אלא מן הגורן ומן היקב.
אלא מן הגורן ומן היקב - שנגמר כולה דכתיב דגן תירוש ויצהר (במדבר יח):
כך תרומת מעשר אינה ניטלת אלא מן הגורן ומן היקב.
מחשב הא מדידה בעי?
מחשב הא מדידה בעי - בשלמא אי בישראל מוקמת לה, ובתרומה גדולה, איכא למיתני מחשב, דניטלת באומד. שתרומה גדולה לא נתנה בה התורה שיעור, דכתיב: ראשית דגנך (דברים יח), ורבנן הוא דאמרי שיעור, עין יפה ובינונית ורעה, הלכך באומד סגי, דאי נמי לא יהיב כשיעור, חטה אחת פוטרת כל הכרי. אבל גבי לוי מעשר מן המעשר כתיב (במדבר יח) וצריך למדוד:
אבא אלעזר בן גימל גרסי':
הא מני אבא אלעזר בן גימל היא.
דתניא אבא אלעזר בן גימל אומר: (במדבר יח) ונחשב לכם תרומתכם.
ונחשב לכם תרומתכם - בלוים כתיב:
בשתי תרומות הכתוב מדבר.
בשתי תרומות הכתוב במדבר - דכתיב כדגן מן הגורן, זו תרומה גדולה תרומתכם זו תרומת מעשר:
אחת תרומה גדולה ואחת תרומת מעשר.
כשם שתרומה גדולה ניטלת באומד.
מה תרומה גדולה נטלת באומד - כדפריש' דלא כתיב בה שיעור:
ובמחשבה,
ובמחשבה - נותן עיניו בצד זה ואוכל בצד אחר, דכתיב ונחשב ואתרוייהו קאי. והא דקא יליף לה מתרומה גדולה משום אומד נקט לה:
כך תרומת מעשר ניטלת באומד ובמחשבה.
גופא. א"ר אבהו א"ר שמעון בן לקיש: מעשר ראשון שהקדימו בשבלין - שמו טובלו לתרומת מעשר.
מאי טעמא?
אמר רבא: הואיל ויצא עליו שם מעשר:
הואיל ויצא עליו שם מעשר - ורחמנא אמר והרמותם ממנו מעשר מן המעשר, משנקרא מעשר הזקיקם לתרומתו:
אמר ר"ש בן לקיש: מעשר ראשון שהקדימו בשבלין - פטור מתרומה גדולה.
פטור מתרומה גדולה - שהיה לו לכהן ליטול תרומה גדולה תחלה, שהרי קרויה ראשית, והלוי אחריו מעשר במה שמשייר. וזה שנטל מעשר תחלה ונמצא שלא הורמה תרומה גדולה, ממעשרו, וישראל לא יתן לכהן אלא אחד מחמשים במה ששייר נמצא כהן מפסיד - פטור הלוי מתרומה גדולה שבמעשר זה, שנאמר והרמותם ממנו תרומת ה', ופירש ומה היא התרומה, מעשר מן המעשר:
שנא' (במדבר יח) והרמותם ממנו תרומת ה' מעשר מן המעשר.
מעשר מן המעשר אמרתי לך, ולא תרומה גדולה ותרומת מעשר מן המעשר.
א"ל רב פפא לאביי: אי הכי אפילו הקדימו בכרי נמי?
אפילו הקדימו - לתרומה בכרי משנתמרח, נפטר לוי מהאי קרא:
אמר ליה: עליך אמר קרא (במדבר יח)
עליך אמר קרא - כדי שלא תאמר כן:
מכל [מתנותיכם] תרימו את כל תרומת ה'.
מכל (מעשרותיכם) תרימו את כל תרומת ה' - ובלוים כתיב, ולהכי כתיב כל למימר דכל צד תרומה המוטלת בו יתן:
ומה ראית?
