תרמז דיני ערבה ובו ו' סעיפים:
א "ערבי נחל" האמור בתורה - הוא מין ידוע הנקרא כן. וזה סימנו: קנה שלו הוא אדום. ואפילו בעודו ירוק - אדם יוצא בו ידי חובתו - לפי שסופו להיות אדום כשתגיע עליו החמה.
ועלה שלו אינו עגול, אלא הוא משוך כנחל. ופיו של העלה, דהיינו חודו, הוא חלוק. ואינו עשוי פגימות פגימות.
ורוב מין זה הוא גדל על נחלי מים, ולכך נקרא מין זה: "ערבי נחל".
ואפילו מיעוטו הגדל במדבר ובהרים - ג"כ הוא כשר למצות ערבה שבלולב - כיון שיש בו כל סימנים הללו:
ב ויש מין ערבה שקנה שלו הוא אדום, ועלה שלו משוך כנחל, אלא שפי העלה אינו חלק, וגם אינו דומה למסר, (פירוש מגירה, שפגימותיה גדולות קצת) אלא יש בו תלמים קטנים עד מאוד, כמו פי מגל קטן - וגם זה כשר:
ג אבל יש מין אחד דומה לערבה, אבל קנה שלו אינו אדום ועלה שלו עגול ופי העלה הוא דומה למסר. וזהו הנקרא: "צפצפה" - והיא פסולה אפילו בשעת הדחק, כמו שיתבאר בסי' תרמ"ט.
וכל דברים אלו הן הלכה למשה מסיני:
ד ערבה שנקטם ראשה. דהיינו שנקטם ראש העץ עצמו שהעלין גדילין בו - פסולה. לפי שאין זה הדורו.
לכך צריך ליזהר מאוד, כשהבדין של ערבה ארוכין יותר מדאי ורוצה לקצצן - שלא יקצצן בראשם אלא למטה במקום שהן מתחברים להענף:
ה נשרו רוב עליה - פסולה. וצריך ליזהר מאוד בדבר זה - שלפעמים נושרים ע"י תחיבתן לתוך הלולב, וגם ע"י נענוע. אבל אם לא נעקרה רק מקצת עליה - כשרה.
ומכל מקום, לכתחלה אין ליקח אותה אם אפשר לו בקל למצוא אחרת שלימה שלא נשרו מעליה כלום - שהשלימה היא מצוה מן המובחר:
ו יבשו רוב עליה - פסולה - שאין זה הדור.
וכמה שיעור היבשות? משהלבינו פניהם. אבל אם לא הגיעו העלין לשיעור היבשות, אע"פ שכבר כמשה - הרי זו כשרה.
אם נדלדלו רוב העלין ונתקו ממקום חיבורם בקנה, אע"פ שלא נשרו לפי שעדיין הם מחוברים קצת. וכן אם נסדקו רוב העלין ונחלקו לשנים ברוב אורך העלה - הרי זה כאלו נשרו רוב עליה ופסולה: