BERACHOS 026b – תפלת השחר – פרק רביעי – ברכות, כו ע”ב

Download Here

Tzuras Hadaf - צורת הדף

דף כו,ב

תנו רבנן, "טעה ולא התפלל מנחה בערב שבת, מתפלל בליל שבת שתים.

טעה ולא התפלל מנחה בשבת, מתפלל במוצאי שבת שתים של חול.

מבדיל בראשונה, ואינו מבדיל בשניה.

מבדיל בראשונה - פעם ראשונה, מתפלל בשביל תפלה של עכשיו.

לפיכך אומר בה, הבדלה ב"חונן הדעת".

והשניה, היא בשביל תשלומי תפלת שבת, אינו מבדיל בה:

ואם הבדיל בשניה, ולא הבדיל בראשונה.

שניה עלתה לו, ראשונה לא עלתה לו".

שניה עלתה לו - בשביל תפלת מוצאי שבת.

וראשונה לא עלתה לו. שאינה כלום.

שאין לו להקדים תפלה שעבר זמנה, לתפלה שזמנה עכשיו.

והשניה נמי לא עלתה לו לשל שבת.

הואיל והבדיל בה, גילה דעתו שאינה של שבת.

והיא תחשב לשל ערבית:

למימרא, דכיון דלא אבדיל בקמייתא, כמאן דלא צלי דמי, ומהדרינן ליה?

ורמינהו, "טעה ולא הזכיר, גבורות גשמים, ב'תחיית המתים', ושאלה, ב'ברכת השנים', מחזירין אותו.

הבדלה, ב'חונן הדעת', אין מחזירין אותו.

מפני שיכול לאומרה על הכוס"?

קשיא.

איתמר, "רבי יוסי ברבי חנינא אמר, תפלות, אבות תקנום.

אבות תקנום - כדקתני בברייתא לקמיה:

רבי יהושע בן לוי אמר, תפלות, כנגד תמידין תקנום".

כנגד תמידים תקנום - אנשי כנסת הגדולה:

תניא כוותיה דר' יוסי ברבי חנינא.

ותניא כוותיה דרבי יהושע בן לוי.

תניא כוותיה דרבי יוסי בר' חנינא.

"אברהם תקן תפלת שחרית. שנא' (בראשית יט, כז) 'וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם'

ואין עמידה אלא תפלה.

שנאמר, (תהילים קו, ל) 'ויעמד פינחס ויפלל'

יצחק תקן תפלת מנחה.

שנאמר, (בראשית כד, סג) 'ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב'.

ואין שיחה אלא תפלה.

שנאמר, (תהילים קב, א) 'תפלה לעני כי יעטף ולפני ה' ישפוך שיחו'

יעקב תקן תפלת ערבית.

שנאמר, (בראשית כח, יא) 'ויפגע במקום וילן שם'

ואין פגיעה אלא תפלה.

שנאמר, (ירמיהו ז, טז) 'ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי'.

ותניא כוותיה דר' יהושע בן לוי.

"מפני מה אמרו תפלת השחר עד חצות?

שהרי תמיד של שחר קרב והולך עד חצות.

ורבי יהודה אומר, עד ארבע שעות.

רבי יהודה - סבירא ליה שאין תמיד של שחר קרב אלא עד ארבע שעות:

שהרי תמיד של שחר קרב והולך עד ארבע שעות.

ומפני מה אמרו תפלת המנחה עד הערב?

שהרי תמיד של בין הערבים קרב והולך עד הערב.

רבי יהודה אומר, עד פלג המנחה.

שהרי תמיד של בין הערבים קרב והולך עד פלג המנחה.

ומפני מה אמרו תפלת הערב אין לה קבע?

שהרי אברים

אברים - של עולות:

ופדרים

ופדרים - של שאר קרבנות, שנזרק דמן קודם שקיעת החמה, קרבין כל הלילה, וכנגדן תקנו תפלת ערבית:

שלא נתעכלו מבערב, קרבים והולכים כל הלילה.

ומפני מה אמרו של מוספין כל היום?

שהרי קרבן של מוספין קרב כל היום.

רבי יהודה אומר, עד שבע שעות.

שהרי קרבן מוסף קרב והולך עד שבע שעות.

ואיזו היא מנחה גדולה?

מנחה גדולה - אם בא להקדים תמיד של בין הערבים, אינו יכול להקדימו קודם שש שעות ומחצה.

ד"בין הערבים", כתיב ביה מכי ינטו צללי ערב, משהחמה נוטה למערב, דהיינו משש שעות ומחצה ולמעלה.

דאמר מר, "חצי שש וחצי שבע, חמה עומדת בראש כל אדם, באמצע הרקיע" (פסחים דף צד, א):

משש שעות ומחצה ולמעלה.

ואיזו היא מנחה קטנה?

מנחה קטנה - זמן תמיד של בין הערבים בכל יום, מתשע שעות ומחצה ולמעלה.

כדתנן בתמיד נשחט, (פסחים דף נח, א) "נשחט בשמונה ומחצה, וקרב בתשע ומחצה.

והתם מפרש טעמא:

מתשע שעות ומחצה ולמעלה".

איבעיא להו, רבי יהודה פלג מנחה קמא קאמר, או פלג מנחה אחרונה קאמר?

פלג מנחה אחרונה - חלק את שתי שעות ומחצה הנותרים ביום, ותמצא פלג אחרון של מנחה.

מאחת עשרה שעות חסר רביע, ולמעלה:

תא שמע, "דתניא ר' יהודה אומר, פלג המנחה אחרונה אמרו, והיא י"א שעות חסר רביע".

נימא תיהוי תיובתיה דר' יוסי בר' חנינא?

אמר לך ר' יוסי בר' חנינא, לעולם אימא לך תפלות אבות תקנום, ואסמכינהו רבנן אקרבנות.

דאי לא תימא הכי,

דאי לא תימא הכי - דמודה רבי יוסי ברבי חנינא, דרבנן אסמכינהו אקרבנות:

תפלת מוסף לר' יוסי בר' חנינא, מאן תקנה?

תפלת המוספין מאן תקנה - אלא על כרחך רבנן אסמכינהו אקרבנות, וכי עיינו במוספין ולא מצאו תפלה כנגדה, עמדו הם ותקנוה:

אלא תפלות אבות תקנום, ואסמכינהו רבנן אקרבנות:


רבי יהודה אומר עד ארבע שעות: איבעיא להו, "עד, ועד בכלל",

עד ועד בכלל - לרבי יהודה הוא דקא בעי.

דאילו לרבנן, עד ולא עד בכלל:

או דלמא, "עד, ולא עד בכלל"?

תא שמע, "ר' יהודה אומר, "עד פלג המנחה".

אי אמרת בשלמא, "עד, ולא עד בכלל", היינו דאיכא בין ר' יהודה לרבנן.

אלא אי אמרת, "עד, ועד בכלל", ר' יהודה