ומה ראית - דהאי כל דמרבי, שדית ליה אהקדימו בכרי, ואידך אהקדימו בשבלים אימא איפכא:
האי אדגן
האי אדגן - הקדימו בכרי כבר נעשה דגן, ומשבא לכלל דגן חלה עליו חובת כהן, דכתיב: ראשית דגנך הלכך מסתברא דהאי קרא דזכותא דכהן אכרי תשדייה:
והאי לא אדגן:
תנן התם: המקלף שעורין
המקלף שעורים - לאוכלן קלופים חיים:
מקלף אחת אחת ואוכל.
ואוכל - ופטור מן המעשר, דכי האי גוונא אכילת עראי היא. ובשלא נתמרחו קאי שמקלפן מתוך שבולת שלהן:
ואם קלף ונתן לתוך ידו - חייב.
אמר רבי אלעזר: וכן לשבת.
וכן לשבת - אחת אחת לא הוי מפרק תולדה דדש, דכלאחר יד הוא. אבל משקבצן בידו הויא תולדת דישה וחייב:
איני, והא רב מקלפא ליה דביתהו כסי כסי.
כסי כסי - מלא כוסות ואוכל[1].( בלא מעשר:)
ור' חייא מקלפא ליה דביתהו כסי כסי?
אלא אי אתמר אסיפא אתמר.
המולל מלילות של חטים - מנפח על יד על יד ואוכל.
ואם נפח ונתן לתוך חיקו - חייב.
לתוך חיקו - בשולי בגדיו שקורין פאנ"ץ:
אמר רבי אלעזר: וכן לשבת.
מתקיף לה רבי אבא בר ממל: ורישא למעשר אין לשבת לא.
ומי איכא מידי דלענין שבת לא הוי גמר מלאכה ולמעשר הוי גמר מלאכה.
מתקיף לה רב ששת בריה דרב אידי: ולא?!
והא גרנן למעשר
והרי גרנו של מעשר - כלומר הרבה מלאכות שאמרו שהן קובעות גורן למעשר לאסרו באכילת עראי ומותרות בשבת:
דתנן: איזהו גרנן למעשר
איזהו גרנן למעשר - לעיל מינה איירי בפירות וקאמר אימתי גמר מלאכתן ליקבע למעשר:
הקשואין והדלועין משיפקסו.
משיפקסו - משניטל פקס שלהן והוא כמין פרח בראשו כמו שיש בתפוחים ונופל מאליו כשמתיבש:
ושלא פקסו - משיעמיד ערמה.
ושלא פקסו משיעמיד ערמה - כלומר ואם עד שלא פקסו העמיד ערמה מהן כמין כרי, הוקבעו. אלמא העמדת ערמה הויא גמר מלאכה למעשר, ולענין שבת משהביא בצלים לביתו אין העמדת ערמה מלאכה:
ותנן נמי גבי בצלים - משיעמיד ערמה.
ואילו גבי שבת העמדת ערמה - פטור.
אלא מאי אית לך למימר מלאכת מחשבת אסרה תורה,
אלא מאי אית לך למימר - אע"ג דלמעשר הויא מלאכה, לשבת מלאכת מחשבת שהיא מלאכת אומנות אסרה תורה, שנסמכה פרשת שבת למלאכת המשכן בויקהל והתם מלאכת מחשבת כתיב:
הכא נמי מלאכת מחשבת אסרה תורה:
כיצד מולל?
כיצד מולל - ביום טוב דאמרן לעיל מוללין מלילות, והא ודאי שינוי בעי מעובדא דחול:
אביי משמיה דרב יוסף אמר: חדא אחדא.
חדא אחדא - בין גודל לאצבע:
ורב אויא משמיה דרב יוסף אמר: חדא אתרתי.
חדא אתרתי - בין גודל לשתי אצבעותיו:
רבא אמר: כיון דמשני, אפילו חדא אכולהו נמי.
כיצד מנפח?
כיצד מנפח - דאמרינן לעיל למחר מנפח מיד ליד בשבת:
אמר רב אדא בר אהבה אמר רב: מנפח
- 1 הגהוה הב"ח בשבת ואינו מדובר במעשר והקושיא הוא על ר"א