BERACHOS 039b – כיצד מברכין – פרק ששי – ברכות, לט ע”ב

Download Here

Tzuras Hadaf - צורת הדף

דף לט,ב

אלא אמר רבא, מברך ואח"כ בוצע.

נהרדעי, עבדי כר' חייא.

ורבנן, עבדי כרבא.

אמר רבינא, אמרה לי אם, "אבוך עביד כר' חייא.

דאמר ר' חייא, "צריך שתכלה ברכה עם הפת.

ורבנן עבדי כרבא".

והלכתא כרבא, דאמר, "מברך ואח"כ בוצע":


איתמר, "הביאו לפניהם פתיתין, ושלמין.

אמר רב הונא, מברך על הפתיתין, ופוטר את השלמין.

ור' יוחנן אמר, שלמה מצוה מן המובחר.

אבל פרוסה של חטין, ושלמה מן השעורין.

דברי הכל, מברך על הפרוסה של חטין, ופוטר את השלמה של שעורין".

א"ר ירמיה בר אבא, כתנאי.

"תורמין בצל קטן שלם, אבל לא חצי בצל גדול.

ר' יהודה אומר, לא, כי אלא חצי בצל גדול".

מאי לאו בהא קמיפלגי?

דמר סבר, חשוב עדיף.

ומר סבר, שלם עדיף.

היכא דאיכא כהן, כולי עלמא לא פליגי, דחשוב עדיף.

כי פליגי, דליכא כהן.

דתנן, "כל מקום שיש כהן, תורם מן היפה.

וכל מקום שאין כהן, תורם מן המתקיים.

ר' יהודה אומר, אין תורם אלא מן היפה".

אמר רב נחמן בר יצחק, וירא שמים, יוצא ידי שניהן.

ומנו, מר בריה דרבינא.

דמר בריה דרבינא, מניח פרוסה בתוך השלמה, ובוצע.

תני תנא קמיה דרב נחמן בר יצחק, "מניח הפרוסה בתוך השלמה, ובוצע, ומברך.

אמר ליה, 'מה שמך?'

א"ל, 'שלמן'.

א"ל, 'שלום אתה, ושלמה משנתך, ששמת שלום בין התלמידים".

אמר רב פפא, הכל מודים בפסח, שמניח פרוסה בתוך שלמה, ובוצע.

מאי טעמא?

(דברים טז, ג) "לחם עוני" כתיב.

א"ר אבא, ובשבת, חייב אדם לבצוע, על שתי ככרות.

מ"ט?

(שמות טז, כב) "לחם משנה" כתיב.

א"ר אשי, חזינא ליה לרב כהנא, דנקיט תרתי, ובצע חדא.

ר' זירא הוה בצע אכולא שירותא.

א"ל רבינא לרב אשי, והא קא מתחזי כרעבתנותא?

אמר [ליה], כיון דכל יומא לא קעביד הכי, והאידנא קא עביד, לא מתחזי כרעבתנותא.

רב אמי ורב אסי, כי הוה מתרמי להו ריפתא דערובא, מברכין עליה "המוציא לחם מן הארץ".

אמרי, "הואיל ואתעביד ביה מצוה חדא, נעביד ביה מצוה אחריתי".