתר להמן בהדיה. "ומה הגיע אליהם" - דאתרחיש ניסא.

א"ר חלבו אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: הלכה כדברי האומר כולה.

ואפי' למאן דאמר: מאיש יהודי - צריכה שתהא כתובה כולה.

Video  Audio

וא"ר חלבו אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: מגילה נקראת: "ספר"

נקראת ספר - ונכתב בספר^[9]:

ונקראת: "אגרת"^[10].

נקראת: ספר - שאם תפרה בחוטי פשתן פסולה

שאם תפרה בחוטי פשתן פסולה - דאיכא למאן דאמר במסכת מכות: (דף יא.) ספר תורה שתפרו בפשתן פסולה^[11]:

ונקראת: אגרת

ונקראת אגרת - לומר שאינה חמורה כספר:

שאם הטיל בה שלשה חוטי גידין כשרה^[12].

אמר רב נחמן: ובלבד^[13] שיהו משולשין.

שיהו משולשין - שיהא מראש התפר עד מקום תפירת הגיד כממנו ועד הגיד השני ומן השני לשלישי כמשלישי לסוף התפר:

אמר רב יהודה אמר שמואל: הקורא במגילה הכתובה בין הכתובים - לא יצא

הכתובה בין הכתובים - ספרים שהיו בימי החכמים, כולן בגליון כספר תורה שלנו:

לא יצא - דבעינן אגרת לעצמה, דמיפרסם ניסא טפי. דכי קוראה בין הכתובים נראה כקורא במקרא:

אמר רבא: לא אמרן אלא דלא מחסרא ומייתרא פורתא

אי מחסרא או מייתרא - ארוכה משאר הקלפים למעלה או למטה או קצרה מהן, ויש לה היכר לעצמה:

אבל מחסרא ומייתרא פורתא - לית לן בה.

לוי בר שמואל הוה קא קרי קמיה דרב יהודה במגילה